רוגצ'וב

רוגצ'וב (רהצ'וב, באידיש: ראָגאַטשאָוו (Рагачо́ў, Рогачёв , Rohaczów) היא עיר במחוז הומיל שבמזרח בלארוס - רוסיה הלבנה, על גדתו המערבית של נהר דניפר בהצטלבותה עם נהר דרוט.

בעיר התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה שהפכה לידועה ביותר בדברי ימי היהדות והחסידות בשל דמותו של הגאון הרוגוצ'ובי שבא מתוכה.

יהודי רוגצ'וב[עריכה | עריכת קוד מקור]

העיר רוגצ'וב הייתה בשליטת ליטא ובהמשך בשליטת פולין ולבסוף היתה חלק מרוסיה הצארית והקומוניסטית. בין שתי מלחמות העולם מחצית מתושבי העיר היו יהודים, כ-6000 נפש. בעיר היו בתי כנסת "חדרים" תלמודי תורה ובתי ספר יהודיים.

אדמו"ר הזקן פעל הרבי שחסיד חב"ד יתמנה לראש העיר ברוגצ'וב, ר' אריה בן גרשון מהדילוביץ, שקיבל הוראה מפורשת מהרבי ללמוד את שפת המדינה ולשמש ברוגצ'וב כראש העירייה^[1].

בשנת תק"ע יצא אדמו"ר הזקן למסע ארוך המכונה מסע ברדיצ'וב. בתחילתו הגיע לרוגצ'וב שם שהה בשבת פרשת יתרו כ"ב שבט ואמר את המאמר ד"ה "שישים המה מלכות"^[2]. ביום ראשון כתב אגרת מיוחדת^[3] ובה כתב כמה כל אחד מאנשי רוגצ'וב צריך לתרום ל"עוברים ושבים", כשהכוונה היא לאורחים (יש המפרשים שהכוונה היא ליהודים שבאותה תקופה גורשו מהכפרים ואחת ממטרות מסע ברדיצ'וב היה איסוף תרומות עבור מגורשים אלו).

בקיץ תקע"ב במהלך מלחמת נפוליאון שכידוע תמך אדמו"ר הזקן ברוסים, צרו הצרפתים על העיר שהייתה באתה תקופה עיר מבצר, וראש העיר החב"די הוביל מאבק גבורה מול הצרפתים. רק כאשר כלו כל הקיצין הוחלט על כניעתה של העיר, ר' אריה ציווה לשרוף קודם לכן את כל התבואה ומצרכי המזון, שלא יפלו בידי החיילים הצרפתים. כמו כן סייע לקבוצת חיילים רוסים להסתתר במקום. משנכנסו החיילים הצרפתים לעיר העמידו לדין את ר' אריה על מעשיו. בתחילה דנו אותו למוות ביריה. יהודי רוגצ'וב אספו סכום כסף גדול מאוד כדי 'לקנות' חנינה אצל הגנרל הצרפתי עבור ר' אריה ומזכירו. לאחר כשבוע נסו הכוחות הצרפתיים מהעיר מפני חיילי הצאר שהתקרבו לאיזור.

באגרת קודש של אדמו"ר האמצעי^[4] הממוענת אל אנ"ש ברוגצ'וב, מבקש הרבי להשכין שלום בין פרנסי העיר לשו"ב במקום בשם ר' שמריה. ועל אף חילוקי הדעות מבאר באריכות את החשיבות בשלום הדדי. אגרות דומות כתב גם אדמו"ר הזקן בעניין לאנשי הקהילה^[5].

בעיר רוגצ'וב נולד "הגאון הרוגוצ'ובי" רבי יוסף רוזין שהיה הרב החסידי בעיר דווינסק, בן למשפחה חב"דית שורשית, ידיד וחסיד אדמו"רי חב"ד ומחבר הספר "צפנת פענח". הרב רוזין נולד בשנת תרי"ח בעיר רוגצ'וב לר' אפרים פישל ושרה רוזין. אביו היה תלמיד חכם וחסיד חב"ד. אימו הייתה נכדה של ר' גרשון מהדילוביץ, מראשוני חסידי אדמו"ר הזקן ברוגצ'וב.

בין ניגוני חב"ד שהשתמרו ונכתבו בספר הניגונים מופיע ניגון געגועים לר' חיים בער או באידיש: "ר' חיים בער'ס ראגעטשאווער'ס וואלאך" בצלילי תנועות הניגון ניתן לשמוע את כיסופי הנפש השואפת להתרומם למצב רוחני מעולה יותר.

בתקופת נשיאותו של אדמו"ר הרש"ב שימש ברבנות בעיר הרב שניאור זלמן קלצקין.

קודם הפלישה הגרמנית לברית המועצות הצליחו רבים מיהודי העיר להתפנות מזרחה, בזכות מסילת הרכבת שעברה בה, ורבים מהגברים היהודים בה גויסו לשורות הצבא האדום.

בח' תמוז תש"א נכבשה העיר בידי הגרמנים, ואלו ביססו את השליטה בה בי"ט תמוז. לאחר מכן, רוכזו היהודים שנותרו בעיר בגטו שהוקם בה, בו הועסקו בעבודות כפייה. בחודש תשרי תש"ב הובאו לגטו שבעיר יהודים נוספים מגטאות ומיישובי הסביבה, ורכוש היהודים בעיר נשדד. בי"א חשוון תש"ב רצחו שוטרים גרמנים ובלארוסים את כל יושבי הגטו, בין 1,500 ל-2,700 איש. לאחר מכן, רצחו הגרמנים גם ילדים ממשפחות מעורבות בעיר, ה' יקום דמם.