לדלג לתוכן

מרגלא בפומיה דרבא (מאמר)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מאמרי רבותינו נשיאנו
האמנם  •  דער פרומער וארא  •  אל תצר את מואב  •  איתא במדרש תילים  •  והדרת פני זקן  •  כתב יד דא"ח ישן לא נודע למי  •  באתי לגני  •  ושאבתם מים בששון  •  וידעת תרנ"ז - מוסקבה  •  החלצו תרנ"ט  •  אחת שאלתי  •  וקבל היהודים  •  ראשית גוים עמלק
מאמרי הרבי
אשרי תבחר  •  ביום עשתי עשר  •  גדול יהיה  •  ושבתי בשלום  •  כי ישאלך בנך  •  לא תהיה משכלה  •  ואתה תצווה את בני ישראל  •  על כן קראו הימים האלה ימי הפורים  •  בורא ניב שפתיים תשמ"ח  •  החודש הזה תשמ"ז  •  אנכי ה' אלוקיך תשמ"ט  •  ויהי חיי שרה תנש”א  •  מרגלא בפומיה דרבא תשמ"ו
המשכים
המשך מים רבים תרל"ו  •  המשך והחרים  •  המשך וככה תרל"ז  •  המשך שמח תשמח תרנ"ז  •  המשך רנ"ט  •  המשך תרס"ו  •  המשך תער"ב המשך תשרי תשכ"ג
מושגים
ניגון הכנה למאמר  •  דיבור המתחיל  •  יאיר נתיב  •  ביכלאך  •  בלתי מוגה  •  מוגה  •  המשך

המאמר מרגלא בפומיה דרבא שאמר הרבי בשבת פרשת וישלח י"ז כסלו תשמ"ו הוא מאמר חסידות המיוסד על מאמר שאמר אדמו"ר הריי"צ בשבת פרשת וישלח תרפ"ט בסעודת השבת שבע ברכות של הרבי. על אף שהרבי לא הגיה מאמר זה, הוא נחשב למאמר מיוחד בשל התוכן שלו, שבדורנו לא שייכת עבודת ה' באופן של מרירות ועבודת ה' צריכה להיות מתוך שמחה דווקא ובאופן של תשובה עילאה[1].

תוכן המאמר[עריכה | עריכת קוד מקור]

המאמר פותח בביאור דברי חז"ל שתכלית החכמה היא תשובה ומעשים טובים, ומקשה כיצד ייתכן הדבר, מאחר שהתורה עניינה השגה שכלית ואילו תשובה ומעשים טובים אינם תלויים דווקא בהשגה. בהמשך מובא בשם רבותינו נשיאינו כי בדורנו אין העבודה בדרך מרירות, אלא מתוך שמחה, על פי הפתגם טראכט גוט וועט זיין גוט, וכן על פי המבואר באגרת התשובה שהתשובה מתוך שמחה היא תשובה עילאה. דבר זה מתאים במיוחד לזמן דעקבתא דמשיחא, שבו נמצאים ישראל סמוך ל"יום השבת" של האלף השישי, ולכן שייכת העבודה לתשובה עילאה דווקא.

לאחר מכן מבואר שעם כל מעלת התשובה מתוך שמחה עדיין יש להבין כיצד היא תכלית החכמה. על כך מבואר על פי מאמר הזוהר שעצמות אין סוף אינו נתפס כלל בשכל, אפילו בדרגות העליונות של החכמה, אלא נתפס דווקא ברעותא דלבא. אהבה זו היא אהבה עצמית שאינה תלויה בהתבוננות, בדוגמת אהבת בן לאביו, והיא מתגלית בעבודת התשובה. משום כך דווקא על ידי התשובה מגיעים לתכלית עניינה של החכמה - תפיסת עצמות נותן התורה, עד שנעשה "ישראל ואורייתא וקוב"ה כולא חד".

בהמשך מבואר שגם עניין "מעשים טובים" קשור לתשובה, שכן אף שהמצוות נקראות מעשים מצד עצמן, הרי על ידי התשובה נעשים הן "מעשים טובים" שבהם מאיר אור התורה ואף המאור שבתורה. בפרט מודגש עניין הצדקה, שהיא בכלל "תמכין דאורייתא", ועל ידה נמשך גילוי המאור שבתורה ומקרבים את הגאולה, עד לקיום הייעוד "פרזות תשב ירושלים".

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ^ יש להבחין בין מאמר זה לבין המאמר 'מרגלא בפומיה דרבא' תש"מ - קונטרס י"ד כסלו תנש"א (ספר המאמרים מלוקט חלק ה' עמוד צא). אודותיו ראו פעולת התורה ומצות על האדם, בתוך ספר פלפולים 'הבוטחים בהשם' ישיבת תות"ל המרכזית 770 י"א ניסן ה'תשפ"ו עמוד 347