רבי חייא – הבדלי גרסאות

שלום (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
הסרת תווים בלתי נראים, קידוד קישורים, אחידות במיקום הערות שוליים
 
(40 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''רבי חייא''' (נקרא גם '''רבי חייא הגדול''' או '''חייא רובא''') היה [[תנא]] מפורסם, מצאצאי [[ישי]] אבי [[דוד]] המלך{{הערה|[[תלמוד בבלי|בבלי]], לפי דעת [[רש"י]] ב[[מסכת כתובות]], דף ס"ב, עמוד ב', הסיבה שלא השתדך [[רבי יהודה הנשיא]] עם רבי חייא, היה מפני שלא היה צאצא של [[דוד המלך]] אלא של אביו [[ישי]].}}, שחי בדור המעבר בין ה[[תנאים]] ל[[אמוראים]], בסוף [[המאה ה-2|המאה השנייה לספירה]]. היה בנו של אבא כרסלא, מכפרי שבבבל‏‏.<ref>‏[[תלמוד בבלי|בבלי]], [[מסכת סנהדרין]], [[S:סנהדרין ה א|דף ה', ע"א]]‏</ref>
[[קובץ:רבי חייא.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציון רבי חייא רבא בטבריה{{הערה|כיום המקום מצויין במקום אחר בטבריה, שלא כמתואר בכתבי הרח"ו.}}]]
'''רבי חייא''' (נקרא גם '''רבי חייא הגדול''' או '''חייא רבא''') היה [[תנא]] מפורסם, מצאצאי [[ישי]] אבי [[דוד]] המלך{{הערה|[[תלמוד בבלי|בבלי]], לפי דעת [[רש"י]] ב[[מסכת כתובות]], דף ס"ב, עמוד ב', הסיבה שלא השתדך [[רבי יהודה הנשיא]] עם רבי חייא, היה מפני שלא היה צאצא של [[דוד המלך]] אלא של אביו [[ישי]].}}, שחי בדור המעבר בין ה[[תנאים]] ל[[אמוראים]], בסוף המאה השנייה לספירה. היה בנו של אבא כרסלא, מכפרי שבבבל{{הערה|[[תלמוד בבלי|בבלי]], [[מסכת סנהדרין]], דף ה', ע"א}}.


== עלייתו לארץ ישראל ==
== עלייתו לארץ ישראל ==


רבי חייא נולד וחי ב[[בבל]], סמוך ל[[עיר]] [[סורא]] במאה השנייה לספירה, ועבר ל[[ארץ ישראל]] כדי ללמוד מפי [[רבי יהודה הנשיא]] (רבי). הוא [[עלייה לארץ ישראל|עלה]] ל[[ארץ ישראל]] יחד עם אשתו, בניו התאומים, שתי בנותיו, ואחייניו [[רבה בר חנא]] ו[[רב (אמורא)|רב]].
רבי חייא נולד וחי ב[[בבל]], סמוך ל[[עיר]] [[סורא]] במאה השנייה לספירה, ועבר ל[[ארץ ישראל]] כדי ללמוד מפי [[רבי יהודה הנשיא]] (רבי). הוא [[עלייה לארץ ישראל|עלה]] ל[[ארץ ישראל]] יחד עם אשתו, בניו התאומים יהודה וחזקיה, שתי בנותיו, ואחייניו [[רבה בר בר חנה]] ו[[רב (אמורא)|רב]].


== בתורת החסידות ==
רבי חייא חיבר את התוספתא{{הערה|רמב"ם בהקדמה לי"ד החזקה}}. לפעמים הוא נחשב גם כן לתנא, היכול לחלוק על תנאים אחרים{{הערה|1=[[בבא מציעא]] ה, א.}}. לפי שיטת רש"י{{הערה|1=[[נדה]] כו א.}} הוא מוגדר כתנא ואמורא.


אודות רבי חייא מובא כי אמר שמעולם לא התפלל כראוי מפני טרדתו ב[[תורה]]. מסביר [[אדמו"ר האמצעי]], כי היה "תורתו אומנתו", שהוא ככלי אומנות כדי להרויח פרנסה, כי מעלה ומברר מבחינת [[נוגה]] הרבה [[ניצוצות]] קדושות, והיינו מי שתורתו אומנתו ופרנסתו לברר בירורים דנוגה, שזהו בבחינת המשכה מלמעלה למטה בחינת גלוי [[רצון]] ה' ו[[חכמה|חכמתו]] למטה בדברים תחתונים דנוגה לבררם זה כשר וזה להיפך, ובזה נכלל בחינת הבירור דשם [[ב"ן]] שב[[תפלה]] בהכנה והעלאת מ"ן, כביטול מנה במאתים כו, כי התורה היא גלוי [[אור]] ה[[משפיע]] מצד עצמו, שהוא בחינת ה[[אין]] האמיתי בעצמו, הגבוה לאין ערוך מבחינת [[ביטול]] היש לאין{{הערת שוליים|1=[[שערי תשובה]], חינוך, מאמר להבין הפרש שבין תפלה לתורה, סד"פ קג, א.}}
== ב[[תורת החסידות]] ==
הרבי ביאר כי ענינו של רבי חייא הוא שאדם יהיה "רבי" - שקוע בתורה במידה כזו ש"חייא" - כל חיותו לא תהיה אלא מהתורה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16052&hilite=1627cd2a-f628-4d8c-818e-bed6cd175727&st='והריקותי+לכם+ברכה&pgnum=236 תורת מנחם התוועדויות תשמ"ה - חלק ב].}}.


מובא ב[[זוהר]] כי מלאך ומיכאל ה[[כהן הגדול]]{{הערת שוליים|1=ראה [[זוהר]] (ס"ת) לך פ, סע"א. פא, רע"א.}} מקריב מנשמות{{הערת שוליים|1=ראה חגיגה יב, ב. תוד"ה ומיכאל מנחות קי, א.}} ה[[צדיקים]] על גבי ה[[מזבח]] וכו', להעלותן עד מקום מקום של שעשועי ה[[מלך]], מפני שנשמתן בהשתלשלות למטה אינה יכולה לעלות בעצמה עד מקום הנ"ל וכידוע, וזהו שארז"ל שראה שכולהו עולים ע"י מלאכים{{הערת שוליים|1=ב"מ פה, ב.}}. וכו' חוץ מנשמתו של רבי חייא שעלתה מעצמה, וזאת מצד שהיתה נשמתו ממקום גבוה ונעלה מאוד עד שהיה יכול בעצמו לעלות.
אודות רבי חייא מובא כי אמר שמעולם לא התפלל כראוי מפני טרדתו ב[[תורה]]. מסביר [[אדמו"ר האמצעי]], כי היה "תורתו אומנתו", שהוא ככלי אומנות כדי להרויח פרנסה, כי מעלה ומברר מבחינת [[נוגה]] הרבה [[ניצוצות]] קדושות, והיינו מי שתורתו אומנתו ופרנסתו לברר בירורים דנוגה, שזהו בבחינת המשכה מלמעלה למטה בחינת גלוי [[רצון]] ה' ו[[חכמה|חכמתו]] למטה בדברים תחתונים דנוגה לבררם זה כשר וזה להיפך, ובזה נכלל בחינת הבירור דשם [[ב"ן]] שב[[תפילה]] בהכנה והעלאת מ"ן, כביטול מנה במאתים כו, כי התורה היא גלוי [[אור]] ה[[משפיע]] מצד עצמו, שהוא בחינת ה[[אין]] האמיתי בעצמו, הגבוה לאין ערוך מבחינת [[ביטול]] היש לאין{{הערה|1=[[שערי תשובה]], חינוך, מאמר להבין הפרש שבין תפילה לתורה, סד"פ קג, א.}}


== משפחתו ==
*אשתו '''יהודית'''. מוזכרת בגמרא{{הערה|שם=יבמות|יבמות ס"ה ע"ב.}} כי היה לה צער לידה, היא שינתה לבושיה ובאה לפניו אם היא מחויבת ב[[מצוות פריה ורביה]], ומשנענתה בשלילה שתתה סם שגרם לה להיות [[עקרה]].
*בניו התאומים רבי '''יהודה''' ורבי '''חזקיה'''{{הערה|שם=יבמות}} חזקיה חיבר את סדר הברייתות שמוזכרות בגמרא תנא דבי חזקיה, והן מוסמכות יותר מברייתות אחרות, מפני שחזקיה היה שונה ברייתות של אביו רבי חייא{{הערה|תוספות סנהדרין ע"ט עמוד א'}}.
*בנותיו התאומות '''פזי''' ו'''טוי'''{{הערה|יבמות ס"ו ע"א.}}
*בנו רבי '''אושעיא'''{{הערה|מוזכר ביבמות ס"ו ע"ב.}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{תנאים}}
{{אמוראים}}
{{מיון רגיל:חייא}}
[[קטגוריה:תנאים]]
[[קטגוריה:תנאים]]
[[קטגוריה:אמוראים]]
[[קטגוריה:חכמי הזוהר]]