נרות שבת ויום טוב

נרות שבת קודש

פמוטות שבת עשויות אבן, יצירת האמן אסף קדרון

הדלקת נרות שבת ויום טוב היא תקנת חכמים להדליק נר בבית לצורך מאור בליל שבת ובליל יום טוב. הדלקת הנר נעשית על ידי אם הבית ובנותיה מעט לפני כניסת השבת – בדרך כלל כ-20 דקות לפני השקיעה. בעבר, בהיעדר תאורה חשמלית, היו הנרות מקור אור עיקרי בליל שבת, בעידן המודרני בו נפוצה תאורת חשמל, הדלקת הנרות נעשית לשם המצווה וכתוספת אור.

מקור המצווה

במשנה מפורטים דינים שונים 'במה מדליקין' ו'במה אין מדליקין' ודיני הנרות והפתילות שמדליקים לצורך שבת. בתלמוד אומר האמורא רבא לחברו אביי "ואני אומר: הדלקת נר בשבת – חובה", שכך נאמר בשם רב: "הדלקת נר בשבת – חובה". הרמב"ם כתב: הדלקת נר בשבת אינה רשות – אם רצה מדליק ואם רצה אינו מדליק, ואינו מצווה שאינו חייב לרדוף אחריה... אלא זה חובה, ואחד אנשים ואחד נשים חייבין להיות בבתיהם נר דלוק בשבת. הגאונים כתבו על ברכת הדלקת הנרות, וכן נפסק בשולחן ערוך.

טעמי ההדלקה

הראשונים הסבירו שעיקר מטרת הדלקת נר השבת היא לשימוש בו למאור עבור סעודת ליל שבת, ונחלקו בשאלה האם חובה זו היא משום כבוד שבת או משום עונג שבת, או שמא שניהם גם יחד..

רבים מהאחרונים חילקו את חובת ההדלקה לשניים, ופירשו ששתי הבחינות קיימות בה, זו לצד זו.

• לדעת הגר"א, ההכנות לפני השבת הן בכלל כבוד שבת, ואילו במהלך השבת, מתקיים עונג שבת, ועל כן בהדלקת הנר יש משום שניהם.
• בערוך השולחן נכתב שבנר הדולק ליד השולחן מתקיימת מצוות כבוד שבת, ואליו בנרות המאירים את שאר הבית, מתקיימת מצוות עונג שבת.

עניין נוסף בהדלקת הנר הוא שלום בית. כלומר בלא הדלקת נר בזמנים קדמונים הבית היה חשוך, דבר שהיה עשוי לגרום לתקלות (לדוגמה, שבירת חפצים) ולמריבות, ועל כן הדלקת הנר היא צעד למניעת ערעור השלום בבית. מטעם זה נקבע שעל עני שאין ידו משגת, להעדיף לקנות נר לשבת על פני נרות חנוכה (בהם אסור להשתמש למאור), ואף על פני יין הקידוש. לפי טעם זה, אין חובה להדליק דווקא ליד השולחן אלא בכל מקום שיש צורך באור על מנת שלא להיתקל בחפצים וכדומה.

החובה היא להדליק נר של שבת, ועל כן אין היא מתקיימת בנר שכבר דולק, ויש צורך לכבותו ולהדליקו בשנית כדי שתתקיים בו חובת הדלקת נר שבת ('הדלקה עושה מצווה').}}

זמן ההדלקה

את הנרות יש להדליק קודם כניסת השבת, משום שהדלקת אש היא אחת מהמלאכות האסורות בשבת (מלאכת מבעיר). מנגד, היות שהדלקת הנר מיועדת למאור עבור הלילה, יש להסמיך אותה לשקיעת החמה, ועל כן הדלקת נרות שבת היא הפעולה האחרונה הנעשית לפני קבלת שבת. כיוון שיש דין של תוספת שבת, מקדימים את ההדלקה זמן מה קודם לשקיעת החמה, ומדליקים בזמן המוגדר כזמן כניסת השבת לפי הנהוג במקום. ברוב ארץ ישראל זמן הדלקת הנרות הוא כ־20 דקות קודם לשקיעת החמה, בחיפה כ־30, ובירושלים ובפתח תקווה 40.

במקרה של קבלת שבת מוקדמת, ניתן להקדים את הדלקת נרות שבת עד כשעה ורבע קודם לשקיעת החמה (זמן פלג המנחה).

ביום טוב מותרת העברת אש מאש קיימת, ולכן מותר להדליק נרות יום טוב מאש דולקת גם בליל יום טוב עצמו.

מי מדליק

ערך מורחב – מבצע הדלקת נרות שבת

חובת הדלקת הנרות היא חובת הבית, ועל כן רק אחד מבני הבית צריך להדליק את הנרות. במשפחה, נהוג שבעלת הבית היא שמדליקה את נרות שבת, אך במקרה שהיא איננה, יכול האב להדליק.

בשנת תשל"ד (1975) יצא הרבי ביוזמה לעידוד הדלקת נרות שבת באופן כללי, לרבות ילדות קטנות מגיל שלש וקודם לכן כדי לחנכן במצווה (אך רק נר אחד). פעילות זו מכונה 'מבצע נרות שבת קודש' והיא אחת ממבצעי הרבי, ובמסגרתה יוצאות נשות חב"ד ביום שישי לחלוקת נרות שבת במקומות ציבוריים שונים (בהשראת מבצע זה של תנועת חב"ד החלו קבוצות נוספות ממגזרים שונים בחלוקת נרות שבת להמונים).

כמה נרות מדליקים

כדי לצאת ידי חובת המצווה די בהדלקת נר אחד בלבד, אך המנהג המקובל הוא שאשה נשואה מדליקה שני נרות וילדה או אשה שאינה נשואה מדליקה נר אחד. אין הגבלה על מספר נרות השבת, ועל כן יש גם הנוהגות להדליק נרות שבת כמספר בני הבית, או כמספר ילדי המשפחה (גם אם אינם שוהים בבית) בתוספת זוג נרות עבור ההורים, או מספר אחר מסיבות שונות.

מספר טעמים נתנו למנהג המקובל בהדלקת שני נרות:

• נר אחד כנגד הפסוק "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" המופיע בעשרת הדיברות שבספר שמות והשני כנגד הפסוק "שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ" המופיע בעשרת הדיברות שבספר דברים.
• לו היה מודלק רק נר אחד, היו מניחים שהוא הודלק כנגד החושך. שני נרות מהווים היכר שהם הודלקו לצורך המצווה.
• רבים מענייני השבת הם כפולים, כגון קורבן המוסף בעל שני הכבשים, לחם המשנה ועוד. שני הנרות הם המשך למגמה זו.

אישה ששכחה להדליק פעם אחת נרות שבת מדליקה מכאן ואילך נר נוסף בכל שבת, וזאת כקנס. עם זאת, קנס זה הוא רק במקרה של שכחה, ולא במקרה של אי־הדלקה עקב אונס.

מקום ההדלקה

עיקר תקנת הדלקת נרות שבת היא לצורך מאור לסעודת ליל שבת (בייחוד בתקופה בה לא הייתה תאורה מלאכותית), ועל כן המקום העיקרי להדלקה הוא במקום סעודת ליל שבת. עם זאת, היות שהדלקת נרות שבת מיועדת גם עבור מאור כללי בבית, ניתן להדליק נרות שבת בברכה גם במקומות אחרים בבית.

במה מדליקים

שימוש בתאורה חשמלית

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

אמירת הברכה לפני ההדלקה או אחריה

שיטת הרמב"ם

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

מתן צדקה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הרבי הורה פעמים רבות, שיש לתת צדקה לפני הדלקת הנרות.

ברכת המצווה

הברכה על הדלקת הנרות משתנה ממועד למועד.

בערבי חגים (מלבד שביעי של פסח) מוסיפים אחרי ברכת הדלקת הנר את ברכת שהחיינו.

נוסח הברכות

כתב יד קודש מהרבי: מענה אודות הנוסח הנכון בברכת הדלקת נר של שבת קודש: נוסח הברכה צריך להיות... של שבת קודש (כבהדף).

• בערב שבת: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת קֹדֶשׁ.".

בשולחן ערוך ובשולחן ערוך הרב נכתב נוסח הברכה 'לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שַׁבָּת'. אך הרבי הורה לברך 'להדליק נר של שבת קדש', והורה שגם מי שאינם מתפללים בנסח חב"ד יקפידו להוסיף את המילה קודש .

• בערבי שלושת הרגלים (פסח, שבועות וסוכות) "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל (אם חל יום טוב בשבת: שַׁבָּת וְ)יוֹם טוֹב."
• בערב ראש השנה (לפי מנהג חב"ד): "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל (אם חל ראש השנה בשבת: שַׁבָּת וְ)יוֹם הַזִכָּרוֹן."
• בערב יום הכיפורים: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל (אם חל יום כיפור בשבת: שַׁבָּת וְ)יוֹם הַכִּפּוּרִים."

תפילה לאחר הדלקת הנרות

ישנו מנהג להתפלל ולבקש בקשות לאחר הדלקת נרות שבת ויום טוב.

ראו גם

• מבצע הדלקת נרות שבת קודש