טעמי המקרא: הבדלים בין גרסאות בדף
(\) |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
(30 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:טעמים.jpg|ממוזער|250px|'''טעמי הנגינה''' - נוסח חב"ד]] | |||
'''טעמי המקרא''' ל[[קריאת התורה|קריאה בתורה]] (או '''טעמי הנגינה''', '''טעמים''') הינם סימנים מיוחדים המצורפים ל{{מונחון|תיבות|מילות}} ה{{מונחון|תנ"ך|תורה, נביאים וכתובים}} (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת התיבות ובצורת הגיית המילים. טעמי הנגינה מלווים את מילות [[תורה|התורה]], לכל מילה טעם אחד בדרך כלל. הטעם מלמד על הטעמתה של המילה ועל מידת הפסקתה מהמילה שאחריה. | |||
נוסח חב"ד של הטעמים, הועבר במסורת מ[[אדמו"ר הזקן]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק]], עד שהגיע לידי [[אדמו"ר הריי"צ]]. בנוסח זה, משתמשים כיום [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] ב[[קריאת התורה]] בימות החול, שבת ומועדים. ניגוני טעמים דומים משמשים את החסידים ל[[מגילת אסתר|קריאת המגילה]] ב[[פורים]], קריאת התורה ב[[ימים נוראים]] ו[[הפטרה]] בכל שבוע. | |||
== המקור לטעמים == | |||
ישנם חילוקי דעות בנוגע למקורם של טעמי הנגינה וסימניהם, לרוב הדעות המנגינה של הטעמים היא [[הלכה למשה מסיני]], והסימנים היו בהתחלה רק עם הידיים ולאחר מכן ציירו אותם איך שהם כיום בספרים. | |||
יש דעה נוספת שהמנגינה נוספה לצורך הפיסוק הנכון ובשביל להקל ללמידה בעל פה. | |||
== נגינת הטעמים == | |||
{{רשימת מדיה|כותרת=הקריאה בטעמי הנגינה לימות החול, שבת ומועדים | |||
|שם קובץ1=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (מיכאל סלאווין).mp3 | |||
|שם באתר1=לשמיעת הטעמים בביצוע הרב מיכאל סלאווין > | |||
|תיאור1=טעמי הקריאה של שבת ויום טוב וימות החול בביצוע הרב [[מיכאל סלאווין]], בעל קורא ב[[בית משיח 770]]. | |||
|שם קובץ2=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (דוד הורביץ).mp3 | |||
|שם באתר2=לשמיעת הטעמים בביצוע הרב דוד הורביץ > | |||
|תיאור2=טעמי הקריאה של שבת ויום טוב וימות החול בביצוע הרב [[דוד הורביץ]]. | |||
}} | |||
<div style="font-family:David; font-size:130%">פַּשְׁטָ֙א מֻנַּ֣ח [[זרקא|זַרְקָא֮]], מֻנַּ֣ח סֶג֒וֺל, מֻנַּ֣ח | מֻנַּ֣ח רְבִ֗יעִי,</div> | |||
<div style="font-family:David; font-size:130%">מַהְפָּ֤ךְ פַּשְׁטָא֙, זָקֵף־קָטֹ֔ן, זָקֵף־גָּד֕וֹל,</div> | |||
<div style="font-family:David; font-size:130%">מֵרְכָ֥א טִפְּחָ֖א, מֻנַּ֣ח אֶתְנַחְתָּ֑א,</div> | |||
<div style="font-family:David; font-size:130%">פָּזֵ֡ר, תְּלִישָא־קְטַנָּה֩, תְּ֠לִישָא־גְדוֹלָה,</div> | |||
<div style="font-family:David; font-size:130%">קַדְמָ֙א־וְאַזְלָ֜א, אַזְלָא־גֵּ֜רֵשׁ, גֵּרְשַ֞יִּים,</div> | |||
<div style="font-family:David; font-size:130%">דַּרְגָּ֧א תְּבִ֛יר, יְ֤תִיב פְּסִיק | סוֺף פָּסֽוּק׃</div> | |||
=== טעמים נדירים === | |||
<div style="font-family:David; font-size:130%">שַׁלְשֶׁ֓לֶת, קַרְנֵֽי־פָ֟רָה, מֵרְכָ֦א־כְפוּלָה, יֶרַֽח־בֶּן־יוֹמ֪וֹ׃</div> | |||
=== טעמים שאינם מנוגנים === | |||
* <span style="font-family:David; font-size:130%">מַקָף־</span> - תפקידו לחבר שתי מילים ולעשות אותן כמילה אחת. | |||
* <span style="font-family:David; font-size:130%">פְּסִיק | </span> - תפקידו להפריד בין שתי מילים, אף על פי שהן מחוברות בטעם מחבר. מופיע בעיקר: בסמוך לאחד מ[[שמותיו של הקב"ה]], בין שני פרטים, בין שתי מילים דומות, בין עיצורים דומים, או כשהקשר בין שתי מילים קטן מאוד. טעמים מסוימים, למשל אחרי הטעם שלשלת ומונח - מופיע 'פסיק' ( | ) אחריהם, וזאת על מנת להבדילם מטעמים אחרים הדומים להם. | |||
* <span style="font-family:David; font-size:130%">מֶֽתֶג</span> - משמש במילה יחד עם טעם אחר, ותפקידו לסמן הטעמה משנית. | |||
== שרשראות של טעמים == | |||
כללי הטעמים, ובפרט העובדה שישנם טעמים שבאים רק בסמוך לטעמים אחרים, יוצרים שרשראות קבועות של טעמים, החוזרות שוב ושוב. | |||
לדוגמא: | |||
* <span style="font-family:David; font-size:130%">פַּשְׁטָ֙א מֻנַּ֣ח זַרְקָא֮, מֻנַּ֣ח סֶג֒וֺל.</span> | |||
* <span style="font-family:David; font-size:130%">מַהְפָּ֤ךְ פַּשְׁטָא֙, מֻנַּ֣ח, זָקֵף־קָטֹ֔ן.</span> | |||
* <span style="font-family:David; font-size:130%">מֵרְכָ֥א טִפְּחָ֖א, מֻנַּ֣ח אֶתְנַחְתָּ֑א.</span> | |||
* <span style="font-family:David; font-size:130%">פָּזֵ֡ר, תְּ֠לִישָא־גְדוֹלָה, אַזְלָא־גֵּ֜רֵשׁ, מֻנַּ֣ח רְבִ֗יעִי.</span> | |||
* <span style="font-family:David; font-size:130%">דַּרְגָּ֧א תְּבִ֛יר, מֵרְכָ֥א טִפְּחָ֖א, מֵרְכָ֥א סוֺף פָּסֽוּק׃</span> | |||
==טעמי אמ"ת== | |||
לספרים [[תהילים|'''ת'''הילים]] ו[[משלי|'''מ'''שלי]], ורובו של ספר [[איוב|'''א'''יוב]] (בראשי תיבות נקראים '''ספרי אמ"ת'''), יש טעמים משלהם. טעמי נגינה אלו נקראים '''"טעמי אמ"ת"'''. | |||
[[אדמו"ר הזקן]] לימד את נכדו ה[[אדמו"ר הצמח צדק|ה'צמח צדק']] ונינו [[הרב"ש]] את נגינת טעמי אמ"ת. כיום נגינת טעמים אלו אבדו, ואין לנו מסורת לגביהם{{הערה|הרב [[לב לייבמן]], '''[http://nichoach.blogspot.com/2014/08/blog-post_19.html טעמי הנגינה של תהלים והניגון הודיעני ה' קיצי]''', באתר 'קיר הניגונים'.}}. | |||
== השימוש בטעמים == | |||
השימוש העיקרי בטעמי הנגינה בימינו נעשה ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] - בעת [[קריאת התורה]], קריאת ה[[הפטרה|הפטרות]] שבנביאים, וחמש המגילות שבכתובים. | |||
ב[[ספר תורה|ספרי התורה]] הכתובים על קלף ומשמשים ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] לא מופיעים הטעמים{{הערה|ואם יכתבו - יפסלו את הספר. [[שולחן ערוך]] רע"ד ז'.}}. | |||
== ניגון הטעמים == | |||
{{ערך מורחב|ניגון טעמי הנגינה}} | |||
בין [[ניגוני חב"ד]], ישנם [[ניגונים]] של '''טעמי קריאה''' ונגינה, בהם קוראים ספרים שונים בתנ"ך. | |||
ב[[ספר הצאצאים]] מסופר ש[[אדמו"ר הזקן]] לימד את נכדו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ונינו [[הרב"ש]] עשרה מיני נגינה (כולל טעמים לספרי אמ"ת - [[תהלים]] משלי ואיוב), הרב"ש לימדם ל[[רז"א]] שלימדם ל[[אדמו"ר הריי"צ]]. חלק ממנגינות אלו אבדו ואין לנו היום מסורת לגביהם. | |||
כיום יש לנו ארבעה סוגי נגינות לטעמים: ימי החול ושבת ויום טוב{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ב ב[[ספר הניגונים]]. '''לשמיעת הניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (דוד הורביץ).mp3}}, מפי ר' [[מיכאל סלאווין]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (מיכאל סלאווין).mp3}}.}}, הפטרה{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ד ב[[ספר הניגונים]]. '''להאזנה לניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - הפטרה (דוד הורביץ).mp3}}.}}, ימים נוראים{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ג ב[[ספר הניגונים]]. '''להאזנה לניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - ימים נוראים (דוד הורביץ).mp3}}.}} ומגילת אסתר{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ה (ניגון אחרון) ב[[ספר הניגונים]] (חלק א'). '''להאזנה לניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{ק.שמע|קובץ=טעמי הקריאה - מגילת אסתר (דוד הורביץ).mp3}}.}}. | |||
==ראו גם== | |||
* [[קריאת התורה]] | |||
* [[ניגון טעמי הנגינה]] | |||
* [[טנת"א]] | |||
* [[זרקא]] | |||
* [[זקף גדול]] | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* '''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/678179/ בהמחשה וויזואלית: טעמי המקרא לפי נוסח חב"ד]''' מפי הבעל קורא הרב [[מיכאל סלאווין]] {{וידפו}} | |||
* [[לב לייבמן]], '''[https://tablet.otzar.org/pages/?&restore=1&t=1638346279568&pagenum=94&book=153358 מסורת טעמי המקרא]''', בתוך "נגינה לאור החסידות", באתר [[אוצר החכמה]]. | |||
{{ניגוני חב"ד}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:קריאת התורה]] | |||
[[קטגוריה:סוגי ניגונים]] |
גרסה מ־17:02, 16 ביולי 2023
טעמי המקרא לקריאה בתורה (או טעמי הנגינה, טעמים) הינם סימנים מיוחדים המצורפים ל
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין תיבות ה
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין תנ"ך (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת התיבות ובצורת הגיית המילים. טעמי הנגינה מלווים את מילות התורה, לכל מילה טעם אחד בדרך כלל. הטעם מלמד על הטעמתה של המילה ועל מידת הפסקתה מהמילה שאחריה.
נוסח חב"ד של הטעמים, הועבר במסורת מאדמו"ר הזקן לאדמו"ר הצמח צדק, עד שהגיע לידי אדמו"ר הריי"צ. בנוסח זה, משתמשים כיום חסידי חב"ד ליובאוויטש בקריאת התורה בימות החול, שבת ומועדים. ניגוני טעמים דומים משמשים את החסידים לקריאת המגילה בפורים, קריאת התורה בימים נוראים והפטרה בכל שבוע.
המקור לטעמים
ישנם חילוקי דעות בנוגע למקורם של טעמי הנגינה וסימניהם, לרוב הדעות המנגינה של הטעמים היא הלכה למשה מסיני, והסימנים היו בהתחלה רק עם הידיים ולאחר מכן ציירו אותם איך שהם כיום בספרים.
יש דעה נוספת שהמנגינה נוספה לצורך הפיסוק הנכון ובשביל להקל ללמידה בעל פה.
נגינת הטעמים
שגיאות פרמטריות בתבנית:רשימת מדיה
פרמטרים [ שם קובץ1, שם באתר1, שם באתר2, תיאור2, תיאור1, שם קובץ2 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
|
|