שמואל וואזנר: הבדלים בין גרסאות בדף
(←תולדות חיים: תוספת מעניינת) |
(←תומך בפעולות הרבי: הוספת שם בתמונה) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
== תומך בפעולות [[הרבי]] == | == תומך בפעולות [[הרבי]] == | ||
[[קובץ:הרב וואזנר בסיום הרמבם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נואם ב[[סיום הרמב"ם]], [[תשע"ב]]. נראים יושבים על הבמה (משמאל לימין): הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], הרב וואזנר (נואם), [[יהושע רוקח|האדמו"ר]] מ[[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה-בעלז]], האדמו"ר מנדבורנה | [[קובץ:הרב וואזנר בסיום הרמבם.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נואם ב[[סיום הרמב"ם]], [[תשע"ב]]. נראים יושבים על הבמה (משמאל לימין): הרב [[משה יהודה לייב לנדא]], הרב וואזנר (נואם), [[יהושע רוקח|האדמו"ר]] מ[[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה-בעלז]], האדמו"ר מנדבורנה, האדמו"ר מלעלוב ב"ב, [[נחום בער ברייאר|האדמו"ר מבויאן]]]] | ||
הרב וואזנר נחשב לידיד חב"ד, ותמך לאורך כל השנים בכל תקנותיו ומבצעיו של [[הרבי]]. | הרב וואזנר נחשב לידיד חב"ד, ותמך לאורך כל השנים בכל תקנותיו ומבצעיו של [[הרבי]]. | ||
גרסה מ־03:20, 8 ביוני 2021
| הרב שמואל וואזנר | |
|---|---|
[[קובץ: מגדולי פוסקי הדור | |
| בעל שבט הלוי | |
| לידה | תרע"ג |
| וינה, אוסטריה | |
| פטירה | ט"ו בניסן תשע"ה |
| בני ברק | |
| מקום פעילות | בני ברק |
| השתייכות | חסיד |
| תפקידים נוספים | רב ופוסק |
| רבותיו | רבי מאיר שפירא. |
| חיבוריו | שו"ת שבט הלוי |
הרב שמואל וואזנר (תרע"ג - ט"ו בניסן תשע"ה) מגדולי פוסקי הדור מחבר שו"ת שבט הלוי.
תולדות חיים
נולד בשנת תרע"ג בעיר וינה לאביו ר' יוסף צבי ולאמו מרת רחל[1]. בגיל 18 נכנס לישיבת חכמי לובלין של רבי מאיר שפירא, שם התפרסם בשקידתו העצומה. הרבנים צירפוהו לשיעורים מעמיקים בקבלה בהם השתתפו תלמידים בודדים.
בשנת תרצ"ה נשא את הרבנית - בתו של ראש קהילת פרשבורג המעטירה. בתרצ"ט עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. רבי שמואל היה מחשובי פוסקי ההלכה בדורנו, וספריו שו"ת שבט הלוי התקבלו כהלכה למעשה ברוב תפוצות ישראל.
קשריו עם אדמו"ר הריי"צ והרבי
קשריו של הרב וואזנר עם חב"ד החלו עוד בפולין, כשזכה לבקר אצל הרבי הריי"צ בשנת תרצ"ו ולקבל את ברכתו.
בשנת תרח"צ התכתב עם אדמו"ר הריי"צ שכתב לו גם מכתב הדרכה ללימוד החסידות[2], כשהוא שולח לו מכתב נוסף ובו הדרכה למסירת שיעורים בחסידות, בקשר עם שיעורים שמסר הרב וואזנר בספר התניא.
בשנים שלאחר מכן זכה להכנס אליו ליחידות יחד עם אשתו הרבנית ואף קיבל ממנו את ספר התניא.
בשנת תשל"ו הגיע לארה"ב, וזכה להתקבל ליחידות אצל הרבי. כשנכנס נעמד הרבי לכבודו והראה לו חיבה מיוחדת.
בסיום היחידות, הרב יצא בהתרגשות גדולה ואמר: זה שבקיאותו של הרבי בכל התורה היא באופן נפלא - ידעתי, אך לא ידעתי עד כמה נפלאה עמקותו. עוד סיפר, שאמר לרבי דבר מסויים בשם המהרש"א, והרבי אמר שהמהרש"א לא אומר זאת. לאחר-מכן כשחיפשתי דבר זה, מצאתי אותו, אך ראיתי שהכוונה שם אחרת לגמרי, וכמו תמיד גם הפעם הרבי צדק. עוד אמר: כשיצאתי מחדרו, הרגשתי שאני יוצא מחדרו של גדול שבענקים.
תומך בפעולות הרבי
הרב וואזנר נחשב לידיד חב"ד, ותמך לאורך כל השנים בכל תקנותיו ומבצעיו של הרבי.
אחת מתקנותיו של הרבי היא ללמוד בכל יום שלושה פרקים מתוך ספר 'היד החזקה' של הרמב"ם ולסיימו בכל שנה. בכינוס שנערך לרגל סיום אחד המחזורים בשנת תשע"ה, התבטא הרב וואזנר:
ספר הרמב"ם פותח בהלכות אמונה בהלכות יסודי התורה, ומסיים באמונה בהלכות מלכים, זה יחודו של ספר הרמב"ם שמתחיל באמונה ומסתיים באמונה, ואשר כולל את כל המצוות הנוהגות בזמן הזה, ואשר לא נוהגות בזמן הזה, אומר מאמר רז"ל "שית אלפי שנין הווי עלמא". אלפיים שנה תורה, אלפיים שנה תוהו ובהו, ואלפיים שנה ימות המשיח, והגמרא במסכת סנהדרין אומרת שבעוונותינו הרבים נכנסנו לשני אלפי ימות המשיח ועדיין לא בא, וזה הדבר הגדול שעשה הרבי שמתאחדים בלימוד הרמב"ם, ועל ידי זה מקרבים את קץ ביאת משיח צדקנו
בהזדמנות אחרת, כשנבצר מהרב שמואל להגיע, שלח את בנו להשתתף ולשאת דברים בכינוס במקומו, ובתוך הדברים אמר:
כשחזרתי לביתי מצאתי מישהו שיחליף אותי, ויכולתי ללמוד בשקט. גם הפעם ברכתו של הרבי התקיימה.[3]
בשנת תשמ"ו לאחר שהרב יעקב לנדא רבה של העיר בני ברק, נפטר, התנהלה מחלוקת בין ראשי המתנגדים לרבני העיר בנוגע לרבנות בנו הרב משה יהודה לייב לנדא, הרבי הורה ואמר כי רב העיר הוא היורש החוקי של הרבנות - בנו של הרב הקודם. המתנגדים ניסו למנות את הרב וואזנר לרב העיר אך הרב וואזנר שהה באותה תקופה בחו"ל, והוחלט להמתין לשובו. בכינוס מיוחד שהשתתף בו לאחר שובו לארץ אמר כי הוא מקבל את רבנותו של הרב לנדא ללא כל עוררין.
נפטר בליל יום טוב ראשון של פסח ה'תשע"ה, בן מאה ושתים.
בנו חיים מאיר מונה למלא את מקומו כגאב"ד זכרון מאיר, ראש ישיבת חכמי לובלין ורב קהילות שבט הלוי, בהמשך הוכרז הרב חיים מאיר כ'האדמו"ר משבט הלוי'.
רב קהילת חב"ד בהר נוף, הרב נפתלי צבי ווייס נשוי לנכדתו.
לקריאה נוספת
- ושמואל בקוראי שמו, שבועון כפר חב"ד גליון 1890 עמוד 34
קישורים חיצוניים
- כתב שטורעם בארה"ב, אגרת קודש מיוחדת מהרבי אל הגר"ש וואזנער: "השפעתו ניכרת" - באתר שטורעם
- 'שבט הלוי' ואדמו"רי ליובאוויטש
- משלחת מכפר חב"ד ומשלחת מטעם אגודת חסדי חב"ד בניחום אבלים אצל משפחת וואזנר
- "לרבי יש כתפיים רחבות, הוא יכול להרשות לעצמו"
- קשרי הרב וואזנר זצ"ל עם אדמו"רי חב"ד
- "על-ידי לימוד הרמב"ם מקרבים את קץ ביאת משיח צדקנו" דבריו של הרב וואזנר בסיום הרמב"ם בשנת תשע"ה, באתר
- הרב וואזנר חשף: סיפור מדהים על הרבי באתר
הערות שוליים
- ↑ למשפחת שיף. היתה בעלת קול נדיר שהרעיד לבבות והוצע לה להשתתף באופרה שחשפה את הכשרונות הגדולים באירופה. כשהתייעצה עם האדמו"ר מקופיטשניץ שאל אותה האם רוצה לעשות זאת בשביל הכסף והיא שללה ואמרה שלא חסר לה מאומה, ומה שמושך אותה זה ההזדמנות לקבל שם תהילה עולמי. האדמו"ר שקע במחשבון ואז הבטיח לה שאם תוותר על הקריירה הנכרית, תזכה בילד שיתפרסם בכל העולם ויביא לה נחת נצחי בעולם הזה ובעולם הבא (שבועון בית משיח 1224 עמוד 43).
- ↑ מכתב באגרות הריי"צ ל"ידידי מו"ה שמואל וואזנר"
- ↑ מתוך העלון "השבת באור הגאולה", היוצא לאור על ידי ישיבת תומכי תמימים חב"ד באר שבע..