משתמש:שמואל חיים/רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א): הבדלים בין גרסאות בדף
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (17 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
|שם=רבי מנחם מענדל שניאורסון | |שם=רבי מנחם מענדל שניאורסון | ||
|כינוי=ה[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]] | |כינוי=ה[[רבי]] מ[[ליובאוויטש]], [[הרבי כמלך המשיח|מלך המשיח]] | ||
|תמונה= | |תמונה= לערך הרבי שליט"א.png | ||
|תיאור=ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] | |תיאור=ה[[אדמו"ר]] השביעי בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]] | ||
|תאריך לידה=[[י"א בניסן]] [[תרס"ב]] | |תאריך לידה=[[י"א בניסן]] [[תרס"ב]] | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
==בהנהגת חסידות חב"ד== | ==בהנהגת חסידות חב"ד== | ||
===מהותו כרבי=== | ===מהותו כרבי=== | ||
זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות התבטא הרבי, ששליחותו בעולם הזה הוא לפעול עניינים "בחסד וברחמים", הרבי גם אמר שכל עניינו הוא שכל יהודי יהיה ב[[שמחה]] ולהפוך את כולם לחסידים{{הערה|ימי בראשית, עמ' 387}}, על אף מעמדו של הרבי, הרבי המשיך להיות "מקושר" לחותנו [[אדמו"ר הריי"צ]], והיה הולך ל[[אוהל (אדמו"ר הריי"צ)|אוהל שלו]]{{הערה|התוועדות שבת [[פרשת פנחס]] [[תשמ"ה]]}}, ואף כתב בהזדמנות ש"איני אלא צינור למלאות רצון כ"ק מו"ח אדמו"ר"{{הערה|מכתב מתאריך [[ד' תשרי]] [[תש"י]]}}. | |||
{{ | |||
הרבי שם דגש על "המעשה הוא העיקר", אך הבהיר שכל דרשותיו ובקשותיו הם בגדר העצה בלבד ולא פקודה{{הערה|מכתב מ[[כ"ג אלול]] [[תשכ"ג]]}}, והקפיד לא להגיד מוסר לאנשים ואף התבטא פעם ש"בכלל אין עניני לומר מוסר"{{הערה|"התוועדויות תשמ"ח, ב, עמ' 533}}. | |||
על אף גאונתו הגדולה של הרבי ובקיאותו בתורה, הוא מעולם לא השיב על תשובות הלכתיות ותמיד הפנה בעניינים אלו לרבנים ומורי הוראה, בעת ביקורו של רבי [[שמואל הלוי וואזנר]] אצל הרבי בשנת תשל"ו, בשיב הרבי על שאלתו למה הוא לא עונה בענייני הלכה, והשיב שהוא "ירא הוראה"{{הערה|"שמן ששון מחברך", ב, עמ' 15}}, פעם נוספת התבטא הרבי ש"אין ענייני לפסוק דינים"{{הערה|מכתב מ[[ל' תשרי]] [[תשכ"ה]]}}. | |||
===פעולותיו=== | ===פעולותיו=== | ||
{{ערך מורחב|פעולותיו של הרבי מליובאוויטש בסדר כרונולוגי}} | {{ערך מורחב|פעולותיו של הרבי מליובאוויטש בסדר כרונולוגי}} | ||
{{ | בשנת [[תשי"ב]] ייסד הרבי את הארגון "[[צעירי אגודת חב"ד]]" ו"[[נשי ובנות חב"ד]]", בשנת [[תשי"ד]] יצא הרבי לראשונה ב[[מבצע ארבעת המינים]] ו[[מבצע מצה]], ב[[י"ב תמוז]] [[תשי"ח]] בעת ה[[התוועדות]] יצא הרבי בקריאה בלפעול בצורה של"[[ופרצת]]":{{ציטוטון|ועל דרך זה נדרש גם מכל אחד ואחד מאתנו בעבודתו לקונו - לפעול הענין ד"ופרצת" בהגבלה ד"ימה וקדמה וצפונה ונגבה" של הגוף ונפש הבהמית, ועל ידי זה יפעל גם בחלקו בעולם}}. | ||
החל משנת [[תשכ"ד]] החל הרבי לפעול למען יהודי [[רוסיה]], ובשנת [[תשכ"ט]] ייסד הרבי בשבילם את שכונת [[נחלת הר חב"ד]]. | |||
החל משנת [[תשכ"ה]] (מאז פטירת אמו) היה הרבי נושא מידי שבת [[שיחות רש"י|שיחה]] על פירוש ה[[רש"י]] של אותו שבוע. | |||
בשנת [[תשכ"ז]] עם פרוץ [[מלחמת ששת הימים]], הרגיע הרבי והבטיח בצורה ברורה את ניצחון ישראל, כמה שבועות לפני המלחמה ב[[ל"ג בעומר]] ייסד הרבי את [[מבצע תפילין]] כהגנה מפני האויבים, לאחר המלחמה החל הרבי את המערכה למען [[שלימות הארץ]], במשך השנים נשא הרבי שיחות רבות נגד מסירת שטחים לערבים, וראה בכך סיכון גדול, בשנת [[תשל"ט]] בעת [[קעמפ דיויד]] התנגד הרבי למסירת חצי האי סיני ונלחם נגד כך. | |||
בשנת [[תש"ל]] יצא הרבי במערכה למען תיקון החוק "[[מיהו יהודי]]". | |||
בין השנים [[תשכ"ז]] - [[תשל"ד]] הכריז הרבי על [[עשרת המבצעים]] שהם:"[[מבצע תפילין]]", "[[מבצע תורה]]", "[[מבצע מזוזה]]", "[[מבצע צדקה]]", "[[מבצע בית מלא ספרים]]", "[[מבצע נרות שבת קודש (נש"ק)]]", "[[מבצע כשרות האכילה והשתיה|מבצע כשרות]]" , "[[מבצע טהרת המשפחה|טהרת המשפחה]]", "[[מבצע חינוך]]" ו"[[מבצע אהבת ישראל]]. | |||
בשנת [[תשמ"א]] הקים הרבי את ארגון [[צבאות ה']], ושנה לאחר פתח ב[[מבצע אות בספר התורה לילדי ישראל]]. | |||
עד שנת [[תשמ"א]] היה הרבי מקבל ל[[יחידות]] שלוש פעמים בשבוע, במשך השנים הגיעו לרבי רבים מגדולי ישראל, פוליטקאים ואנשי צבא, החל מאז הופסק מנהג היחידות, בשנת [[תשמ"ו]] החל הרבי במעמד [[חלוקת דולרים]] בה היה נותן מידי יום ראשון דולר לצדקה, בהמשך גם התבטא הרבי שחלוקת דולרים הוא במקום "יחידות"{{כלומר?|}}. | |||
בשנת [[תשנ"א]] נשא הרבי [[השיחה הידועה|שיחה]] בה דרש מהחסידים "עשו ככול אשר ביכולתכם" להבאת משיח צדקנו. | |||
==="יחידות" ו"חלוקת דולרים"=== | ==="יחידות" ו"חלוקת דולרים"=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[יחידות]] {{*}} [[חלוקת דולרים]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[יחידות]] {{*}} [[חלוקת דולרים]]}} | ||
| שורה 41: | שורה 62: | ||
==תורתו ומשנתו== | ==תורתו ומשנתו== | ||
הוספות אודות טכנולוגיה, מעמד האישה. | הוספות אודות טכנולוגיה, מעמד האישה. | ||
===היחס | ===היחס למדינת ולארץ ישראל=== | ||
[[קובץ:נתניהו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ראש הממשלה התשיעי של [[מדינת ישראל]] מר [[בנימין נתניהו]] משוחח עם [[הרבי]] ב[[ראש חודש]], [[א' בכסלו]] [[תשנ"ב]]–1991, [[הרבי]] מעוררו לזרז ולקרב את ביאת [[המשיח]]]] | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[מדינת ישראל]] {{*}} [[שלימות הארץ]] {{*}} [[הבקשות מהרבי שיגיע לארץ ישראל והמענות]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[מדינת ישראל]] {{*}} [[שלימות הארץ]] {{*}} [[הבקשות מהרבי שיגיע לארץ ישראל והמענות]]}} | ||
הרבי כאדמו"רי חב"ד הקודמים ([[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]) התנגד לרעיון ה[[ציונות|ציוני]], עם זאת ראה ב[[מדינת ישראל]] כ"נס הצלה"{{הערה| יהודה פלדי, שערים, תמוז תשכ"ט. נדפס ב"הרבי שלושים שנות נשיאות", כפר חב"ד, תש"מ, ע' 119.}}, אולם הכיר בכ"דה פקטו" (=בפועל) ולא "דה יורה" (=בעיקרון){{הערה| הרב טוביה בלוי, פרדס חב"ד, גליון 11 (קיץ התשס"ג), עמ' 189; לקט ופרט, חלק ב', ה'תשע"ז, עמ' קלח. הגדרה זו מובאת גם על ידי הרב אוריאל צימר, בחוברת יהדות התורה והמדינה פרק יז שהייתה לעיני הרבי, בשם ד"ר יצחק ברויאר, מהוגי הדעות של אגודת ישראל}}. | הרבי כאדמו"רי חב"ד הקודמים ([[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]) התנגד לרעיון ה[[ציונות|ציוני]], עם זאת ראה ב[[מדינת ישראל]] כ"נס הצלה"{{הערה| יהודה פלדי, שערים, תמוז תשכ"ט. נדפס ב"הרבי שלושים שנות נשיאות", כפר חב"ד, תש"מ, ע' 119.}}, אולם הכיר בכ"דה פקטו" (=בפועל) ולא "דה יורה" (=בעיקרון){{הערה| הרב טוביה בלוי, פרדס חב"ד, גליון 11 (קיץ התשס"ג), עמ' 189; לקט ופרט, חלק ב', ה'תשע"ז, עמ' קלח. הגדרה זו מובאת גם על ידי הרב אוריאל צימר, בחוברת יהדות התורה והמדינה פרק יז שהייתה לעיני הרבי, בשם ד"ר יצחק ברויאר, מהוגי הדעות של אגודת ישראל}}. | ||
| שורה 49: | שורה 71: | ||
עם זאת לא [[עלייה לארץ ישראל|עלה הרבי לארץ ישראל]] אף פעם, לרבים ששאלו אותו אודות כך ענה שהוא רוצה להיות קרוב לציון חותנו [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[https://col.org.il/news/98156 ספרו של הרב גורן "משנת הגורן"] (הוצאת "ידיעות ספרים"). באתר {{col}}}}, בשיחה פומבית משנת [[תשי"ט]] נימק זאת הרבי בכך ש:{{ציטוטון|ישנם השואלים למה אני בעצמי אינני נוסע להתיישב שם. ובכן, זהו עניין שאינו תלוי בי, ובינתיים אינני יכול לעשות זאת, אבל אין לזה שייכות לכל השאר, חוץ ממני. אינני יודע אם הם משערים מה מעכב אותי, ואם זה נוגע שהם יֵדעו או לא, ובכל אופן, לא על זה מדובר עתה"}}{{הערה| שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט}}. | עם זאת לא [[עלייה לארץ ישראל|עלה הרבי לארץ ישראל]] אף פעם, לרבים ששאלו אותו אודות כך ענה שהוא רוצה להיות קרוב לציון חותנו [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|[https://col.org.il/news/98156 ספרו של הרב גורן "משנת הגורן"] (הוצאת "ידיעות ספרים"). באתר {{col}}}}, בשיחה פומבית משנת [[תשי"ט]] נימק זאת הרבי בכך ש:{{ציטוטון|ישנם השואלים למה אני בעצמי אינני נוסע להתיישב שם. ובכן, זהו עניין שאינו תלוי בי, ובינתיים אינני יכול לעשות זאת, אבל אין לזה שייכות לכל השאר, חוץ ממני. אינני יודע אם הם משערים מה מעכב אותי, ואם זה נוגע שהם יֵדעו או לא, ובכל אופן, לא על זה מדובר עתה"}}{{הערה| שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט}}. | ||
=== | ===משיח=== | ||
""(למדתי פיזיקה בסורבון) אני מכיר, יודע ומאמין בחוקי הפיזיקה ובאותה אמונה פיזית פשוטה אני מאמין במשיח, שהוא יהיה משיח בשר ודם ממש, שאפשר לנגוע בו למשש אותו וללכת אחריו. הוא יבוא{{הערה|תשכ"ה (1964) במהלך ראיון ל"מעריב"}}" | ""(למדתי פיזיקה בסורבון) אני מכיר, יודע ומאמין בחוקי הפיזיקה ובאותה אמונה פיזית פשוטה אני מאמין במשיח, שהוא יהיה משיח בשר ודם ממש, שאפשר לנגוע בו למשש אותו וללכת אחריו. הוא יבוא{{הערה|תשכ"ה (1964) במהלך ראיון ל"מעריב"}}" | ||
| שורה 56: | שורה 77: | ||
"הדבר היחיד שיכולני לעשות - למסור העניין אליכם. עשו כל אשר ביכולתכם .. להביא את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש!{{הערה|[[השיחה הידועה]]}}" | "הדבר היחיד שיכולני לעשות - למסור העניין אליכם. עשו כל אשר ביכולתכם .. להביא את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש!{{הערה|[[השיחה הידועה]]}}" | ||
===מעמד האישה=== | |||
"מצד חושך הגלות | {{להשלים}} | ||
אודות מעמד האשה ביהדות, אמר הרבי{{הערה|התוועדויות, תשמ"ה, א, עמוד 128}}, כי מצד חושך הגלות, נוצר בלבול בקשר למעמדה של האישה, עד שהופכים חושך לאור ואור לחושך, היפך השכל האנושי והיפך האמת. לדעת הרבי, התנועה 'לשחרור האישה', הביאה לתוצאה הפוכה בהחלט, ודווקא היא יצרה אצל נשים רגשי נחיתות עמוקים ביותר. | |||
הרבי סבר, שאם בדורות הקודמים לא היו הנשים בעלות פעולה מטעם 'כל כבודה בת מלך פנימה', הרי בימינו יש הכרח בדבר{{הערה|תורת מנחם התוועדויות, תשי"ד, ב, עמוד 66.}} | |||
===אמונה=== | |||
הרבי האמין שכל יהודי מאמין, במכתב שכתב הרבי לבן דודו [[אברהם שלונסקי]] הוא כתב לו ש"שאני מאמין שהוא מאמין אשר שנינו מאמינים - ובנוסח הידוע, באמונה שלימה"{{הערה|במכתב ל[[אברהם שלונסקי]] - אגרות קודש חלק כ"ז אגרת י'תיב}}. | |||
הרבי גם כתב שאותם יהודים שנראים כלא מאמינים, אינם באמת כך, והם פשוט מתחננים ומבקשים לאמונה{{הערה|שם=הידברות|www.hidabroot.org/article/222341 באתר הידברות}}:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="כאשר אנו פותחים עיניים ורואים מעבר לערפל, אל מה שמאחורי החזות החיצונית הגסה הבוטה והצורמת, אנו יכולים להבין שבני אדם אינם באמת כפי שהם נראים, הם שונים! מה שנראה בעיננו כעולם של כפירה אינו אלא עולם של אנשים הבוכים ומבקשים אמונה, מתחננים לאמונה. אך מאחר שהם מתביישים לקרוא לאמונה בשמה, הם מכנים אותה באלף שמות אחרים. הם אומרים זאת בדרכם שלהם"}} | |||
" | |||
" | ===תורה ומדע=== | ||
[[קובץ:טכנולוגיה.jpeg|ממוזער|הרבי היה מאמץ את הטכנולגיה לקדושה, לדוגמא בשנת תשנ"ב באמצעות הלווינים נשא הרבי שיחה ב"חנוכה לייו" בשידור לכל העולם. מולו נראה המסך המשדר]] | |||
הרבי תמך בדעה לפיה אין המדע מהווה סתירה לדת, וטען שהמדע הוא בגדר תאוריה בלבד{{הערה| אגרות קודש, כרך י"ח, עמ' תצ"ג}} והוא התרעם נגד מדענים שומרי תורה ומצוות שניסו להסתיר את דעת התורה לנוכח "היפוטזות מדעיות"{{הערה|ממכתב הרבי - נדפס באמונה ומדע עמ' 41. תרגום מאנגלית}}, ב'[[יחידות]]' עם אחד הפרופסורים{{הערה|נדפס באמונה ומדע עמ' 143}}, הביא הרבי הוכחה כי לפני כמאה וחמשים שנה חשבו אז המדענים שהם צודקים לחלוטין לגבי סיבוב ה[[כדור הארץ]] על ה[[שמש]], אך [[אלברט איינשטיין]] הוכיח שלא כך הדברים, והראה שאי אפשר לדעת מי הוא המסובב באמת. גם בזמנו של [[הרמב"ם]] חשבו המדענים שהם צודקים, אולם כהיום טוענים מדענים בסורבון, בברלין, באוניברסיטת קולומביה ועוד, שהם לא צודקים. | |||
" | הרבי גם סבר, שכיון ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו", וכל התגליות המדעיות שהתחדשו ומתגלים בשנים האחרונות, תכליתם ומטרתם הם להוסיף בכבודו של הקב"ה, ע"י ניצולם לתורה ולקדושה{{הערה|שיחת מכ"ד כסלו תשנ"ב}}, במשך השנים הקפיד הרבי לנצל את ה[[טכנולגיה]] לקדושה, ועודד שיעורי תניא ברדיו{{הערה|[about:blank הרבי וטכנלוגיה]}}, ואף את התוועדויותיו העביר פעמים רבות בלייו{{הערה| עלון 'תחיינו' מספר 4, בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי, תשע"ו; 'רישומה של שנה - תשד"מ', עמוד 345.}} | ||
==ניגוניו== | ==ניגוניו== | ||
{{בוצע}} - הפסקה בסדר. | {{בוצע}} - הפסקה בסדר. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה אחרונה מ־20:55, 3 ביולי 2023
ערך זה הינו הוספות לערך על הרבי כחלק מהמאמץ להפוך אותו למומלץ, הערות יתקבלו דף השיחה בלבד.
| רבי מנחם מענדל שניאורסון | |
|---|---|
 האדמו"ר השביעי בשושלת אדמו"רי חב"ד | |
| הרבי מליובאוויטש, מלך המשיח | |
| לידה | י"א בניסן תרס"ב |
| ניקולייב, רוסיה | |
| מקום פעילות | ארצות הברית |
| רבותיו | רבי לוי יצחק שניאורסון, אדמו"ר הריי"צ |
| תלמידיו | חסידי חב"ד ברחבי העולם |
| חיבוריו | ראו בפסקה - תורתו ומשנתו |
רבי מנחם מענדל שניאורסון (באידיש שניאורסאהן) המכונה הרבי מלובביץ'[1] ובחסידות חב"ד הרבי, הוא מנהיג רוחני בעל השפעה מקיפה בעולם כולו ובפרט בעם היהודי, נשיא השביעי של חסידות חב"ד, ומוגדר כמלך המשיח שיגאל את העם בגאולה האמיתית והשלימה. בין פעולותיו הבולטות הוא מפעל השליחות, וכן עשרת המבצעים שיזם, במטרה להביא את היהדות לכל יהודי ויהודי. בעשייתו, דיבוריו והשפעתו מודגשת הציפיה למשיח ופעילות להחשת הגאולה.
בג' בתמוז תשנ"ד נעלם מעיני בשר ודם, אם כי על פי דבריו מאמינים החסידים אודות נצחיות חייו בדורנו. בקרב חסידי חב"ד קיימים מגוון דעות והתייחסויות ליום ג' בתמוז, אך כולם מאמינים שזהו חלק מתהליך הגאולה ומצפים להתגלות הרבי כמלך המשיח[2], ונוהגים באחדות החסידים, כהוראת הרבי.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
מחכה להכרעות ההצבעה.
בהנהגת חסידות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
מהותו כרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
זמן קצר לאחר קבלת הנשיאות התבטא הרבי, ששליחותו בעולם הזה הוא לפעול עניינים "בחסד וברחמים", הרבי גם אמר שכל עניינו הוא שכל יהודי יהיה בשמחה ולהפוך את כולם לחסידים[3], על אף מעמדו של הרבי, הרבי המשיך להיות "מקושר" לחותנו אדמו"ר הריי"צ, והיה הולך לאוהל שלו[4], ואף כתב בהזדמנות ש"איני אלא צינור למלאות רצון כ"ק מו"ח אדמו"ר"[5].
הרבי שם דגש על "המעשה הוא העיקר", אך הבהיר שכל דרשותיו ובקשותיו הם בגדר העצה בלבד ולא פקודה[6], והקפיד לא להגיד מוסר לאנשים ואף התבטא פעם ש"בכלל אין עניני לומר מוסר"[7].
על אף גאונתו הגדולה של הרבי ובקיאותו בתורה, הוא מעולם לא השיב על תשובות הלכתיות ותמיד הפנה בעניינים אלו לרבנים ומורי הוראה, בעת ביקורו של רבי שמואל הלוי וואזנר אצל הרבי בשנת תשל"ו, בשיב הרבי על שאלתו למה הוא לא עונה בענייני הלכה, והשיב שהוא "ירא הוראה"[8], פעם נוספת התבטא הרבי ש"אין ענייני לפסוק דינים"[9].
פעולותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – פעולותיו של הרבי מליובאוויטש בסדר כרונולוגי |
בשנת תשי"ב ייסד הרבי את הארגון "צעירי אגודת חב"ד" ו"נשי ובנות חב"ד", בשנת תשי"ד יצא הרבי לראשונה במבצע ארבעת המינים ומבצע מצה, בי"ב תמוז תשי"ח בעת ההתוועדות יצא הרבי בקריאה בלפעול בצורה של"ופרצת":"ועל דרך זה נדרש גם מכל אחד ואחד מאתנו בעבודתו לקונו - לפעול הענין ד"ופרצת" בהגבלה ד"ימה וקדמה וצפונה ונגבה" של הגוף ונפש הבהמית, ועל ידי זה יפעל גם בחלקו בעולם".
החל משנת תשכ"ד החל הרבי לפעול למען יהודי רוסיה, ובשנת תשכ"ט ייסד הרבי בשבילם את שכונת נחלת הר חב"ד.
החל משנת תשכ"ה (מאז פטירת אמו) היה הרבי נושא מידי שבת שיחה על פירוש הרש"י של אותו שבוע.
בשנת תשכ"ז עם פרוץ מלחמת ששת הימים, הרגיע הרבי והבטיח בצורה ברורה את ניצחון ישראל, כמה שבועות לפני המלחמה בל"ג בעומר ייסד הרבי את מבצע תפילין כהגנה מפני האויבים, לאחר המלחמה החל הרבי את המערכה למען שלימות הארץ, במשך השנים נשא הרבי שיחות רבות נגד מסירת שטחים לערבים, וראה בכך סיכון גדול, בשנת תשל"ט בעת קעמפ דיויד התנגד הרבי למסירת חצי האי סיני ונלחם נגד כך.
בשנת תש"ל יצא הרבי במערכה למען תיקון החוק "מיהו יהודי".
בין השנים תשכ"ז - תשל"ד הכריז הרבי על עשרת המבצעים שהם:"מבצע תפילין", "מבצע תורה", "מבצע מזוזה", "מבצע צדקה", "מבצע בית מלא ספרים", "מבצע נרות שבת קודש (נש"ק)", "מבצע כשרות" , "טהרת המשפחה", "מבצע חינוך" ו"מבצע אהבת ישראל.
בשנת תשמ"א הקים הרבי את ארגון צבאות ה', ושנה לאחר פתח במבצע אות בספר התורה לילדי ישראל.
עד שנת תשמ"א היה הרבי מקבל ליחידות שלוש פעמים בשבוע, במשך השנים הגיעו לרבי רבים מגדולי ישראל, פוליטקאים ואנשי צבא, החל מאז הופסק מנהג היחידות, בשנת תשמ"ו החל הרבי במעמד חלוקת דולרים בה היה נותן מידי יום ראשון דולר לצדקה, בהמשך גם התבטא הרבי שחלוקת דולרים הוא במקום "יחידות"[כלומר?].
בשנת תשנ"א נשא הרבי שיחה בה דרש מהחסידים "עשו ככול אשר ביכולתכם" להבאת משיח צדקנו.
"יחידות" ו"חלוקת דולרים"[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – יחידות • חלוקת דולרים |
בטיפול, נא להמתין...
ברכותיו ומופתיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3607191
בטיפול, נא להמתין...
ניצחיות חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – נצחיות חייו של הרבי |
בטיפול, נא להמתין...
פועלו והשפעתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בוצע - הפסקה בסדר.
תורתו ומשנתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הוספות אודות טכנולוגיה, מעמד האישה.
היחס למדינת ולארץ ישראל[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – מדינת ישראל • שלימות הארץ • הבקשות מהרבי שיגיע לארץ ישראל והמענות |
הרבי כאדמו"רי חב"ד הקודמים (אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ) התנגד לרעיון הציוני, עם זאת ראה במדינת ישראל כ"נס הצלה"[10], אולם הכיר בכ"דה פקטו" (=בפועל) ולא "דה יורה" (=בעיקרון)[11].
הרבי גם גילה מעורבות אקטיבית בחיי המדינה, ונפגש עם מנהיגי המדינה, קציני צה"ל וראשי מערכת הביטחון בישראל. הרבי גם התנגד רבות למסירת שטחים לידי הערבים, והציג את דעתם של מומחים צבאיים שסברו שמסירת שטחים יכול להביא לפיקוח נפש[12], הרבי גם התנגד למסירת שטחים מסיבה הלכתית, וחזר פעמים רבות על ההלכה בשולחן ערוך ש"נכרים שצרו על עיירות ישראל... בעיר הסמוכה לספר, אפילו אינן רוצים לבא אלא על עסקי קש ותבן מחללין עליהם את השבת, שמא ילכדו העיר ומשם תהא נוחה הארץ ליכבש בפניהם"[13][14].
עם זאת לא עלה הרבי לארץ ישראל אף פעם, לרבים ששאלו אותו אודות כך ענה שהוא רוצה להיות קרוב לציון חותנו אדמו"ר הריי"צ[15], בשיחה פומבית משנת תשי"ט נימק זאת הרבי בכך ש:"ישנם השואלים למה אני בעצמי אינני נוסע להתיישב שם. ובכן, זהו עניין שאינו תלוי בי, ובינתיים אינני יכול לעשות זאת, אבל אין לזה שייכות לכל השאר, חוץ ממני. אינני יודע אם הם משערים מה מעכב אותי, ואם זה נוגע שהם יֵדעו או לא, ובכל אופן, לא על זה מדובר עתה""[16].
משיח[עריכה | עריכת קוד מקור]
""(למדתי פיזיקה בסורבון) אני מכיר, יודע ומאמין בחוקי הפיזיקה ובאותה אמונה פיזית פשוטה אני מאמין במשיח, שהוא יהיה משיח בשר ודם ממש, שאפשר לנגוע בו למשש אותו וללכת אחריו. הוא יבוא[17]"
"כיצד יכול הוא לנוח ולשקוט כאשר עדיין לא באה הגאולה האמיתית והשלימה? .. היתכן שאינו מרעיש עולמות בקריאה וצעקה 'משיח נאו'?[18]"
"הדבר היחיד שיכולני לעשות - למסור העניין אליכם. עשו כל אשר ביכולתכם .. להביא את משיח צדקנו תיכף ומיד ממש![19]"
מעמד האישה[עריכה | עריכת קוד מקור]
אודות מעמד האשה ביהדות, אמר הרבי[20], כי מצד חושך הגלות, נוצר בלבול בקשר למעמדה של האישה, עד שהופכים חושך לאור ואור לחושך, היפך השכל האנושי והיפך האמת. לדעת הרבי, התנועה 'לשחרור האישה', הביאה לתוצאה הפוכה בהחלט, ודווקא היא יצרה אצל נשים רגשי נחיתות עמוקים ביותר. הרבי סבר, שאם בדורות הקודמים לא היו הנשים בעלות פעולה מטעם 'כל כבודה בת מלך פנימה', הרי בימינו יש הכרח בדבר[21]
אמונה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי האמין שכל יהודי מאמין, במכתב שכתב הרבי לבן דודו אברהם שלונסקי הוא כתב לו ש"שאני מאמין שהוא מאמין אשר שנינו מאמינים - ובנוסח הידוע, באמונה שלימה"[22].
הרבי גם כתב שאותם יהודים שנראים כלא מאמינים, אינם באמת כך, והם פשוט מתחננים ומבקשים לאמונה[23]:
"כאשר אנו פותחים עיניים ורואים מעבר לערפל, אל מה שמאחורי החזות החיצונית הגסה הבוטה והצורמת, אנו יכולים להבין שבני אדם אינם באמת כפי שהם נראים, הם שונים! מה שנראה בעיננו כעולם של כפירה אינו אלא עולם של אנשים הבוכים ומבקשים אמונה, מתחננים לאמונה. אך מאחר שהם מתביישים לקרוא לאמונה בשמה, הם מכנים אותה באלף שמות אחרים. הם אומרים זאת בדרכם שלהם"
תורה ומדע[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי תמך בדעה לפיה אין המדע מהווה סתירה לדת, וטען שהמדע הוא בגדר תאוריה בלבד[24] והוא התרעם נגד מדענים שומרי תורה ומצוות שניסו להסתיר את דעת התורה לנוכח "היפוטזות מדעיות"[25], ב'יחידות' עם אחד הפרופסורים[26], הביא הרבי הוכחה כי לפני כמאה וחמשים שנה חשבו אז המדענים שהם צודקים לחלוטין לגבי סיבוב הכדור הארץ על השמש, אך אלברט איינשטיין הוכיח שלא כך הדברים, והראה שאי אפשר לדעת מי הוא המסובב באמת. גם בזמנו של הרמב"ם חשבו המדענים שהם צודקים, אולם כהיום טוענים מדענים בסורבון, בברלין, באוניברסיטת קולומביה ועוד, שהם לא צודקים.
הרבי גם סבר, שכיון ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו", וכל התגליות המדעיות שהתחדשו ומתגלים בשנים האחרונות, תכליתם ומטרתם הם להוסיף בכבודו של הקב"ה, ע"י ניצולם לתורה ולקדושה[27], במשך השנים הקפיד הרבי לנצל את הטכנולגיה לקדושה, ועודד שיעורי תניא ברדיו[28], ואף את התוועדויותיו העביר פעמים רבות בלייו[29]
ניגוניו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בוצע - הפסקה בסדר.
הערות שוליים
- ↑ בכתיב מסורתי, הרבי מליובאוויטש
- ↑ זאת בהסתמך, בין היתר, על דברי רש"י בסוף ספר דניאל (פרק י"ב פסוק י"ב) על הפסוק המדבר על מלך המשיח, "אשרי המחכה ויגיע" וגו': "שעתיד משיחנו להתכסות אחר שנגלה וישוב ויתגלה", כלומר, שמלך המשיח נכסה וחוזר ונגלה
- ↑ ימי בראשית, עמ' 387
- ↑ התוועדות שבת פרשת פנחס תשמ"ה
- ↑ מכתב מתאריך ד' תשרי תש"י
- ↑ מכתב מכ"ג אלול תשכ"ג
- ↑ "התוועדויות תשמ"ח, ב, עמ' 533
- ↑ "שמן ששון מחברך", ב, עמ' 15
- ↑ מכתב מל' תשרי תשכ"ה
- ↑ יהודה פלדי, שערים, תמוז תשכ"ט. נדפס ב"הרבי שלושים שנות נשיאות", כפר חב"ד, תש"מ, ע' 119.
- ↑ הרב טוביה בלוי, פרדס חב"ד, גליון 11 (קיץ התשס"ג), עמ' 189; לקט ופרט, חלק ב', ה'תשע"ז, עמ' קלח. הגדרה זו מובאת גם על ידי הרב אוריאל צימר, בחוברת יהדות התורה והמדינה פרק יז שהייתה לעיני הרבי, בשם ד"ר יצחק ברויאר, מהוגי הדעות של אגודת ישראל
- ↑ לקוטי שיחות חלק טו עמוד 489
- ↑ אור החיים, סימן שכ"ט
- ↑ מוצאי ש"פ האזינו י"ג תשרי תשל"ט
- ↑ ספרו של הרב גורן "משנת הגורן" (הוצאת "ידיעות ספרים"). באתר
- ↑ שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט
- ↑ תשכ"ה (1964) במהלך ראיון ל"מעריב"
- ↑ שיחת שבת פרשת צו תשמ"ה
- ↑ השיחה הידועה
- ↑ התוועדויות, תשמ"ה, א, עמוד 128
- ↑ תורת מנחם התוועדויות, תשי"ד, ב, עמוד 66.
- ↑ במכתב לאברהם שלונסקי - אגרות קודש חלק כ"ז אגרת י'תיב
- ↑ www.hidabroot.org/article/222341 באתר הידברות
- ↑ אגרות קודש, כרך י"ח, עמ' תצ"ג
- ↑ ממכתב הרבי - נדפס באמונה ומדע עמ' 41. תרגום מאנגלית
- ↑ נדפס באמונה ומדע עמ' 143
- ↑ שיחת מכ"ד כסלו תשנ"ב
- ↑ [about:blank הרבי וטכנלוגיה]
- ↑ עלון 'תחיינו' מספר 4, בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי, תשע"ו; 'רישומה של שנה - תשד"מ', עמוד 345.