חב"דפדיה:הידעת?/תשרי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הידעת?
תשרי חשוון כסלו טבת שבט אדר אדר א' אדר ב' ניסן אייר סיוון תמוז מנחם אב אלול
תשרי
א' בתשרי לאחר אמירת התשליך בשנת תש"ה פנה הרבי להרב יעקב יהודה העכט והורה לו להכריז: "הרחמן הוא יברך את אדוננו מורנו ורבינו", והוא חשש לעשות זאת. כאשר הרבי ראה שהוא מתלבט, זירז אותו להכריז ואמר לרב העכט שאם הוא לא יגיד, לא תישאר לו ברירה והוא יצטרך לומר זאת בעצמו, ורק אז אמר זאת בלית ברירה. עריכה - תבנית - שיחה
ב' בתשרי לאחר אמירת התשליך בשנת תש"ה פנה הרבי להרב יעקב יהודה העכט והורה לו להכריז: "הרחמן הוא יברך את אדוננו מורנו ורבינו", והוא חשש לעשות זאת. כאשר הרבי ראה שהוא מתלבט, זירז אותו להכריז ואמר לרב העכט שאם הוא לא יגיד, לא תישאר לו ברירה והוא יצטרך לומר זאת בעצמו, ורק אז אמר זאת בלית ברירה. עריכה - תבנית - שיחה
ג' בתשרי לאחר אמירת התשליך בשנת תש"ה פנה הרבי להרב יעקב יהודה העכט והורה לו להכריז: "הרחמן הוא יברך את אדוננו מורנו ורבינו", והוא חשש לעשות זאת. כאשר הרבי ראה שהוא מתלבט, זירז אותו להכריז ואמר לרב העכט שאם הוא לא יגיד, לא תישאר לו ברירה והוא יצטרך לומר זאת בעצמו, ורק אז אמר זאת בלית ברירה. עריכה - תבנית - שיחה
ד' בתשרי לאחר אמירת התשליך בשנת תש"ה פנה הרבי להרב יעקב יהודה העכט והורה לו להכריז: "הרחמן הוא יברך את אדוננו מורנו ורבינו", והוא חשש לעשות זאת. כאשר הרבי ראה שהוא מתלבט, זירז אותו להכריז ואמר לרב העכט שאם הוא לא יגיד, לא תישאר לו ברירה והוא יצטרך לומר זאת בעצמו, ורק אז אמר זאת בלית ברירה. עריכה - תבנית - שיחה
ה' בתשרי בהתוועדות עם הרבי בל"ג בעומר תשמ"ו, דיבר הרבי בשיחה בביטויים מיוחדים על הציפיה לביאת משיח - שצריכים "מאכן דעם אמת'ן געוואלד" [-לעשות צעקה אמיתית] ו"לדפוק על השולחנות כמו שצריך".

לאחר שיחה זו, ניגנו החסידים בעוז את הניגון "ווי וונט משיח נאו" - במשך שעה וארבעים דקות! את השיחה שלאחר מכן פתח הרבי ואמר שנהוג בהקפות של שמחת תורה להכריז "עד כאן הקפה א'", "עד כאן הקפה ב'", כדי שיוכלו להפסיק ולעבור להקפה הבאה...

עריכה - תבנית - שיחה
ו' בתשרי בהתוועדות ו' תשרי תשל"א, התקיים במהלך ההתוועדות של הרבי (בנוסף לשידור הרגיל מ-770 לכל העולם) שידור מכפר חב"ד ל-770, במהלכו אמר החסיד ר' רפאל נחמן הכהן 'לחיים' לרבי בשם כל הקהל בכפר חב"ד ובשם כל הקהל בארץ הקודש שהאזינו לשידור.

לפני תחילת השידור היו כמה בעיות טכניות שעיכבו את תחילתו של השידור, ואז הרבי אמר להגיד את הפסוק מספר תהלים (צ, יז) 'ויהי נועם וגו", באומרו, שבאחרונים (ספר מטה משה דיני שופר ותקיעות סימן תת"ח) כתוב, שכאשר לא מצליחים לתקוע בשופר, אזי יאמרו פסוק זה, ויועיל להנ"ל. ואחרי כמה שניות השידור התחיל לעבוד.

עריכה - תבנית - שיחה
ז' בתשרי בהתוועדות ו' תשרי תשל"א, התקיים במהלך ההתוועדות של הרבי (בנוסף לשידור הרגיל מ-770 לכל העולם) שידור מכפר חב"ד ל-770, במהלכו אמר החסיד ר' רפאל נחמן הכהן 'לחיים' לרבי בשם כל הקהל בכפר חב"ד ובשם כל הקהל בארץ הקודש שהאזינו לשידור.

לפני תחילת השידור היו כמה בעיות טכניות שעיכבו את תחילתו של השידור, ואז הרבי אמר להגיד את הפסוק מספר תהלים (צ, יז) 'ויהי נועם וגו", באומרו, שבאחרונים (ספר מטה משה דיני שופר ותקיעות סימן תת"ח) כתוב, שכאשר לא מצליחים לתקוע בשופר, אזי יאמרו פסוק זה, ויועיל להנ"ל. ואחרי כמה שניות השידור התחיל לעבוד.

עריכה - תבנית - שיחה
ח' בתשרי כשהבעל שם טוב לבש פעם בערב יום כיפור את הקיטל שלו, ותלמידו המגיד ממזריטש הבחין בקמט קטן על הקיטל. כשהמגיד ניגש ליישר את הקמט הוא נתקף בפחד ונאלץ לאחוז בשולחן סמוך שהתחיל אף הוא לרעוד. נענה המגיד והתפלל שתיפסק ממנו רעדה זאת, באמרו: "רבונו של עולם, הלא לא ידעתי עד היכן מגיעה יראת השמים של רבי". עריכה - תבנית - שיחה
ט' בתשרי כשהבעל שם טוב לבש פעם בערב יום כיפור את הקיטל שלו, ותלמידו המגיד ממזריטש הבחין בקמט קטן על הקיטל. כשהמגיד ניגש ליישר את הקמט הוא נתקף בפחד ונאלץ לאחוז בשולחן סמוך שהתחיל אף הוא לרעוד. נענה המגיד והתפלל שתיפסק ממנו רעדה זאת, באמרו: "רבונו של עולם, הלא לא ידעתי עד היכן מגיעה יראת השמים של רבי". עריכה - תבנית - שיחה
י' בתשרי כשהבעל שם טוב לבש פעם בערב יום כיפור את הקיטל שלו, ותלמידו המגיד ממזריטש הבחין בקמט קטן על הקיטל. כשהמגיד ניגש ליישר את הקמט הוא נתקף בפחד ונאלץ לאחוז בשולחן סמוך שהתחיל אף הוא לרעוד. נענה המגיד והתפלל שתיפסק ממנו רעדה זאת, באמרו: "רבונו של עולם, הלא לא ידעתי עד היכן מגיעה יראת השמים של רבי". עריכה - תבנית - שיחה
י"א בתשרי בי"א תשרי תשכ"ח התבטא אדמו"ר שליט"א ביחידות לקבוצת מקורבים: "אני בשר ודם בדיוק כמוכם, ברמ"ח איברים ושס"ה גידים, אלא שהקדוש ברוך הוא העניק לי כוחות שאוכל לעזור ליהודים". עריכה - תבנית - שיחה
י"ב בתשרי
קובץ:חלוקת יא תשרי תשנא.png
יום למחרת יום הכיפורים של שנת תשנ"ב, עשר דקות לאחר סיום תפילת שחרית במניינו של הרבי, יצא המזכיר הרב יהודה לייב גרונר, והודיע כי הרבי יחלק דולרים לכל הילדים שמתחת לגיל מצוות, ושהרבי ביקש להודיע על כך למוסדות החינוך, על מנת שיביאו את תלמידיהם לחלוקה. החלוקה נמשכה במשך למעלה משעתיים רצופות, בה עברו לפני הרבי למעלה מכ-3,000 ילדים (ראה תמונה). כאשר הסתיימה החלוקה, והרבי יצא אל רכבו אל מנת ליסוע לאוהל, הגיעו ילדים נוספים, והרבי ביקש להמשיך את החלוקה. הסטנדר עליו היו מעברים את הדולרים לפני הרבי הובא ליד רכבו של הרבי, שהמשיך שם את החלוקה למשך עשר דקות נוספות עד שיצא לאוהל.
עריכה - תבנית - שיחה
י"ג בתשרי מסופר כי הרבי המהר"ש אמר לאשתו הרבנית רבקה לפני הסתלקותו בשנת תרמ"ג: "אני הולך לעלות שלושים מדרגות למעלה, ואת הולכת לעלות שלושים מדרגות למטה".

ובאמת כך היה אחרי זמן מה נסתלק הרבי המהר"ש ועלה שלושים מדרגות למעלה, והרבנית רבקה זכתה לעוד שלושים שנים באריכות ימים.

עריכה - תבנית - שיחה
י"ד בתשרי התקופה הארוכה ביותר בה לא היה נשיא רשמי לחסידות חב"ד, הייתה לאחר פטירת אדמו"ר המהר"ש. בנו, אדמו"ר הרש"ב קיבל את הנשיאות רק אחד עשר שנים לאחר פטירתו. תקופה זו כונתה חורבן ליובאוויטש.

המועמד האפשרי הנוסף לנשיאות, היה הרז"א שהיה האח המבוגר, אך הוא סירב בכל התוקף לקבל על עצמו את התפקיד. למרות האמור, החל אדמו"ר הרש"ב באמירת מאמרים, הרבה קודם ההכתרה הרשמית (כארבעה ימים לאחר הסתלקות אביו). אמירת מאמרי חסידות נעשית דווקא על ידי נשיאי החסידות.

עריכה - תבנית - שיחה
ט"ו בתשרי התקופה הארוכה ביותר בה לא היה נשיא רשמי לחסידות חב"ד, הייתה לאחר פטירת אדמו"ר המהר"ש. בנו, אדמו"ר הרש"ב קיבל את הנשיאות רק אחד עשר שנים לאחר פטירתו. תקופה זו כונתה חורבן ליובאוויטש.

המועמד האפשרי הנוסף לנשיאות, היה הרז"א שהיה האח המבוגר, אך הוא סירב בכל התוקף לקבל על עצמו את התפקיד. למרות האמור, החל אדמו"ר הרש"ב באמירת מאמרים, הרבה קודם ההכתרה הרשמית (כארבעה ימים לאחר הסתלקות אביו). אמירת מאמרי חסידות נעשית דווקא על ידי נשיאי החסידות.

עריכה - תבנית - שיחה
ט"ז בתשרי באמצע שנות המ"מים, ישב פעם הרבי לבדו בסוכתו הפרטית, שנבנתה בסמוך לחדרו. הבחורים, שעמדו מבחוץ, שמעו את הרבי מנגן בלחש את הניגון (בשפה אנגלית) ווי ואנט משיח נאו (We want Moshiach now - אנו רוצים משיח עכשיו), אותו הרבה הרבי לנגן באותם שנים כביטוי לתביעת עם ישראל לגאולה שלימה על ידי מלך המשיח תיכף ומיד. עריכה - תבנית - שיחה
י"ז בתשרי באמצע שנות המ"מים, ישב פעם הרבי לבדו בסוכתו הפרטית, שנבנתה בסמוך לחדרו. הבחורים, שעמדו מבחוץ, שמעו את הרבי מנגן בלחש את הניגון (בשפה אנגלית) ווי ואנט משיח נאו (We want Moshiach now - אנו רוצים משיח עכשיו), אותו הרבה הרבי לנגן באותם שנים כביטוי לתביעת עם ישראל לגאולה שלימה על ידי מלך המשיח תיכף ומיד. עריכה - תבנית - שיחה
י"ח בתשרי מסופר על ר' בנימין קלעצקער, שבעמדו פעם בנמל של העיר ריגא ליד רפסודות העצים שאותם עמד להשיט - שקע בהתבוננות בחסידות משך חמש שעות רצופות. כאשר הביעו לאחר מכן פליאה באזניו על כך, הגיב: מה הפלא? בעיני פליאה גדולה היא העובדה שאומרים "אחד" בעת קריאת-שמע וחושבים אז על העצים בנמל ריגא?! עריכה - תבנית - שיחה
י"ט בתשרי מסופר על ר' בנימין קלעצקער, שבעמדו פעם בנמל של העיר ריגא ליד רפסודות העצים שאותם עמד להשיט - שקע בהתבוננות בחסידות משך חמש שעות רצופות. כאשר הביעו לאחר מכן פליאה באזניו על כך, הגיב: מה הפלא? בעיני פליאה גדולה היא העובדה שאומרים "אחד" בעת קריאת-שמע וחושבים אז על העצים בנמל ריגא?! עריכה - תבנית - שיחה
כ' בתשרי מסופר על ר' בנימין קלעצקער, שבעמדו פעם בנמל של העיר ריגא ליד רפסודות העצים שאותם עמד להשיט - שקע בהתבוננות בחסידות משך חמש שעות רצופות. כאשר הביעו לאחר מכן פליאה באזניו על כך, הגיב: מה הפלא? בעיני פליאה גדולה היא העובדה שאומרים "אחד" בעת קריאת-שמע וחושבים אז על העצים בנמל ריגא?! עריכה - תבנית - שיחה
כ"א בתשרי כאשר הרבי היה אוכל דג היה שופך עליו מלח רב עד שכמעט לא היו רואים את הדג. החל משנת תשל"ח התחיל למעט בכמות המלח (בהוראת הרופאים בעקבות אירוע שמיני עצרת תשל"ח). עריכה - תבנית - שיחה
כ"ב בתשרי כאשר הרבי היה אוכל דג היה שופך עליו מלח רב עד שכמעט לא היו רואים את הדג. החל משנת תשל"ח התחיל למעט בכמות המלח (בהוראת הרופאים בעקבות אירוע שמיני עצרת תשל"ח). עריכה - תבנית - שיחה
כ"ג בתשרי בחודש תשרי שנת תשמ"ב כתב מישהו לאדמו"ר שליט"א שהוא רוצה להיכנס ליחידות. ענה לו הרבי (בפתק): "הרי כבר הי' כאן בכמה התוועדויות". המשפיע ר' אברהם דרייזין (מאיור) הסביר: ב'יחידות' נפגשת יחידה של נשיא הדור עם 'יחידה' של חסיד והדבר נכון גם לגבי התוועדות. זה שמפריע שנמצאים שם עוד אנשים, הרי זה בגלל שחסר באהבת ישראל. עריכה - תבנית - שיחה
כ"ד בתשרי בחודש תשרי שנת תשמ"ב כתב מישהו לאדמו"ר שליט"א שהוא רוצה להיכנס ליחידות. ענה לו הרבי (בפתק): "הרי כבר הי' כאן בכמה התוועדויות". המשפיע ר' אברהם דרייזין (מאיור) הסביר: ב'יחידות' נפגשת יחידה של נשיא הדור עם 'יחידה' של חסיד והדבר נכון גם לגבי התוועדות. זה שמפריע שנמצאים שם עוד אנשים, הרי זה בגלל שחסר באהבת ישראל. עריכה - תבנית - שיחה
כ"ה בתשרי בחודש תשרי שנת תשמ"ב כתב מישהו לאדמו"ר שליט"א שהוא רוצה להיכנס ליחידות. ענה לו הרבי (בפתק): "הרי כבר הי' כאן בכמה התוועדויות". המשפיע ר' אברהם דרייזין (מאיור) הסביר: ב'יחידות' נפגשת יחידה של נשיא הדור עם 'יחידה' של חסיד והדבר נכון גם לגבי התוועדות. זה שמפריע שנמצאים שם עוד אנשים, הרי זה בגלל שחסר באהבת ישראל. עריכה - תבנית - שיחה
כ"ו בתשרי אדמו"ר האמצעי היה חוזר לפעמים מאמרי חסידות ארוכים מאוד. בשעת ה'חזרה' היה נשען על נכדו המהרי"ל מקאפוסט (בן הצמח צדק), שעקב כך קיבל את הכינוי 'הסטנדר'. לעיתים היה אומר חסידות למעלה מעשר שעות ופעם אף קרה שאמר מאמר שמונה עשרה שעות ברציפות! בעת אמירת החסידות, פעמים שהיה קורא "שא! שא!" כדי להשתיק את נביעת המוחין שהיה לו באמצע אמירת החסידות. עריכה - תבנית - שיחה
כ"ז בתשרי אדמו"ר האמצעי היה חוזר לפעמים מאמרי חסידות ארוכים מאוד. בשעת ה'חזרה' היה נשען על נכדו המהרי"ל מקאפוסט (בן הצמח צדק), שעקב כך קיבל את הכינוי 'הסטנדר'. לעיתים היה אומר חסידות למעלה מעשר שעות ופעם אף קרה שאמר מאמר שמונה עשרה שעות ברציפות! בעת אמירת החסידות, פעמים שהיה קורא "שא! שא!" כדי להשתיק את נביעת המוחין שהיה לו באמצע אמירת החסידות. עריכה - תבנית - שיחה
כ"ח בתשרי
בהוראת הרבי הודפס ספר התניא במקומות רבים בעולם, עד כה הודפסו יותר משמונת אלפים מהדורות של התניא בעולם כולו - הספר השני במספר המהדורות שהודפסו, לאחר ספר התנ"ך.
עריכה - תבנית - שיחה
כ"ט בתשרי
בהוראת הרבי הודפס ספר התניא במקומות רבים בעולם, עד כה הודפסו יותר משמונת אלפים מהדורות של התניא בעולם כולו - הספר השני במספר המהדורות שהודפסו, לאחר ספר התנ"ך.
עריכה - תבנית - שיחה
ל' בתשרי לפני הסתלקותו אמר החסיד ר' משה וילנקר (שהיה ידוע כ'בעל מוחין' עצום). כי הוא יכול לתת דין וחשבון על כל העשר שנים האחרונות; על מחשבותיו, דיבוריו ומעשיו. עריכה - תבנית - שיחה