סניף קה"ת כפר חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (ק.פ.) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:770 כפח.jpg|left|thumb|250px|חזית בניין 770 ב[[כפר חב"ד]], במרתפו שוכנים היום משרדי הסניף והחנות המרכזית לרכישת ספרי קה"ת בארץ הקודש]] | [[תמונה:770 כפח.jpg|left|thumb|250px|חזית בניין 770 ב[[כפר חב"ד]], במרתפו שוכנים היום משרדי הסניף והחנות המרכזית לרכישת ספרי קה"ת בארץ הקודש]] | ||
סניף '''[[קה"ת]] [[כפר חב"ד]]''', הינו שלוחה של הוצאת הספרים הרשמית של חב"ד, העוסקת בעריכת והדפסת ספרים, ובהפצתם ברחבי הארץ. | סניף '''[[קה"ת]] [[כפר חב"ד]]''', הינו שלוחה של הוצאת הספרים הרשמית של [[חב"ד]], העוסקת בעריכת והדפסת ספרים, ובהפצתם ברחבי הארץ. | ||
==הקמת הסניף== | ==הקמת הסניף== | ||
===הפצת ספרי קה"ת לפני התייסדות הסניף=== | ===הפצת ספרי קה"ת לפני התייסדות הסניף=== | ||
בשנים שקדמו להקמת סניף רשמי של הוצאת [[קה"ת]] ב[[ארץ הקודש]], מינה הרבי ועד מיוחד להפצת הספרים בראשות הרב [[חיים אליעזר קרסיק]]. מידי מספר חודשים [[הרבי]]{{הערה|שהיה אז מנהל בפועל של ההוצאה, לפני שהתמנה כיורשו של חמיו [[אדמו"ר הריי"צ]] להנהיג את חסידות חב"ד.}} היה שולח את הספרים שנדפסו על ידי הוצאת הספרים | בשנים שקדמו להקמת סניף רשמי של הוצאת [[קה"ת]] ב[[ארץ הקודש]], מינה [[הרבי]] ועד מיוחד להפצת הספרים בראשות הרב [[חיים אליעזר קרסיק]]. מידי מספר חודשים [[הרבי]]{{הערה|שהיה אז מנהל בפועל של ההוצאה, לפני שהתמנה כיורשו של חמיו [[אדמו"ר הריי"צ]] להנהיג את חסידות חב"ד.}} היה שולח את הספרים שנדפסו על ידי הוצאת הספרים ב[[ניו יורק]], ואנשי הועד היו דואגים למכירתם של הספרים והפצתם בין סופרים ואנשי רוח. | ||
מרכזו של הועד היה ממוקם ב[[תל אביב]], שם היו מרוכזים חסידי חב"ד בארץ, ומשם פעל להפצת הספרים, כשהרבי שולח לעיתים תכופות מכתבים ל[[אנ"ש]] בתל אביב לעודד אותם לסייע לרב קרסיק בהפצת הספרים ובמכירתם. | מרכזו של הועד היה ממוקם ב[[תל אביב]], שם היו מרוכזים חסידי חב"ד בארץ, ומשם פעל להפצת הספרים, כשהרבי שולח לעיתים תכופות מכתבים ל[[אנ"ש]] בתל אביב לעודד אותם לסייע לרב קרסיק בהפצת הספרים ובמכירתם. | ||
בשנת תש"ט התמנה הרב [[אברהם פריז]] כאחראי על פעולות הועד, ועסק בהפצת הספרים שנשלחו אליו מהסניף המרכזי בניו-יורק. | בשנת [[תש"ט]] התמנה הרב [[אברהם פריז]] כאחראי על פעולות הועד, ועסק בהפצת הספרים שנשלחו אליו מהסניף המרכזי בניו-יורק. | ||
===הקמת הסניף בכפר חב"ד=== | ===הקמת הסניף בכפר חב"ד=== | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
*השתתפות בירידי הספרים השונים. | *השתתפות בירידי הספרים השונים. | ||
*הדפסת-צילום של ספרים שנערכו על ידי הוצאת קה"ת בניו יורק{{הערה|על מנת לחסוך את עלויות המשלוח.}}. | *הדפסת-צילום של ספרים שנערכו על ידי הוצאת קה"ת בניו יורק{{הערה|על מנת לחסוך את עלויות המשלוח.}}. | ||
*תרגום ספרים שיצאו לאור | *תרגום ספרים שיצאו לאור ב[[אידיש]] על ידי הוצאת קה"ת בניו יורק. | ||
*עריכת ספרים מתורתם של [[:קטגוריה:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]], והדפסתם. | *עריכת ספרים מתורתם של [[:קטגוריה:נשיאי חב"ד|רבותינו נשיאינו]], והדפסתם. | ||
לאחר פטירתו של הרב פריז בשנת תשכ"ח, נוצר חלל בניהול הסניף, ולאחר קבלת אישורו של [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב|הרב חודוקוב]], מינה [[אפרים וולף|הרב וולף]] את בנו הרב [[מנחם מענדל וולף]] ליורשו של הרב פריז בניהול הסניף. | לאחר פטירתו של הרב פריז בשנת [[תשכ"ח]], נוצר חלל בניהול הסניף, ולאחר קבלת אישורו של [[חיים מרדכי אייזיק חודוקוב|הרב חודוקוב]], מינה [[אפרים וולף|הרב וולף]] את בנו הרב [[מנחם מענדל וולף]] ליורשו של הרב פריז בניהול הסניף. | ||
עד לשנת [[תשמ"ו]] המשיך הסניף לפעול מתוך מחסן הספרים שנרכש על ידי הרב פריז כשהוקם הסניף, אך לאחר שנבנה [[770 כפר חב"ד|העתקו של בניין 770 בכפר חב"ד]], קיבלה הנהלת הסניף את אישורו של הרבי, ועברה לפעול מתוך קומת המרתף של הבניין. | עד לשנת [[תשמ"ו]] המשיך הסניף לפעול מתוך מחסן הספרים שנרכש על ידי הרב פריז כשהוקם הסניף, אך לאחר שנבנה [[770 כפר חב"ד|העתקו של בניין 770 בכפר חב"ד]], קיבלה הנהלת הסניף את אישורו של הרבי, ועברה לפעול מתוך קומת המרתף של הבניין. | ||
גרסה מ־03:41, 26 במאי 2013
סניף קה"ת כפר חב"ד, הינו שלוחה של הוצאת הספרים הרשמית של חב"ד, העוסקת בעריכת והדפסת ספרים, ובהפצתם ברחבי הארץ.
הקמת הסניף
הפצת ספרי קה"ת לפני התייסדות הסניף
בשנים שקדמו להקמת סניף רשמי של הוצאת קה"ת בארץ הקודש, מינה הרבי ועד מיוחד להפצת הספרים בראשות הרב חיים אליעזר קרסיק. מידי מספר חודשים הרבי[1] היה שולח את הספרים שנדפסו על ידי הוצאת הספרים בניו יורק, ואנשי הועד היו דואגים למכירתם של הספרים והפצתם בין סופרים ואנשי רוח.
מרכזו של הועד היה ממוקם בתל אביב, שם היו מרוכזים חסידי חב"ד בארץ, ומשם פעל להפצת הספרים, כשהרבי שולח לעיתים תכופות מכתבים לאנ"ש בתל אביב לעודד אותם לסייע לרב קרסיק בהפצת הספרים ובמכירתם.
בשנת תש"ט התמנה הרב אברהם פריז כאחראי על פעולות הועד, ועסק בהפצת הספרים שנשלחו אליו מהסניף המרכזי בניו-יורק.
הקמת הסניף בכפר חב"ד
בעקבות האירוע של רצח יד החמישה בשנת תשט"ז, הוקם בית הספר לדפוס יד החמישה בכפר חב"ד, ובשנת תשי"ט נוצרה אפשרות להקים סניף פעיל של הוצאת הספרים קה"ת בארץ הקודש, שיעסוק לא רק בהפצת הספרים, אלא גם בעריכתם והדפסתם.
בשנת תשי"ט החלה העבודה בפועל בניהולו של ר' אברהם פריז, כאשר המנהל-פועל שעמד בקשר רציף עם מזכירות הרבי בקשר להדפסת הספרים ועריכתם, היה חתנו הרב אפרים וולף, כשלצידו עומד הרב זושא ווילימובסקי שפעל רבות בתחום הפצת הספרים, והרב חנוך גליצנשטיין שעסק בפרסום פעולותיה של הוצאת קה"ת בבטאונים וכתבי עת שונים.
פעולותיו של הסניף התחלקו למספר מישורים:
- פרסום ספרי קה"ת בעיתונות ובקטלוגים.
- הפצת הספרים ברחבי הארץ.
- השתתפות בירידי הספרים השונים.
- הדפסת-צילום של ספרים שנערכו על ידי הוצאת קה"ת בניו יורק[2].
- תרגום ספרים שיצאו לאור באידיש על ידי הוצאת קה"ת בניו יורק.
- עריכת ספרים מתורתם של רבותינו נשיאינו, והדפסתם.
לאחר פטירתו של הרב פריז בשנת תשכ"ח, נוצר חלל בניהול הסניף, ולאחר קבלת אישורו של הרב חודוקוב, מינה הרב וולף את בנו הרב מנחם מענדל וולף ליורשו של הרב פריז בניהול הסניף.
עד לשנת תשמ"ו המשיך הסניף לפעול מתוך מחסן הספרים שנרכש על ידי הרב פריז כשהוקם הסניף, אך לאחר שנבנה העתקו של בניין 770 בכפר חב"ד, קיבלה הנהלת הסניף את אישורו של הרבי, ועברה לפעול מתוך קומת המרתף של הבניין.
ספרים בהוצאת סניף כפר חב"ד[3]
- שיחות לנוער, ליקוט חוברות שהודפסו בתרגום לעברית בין השנים תשי"ז-תשמ"ג. (9 כרכים).
- חג הגאולה י"ט כסלו - פרשת המאסר והגאולה של אדמו"ר הזקן, הרב אברהם חנוך גליצנשטיין, תשכ"א.
- מאמרים מלוקטים מספר לקוטי תורה, תשכ"ב.
- התמים, ב' כרכים המכילים את שמונת החוברות שיצאו לאור, תשל"א.
- מראי מקומות לשולחן ערוך אדמו"ר הזקן, הרב מרדכי שמואל אשכנזי, תשל"ב.
- ספר התולדות, הרב אברהם חנוך גליצנשטיין, יצא לאור בין השנים תשל"ב-תשמ"ז. (15 כרכים).
- תולדות לוי יצחק, נפתלי צבי גוטליב, הוצאה ראשונה - תשל"ז, הוצאה אחרונה - תשנ"ה (ג' כרכים).
- כללי רש"י, הרב טוביה בלוי, תש"מ. (מהדורה ראשונה).
- מגבעות אשורנו – ילקוט שיחות ומכתבים לנשי ובנות ישראל, גברת גליצנשטיין וגברת הלפרין, תשמ"א.
- חת"ת – חומש, תהילים, תניא, הרב זאב דב סלונים, תשמ"א.
- רעיון החודש, הרב יוסף גרליצקי, תשמ"א.
- שיעורים בספר התניא (מתורגם ללשון הקודש), תורגם על ידי הרב חנוך גליצנשטיין, תשמ"א. (ד' כרכים).
- תורת חב"ד (ביביליוגרפיה), יהושע מונדשיין, תשמ"א.
- ילקוט בר מצוה, מרדכי מנשה לאופר, תשמ"ג.
- ספר הזכרונות מתורגם ללשון הקודש, טוביה בלוי, תשמ"ג (ב' כרכים).
- אור החסידות, הרב אברהם חנוך גליצנשטיין, תשמ"ד.
- ליקוט מחידושי ה'צמח צדק' על הש"ס, הרב יהושע גרוס, תשמ"ד.
- חידושים וביאורים בש"ס, הרב אברהם ברוך פבזנר, תשמ"ה. (ב' כרכים).
- ואני תפילתי (מתורגם ללשון הקודש), תורגם מאנגלית על ידי נ. בן יצחק, תשמ"ה.
- ספר השליחות, מרדכי מנשה לאופר, תשמ"ז.
- ימי מלך, מרדכי מנשה לאופר, תשמ"ט. (ג' כרכים).
- לקוטי דיבורים מתורגם ללשון הקודש, חנוך גליצנשטיין, תש"נ.
- כללי רמב"ם, מרדכי מנשה לאופר, תשנ"א.
- ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ מתורגם ללשון הקודש, הרב אברהם חנוך גליצנשטיין, תשנ"ב.
- המלך במסיבו, מרדכי מנשה לאופר, תשנ"ג.
- אוצר סיפורי חב"ד, הרב אברהם חנוך גליצנשטיין, תשנ"ד-תשנ"ז. (ח"י כרכים).
- תאריכים בדבר ימי חב"ד, יוסף יצחק קמינצקי, תשנ"ד.
- מה שסיפר לי סבא, מלוקט משיחות לנוער, תשנ"ו. (ד' כרכים).
- סידור תהלת ה' עם הנהגות, תשס"ב.
- תורת השליחות, זושא וולף, תשס"ד.
- תומכי תמימים - ליקוט מתורת רבותינו נשיאינו, יוסף יצחק בלוי, תשע"ב.
- הוצאת ספרים קה"ת – תולדות הוצאת הספרים החב"דית, הרב זושא וולף, תשע"ג.
לקריאה נוספת
- הוצאת ספרים קה"ת, שער 'הוצאת קה"ת בארץ הקודש', עמודים 379-446.
הערות שוליים
- ↑ שהיה אז מנהל בפועל של ההוצאה, לפני שהתמנה כיורשו של חמיו אדמו"ר הריי"צ להנהיג את חסידות חב"ד.
- ↑ על מנת לחסוך את עלויות המשלוח.
- ↑ ברשימה זו נכללו רק הספרים שנערכו על ידי הסניף, ולא אלו שהודפסו כצילום של ספר שנערך על ידי הסניף המרכזי של הוצאת הספרים בניו יורק.