ג' בתשרי

ג' בתשרי הוא היום השלישי בחודש תשרי וצום גדליה (מלבד בשנים שיום ג' בתשרי חל בשבת).

מנהגי צום גדליה

אומרים סליחות. אמירת הסליחות נעשית בתוך סדר התפילה, בשונה מאמירת הסליחות שלפני ראש השנה. כך נוהגים ב-770. בשנים שהרבי היה מתפלל ביחידות, היה בא לאמירת הסליחות עם הציבור.

מוסיפים בתפילת שמונה עשרה את תפילת "עננו". קוראים בתורה בשחרית "ויחל משה". בתפילת מנחה קוראים שוב "ויחל" כבתפילת שחרית, והשלישי הוא המפטיר. מפטירים "דרשו ה' בהימצאו" (ישעיה נה,ו - נו,ח).

הרבי הנהיג מחדש את המנהג שנהגו בעבר בקהילות ישראל על-פי המשנה, לומר דברי כיבושין ביום התענית לאחר תפילת מנחה.

אירועים ביהדות

• א'א' - מוצאי השבת הראשונה. אדם הראשון לקח שני אבנים והוציא מהם אש ולזכר זה מברכים "בורא מאורי האש" בהבדלה בכל מוצאי שבת.
• ג'של"ט - גדליהו בן אחיקם, מנהיג שארית הפליטה בישראל, נרצח.
• תמ"ג - רבי אברהם אבלי גומבינר, ה'מגן אברהם' מקאליש, מחבר ספר 'מגן אברהם', נפטר.
• תקנ"ז - רבי ישראל מרוז'ין, מייסד חסידות רוז'ין ואדמו"רה הראשון.
• תרכ"א - רבי ישראל ליפשיץ, מחבר פירוש 'תפארת ישראל' על המשניות, נפטר.
• תרמ"ז - רבי יצחק דוד בידרמן מלעלוב, נפטר.
• תר"צ - רבי שמעון נתן נטע בידרמן מלעלוב, נפטר.
• תר"צ - רבי נפתלי טרופ, ראש ישיבת ראדין, נפטר.
• תש"ז - רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי, נפטר.

ימי חב"ד

• תקנ"ג - מרת דבורה לאה בת אדמו"ר הזקן, נפטרה.

ימי החסידים

• תש"ב - ר' אליעזר דבוסקין, כיהן כרב וראש ישיבה בעיר חרסון, נהרג על קידוש ה' בחרסון.
• תשמ"ד - ר' נחום טרבניק, רבו של כפר חב"ד במשך כעשר שנים, נפטר.
• תשס"ב - ר' שלום דובער נוטיק, נפטר.
• תשס"ט - הרב הלל פבזנר - אב בית-דין של ועד רבני ליובאוויטש צרפת וחבר 'מועצת רבני אירופה', נפטר.

הפתגם היומי - ג' בתשרי - מלוח היום יום

מתחילין "מזמור לדוד" ולא "לכו נרננה", וכן בכל שבת מוצאי יום טוב. הפטורה: שובה יכשלו בם. מי אל כמוך מימי קדם. ביחידות הצמח צדק אצל רבינו הזקן ב' תצא בשישי באלול תקס"ד סיפר לו רבינו: שבת פרשת תבוא תקכ"ח אמר מורי ורבי תורה, והתחלתה: "ושבת עד הוי"ה אלוקיך", וביאר כי עבודת התשובה צריכה להיות עד אשר 'הוי"ה', שהוא למעלה מהעולמות, יהיה 'אלוקיך', אלוקים בגמטריא הטבע, "בראשית ברא אלקים". כל החבריא קדישא היו בהתעוררות גדולה מתורה ההיא. הרב הצדיק רבי משולם זוסיא מאניפולי אמר, כי הוא אינו יכול להגיע למעלת תשובה כזו, ועל כן יחלק את התשובה לחלקים, כי תשובה - ראשי תיבות: ת, "תמים תהיה עם הוי"ה אלוקיך". ש, "שויתי הוי"ה לנגדי תמיד". ו, "ואהבת לרעך כמוך". ב, "בכל דרכיך דעהו". ה, "הצנע לכת עם אלוקיך". כשסיפר לי אבי אדמו"ר את הנזכר לעיל, סיים: תיבת תשובה צרופה מחמש אותיות, אשר כל אות הוא דרך ואופן בעבודת התשובה, וביאר באריכות חמשה האופנים וכולם באים מכוח אל הפועל על ידי עבודת התפילה.