חב"דפדיה:הידעת?/כסלו

כסלו
א' בכסלו	לאחר האירוע הבריאותי בליל שמיני עצרת תשל"ח, דרש הרבי מהחסידים באמצעות המזכירים כי יוסיפו בשמחה באומרו שהריקודים השירים והשמחה מוסיפים לו בבריאות. כאשר הושלמה החלמתו הניסית של הרבי והוא יצא לביתו הפרטי בראש חודש כסלו, ניגנו החסידים את הניגון הידוע "מארש ניפוליאון", ולילה שלם את הניגון החסידי שבהמשך הוצמדו אליו המילים 'וביום שמחתם . . ותקעתם בחצוצרות', ורק בשנת תשמ"ג הולחן והתקבל הניגון המכונה כיום ניגון לראש חודש כסלו.	עריכה - תבנית - שיחה
ב' בכסלו	הספר 'דרך אמונה' בהוצאת קה"ת ביום שני, ב' כסלו תשמ"ח, לאחר חזרתם של הספרים שנגנבו מספריית ליובאוויטש ל-770, הורה הרבי בהפתעה להוציא לאור את ספר הקבלה דרך אמונה - אחד משלושת הספרים הראשונים שהובאו לרבי בהיותו באוהל - במהדורה מחודשת בהוצאת קה"ת, עד יום חמישי של אותו שבוע, לפני נסיעתו לאוהל. העורכים עמדו במשימה הבלתי אפשרית, והספר הודפס תוך שלושה ימים. בהוראת הרבי, נמכר הספר לציבור במחיר דולר אחד. בהתוועדות בשבת שלאחר מכן, פרשת ויצא, התייחס הרבי בשיחה הרבי לתוכנו של הספר 'דרך אמונה' וביאר ענין בקבלה המובא בתחילת הספר.	עריכה - תבנית - שיחה
ג' בכסלו	לאחר ראש חודש כסלו תשל"ח שאל ד"ר וייס את הרבי מה יש לו לומר. הרבי ענה לו שהוא שמח שיוכל לחזור עכשיו למנהגו לשתות כל יום כוס תה עם הרבנית, שזה חשוב לו כמו הנחת תפילין בכל בוקר.	עריכה - תבנית - שיחה
ד' בכסלו	בראש חודש כסלו תשמ"ח, כאשר התקיים כינוס השלוחים העולמי הראשון, הרבי חילק את קונטרס "ר"ח כסלו תשמ"ח" במיוחד לשלוחים, והקפיד שהמקבלים יהיו אך ורק שלוחים. כמה וכמה פעמים במהלך החלוקה שאל את העוברים בחלוקה: "דו ביסט א שליח?" [=הינך שליח?] כאשר אחד העוברים אמר שהוא משפיע, ענה לו הרבי (בערך): "פאר מיר אליין נעם איך ניט" [=בשביל עצמי אינני לוקח]...	עריכה - תבנית - שיחה
ה' בכסלו	בראש חודש כסלו תשמ"ח, כאשר התקיים כינוס השלוחים העולמי הראשון, הרבי חילק את קונטרס "ר"ח כסלו תשמ"ח" במיוחד לשלוחים, והקפיד שהמקבלים יהיו אך ורק שלוחים. כמה וכמה פעמים במהלך החלוקה שאל את העוברים בחלוקה: "דו ביסט א שליח?" [=הינך שליח?] כאשר אחד העוברים אמר שהוא משפיע, ענה לו הרבי (בערך): "פאר מיר אליין נעם איך ניט" [=בשביל עצמי אינני לוקח]...	עריכה - תבנית - שיחה
ו' בכסלו	החסיד ר' משה מייזליש שימש כמרגל במלחמת נפוליאון לטובת רוסיה, על פי בקשת אדמו"ר הזקן שרצה שרוסיה תנצח. במסגרת תפקידו יצא לו להפגש מספר פעמים עם נפוליון. באחד הפעמים עלה חשדו של נפוליאון שר' משה מרגל. ניגש אליו נפוליון ומיד הניח את ידו על ליבו של ר' משה כדי לבדוק את פעימות הלב. ר' משה שמר על קור רוח והכחיש זאת מיד. לימים סיפר ר' משה, שהדרכתו של האדמו"ר הזקן, שלימדם איך להשליט את המוח על הלב, הצילה את חייו.	עריכה - תבנית - שיחה
ז' בכסלו	החסיד ר' משה מייזליש שימש כמרגל במלחמת נפוליאון לטובת רוסיה, על פי בקשת אדמו"ר הזקן שרצה שרוסיה תנצח. במסגרת תפקידו יצא לו להפגש מספר פעמים עם נפוליון. באחד הפעמים עלה חשדו של נפוליאון שר' משה מרגל. ניגש אליו נפוליון ומיד הניח את ידו על ליבו של ר' משה כדי לבדוק את פעימות הלב. ר' משה שמר על קור רוח והכחיש זאת מיד. לימים סיפר ר' משה, שהדרכתו של האדמו"ר הזקן, שלימדם איך להשליט את המוח על הלב, הצילה את חייו.	עריכה - תבנית - שיחה
ח' בכסלו	אדמו"ר האמצעי הוא היחיד מבין נשיאי חב"ד שאין לו שום תמונה או ציור, ואין כל דרך לדעת כיצד היה נראה תואר פניו. באחת ההתוועדויות הזכיר הרבי את הוראת חז"ל שבשעת לימוד התורה "יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו", והסביר שאצל כל רבותינו נשיאנו אפשר לקיים זאת על ידי שמציירים בדמיון את תואר פניו; אך גם אצל אדמו"ר האמצעי אין חסרון בענין, מכיוון שהוא הכניס את עצמו בתוך תורתו (כמו שאמרו חז"ל לגבי הקב"ה שהכניס את עצמותו בתורה), ועל ידי לימוד תורתו באופן של ראיה, הרי לא רק "כאילו הוא עומד כנגדו", אלא בעל השמועה עומד כנגדו ממש!	עריכה - תבנית - שיחה
ט' בכסלו	יום הסתלקותו של אדמו"ר האמצעי הוא בדיוק ביום הולדתו, ט' בכסלו. הרבי מבאר שישנה מעלה גדולה בכך שצדיק מסתלק ביום לידתו, כדברי חז"ל: "הקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש, שנאמר: את מספר ימיך אמלא". בשיחת ט' בכסלו תשמ"ט הוסיף הרבי ואמר, שאדמו"ר האמצעי הוא מהיחידים שזכו ל"ממלא שנותיהם" כפשוטו, מבין הצדיקים שידוע לנו על יום הולדתם; "מה שאין כן אצל הצדיקים שלא יודעים יום הולדתם - יש להעמיד על ה"חזקה", שכנראה נולדו באותו יום שבו נסתלקו, "ממלא שנותיהם . . מיום ליום"".	עריכה - תבנית - שיחה
י' בכסלו	לאדמו"ר האמצעי היה בילדותו מורה פרטי. לאחר חודש תשרי של שנת תקמ"ז, התברר לו שכבר אין ביכולתו ללמד אותו - מכיוון שבהנחת התפילין בתחילת החודש (חודשיים קודם הבר מצווה) בירך אותו אביו שתפילין של יד יפעלו בו פתיחת הלב ותפילין של ראש פתיחת המוח, ומאז הוא השתנה לבלי הכר.	עריכה - תבנית - שיחה
י"א בכסלו	לאדמו"ר האמצעי היה בילדותו מורה פרטי. לאחר חודש תשרי של שנת תקמ"ז, התברר לו שכבר אין ביכולתו ללמד אותו - מכיוון שבהנחת התפילין בתחילת החודש (חודשיים קודם הבר מצווה) בירך אותו אביו שתפילין של יד יפעלו בו פתיחת הלב ותפילין של ראש פתיחת המוח, ומאז הוא השתנה לבלי הכר.	עריכה - תבנית - שיחה
י"ב בכסלו	המגיד ממזריטש קבע שאדמו"ר הזקן ור' אברהם המלאך ילמדו בחברותא. אדמו"ר הזקן היה מלמד את רבי אברהם המלאך תורת הנגלה, ורבי אברהם היה מלמד אותו את הנסתר שבתורה. אדמו"ר הזקן היה תמיד מזיז את מחוגי השעון אחורה כדי שיוכל ללמוד כמה שיותר עם רבי אברהם.	עריכה - תבנית - שיחה
י"ג בכסלו	המגיד ממזריטש קבע שאדמו"ר הזקן ור' אברהם המלאך ילמדו בחברותא. אדמו"ר הזקן היה מלמד את רבי אברהם המלאך תורת הנגלה, ורבי אברהם היה מלמד אותו את הנסתר שבתורה. אדמו"ר הזקן היה תמיד מזיז את מחוגי השעון אחורה כדי שיוכל ללמוד כמה שיותר עם רבי אברהם.	עריכה - תבנית - שיחה
י"ד בכסלו	התוועדות י"ד כסלו תשי"ד נערכה על ידי הרבי, על פי בקשת החסיד ר' בן ציון בנימין אלטהויז כ"דמי שדכנות" על עזרתו של אביו, הרב אליהו חיים אלטהויז, בשידוכו של הרבי.	עריכה - תבנית - שיחה
ט"ו בכסלו	בעת שחרור אדמו"ר הזקן ממאסרו, היו חסידים שרצו לכתוב 'מגילת י"ט כסלו', וכבר הכינו נוסח של מגילה. אדמו"ר הזקן לא קיבל את המגילה, ואמר שסיפור המאסר והגאולה אינו צריך להיות כתוב במגילה, מכיון שהוא ישאר חי לנצח בלב ישראל. וכך אמר: "זה היום יוקבע למועד תמידי בישראל, אשר בו יתגדל ויתקדש שמיה רבא, ויתעוררו אלפי לבבות בישראל בתשובה ועבודה שבלב. כי המעשה (=סיפור המעשה) חקוקה בלב ישראל דלעילא וכתובה בלב ישראל דלתתא".	עריכה - תבנית - שיחה
ט"ז בכסלו	בעת שחרור אדמו"ר הזקן ממאסרו, היו חסידים שרצו לכתוב 'מגילת י"ט כסלו', וכבר הכינו נוסח של מגילה. אדמו"ר הזקן לא קיבל את המגילה, ואמר שסיפור המאסר והגאולה אינו צריך להיות כתוב במגילה, מכיון שהוא ישאר חי לנצח בלב ישראל. וכך אמר: "זה היום יוקבע למועד תמידי בישראל, אשר בו יתגדל ויתקדש שמיה רבא, ויתעוררו אלפי לבבות בישראל בתשובה ועבודה שבלב. כי המעשה (=סיפור המעשה) חקוקה בלב ישראל דלעילא וכתובה בלב ישראל דלתתא".	עריכה - תבנית - שיחה
י"ז בכסלו	בעת שחרור אדמו"ר הזקן ממאסרו, היו חסידים שרצו לכתוב 'מגילת י"ט כסלו', וכבר הכינו נוסח של מגילה. אדמו"ר הזקן לא קיבל את המגילה, ואמר שסיפור המאסר והגאולה אינו צריך להיות כתוב במגילה, מכיון שהוא ישאר חי לנצח בלב ישראל. וכך אמר: "זה היום יוקבע למועד תמידי בישראל, אשר בו יתגדל ויתקדש שמיה רבא, ויתעוררו אלפי לבבות בישראל בתשובה ועבודה שבלב. כי המעשה (=סיפור המעשה) חקוקה בלב ישראל דלעילא וכתובה בלב ישראל דלתתא".	עריכה - תבנית - שיחה
י"ח בכסלו	כאשר נאסר כ"ק אדמו"ר הזקן, שלח שליח לרבי לוי יצחק מברדיטשוב שיתפלל עליו, אך השליח שכח את שם אימו של אדמו"ר הזקן. כאשר הגיע לברדיטשוב ורבי לוי יצחק שמע את הבשורה ואת בקשתו של אדמו"ר הזקן, פתח את החומש ונפתח בפסוק "וירא יעקב כי יש שבר במצרים", אמר רבי לוי יצחק: "שבר" ר"ת - שניאור בן רבקה, אסור בידי מצרים.	עריכה - תבנית - שיחה
י"ט בכסלו	אדמו"ר הזקן ייסד את שיטת חסידות חב"ד בשנת תקל"ב. בשנה זו מלאו לו עשרים ושבע שנים בלבד והיה זה עוד בחיי רבו המגיד ממעזריטש. בגיל עשרים וחמש כבר החל לכתוב את ספרו שולחן ערוך, על פי בקשת רבו - המגיד ממזריטש.	עריכה - תבנית - שיחה
כ' בכסלו	בי"ט כסלו של אחת השנים, שרו בתומכי תמימים ליובאוויטש את הניגון "שושנת חסידים" ובו המילים "ארור אביגדור" - המתייחסים לאביגדור מפינסק, שהלשין על אדמו"ר הזקן. המשפיע ר' שמואל גרונם העיר שלכאורה לא מתאים לומר 'ארור' על יהודי. הרבי הרש"ב פנה לעברו ושאל אותו בתמיהה: "און דער נוצרי?!..." ("והנוצרי?!", כשכוונתו לכך שביטויים מעין אלו נאמרים גם על ישו הנוצרי, שאף הוא היה יהודי, משמע אם כן שמותר להשתמש בלשון שכזו)	עריכה - תבנית - שיחה
כ"א בכסלו	לאחר גאולתו של אדמו"ר הזקן ממאסרו בפטרבורג, היו חסידיו נתונים בהתלהבות ובשמחה גדולה. כתוצאה מכך הייתה עבודת ה' שלהם בהתפעלות הלב, והיו יוצאים אל השדות להתפלל שם בצעקות. בחג הגאולה הראשון, בשנת תק"ס, אמר אדמו"ר הזקן את המאמר "ברוך שעשה נסים", שבו הוא מרומם את מעלת העבודה בהתפעלות השכל - על מנת להסיר את החסידים מהתפעלות הלב. בתחילת המאמר, פתח "ברוך שעשה נסים לאבותינו - הבעל שם טוב ורבינו הרב המגיד, בימים ההם - פורים וחנוכה, בזמן הזה - י"ט כסלו". בשנת תשי"א הוציא הרבי לאור את המאמר כפי שנכתב על ידי אדמו"ר הצמח צדק, בתוספת הערות ומראי מקומות משלו, ולאחר מכן הוא נדפס באור התורה.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ב בכסלו	לאחר גאולתו של אדמו"ר הזקן ממאסרו בפטרבורג, היו חסידיו נתונים בהתלהבות ובשמחה גדולה. כתוצאה מכך הייתה עבודת ה' שלהם בהתפעלות הלב, והיו יוצאים אל השדות להתפלל שם בצעקות. בחג הגאולה הראשון, בשנת תק"ס, אמר אדמו"ר הזקן את המאמר "ברוך שעשה נסים", שבו הוא מרומם את מעלת העבודה בהתפעלות השכל - על מנת להסיר את החסידים מהתפעלות הלב. בתחילת המאמר, פתח "ברוך שעשה נסים לאבותינו - הבעל שם טוב ורבינו הרב המגיד, בימים ההם - פורים וחנוכה, בזמן הזה - י"ט כסלו". בשנת תשי"א הוציא הרבי לאור את המאמר כפי שנכתב על ידי אדמו"ר הצמח צדק, בתוספת הערות ומראי מקומות משלו, ולאחר מכן הוא נדפס באור התורה.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ג בכסלו	לאדמו"ר הזקן נולדו, במשך ארבע עשרה שנות נישואין, רק בנות. הוא נסע לרבו, המגיד ממזריטש, להתברך בבן זכר. כשהגיע אמר לו המגיד: כתוב "במה יזכה נער את אורחו". במה זוכים לנער? - "את אורחו", על ידי קיום מצוות הכנסת אורחים זוכים שייוולד בן זכר. בעקבות כך החל אדמו"ר הזקן להכניס לביתו הרבה אורחים וכעבור שנה נולד לו בנו, אדמו"ר האמצעי.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ד בכסלו	במשך שנים רבות, במוצאי שבת פרשת משפטים, היה מתקיים בקראון הייטס דינר (ערב התרמה) לטובת גמ"ח שומרי שבת. דינר זה זכה ליחס מיוחד מהרבי: הרבי כתב עבורו אגרת קודש מיוחדת, וכמו כן בהתוועדות השבת היה מזמין את מנהל הגמ"ח, הרב שמעון גולדמן, שיאמר דבר תורה כשלראשו חבוש שטריימל. הרב גולדמן היה נוהג, בדרך כלל, לשלב בדבר התורה סיפור חסידי בעל מוסר השכל הנוגע להתקשרות לרבי. לפעמים התייחס הרבי לתוכן הסיפור, במפורש או במרומז.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ה בכסלו	מקובל אצל חסידים, שהניגון הנרות הללו הולחן על ידי חסידי אדמו"ר מהר"ש בתקופת חוליו, בה היה יוצא לקהל רק לעיתים רחוקות. החסידים הלחינו על מילות הנוסח ניגון ארוך, מכיוון שרצו לשהות במחיצתו כמה שיותר זמן.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ו בכסלו	מקובל אצל חסידים, שהניגון הנרות הללו הולחן על ידי חסידי אדמו"ר מהר"ש בתקופת חוליו, בה היה יוצא לקהל רק לעיתים רחוקות. החסידים הלחינו על מילות הנוסח ניגון ארוך, מכיוון שרצו לשהות במחיצתו כמה שיותר זמן.	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ז בכסלו	כשראה רבי זושא מאניפולי את ספר התניא של אדמו"ר הזקן, אמר: "תמהני, כיצד יכול היה להכניס אלוקים כל כך גדול, בתוך ספר כל כך קטן?".	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ח בכסלו	כשראה רבי זושא מאניפולי את ספר התניא של אדמו"ר הזקן, אמר: "תמהני, כיצד יכול היה להכניס אלוקים כל כך גדול, בתוך ספר כל כך קטן?".	עריכה - תבנית - שיחה
כ"ט בכסלו	התמונה השגויה תמונת הבעל שם טוב שהופצה פעם, אינה תמונתו האמיתית, אלא של הבעל-שם ממיכלשטט-לונדון (שיש טוענים שהיה שבתאי צבי, והחיד"א קראו חצוף). הרבי ציין ששמע מאדמו"ר הריי"צ שלא קיימת תמונה של הבעש"ט וממילא לא ייתכן כי זוהי תמונתו האמיתית. בנוסף, מסופר שבזקנו של הבעל שם טוב היו שלוש עשרה חלקים, דבר שאינו מופיע בתמונה המפורסמת.	עריכה - תבנית - שיחה
ל' בכסלו	התמונה השגויה תמונת הבעל שם טוב שהופצה פעם, אינה תמונתו האמיתית, אלא של הבעל-שם ממיכלשטט-לונדון (שיש טוענים שהיה שבתאי צבי, והחיד"א קראו חצוף). הרבי ציין ששמע מאדמו"ר הריי"צ שלא קיימת תמונה של הבעש"ט וממילא לא ייתכן כי זוהי תמונתו האמיתית. בנוסף, מסופר שבזקנו של הבעל שם טוב היו שלוש עשרה חלקים, דבר שאינו מופיע בתמונה המפורסמת.	עריכה - תבנית - שיחה