ירושלים
| ארבעת ערי הקודש | |
|---|---|
|
ירושלים הינה העיר הקדושה ביותר, עיר הבירה והגדולה ביותר[1] בארץ הקודש ומונה 1,040,972 תושבים[2]. חסידי חב"ד גרים בירושלים עוד לפני שנת תר"ז. עם הזמן התפתחה הקהילה ונכון לשנת תשע"ו מתגוררים ברחבי העיר כשש מאות משפחות חב"דיות בשכונות שונות.
תולדות היישוב החב"די בירושלים[עריכה | עריכת קוד מקור]
ראשית ההתיישבות החב"דית בארץ הקודש החלה עוד בדור הראשון לחסידות, בתקופתו של אדמו"ר הזקן, והתפתחה בתקופת אדמו"ר האמצעי, כאשר כמעט כל חסידי חב"ד בתקופה זו התגוררו בקהילה היהודית בחברון, אך במשך השנים בעקבות ההצקות של המושל של חברון עבדול רחמן עברו הרבה משפחות חב"דיות מחברון לירושלים, בשנת תר"ז עמד מספרם על כ-16 משפחות שמנו כ-53 נפש. ובשנת תר"ט מנתה הקהילה כ-30 משפחות.
סיבה נוספת להגירת חסידי חב"ד לירושלים הייתה בעקבות הוראה של אדמו"ר האמצעי[3] שאמר:""הגיעה השעה, שחוג אנ"ש יתרחב גם בירושלים עיר קודשנו, שיתכוננו לשמוע מקרוב את שופרו של משיח, שייתקע על ידי אליהו הנביא בהר הזיתים".
בעת שהגיע השר משה מונטיפיורי ביקשו עדת חסידי חב"ד את עזרתו בבניית בית כנסת חב"ד בירושלים, ואכן השר מונטיפיורי תרם להם כסף אשר איתו הקימו בשנת תרי"ח את בית הכנסת בית מנחם ע"ש אדמו"ר הצמח צדק.
הקהילה החב"דית בירושלים גדלה והלכה[4] עד שבשנת תרל"ג כבר היו 103 משפחות חב"דיות בירושלים.
בית הכנסת של החסידים שכן בעיר העתיקה ומאוחר יותר קיבל את השם "בית מנחם" על שמו של אדמו"ר הצמח צדק.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה, בני הקהילה החב"דית בחברון עזבו את העיר, ובסיום המלחמה לא שבו אליה, אלא לירושלים, ומאז הפכה קהילת חב"ד בירושלים למרכזית וחשובה.
ישיבת תורת אמת ירושלים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – ישיבה גדולה תורת אמת |
לאחר שנסגרה ישיבת תורת אמת חברון בשנת תרע"ד, נפתחה הישיבה מחדש בשנת תרפ"ב, על ידי המשפיע הרב שלמה זלמן הבלין בהוראת אדמו"ר הריי"צ.
התוכנית הראשונה הייתה אמנם לפתוח את הישיבה שוב בחברון אלא שהדבר לא התאפשר מחמת השינויים שחלו בעיר זו, ועל כן הוחלט בסופו של דבר לקבוע את הישיבה בירושלים.
בשל קשיים כלכליים שפקדו את הישיבה בעקבות המצב הכספי הרעוע לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, אוחדה הישיבה לצורך גיוס כספים עם הישיבה 'תורת חיים' של הגאון רבי יצחק וינוגרד, ונקראה בשם 'תורת אמת הכללית', וכך נקראה עד לשנת תשכ"ד, אז הוחזר לה שמה המקורי[5].
תחילה התקיימה הישיבה בשכונת בית-ישראל ואחר כך עברה משם אל שכונת גבעת שאול, שם אף נקנו שטחים עבור בנית בנין חדש לישיבה, אלא שבסופו של דבר לא הוצא התכנית לפועל.
הישיבה נשארה בגבעת שאול עד לשנת תרצ"ו שאז עברה לשכונת הבוכרים ובשנים שאחר כך עברה הישיבה לשכונת מאה שערים וכיום ברחוב ירמיהו.
ביקור אדמו"ר הריי"צ בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש |
ביום חמישי ב' באב תרפ"ט בשעה 9:30 בבוקר הגיע אדמו"ר הריי"צ לראשונה לירושלים ומיד שראה אותה קרע קריעה ובירך "ברוך דיין האמת", באולם ההמתנה של תחנת הרכבת הגיעו לקבל את פני הרבי כ-5000 איש ובראשם הרבנים הראשיים ורבני קהילות מירושלים.
אחר הצהרים הגיע הרבי לכותל המערבי שם התפלל תפילת מנחה, אמר פרקי תהלים ונשק אל אבני הכותל, ובסיום הביקור בכותל, פנה לעיר העתיקה בה ביקר הרבי את רבה של ירושלים הרב יוסף חיים זוננפלד. למחרת ביקר הרבי את הרבנים הראשיים וכן ביקר בישיבת "מרכז הרב". בשבת שהה הרבי במלון וביום ראשון נסע לביקור בערים נוספות.
ביום שלישי ז' באב חזר הרבי לירושלים, בימים הקרובים ביקר הרבי במוסדות שונים בעיר. ביום שני י"ג באב בשעה 7:00 בבוקר ביקר הרבי שוב בכותל המערבי ובשעה 10:00 עזב הרבי את ירושלים.
על פי בקשתו של אדמו"ר הריי"צ, מי שליווה אותו במהלך ביקורו בעיר היה ראש ישיבת תורת אמת באותם שנים, הרב משה אריה לייב שפירא.
קהילות חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
בית הכנסת הראשון של החסידים "בית מנחם" - בית הכנסת צמח צדק (ירושלים) שכן בעיר העתיקה.
כיום מתגוררים בעיר כ-600 משפחות הפזורות בשכונות השונות בהם פעילים כ-16 בתי כנסת חב"ד.
- גילה.
- הר נוף.
- נווה יעקב.
- רמות.
- רמת שלמה.
- שיכון חב"ד.
- סנהדריה המורחבת.
- שכונת פאג"י.
- שכונת בית ישראל.
- בית וגן.
ישוב חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר שיחתו של הרבי באחרון של פסח תשמ"ז שבה ביקש הרבי "לזכות את כלל ישראל בבניית שכונה.. בירושלים עיר הקודש.. שבה יתיישבו יהודים.. שיבואו בעתיד הקרוב מאחורי מסך הברזל", בנו אגודת שמי"ר את "עיר חב"ד" - קריה לעולי רוסיה בשכונת רמות[6], בשנת תש"ע הושלמה בניית בית הכנסת והמרכז הקהילתי במרכז השיכון. בעת העלייה הגדולה בשנת ה'תנש"א, שוכנו שם עולים חדשים. בנוסף קיים מרכז חב"די נוסף שנועד לעולי רוסיה בסנהדריה המורחבת, ובו התגוררו רבים מחשובי החסידים בעיר.
חב"ד בעירייה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בירושלים חסידי חב"ד מצביעים בבחירות לעירייה למפלגה בה משולב נציג חב"ד. רוב השנים - אגודת ישראל[7]. נציגי חב"ד בעירייה בעבר:
- הרב שמואל אלעזר שאולזון תחילת שנות הל' עד מ'
- הרב דב רבינוביץ באמצע שנות הנ'
- הרב יעקב שנור בשנות הס'
- כיום: הרב יעקב הלפרין מתחילת שנות הע'.
רחובות חב"דיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בעיר ישנם רחובות הקשורים לחב"ד:
- רחוב האדמו"ר מליובאוויטש, בשכונת רמת שלמה.
- רחוב חב"ד, בעיר העתיקה.
- רחוב הרב חיים נאה בשכונת מאה שערים
- מעלה הרב ננס, ע"ש הרב אליעזר ננס, בשיכון חב"ד.
מוסדות חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
ישיבות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תורת אמת - גדולה.
- תורת אמת - קטנה.
- המלך המשיח.
- עוז מאיר חב"ד.
- ישיבת חב"ד - גבעת חנניה.
- ישיבת חב"ד ליובאוויטש "תפארת מנחם" ירושלים - נחלאות.
- ישיבת מעינות.
- מאורות חב"ד.
- ישיבת נרות להאיר.
- ישיבת חב"ד רוממה.
תלמודי תורה[עריכה | עריכת קוד מקור]
כוללים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- כולל צמח צדק (ירושלים).
- כולל "ופרצת קטמון".
- כולל אור גבריאל.
בתי ספר - בנות[עריכה | עריכת קוד מקור]
מדרשיות לנשים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אור חיה ירושלים.
- בית משיח.
ספריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בתי חב"ד בעיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ארמון - הנציב - הרב חיים ניסלביץ'
- ארנונה - הרב מנחם מענדל בריקמן.
- בית הכרם - הרב דב בער ערנטרוי
- בית וגן - הרב מנחם מענדל לאבקובסקי
- בקעה (לדוברי עברית) - הרב אריה לוי.
- בקעה (לדוברי אנגלית) - הרב אברהם הנדל.
- גבעת מרדכי - רמת הכרם - הרב יעקב סלונים.
- גבעת שאול - הרב משה קטן.
- גילה - הרב הירש פרבר.
- דוברי פורטוגזית - הרב אברהם אודרמן.
- דוברי צרפתית - הרב יצחק חביב.
- דוברי רוסית - הרב מאיר הרצל.
- האוניברסיטה - הרב יוסף איברט.
- הולילנד - רמת דניה - הרב שמואל בר כוכבא.
- הכותל המערבי - הרב יוסף הלפרין.
- העיר העתיקה - הרב מנחם מענדל אזדאבא.
- הר חומה - הרב שניאור זלמן כהן.
- מלחה - רמת שרת - הרב ברוך חדד.
- מרכז חינוכי חסידותי - הרב נפתלי רוט.
- צעירי חב"ד ירושלים - הרב נועם רוט.
- מרכז העיר - הרב דורון אורן.
- נווה יעקב - הרב מאיר שלמה בוטמן[8]
- נחלת שבעה - הרב יוסף יצחק סלונים.
- עין כרם - הרב יונתן שפיצר.
- עיר גנים - הרב בגין קלימי.
- פסגת זאב מזרח - הרב סימן קלמיאן.
- פסגת זאב מרכז - הרב אריאל פוזילוב.
- פסגת זאב צפון - הרב יצחק קורץ.
- קריית יובל - הרב יוסף אלגזי.
- רחביה - הרב ישראל גולדברג.
- מחנה יהודה - הדווידקה - הרב צבי הירש רודרמן.
- רמות - הרב יעקב זוננפלד.
- רמת אשכול - הרב ראובן בורושנסקי.
- תחנה מרכזית אגד - הרב מנחם מענדל וילהלם.
- תחנת הרכבת יצחק נבון - הרב ישעיהו וייס.
- תלפיות-מזרח - הרב חיים גוטליב.
- קריית הלאום - הרב יוסף חיים פרידמן.
- הרב מאיר משי - זהב.
ועד השלוחים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחשון תשפ"ה נבחר ועד השלוחים בירושלים ביוזמת צעירי אגודת חב"ד בישראל. הועד מייצג את בתי חב"ד בירושלים כלפי העירייה וגורמים נוספים.
הבחירה בוצעה בניגוד למחאת חלק מהשלוחים ובהם השליח הוותיק הרב נפתלי רוט מנהל צעירי אגודת חב"ד ירושלים ובניגוד לדעת הרב יעקב הלפרין נציג חב"ד בעיריית ירושלים.
בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
לפי החסידות ירושלים שייכת למידת הודיה ונצח[9]. כמו״כ מוסבר במקומות רבים בחסידות כי ירושלים קשורה עם שלימות מיוחדת במידת היראה: ירושלים - ״יראה״ שלם.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יום ירושלים
- צעירי אגודת חב"ד ירושלים
- קטגוריה קהילת חב"ד ירושלים - אישים, רשימת חסידי חב"ד שהתגוררו או שמתגוררים בירושלים ויש אודותם ערך בחב"דפדיה
- העיר העתיקה
- הר הבית
- הכותל המערבי
- ציון
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תולדות חב"ד בארץ הקודש, שלום דובער לוין, קה"ת, תשמ"ח. פרק יט - ההגירה מחברון לירושלים. פרק כז - היישוב החב"די בירושלים. פרק כח - בתי כנסת. פרק כט - רבנים. פרק ל - ישיבות. פרק לא - ישיבת תורת אמת.
- הרב יוסף אשכנזי, תורת אמת - מאה שנות ליובאוויטש בארץ הקודש, הוצאת חזק, תשע"ב
- נודע בשיעורים תולדות הרב חיים נאה, שניאור זלמן ברגר.
- עבד מלך - תולדות חייו של ר' עזריאל זעליג סלונים, שלום דובער וולפא, תשס"ח.
- מגדל עז - ספר לזכרו של ר' עזריאל זעליג סלונים, יהושע מונדשיין, תש"מ.
- המשפיע - תיעודים מחיי הרב שלמה זלמן הבלין
- מגזע ליובאוויטש - לתולדותיה של משפחת חנון הירושלמית, אייר תשפ"א
- ברוך אומר ועושה - תולדותיו וקורות חייו של הרב ברוך פריז, שרה טייכמן, תשס"ה.
- התכנית להקמת שכונה חב"דית בירושלים, שבועון בית משיח גליון 1217 עמוד 11
- פרזות תשב ירושלים, יחס הרבי להתיישבות החב"דית בירושלים, במדור 'חיי רבי' בשבועון כפר חב"ד - חלק א', גליון 1909 • חלק ב', גליון 1910 עמוד 30
- דוד זאב רוטנברג, מסע הרבי לארץ הקודש, תשנ"ט, פרקים מיוחדים לירושלים וגם מוזכר לרוב בספר
- אריה ארליך, תולדות הרב משה וובר, ירושלים
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הסטוריה חב"דית בירושלים
- יקותיאל יהודה גנזל, בית כנסת צמח צדק, היסטוריה ואקטואליה כי קרוב
- הדפסת התניא בתחנת הרכבת לציון 80 שנה להגעת הרבי הריי"צ לעיר
- שלומי גיל, הודו בירושלים, שבועון 'בשעה טובה', כסלו תשע"ב
- ירושלים מזווית שלא ראיתם מעולם - סיור ארכיאולוגי מצולם
- ימי הזוהר של עיר הקודש והמקדש • שיעור מהרב סגל
אתרי אינטרנט של בתי חב"ד בירושלים
- לאתר חב"ד ירושלים - קטמון (הקישור אינו פעיל, ג' אב תשפ"ב)
- לאתר חב"ד ירושלים - גילה
- לאתר חב"ד ירושלים - קריית יובל
- לאתר חב"ד ירושלים - רמות
- לאתר חב"ד ירושלים - תלפיות
| יישובים בארץ ישראל | |
|---|---|
| |
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |
הערות שוליים
- ↑ בכמות אנשים ולא בשטח
- ↑ נכון לתאריך תמוז תשפ"ב.
- ↑ מפי ר' שמואל משיוף
- ↑ לעומת הקהילה בחברון שהתמעטה.
- ↑ על פי הצעת הר' טוביה בלוי, לקט ופרט חלק חמישי, אות עד.
- ↑ התוכנית להקמת שכונה חב"דית בירושלים
- ↑ לאחר מערכת הבחירות המקומיות בשנת תשפ"ד הודיעו גורמים בקהילת חב"ד על ניתוק הקשרים מהמפלגה ידיעה באתר
- ↑ נווה יעקב: כששליח הרבי ביקש משליח הרבי לפעול בשכונה
- ↑ אור התורה במדבר כרך ב' עמוד י"ג