פנים: הבדלים בין גרסאות בדף
ינון גלעדי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
(7 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
פנים, | {{איברים}} | ||
[[פנים]] הוא גילוי ההשפעה בדרך התקרבות ו[[אהבה]] וחיבה, היפוך בחינת [[אחוריים]] "כמאן דשדי בתר כתפוי" (כמי שמשליך מאחורי כתפיו). | |||
==בקבלה | ==בקבלה== | ||
בקבלה{{הערה|[[אוצרות חיים]] שער העקודים}} נתבאר כי בשם ע"ב ד[[א"ק]] אין כלל בחינות של פנים ואחור, ושם זה מכון כנגד הבחינה שבגולגולת שמעל המצח. רק מ[[שם ס"ג]] דא"ק מתחיל בחינת הפנים, והוא שמקום שיש בו בחינת [[נקב]], כמו ה[[עינים]] וה[[אזנים]] וה[[חוטם]] וה[[פה]] מכונה פנים ואילו מקום שאין בו נקבים אלו נקרא אחור. | בקבלה{{הערה|[[אוצרות חיים]] שער העקודים}} נתבאר כי בשם ע"ב ד[[א"ק]] אין כלל בחינות של פנים ואחור, ושם זה מכון כנגד הבחינה שבגולגולת שמעל המצח. רק מ[[שם ס"ג]] דא"ק מתחיל בחינת הפנים, והוא שמקום שיש בו בחינת [[נקב]], כמו ה[[עינים]] וה[[אזנים]] וה[[חוטם]] וה[[פה]] מכונה פנים ואילו מקום שאין בו נקבים אלו נקרא אחור. | ||
==בחסידות== | |||
גילוי הפנים לישראל נמשך מי"ג מידות הרחמים, ובפרטות ממידת [[ארך אפים]] שמשמעותה שיהא גילוי זה ארוך ונמשך עד למטה מאד{{הערה|ליקוטי תורה שלח לט, ב}}. | גילוי הפנים לישראל נמשך מי"ג מידות הרחמים, ובפרטות ממידת [[ארך אפים]] שמשמעותה שיהא גילוי זה ארוך ונמשך עד למטה מאד{{הערה|ליקוטי תורה שלח לט, ב}}. | ||
שורה 16: | שורה 11: | ||
זהו גם ענין לחם הפנים שנערך ב[[שבת]], שמורה על בחינה שכולו פנים ואין בו אחוריים כלל, ולכן צריך לחבר [[לחם משנה|ב' הלחמים דשבת]] אחוריהם הביתה זה לזה ופניהם לחוץ להיות כולו פנים, והוא סוד ב' הלחמים שהם [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]], לחם מן השמים ולחם מן הארץ שמתחברין כאחד, שאף לפי קבלת [[האריז"ל]] בענין י"ב חלות [כנגד לחם הפנים] מ"מ העיקר הם ב' החלות שעליהם מברך המוציא שמניח אותם זו בצד זו להיות פניהם לחוץ{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/28/17b&search=%D7%9C%D7%97%D7%9D+%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D לקוטי תורה עקב, יז, א]}}. | זהו גם ענין לחם הפנים שנערך ב[[שבת]], שמורה על בחינה שכולו פנים ואין בו אחוריים כלל, ולכן צריך לחבר [[לחם משנה|ב' הלחמים דשבת]] אחוריהם הביתה זה לזה ופניהם לחוץ להיות כולו פנים, והוא סוד ב' הלחמים שהם [[יחודא עילאה]] ו[[יחודא תתאה]], לחם מן השמים ולחם מן הארץ שמתחברין כאחד, שאף לפי קבלת [[האריז"ל]] בענין י"ב חלות [כנגד לחם הפנים] מ"מ העיקר הם ב' החלות שעליהם מברך המוציא שמניח אותם זו בצד זו להיות פניהם לחוץ{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/28/17b&search=%D7%9C%D7%97%D7%9D+%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9D לקוטי תורה עקב, יז, א]}}. | ||
{{הערות שוליים | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: | {{אדם}} | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||
[[קטגוריה:אברי הגוף]] | [[קטגוריה:אברי הגוף]] |
גרסה אחרונה מ־11:42, 19 ביוני 2022
איברי גוף האדם |
---|
מושגים כלליים |
ראש • פנים • נשימה • דם • גידים • ורידי הדם • עורקים • עצבים • בשר • עצמות • עור • שערות הראש והזקן |
איברי הראש |
גולגולת • מצח • מוח • קרום שעל המוח • אויר שבין המוח לגלגולת • קרום שעל האויר • שערות הראש והזקן • זקן • עיניים • עפעפיים • אוזניים • אף • פה • שפתיים • לשון • חיך • שיניים • צואר - (קנה, ושט וורידים) • עורף • לחיים • סנטר |
איברי הגוף |
בית החזה • בית השחי • בטן • טבור • אגן • לב • ריאות • כליות • כיס המרה • כבד • קיבה • איברי הפסולת • איברי ההולדה • סיומא דגופא • יסוד דנוקבא |
גפיים |
כתפיים • ידיים • רגליים • עקב • אצבעות • ציפורניים |
ראו גם |
אשר יצר • בריאות ורפואה • אדם - מין המדבר (תבנית) |
פנים הוא גילוי ההשפעה בדרך התקרבות ואהבה וחיבה, היפוך בחינת אחוריים "כמאן דשדי בתר כתפוי" (כמי שמשליך מאחורי כתפיו).
בקבלה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בקבלה[1] נתבאר כי בשם ע"ב דא"ק אין כלל בחינות של פנים ואחור, ושם זה מכון כנגד הבחינה שבגולגולת שמעל המצח. רק משם ס"ג דא"ק מתחיל בחינת הפנים, והוא שמקום שיש בו בחינת נקב, כמו העינים והאזנים והחוטם והפה מכונה פנים ואילו מקום שאין בו נקבים אלו נקרא אחור.
בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
גילוי הפנים לישראל נמשך מי"ג מידות הרחמים, ובפרטות ממידת ארך אפים שמשמעותה שיהא גילוי זה ארוך ונמשך עד למטה מאד[2].
ההארה המאירה בפנים העליונים נקראת ואמת, ומשם הארת ש"ע נהורין העליונים, המאירים בתרין תפוחין קדישין דאריך, שהם שני בחינות של הפנים, מימין ומשמאל.
זהו גם ענין לחם הפנים שנערך בשבת, שמורה על בחינה שכולו פנים ואין בו אחוריים כלל, ולכן צריך לחבר ב' הלחמים דשבת אחוריהם הביתה זה לזה ופניהם לחוץ להיות כולו פנים, והוא סוד ב' הלחמים שהם יחודא עילאה ויחודא תתאה, לחם מן השמים ולחם מן הארץ שמתחברין כאחד, שאף לפי קבלת האריז"ל בענין י"ב חלות [כנגד לחם הפנים] מ"מ העיקר הם ב' החלות שעליהם מברך המוציא שמניח אותם זו בצד זו להיות פניהם לחוץ[3].
הערות שוליים
- ↑ אוצרות חיים שער העקודים
- ↑ ליקוטי תורה שלח לט, ב
- ↑ לקוטי תורה עקב, יז, א
אדם | ||||
---|---|---|---|---|
תארים | אדם · איש · גבר · אנוש | |||
אברים (בגוף) | מוח · פנים · עין · אף · אוזן · פה · שיניים · שערות · זקן · מתנים · עורף · בשר · גידים · עצמות · עור · לב · כבד · רגל · ציפורניים · אברי גוף האדם (תבנית) | |||
חושים | ראייה · שמיעה · ריח · טעם · מישוש | |||
חלקי הנשמה | נפש · רוח · נשמה · חיה · יחידה · ראו גם: עצם הנשמה | |||
הנפשות | יצר הטוב · יצר הרע · נפש האלוקית · נפש הבהמית · נפש השכלית | |||
פרטים נוספים | אדם העליון · פני אדם · ירידת הנשמה לגוף · לא אדם · עולם קטן | |||
סוגי נפשות | זרע אדם · זרע בהמה |