השלוחים לארץ הקודש: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
הכל החל בהתוועדות [[י"ט כסלו]] [[תשל"ו]], כחצי יובל שנים בערך לאמירת המאמר "[[באתי לגני תשי"א]]". לקראת סיום ההתוועדות, לאחר שכבר ניגנו את ניגון [[ד' בבות]], עצם הרבי את עיניו הקדושות, כמו בעת אמירת מאמר, ופתח בשיחה: | |||
{{ציטוט|תוכן=רבינו הזקן כותב באגרותיו{{הערה|אותן אגרות בהן מדובר על מאסרו וגאולתו}} כי "עמדה לנו" זכות התעסקותו בישוב (וצדקת) ארץ ישראל (שהיא מכוונת כנגד "ארצות החיים" ו"שער השמים" – ארץ ישראל שלמעלה). רבינו הזקן לא הסתפק בהתעסקות "ברוחניות העניינים" – הוא עסק בכך גם בפשטות ובגשמיות: הוא שלח לארץ ישראל כסף, וכן שלח לשם חסידים. הישוב בארץ ישראל התפתח במיוחד בימי בנו, אדמו"ר האמצעי, שייסד את הישוב בחברון, וגם רבותינו נשיאנו שבאו אחריו עסקו בפיתוח הישוב בארץ. | |||
ועד נשיא דורנו כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר שייסד את כפר חב"ד בארץ הקודש – "ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה" – שממנו יפוצו המעיינות חוצה (ואם אפילו ב"חוצה" יש להפיץ המעיינות – הרי על אחת כמה וכמה בארץ הקודש)". הרבי המשיך, והוסיף :"ובכן, זהו הזמן המתאים להציע: במשך הימים (או השבועות) הקרובים – יסעו עשרה יהודים (כדי ללמוד תורה ולקיים מצוות, ובמיוחד המצוות התלויות בארץ) ל"כולל" ולישיבת חב"ד בירושלים העתיקה. וכן יסעו עשרה יהודים לצפת". הרבי הסביר מדוע לצפת: "שכן, צפת יש לה קשר ושייכות מיוחדת לגילוי פנימיות התורה: סמוך לצפת, במירון, מצוי הציון של רבי שמעון בר יוחאי, מחבר ספר הזוהר. גם בצפת עצמה מצוי הציון של [[האר"י הקדוש]]. האריז"ל, היה הראש והראשון שהתחיל בגילוי פנימיות התורה בהבנה והשגה (והרי הגאולה תבוא דוקא על ידי גילוי פנימיות התורה באופן כזה, וכמו שכתוב בתיקוני זוהר כי "בהאי סיפרא דילך דאיהו ספר הזוהר יפקון ביה מן גלותא" דוקא "כדי יתפרנסון מיניה"). | |||
לפיכך – יסעו עשרה מ[[ישראל]] ל[[צפת]], ל[[גליל]], ועשרה מישראל ל[[ירושלים]] העתיקה. בכך יצטרפו לאותם יהודים רבים שכבר נמצאים שם, ויעסקו שם בלימוד התורה וקיום המצוות ובישוב הארץ כפשוטו". הרבי קישר פעולה זו כזירוז היעוד "[[ונתתי שלום בארץ]]", ואמר: "כדי לקרב, למהר, "להמשיך" ולגלות זאת "למטה מעשרה טפחים" – יש לעסוק בימים האחרונים של הגלות, ב"מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות" בלימוד התורה וקיום המצוות, וכן ב"כל מעשיך יהיו לשם שמיים" ו"בכל דרכיך דעהו". וכדי שתהיה לכך "אחיזה" גם בגשמיות – יעלו, כנזכר לעיל לארץ הקודש, לפחות למשך זמן, ללמוד תורה בטהרה וקדושה, ולקיים מצוותיה בהידור, כולל מצוות התלויות בארץ. | |||
==חברי הקבוצות== | ==חברי הקבוצות== | ||
גרסה מ־12:26, 30 באוקטובר 2020
בשנים תשל"ו, תשל"ז ותשל"ח - שלח הרבי קבוצות מיוחדות של שלוחים לארץ הקודש. קבוצות השלוחים הגיעו לירושלים ולצפת, ובהמשך הם התפרסו על פני כל ארץ הקודש בהעניקם תנופה אדירה לפעילות החב"דית בהקמת ישיבות, מוסדות חינוך וחסד, בתי חב"ד בערים גדולות ובחיזוק ההתקשרות של אנ"ש בארץ הקודש לרבי. חלק מהשלוחים פנו לתפקידי רבנות רשמיים בהוראתו של הרבי.
היסטוריה
הכל החל בהתוועדות י"ט כסלו תשל"ו, כחצי יובל שנים בערך לאמירת המאמר "באתי לגני תשי"א". לקראת סיום ההתוועדות, לאחר שכבר ניגנו את ניגון ד' בבות, עצם הרבי את עיניו הקדושות, כמו בעת אמירת מאמר, ופתח בשיחה: {{ציטוט|תוכן=רבינו הזקן כותב באגרותיו[1] כי "עמדה לנו" זכות התעסקותו בישוב (וצדקת) ארץ ישראל (שהיא מכוונת כנגד "ארצות החיים" ו"שער השמים" – ארץ ישראל שלמעלה). רבינו הזקן לא הסתפק בהתעסקות "ברוחניות העניינים" – הוא עסק בכך גם בפשטות ובגשמיות: הוא שלח לארץ ישראל כסף, וכן שלח לשם חסידים. הישוב בארץ ישראל התפתח במיוחד בימי בנו, אדמו"ר האמצעי, שייסד את הישוב בחברון, וגם רבותינו נשיאנו שבאו אחריו עסקו בפיתוח הישוב בארץ. ועד נשיא דורנו כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר שייסד את כפר חב"ד בארץ הקודש – "ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה" – שממנו יפוצו המעיינות חוצה (ואם אפילו ב"חוצה" יש להפיץ המעיינות – הרי על אחת כמה וכמה בארץ הקודש)". הרבי המשיך, והוסיף :"ובכן, זהו הזמן המתאים להציע: במשך הימים (או השבועות) הקרובים – יסעו עשרה יהודים (כדי ללמוד תורה ולקיים מצוות, ובמיוחד המצוות התלויות בארץ) ל"כולל" ולישיבת חב"ד בירושלים העתיקה. וכן יסעו עשרה יהודים לצפת". הרבי הסביר מדוע לצפת: "שכן, צפת יש לה קשר ושייכות מיוחדת לגילוי פנימיות התורה: סמוך לצפת, במירון, מצוי הציון של רבי שמעון בר יוחאי, מחבר ספר הזוהר. גם בצפת עצמה מצוי הציון של האר"י הקדוש. האריז"ל, היה הראש והראשון שהתחיל בגילוי פנימיות התורה בהבנה והשגה (והרי הגאולה תבוא דוקא על ידי גילוי פנימיות התורה באופן כזה, וכמו שכתוב בתיקוני זוהר כי "בהאי סיפרא דילך דאיהו ספר הזוהר יפקון ביה מן גלותא" דוקא "כדי יתפרנסון מיניה"). לפיכך – יסעו עשרה מישראל לצפת, לגליל, ועשרה מישראל לירושלים העתיקה. בכך יצטרפו לאותם יהודים רבים שכבר נמצאים שם, ויעסקו שם בלימוד התורה וקיום המצוות ובישוב הארץ כפשוטו". הרבי קישר פעולה זו כזירוז היעוד "ונתתי שלום בארץ", ואמר: "כדי לקרב, למהר, "להמשיך" ולגלות זאת "למטה מעשרה טפחים" – יש לעסוק בימים האחרונים של הגלות, ב"מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות" בלימוד התורה וקיום המצוות, וכן ב"כל מעשיך יהיו לשם שמיים" ו"בכל דרכיך דעהו". וכדי שתהיה לכך "אחיזה" גם בגשמיות – יעלו, כנזכר לעיל לארץ הקודש, לפחות למשך זמן, ללמוד תורה בטהרה וקדושה, ולקיים מצוותיה בהידור, כולל מצוות התלויות בארץ.
חברי הקבוצות
הקבוצה של שנת תשל"ו
קבוצת השלוחים הראשונה מנתה עשרים ושניים שלוחים, אחד עשר נשלחו לירושלים ואחד עשר לצפת. על חברי הקבוצה נמנים הרבנים החסידיים:
שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים
פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
- לוי ביסטריצקי - צפת
- יוסף קרמר - טבריה
- יוסף רוזנפלד - צפת
- אלתר אליהו פרידמן - צפת
- אהרן אליעזר צייטלין - צפת
- יצחק גולדברג - מגדל העמק
- יוסף יצחק גורביץ' - מגדל העמק
- שלום דוכמן - כולל חב"ד
- ישראל יוסף הנדל - מגדל העמק
- שלום דובער לבקובסקי - כפר חב"ד
- יוסף יצחק וילשנסקי - צפת
- שמואל גרייזמן - ירושלים
- אליהו יוחנן גוראריה - חולון
- יעקב רייצס - יסוד המעלה
- הרב צמח מנחם מענדל ליברמן - אשקלון
- אברהם ברוך פבזנר - צרפת
- שלום דובער שור - ירושלים
- חיים נחום יהונתן לוריא - כפר חב"ד
- שניאור זלמן גודמן - אשדוד
- יצחק יעקב רוזנשיין - ירושלים
- יהודה לייב איידלקופ - נחלת הר חב"ד
- זאב אברהם סלווין - כפר חב"ד
הקבוצה של שנת תשל"ז
בקבוצה זו נשלחו רק 6 שלוחים וכולם לצפת.
על חברי הקבוצה נמנים הרבנים החסידיים:
שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים
פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
הקבוצה של שנת תשל"ח
חברי קבוצה זו זכו לקבל את קונטרס אהבת ישראל בחתימת ידו הקדושה של הרבי.
על חברי הקבוצה נמנים הרבנים החסידיים:
שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים
פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
- משולם זושא אלפרוביץ' - קריית גת
- אברהם שמואל בוקיעט - כפר חב"ד
- יוסף יצחק גנזבורג - נחלת הר חב"ד
- יעקב שלמה ליברמן - כפר חב"ד
- יוסף יצחק ליברוב - כפר חב"ד ב'
- מנחם מענדל גלוכובסקי - רחובות
- מנחם מענדל גרונר - קריית גת
- יהושע שלמה צירקינד - ירושלים
- יוסף שמואל גרליצקי - תל אביב
- יהודה לייב פופאק - צפת
- מרדכי צבי דובראווסקי - ראשון לציון
- אברהם מרדכי קסטל - רחובות
- גבריאל מרזל - צפת
- יוסף יצחק ריבקין - כרמיאל
- יוסף יצחק דערען - פיטסבורג
קירובים מהרבי
כאשר יצאו השלוחים בשנים תשל"ו ותשל"ח חילק להם הרבי את כרך לקוטי שיחות י"א (תשל"ו) ואת קונטרס אהבת ישראל (תשל"ח)[2].
השלוחים ובני משפחותיהם זכו לקירובים מהרבי שבאו לידי ביטוי במישורים שונים. הרבי הדריך את השלוחים במפורט בכל עניניהם, ודאג באמצעות באי כוחו בארץ הקודש להתעניין במצבם.
הרבי היה שולח מכתבים לשלוחים ולבני משפחותיהם ובהם היה מעודדם להכנס למשרות תורניות, ומברכם בהצלחה בשליחות[3].
הרבי אף שיגר מכתבי ברכה קבועים להתכנסויות של השלוחים, והחל מחג הפסח תשמ"ה, שיגר תמיכה כספית לכל אחד מהשלוחים עבור צרכי החג פעמיים בשנה, בסמיכות לחג הפסח ובסמיכות לחודש תשרי.
איגוד השלוחים לארץ הקודש
איגוד השלוחים לארץ הקודש הוקם על ידי הרב אברהם שמואל בוקיעט, מהשלוחים לארץ הקודש, והוא עומד בראשו יחד עם הרב שמואל גרייזמן.
איגוד השלוחים מארגן את הכינוס השנתי של שלוחי הרבי לארץ הקודש, ולאורך השנים זכה שהרבי ישלח מכתבים מיוחדים בהם ביאר את ההוראה שניתן להפיק מהמיקום שנבחר לערוך בו את הכינוס.
הארגון גם מפעיל מכון הוצאה לאור של ספרים וחוברות, בראשו עומד הרב בוקיעט. במשך השנים עבדו לצידו רבנים נוספים ביניהם הרב מרדכי מנשה לאופר.
ספרים וחוברות בהוצאת הארגון
שגיאות פרמטריות בתבנית:טורים
פרמטרים [ מספר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
- סיפורה של שליחות - כינוס השלוחים העשירי, כפר חב"ד תש"נ
- צפת עיר הקודש, כפר חב"ד תשנ"ז
- חברון עיר הקודש - י"ט כסלו תשנ"ט
- תפארת השליחות - כפר חב"ד תש"ס
- מדברי הרבי לילדי ישראל, כפר חב"ד תש"ס
- השליחות לארץ הקודש, כפר חב"ד תש"ס (מהדורה אחרונה)
- נזר המגיד ממעזריטש, כפר חב"ד תשס"א (הוצאה שניה)
- הלכות והליכות - ההנהגה בחיי היום יום, כפר חב"ד תשס"ב
- טבריה עיר הקודש, כפר חב"ד תשס"ב (מהדורה שניה)
- הנהגות חסידיות בחיי היום יום, כפר חב"ד תשס"ג
- המחנך והחינוך, כפר חב"ד תשס"ד
- פועלי דיממא אנן - כפר חב"ד תשס"ד
- נזר התניא - לימוד התניא בעל פה, כפר חב"ד תשס"ז
- נזר התניא - אמרות ופתגמים, כפר חב"ד תשס"ח
- נזר התניא - תאריכים שונים, כפר חב"ד תשס"ח
- נזר התניא - מאמרי הערכה, כפר חב"ד תשס"ט
- מצדיקי הרבים ככוכבים, כפר חב"ד תש"ע
- מצדיקי הרבים ככוכבים - נתיבים בשדה החינוך, כפר חב"ד תשע"ד
- פסח חסידי - כפר חב"ד תשע"ד (מהדורה 13)
השלוחים כיום
עם סיום שליחתם של שלושת הקבוצות, שלח הרבי בשנת תשל"ט מכתב מיוחד לשלוחים בו הורה שישתדלו לקבל סמיכה להוראה ולתפוס משרות רבניות[4] וכן הוראות נוספות בקשר לתפקידם.
בהתאם להוראה זו, רבים מהם השלימו באופן פורמלי את הסמיכה לרבנות שלהם על מנת שיתאימו לסטנדרטים של הרבנות הראשית והחלו לאייש משרות רבניות שונות[5].
רובם של השלוחים נכנסו לתפקידי ניהול מוסדות, חלקם במוסדות שייסדו בעצמם[6], וחלקם במוסדות קיימים, וחלק לא מבוטל מהשלוחים החל לשמש בתפקידים חינוכיים[7], וחלקם יצא לשליחות בערים שונות[8].
למצער, חלק מהשלוחים נפטרו[9], או עזבו את מקום שליחותם בשל סיבות שונות[10], וחלקם התיישבו בקהילות חב"דיות והחלו לעסוק בעיסוקים פרטיים[11].
כינוס השלוחים
| ערך מורחב – כינוס שלוחי הרבי לארץ הקודש |
מאז שנת תשמ"א מקיימים השלוחים מידי שנה כינוס שנתי בו מתאספים כל בני משפחות השלוחים. כינוס זה היה הראשון מסוגו, וזכה ליחס מיוחד וחביבות מיוחדת מהרבי ששיגר מידי שנה מכתב מיוחד לכינוס, ואף הזכיר אותו מספר פעמים בשיחות.
בעקבות כינוס זה ביקש הרבי לארגן כינוסים במתכונת דומה, ובהמשך לכך נוסדו כינוס השלוחים העולמי, כינוס השלוחות, כינוס השלוחים בארץ הקודש, וכן כינוסים אזוריים נוספים.
כיום מאורגן הכינוס על ידי איגוד השלוחים לארץ הקודש בראשות הרב יהודה לייב איידלקופ.
ראו גם
לקריאה נוספת
- השליחות לארץ הקודש - הרב אברהם שמואל בוקיעט, בהוצאת איגוד השלוחים לארץ הקודש, כפר חב"ד תש"ס.
קישורים חיצוניים
- הרב ישראל יצחק זלמנוב, אחד עשר לירושלים, אחד עשר לצפת - סקירה על קבוצת השלוחים הראשונה בשנת תשל"ו, בתוך גליון התמים (בית משיח) לט, אדר ראשון תשע"ו
הערות שוליים
- ↑ אותן אגרות בהן מדובר על מאסרו וגאולתו
- ↑ ראה לעיל בסעיפים של השלוחים הללו.
- ↑ ראה בכ"ז בספר 'השלוחים לארץ הקודש' (- הרב אברהם שמואל בוקיעט, כפר חב"ד תש"ס) בשער ה'עידודים מהרבי' בהרחבה.
- ↑ לקוטי שיחות חלק כד עמוד 391.
- ↑ הרב יוסף העכט באילת, הרב יוסף יצחק וולוסוב ברמת ישי, הרב יעקב רייצס ביסוד המעלה, הרב אליהו יוחנן גוראריה בחולון, והרב לוי ביסטריצקי בצפת.
- ↑ הרב יוסף רוזנפלד מנהל מכון אלטע לחוזרות בתשובה, הרב ירמיהו יהודה לייב שילדקרויט בחיפה, ועוד
- ↑ הרב יוסף יצחק וילשאנסקי כראש ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, הרב יצחק גולדברג, ישראל יוסף הנדל, ויוסף יצחק גורביץ' בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק, הרב משולם זושא אלפרוביץ' ומנחם מענדל גרונר בישיבת תומכי תמימים קריית גת, הרב יצחק יעקב רוזנשיין בישיבת תורת אמת ירושלים, ועוד
- ↑ הרב שניאור זלמן גודמן באשדוד, הרב יוסף קרמר בטבריה הרב אברהם מרדכי קסטל ברחובות הרב יוסף יצחק פיקרסקי בכיכר המדינה צפון תל אביב והרב יוסף יצחק ריבקין בכרמיאל
- ↑ הרב שלום דובער שור מירושלים, הרב לוי ביסטריצקי, הרב יהושע שלמה צירקינד מירושלים, והרב אהרן אליעזר צייטלין מצפת.
- ↑ הרב אברהם ברוך פבזנר הממלא את מקום אביו במשרת רבנות בצרפת, הרב שלום דובער ברוד שחזר לקראון הייטס ומנהל כיום את בנין הפנימייה של ישיבת תומכי תמימים המרכזית, והרב שלום דוכמן מנהל משרד כולל חב"ד בניו יורק.
- ↑ הרב נחום לוריא מנהל פרדס האתרוגים שהיה של חותנו והרב יוסף יצחק פיקרסקי מנהל עסק יהלומים, במקביל לעיסוקו כמנהל בית חב"ד בכיכר המדינה בתל אביב וכרב בית הכנסת חב"ד שם