תמונות וציורי רבותינו נשיאנו
לתמונות וציורי רבותינו נשיאינו ישנה חשיבות גדולה בחסידות חב"ד עקב המעלה הגדולה בציור פני הרב, שניתן לקיימה גם על ידי תמונה.
לחלק מרבותינו נשיאינו, אדמו"רי חב"ד, ישנם ציורים או תמונות שהגיעו לידינו: אדמו"ר הזקן, אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר הרש"ב, אדמו"ר הריי"צ והרבי. מאדמו"ר המהר"ש אין ציור או תמונה ברורים (ישנם ציורים המיוחסים לו), אולם ניתן לצייר את פניו על ידי הידיעה שהיה דומה מאוד לנכדו, אדמו"ר הריי"צ. מהבעל שם טוב, המגיד ממזריטש ומאדמו"ר האמצעי אין אפילו השערה לגבי תואר פניהם.
ציור פני הרב[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – ציור פני הרב |
ציור פני הרב היא אחת מדרכי ההתקשרות לרבי, כאשר החסיד אינו עומד בפני רבו. "ציור פניו" מתבצע על ידי עוררות הזיכרון או תמונה[1]. לציור פני הרב ישנם מעלות וסגולות רבות: ל'התקשרות'[2], נתינת כח ללכת בדרכי התורה והמצוות[3], להסיר פחדים[4] ולעורר את המחשבה אף על המצולם בתמונה[5].
הכבוד הדרוש לתמונות רבותינו נשיאינו[עריכה | עריכת קוד מקור]
למנהל מוסד שהדפיס דף שבראשו מתנוסס תמונתו של אדמו"ר הריי"צ ולידה שתי תמונות של נשים שעזרו למוסד, כתב הרבי מענה חריף בו שלל את העניין ואף כתב ש"כמה עניינים מבהילים כבר ראיתי - אבל מודה אני אשר ענין זה ראשון "במעלה" ביניהם", והורה לו להסיר את שמו מכל המכתבים והחוברות של המוסד. בנוסף גם כתב לו הרבי שעליו לצום מספר תעניות, ולאחר מכן ללכת לאוהל אדמו"ר הריי"צ ולבקש ממנו סליחה וכפרה, ושילמד בקביעות עד לראש השנה במאמרי אדמו"ר הריי"צ[6].
כאשר הוצע להנפיק בול ובו תמונת אדמו"ר הזקן, שלל הרבי את הרעיון היות וטבעו של בול הוא שהמעטפה עליה הוא מודבק מתגלגלת, בנוסף לכך שמכים על הבול, ובכך יגרם ביזיון לתמונתו של אדמו"ר הזקן[7].
ציור הבעל שם טוב[עריכה | עריכת קוד מקור]
לבעל שם טוב ישנה תמונה מפורסמת שמיוחסת אליו, אשר הופצה לראשונה בשנת תרס"ג, אולם ישנו ספק אודות אמיתות ייחוסה. הרבי אמר שתמונה זו שייכת לבעל-שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד (גרמניה. ראו לקמן) [8], אך לא לבעל שם טוב[9].
הרבי נימק זאת במספר סיבות, מלבד המחקר המקצועי המוכיח את הפקפוקים באמיתות התמונה[10], שהעיקרית שבהן היא משום שאדמו"ר הריי"צ אמר שיש קבלה שאין תמונה מהבעל-שם-טוב[11].
נימוק נוסף נתן לכך הרבי, משום שעל-פי המסורת ניכרו בזקנו של הבעל שם טוב י"ג תיקוני דיקנא, שאינם מופיעים בתמונה המפורסמת[12].
בתקופה מאוחרת יותר הוכח שאכן תמונה זו שייכת לבעל שם אחר שהיה בגרמניה ולאחר מכן בלונדון בשם ר' חיים שמואל יעקב פאלק (תס"ח-תקמ"ב) שנחשד על ידי ר' יעקב עמדין בשבתאות[13]. תמונה נוספת שמיוחסת להבעל שם טוב שפחות מוכרת, היא תמונה שנדפסה בספר "דרייסיג דורות אידן אין פולין" (ניו יורק תרפ"ז), אך גם בה פקפקו באמיתותה ויחוסה[13].
תמונת המגיד ממזריטש[עריכה | עריכת קוד מקור]
לא נמצאת בידנו תמונה מהמגיד ממזריטש[14]. הרבי התבטא ואמר[15] כי אין תמונה למגיד ממזריטש.
תמונת אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – תמונת אדמו"ר הזקן |
כשנסעו אדמו"ר המהר"ש ור' אהרן בליניטשער לפטרבורג בשנת תרט"ו כשלוחי אדמו"ר הצמח צדק לועידה מטעם הממשלה לצורכי הכלל[16], נפגשו גם עם עוזרו של סגן שר הפנים, שביקש להיפגש עם אדמו"ר המהר"ש. במהלך הפגישה החל עוזר הסגן לצייר את אדמו"ר המהר"ש[17], באומרו שכשרון הציור עבר לו עוד מאביו – שגם לו היה כשרון ציור, והשאיר לו אוסף גדול של ציורים, ביניהם ציור של אחד מגדולי הרבנים היהודים[18] שנאשם בבגידה. סבו היה חוקרו הראשי, והורה אז לציירו. לאחר סיום המשפט, ציור זה עבר בירושה לאותו אדון. אדמו"ר המהר"ש ביקש לראות את הציור, והתפלא לראות ציור של אדם שניכרה על פניו יראת שמים, ותחתיו כיתוב ובו שם אדמו"ר הזקן ושם אביו (ר' ברוך) מהעיר ליאוזנה, ושנת תקנ"ט (1798 למניינם), הזמן בו ישב אדמו"ר הזקן במאסר הראשון בפטרבורג.
כאשר חזר אדמו"ר המהר"ש לליובאוויטש, סיפר על כך לאביו אדמו"ר הצמח צדק. אדמו"ר הצמח צדק רצה מאוד לראות את הציור, וכאשר נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג בשנת תרי"ט הורה לו אדמו"ר הצמח צדק שישתדל למצוא את האדון שברשותו הציור – ולקנותו בעד אלף אלף רובל או לתת לצייר מומחה להעתיקו. אדמו"ר המהר"ש התעכב חודש בפטרבורג, אך לא מצא את האדון. כשחזר לליובאוויטש, הצטער אדמו"ר הצמח צדק מאוד מכך שלא נמצאה התמונה.
בשנת תרכ"א נסע שוב אדמו"ר המהר"ש ואחיו - הרב חיים שניאור זלמן לפטרבורג, שם נפגשו עם פרופסור בשם ברטנזון, שסיפר להם כי ראה את הציור אצל האדון, שגר בעבר בפטרבורג אך עבר דירה. אדמו"ר המהר"ש והרחש"ז בקשו ממנו ליידע אותם להיכן עבר, וכעבור כמה חודשים שלח להם את הכתובת.
בקיץ של שנת תרכ"ב נסע שוב אדמו"ר המהר"ש לפטרבורג יחד עם ר' ישראל חייקין, שם הצליח אדמו"ר המהר"ש לסכם עם האדון להשאיל לו את הציור למשך חודש, בערבון של עשרת אלפים רובל. ר' ישראל שמר על התמונה בחבילה סגורה במהלך הדרך (הוא גם החזיר את הציור לפטרבורג).
במהלך השבועיים בהם הייתה התמונה בליובאוויטש, נהג אדמו"ר הצמח צדק (בימי החול) לסגור את דלתות חדרו, לבוש בבגדי ובשטריימל של שבת וחגור באבנט, העמיד את הציור על שולחנו, והביט בו שעה ארוכה.
בשנת תרמ"ח פורסם העתק מהתמונה, והאדון שברשותו הייתה התמונה אישר כי ההעתק מותאם בדיוק לתמונה המקורית. כך גם הרבנית רבקה (שהייתה מיחידי הסגולה שהותר להם להביט בציור באישור הצמח צדק) העידה כי ההעתק מדויק.
הרב שמואל הלוי מאזינקר סיפר לאדמו"ר הריי"צ כי שמע בשנת תרכ"ב את אדמו"ר הצמח צדק אומר לבנו אדמו"ר המהר"ש בזו הלשון: "הציור הוא אמיתי כמו שאני זוכר בשנותיו האמצעים". ר' שמואל הוסיף שכעבור כמה שנים תרכ"ד-תרכ"ה, כבר התפרסם בין החסידים, שאחד מהאדונים החשובים בפטרבורג צייר את אדמו"ר הזקן בזמן שישב בבית האסורים[19].
בשנת תרצ"ח התפרסמה בעיתון הארץ עדותו של הצייר שצייר את ההעתק בוריס שץ מתרפ"ז, לפיה הציור מזוייף[20]. אדמו"ר הריי"צ הגיב על המאמר בעיתון "הארץ" במכתב חריף שכתב לאחד מכותבי המאמר [21], וכן פרסם אז רשימת סיפורים בקובץ התמים[22] המעידים על אמיתות הציור.
בשנת תשס"ט חשף עיתון המבשר ציור חדש המיוחס לאדמו"ר הזקן, שנמצא אצל אדם שסיפר שהציור עובר אצלם במשפחה במשך דורות[23].
תמונת אדמו"ר האמצעי[עריכה | עריכת קוד מקור]
אדמו"ר האמצעי הוא היחיד מבין נשיאי חב"ד שאין לו שום תמונה או ציור, ולא ידוע תואר פניו המדוייק. הרבי התבטא כי "איז אפילו אין פאנטאזיה אויך ניטא" = "גם בדמיון אין בנמצא"[15].
באחת ההתוועדויות הזכיר הרבי את הוראת חז"ל[24] שבעת לימוד התורה "יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו", והסביר שאצל כל רבותינו נשיאנו אפשר לקיים זאת על ידי שמציירים בדמיון את תואר פניו על ידי תמונה שיש מהם; הרבי גם הוסיף שגם אצל אדמו"ר האמצעי אפשר לקיים זאת, מכיוון שצדיקים מכניסים את עצמם בתוך תורתם (וכמו שאמרו חז"ל[25] לגבי הקב"ה שהכניס את עצמותו בתורה), ועל ידי התבוננות בתורתו, בעיקר באופן של ראיה, נחשב הדבר כאילו "בעל השמועה עמוד כנגדו", ולא רק באופן של "כאילו" אלא של "ממש" עומד כנגדו[26].
ציורי הרבי הצמח צדק[עריכה | עריכת קוד מקור]
 |
 |
 |
על ציורו של הצמח צדק מסופר, שהיה צייר גוי[27] שהכיר את אדמו"ר הצמח צדק ורצה מאוד לציירו, אך אדמו"ר הצמח צדק לא הסכים[28]. הצייר התחכם ובא בשבת לבית אדמו"ר הצמח צדק בזמן שאמר מאמר חסידות כשעיניו היו עצומות כך שלא היה יכול לראותו, התבונן בו היטב על מנת לזכור את דיוקנו ורץ לביתו ומיהר לציירו. (מסיבה זו נראה אדמו"ר הצמח צדק בציור חבוש בשטריימל של שבת.) לאחר מכן כשראה אדמו"ר הצמח צדק את התמונה, הצטער על שצויירה בשבת - אך 'התנחם' בכך שהצייר טעה פעמיים[29]: טעות ראשונה שהוא צייר את אדמו"ר הצמח צדק שהצד השמאלי של בגדו מונח על הימני, בעוד שמנהג ישראל הוא הפוך. טעות שנייה שהוא צייר את הספר שמחזיק אדמו"ר הצמח צדק - כספר לועזי, הנקרא משמאל לימין [30]. יש אומרים שהרבי ציין פעם [31] שטעות נוספת היא שאדמו"ר הצמח צדק מניח בציור את משקפיו על כריכת הספר - דבר שלא ייתכן שנעשה - כיוון שזהו היפך הכבוד לספר.
בשנת תרמ"ז שופץ הציור ותוקנו הטעויות ומאז הוא נפוץ בגירסתו המתוקנת[32].
בספריית ליובאוויטש בניו יורק שמור הדפס של תמונת הצמח צדק שנתנה הרבנית רבקה לאדמו"ר מוהריי"צ. מעבר לתמונה רשם אדמו"ר מוהריי"צ: "תמונה זו קבלתי תשורה מאת כבוד א"ז (=אימי-זקנתי) הרבנית הצדקנית מר[ת] רבקה נ"ע זצ"ל זי"ע, ואמרה לי אשר תמונה זו מתאימה יותר משאר התמונות"[33]
העתק שהיה תלוי בבית רבי שלמה זלמן מקאפוסט, התגלה בשנת תנש"א על ידי הספרן בערל לוין[34] אצל אחד מניניו, במוסקבה ששלח עותק ממנו ל'ספריית ליובאוויטש' ופורסם לציבור.
בשנת תשפ"א גילה ר' יחיאל אופנר בעיזבון מרת הינדא גורביץ', נכדת הרבנית ביילא וולס בת אדמו"ר האמצעי, ואחייניתו, בת אחות אשתו של המהרי"ן מניעז'ין, בן הצמח צדק, העתק נוסף של הציור המקורי, הקדום ביותר, שככל הנראה צויר לבקשת המהרי"ן עצמו, ההעתק צויר כנראה לאחר פטירת הצ"צ, בציור תוקן הבגד והצד הימני מונח על הצד השמאלי, והספר הפך לספר עברי, ואף נרשם עליו "צמח צדק", מתחת לציור נרשם באותיות סת"ם (בכתב אדמו"ר הזקן) "הא לכם תמונה אמיתית של אדמו"ר הרב הצדיק ר' מנחם מענדיל זצ"ל מליבאוויץ"[35].
ציורי אדמו"ר המהר"ש[עריכה | עריכת קוד מקור]
לא ידוע על ציור ודאי של אדמו"ר המהר"ש, אך קיימים כארבעה ציורים המשוערים כציור פני אדמו"ר המהר"ש:
- צילום הקיים בספריית אגודת חסידי חב"ד. נאמר שהרבי הורה שלא לפרסמו מסיבות שונות[36].
- בעיתון אלגמיינר ז'ורנאל התפרסם ציור[37] על ידי הרב יוסף יצחק ג'ייקובסון ומקורה אינו ברור, ואומרים שצויירה על ידי ר' זלצמן ששמע מאנשים שראו את הרבי מוהר"ש. תמונה זו בעלת דמיון רב לתמונה של אדמו"ר הריי"צ בשנת תרפ"ז, מה שמתאים לסיפור על ביקור הרבי הריי"צ בארץ הקודש (ראה בהמשך), שנעשה שנתיים בלבד לאחר מכן - בשנת תרפ"ט.
- בשבועון כפר חב"ד התפרסמה תמונה שיוחסה לאדמו"ר המהר"ש[38]. היו שפקפקו בכך[39].
- אצל משפחת גינזבורג, מצאצאי אדמו"ר המהר"ש עבר ציור מדור לדור עם מסורה שהוא ציור של אדמו"ר המהר"ש.
 |
 |
 |
 |
על פי המקובל צורת פניו של הרבי מהר"ש הייתה כצורת פני הרבי הריי"צ. הדבר מבוסס על סיפור שסיפר הרבי הריי"צ[40] והרבי חזר וסיפרו פעמים רבות.
בעת היות בעל הגאולה בארץ ישראל ביקורו הידוע, נכנס אליו ליחידות אחד מחסידי אדמו"ר מהר"ש, ותיכף בהכנסו לחדר התעלף! כששאלו אותו לסיבת התעלפותו ענה: ראיתי בפני הרבי קלסתר פניו של אדמו"ר המוהר"ש...
את אדמו"ר המהר"ש לא ראה עשיריות בשנים ובראותו את פני אדמו"ר המהר"ש התעלף מיד!
בעקבות כך אמר הרבי כי ציור פני הרבי המהר"ש היא על ידי ציור פני הרבי הריי"צ[41]. בהערה לשיחת י' כסלו תשד"מ, כותב הרבי, בין היתר: "בנוגע לאדמו"ר מהר"ש, שגם ממנו אין תמונה (לפנינו, כי יש אומרים שנמצאה תמונתו אלא מפני סיבה לא נתפרסמה)". את המילים "לפנינו" ו"יש אומרים" הדגיש הרבי בהערה[42]. בהזדמנות אחרת אמר הרבי שאין תמונה מאדמו"ר המהר"ש[43].
(ייתכן גם שהציורים המובאים לעיל והמיוחסים לרבי המהר"ש הם פשוט העתקים מתמונות של הרבי הריי"צ ואנשים ייחסו אותם בטעות לרבי המהר"ש.)
תמונת אדמו"ר הרש"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי הרש"ב הקפיד שלא יצלמו אותו, ובדרך כלל בשעה שהיה יוצא מביתו היו מקיפים אותו בחורי ישיבה גבוהים, במטרה להסתיר את דמותו ולמנוע אפשרות שהוא יצולם נגד רצונו[44].
כשהלך הרבי הרש"ב בראש השנה תרס"ו ל'תשליך' על שפת הנהר כמנהגו, הוא הבחין בשני גויים בעלי האחוזה "ביעלא נאר" הסמוכה לליובאוויטש ששטו בסירה על הנהר כשבידם מצלמה, וניסו לצלם את הרבי הרש"ב וכל העומדים באמירת התשליך על שפת הנהר, מה שגרם לרבי הרש"ב צער, ומאז לא הלך עוד לתשליך על שפת הנהר[45][46].
בשנת תרע"ט תכנן הרבי הרש"ב לנסוע מרוסטוב לטורקיה. באותה תקופה הייתה גרוזיה מדינה עצמאית וכל משרדי ממשלתה נמצאו בבתי מלון ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר ובראש השנה התפלל בבית הכנסת של הרבי הרש"ב שהיה קרוב לבית המלון. הוא סיפר לאנ"ש שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהבולשיביקים מתקרבים לאזור. מספר חסידי חב"ד עשירים, חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו לרבי הרש"ב שאף הוא יהגר איתם. הרעיון הוצע לרבנית שטערנא שרה שניאורסון שנתנה את הסכמתה וכן גם אדמו"ר הרש"ב.
לצורך הנפקת הויזה צילמו את הרבי הרש"ב. הצילום בוצע בתשעה באב של אותה שנה[47]. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא הרבי הרש"ב מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה, והוא נשאר ברוסטוב[48][49].
הרבנית חיה מושקא העירה כמה פעמים כי התמונה המפורסמת אינה מתארת את פני אדמו"ר הרש"ב האמיתיים. כששמע זאת הרב נחום יצחק קפלן צייר את תואר פני הרבי הרש"ב על פי הנחיית הרב אברהם דרייזין כששטריימל לראשו, ולאחר הגהות הרבנית[50] - הביעה הרבנית את שביעות רצונה[51].
בשנת תש"פ התגלתה תמונה חדשה, עליה כתוב בלה"ק "רבי שלום דובער שניאורסון תרס"ח", עוד נדפס ברוסית על הגלויה "מוסקבה ו-1908". אמנם אדמו"ר הרש"ב היה במוסקבה באייר תרס"ח, אולם עדיין היו שפקפקו באמינות התמונה וייחסו אותה ליהודי אחר באותו שם או לבן דודו של הרש"ב רבי שלום דובער מרציצה[52][53][54] .
תמונות הרבי הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]
התמונה הראשונה של אדמו"ר הריי"צ היא לפני זמן הנשיאות, בה הוא נראה לבוש בחליפה וכובע קנייטש[55]. בקיץ של שנת תנש"א נשלח לרבי ציור צורת פניו של אדמו"ר הריי"צ משנת תר"פ. הרבי הודה לשולח, והעיר שכנראה נעשה הציור מתוך זיכרון, ושנהנה במיוחד מכיוון שלא זכה לראות תמונות מתקופה זו בחייו של אדמו"ר הריי"צ[56].
בעת שהות הרבי הריי"צ בבית הסוהר 'שפלורקה', נהג אדמו"ר הריי"צ להתפלל ב'עבודה' והתבוננות יותר מהרגלו. באחד מהשבתות הראשונות לשהותו בכלא, נכנסו מספר סוהרים לתאו בשביל לצלמו, שכן הנוהג אז היה כי מכל אסיר נלקחות תמונות משתי זוויות. כשהגיעו הסוהרים והמצלמה בידיהם, היה אדמו"ר הריי"צ באמצע תפילת שחרית של שבת, ונכנס לתוך דבקות והתבוננות, כשטלית כסתה את פניו. הסוהרים נסו לעורר את תשומת ליבו של הרבי לבואם ונוכחותם, אך לא הצליחו ועזבו את התא.
מאוחר יותר, חזרו הסוהרים. אדמו"ר הריי"צ עדין אחז באמצע התפילה, אך הטלית כבר לא כיסתה את פניו. כשהבחין הרבי בסוהרים העומדים בתא ואיתם בכל ציוד הצילום – הניף את ידו בתנועת ביטול, שהפחידה את הסוהרים שנבהלו ועזבו את התא. לאחר זמן מה, חזרו הסוהרים לתא הרבי, וניסו לאמר לו כי הוא חייב להצטלם, אך הרבי הריי"צ הסביר להם כי אסור לו להצטלם בשבת, והסוהרים עזבו את התא.
במוצאי שבת, חזרו הסוהרים לתאו של הרבי, והרבי הסכים להצטלם. הרבי התיישב כשהכיפה לראשו, וסידר את הבגד הציצית כך שיראו גם הציציות האחוריות, ואמר להסוהרים כי עתה יכולים הם לצלם. הסוהרים ניסו להסביר לרבי כי בתמונה לא שייך שייראו הכיפה והציצית, אך הרבי אמר להם כי אם רוצים הם לצלמו – יהיו צריכים הם לעשות זאת דווקא כך. ואכן, כך צולם[57]
מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית שהתרחש בשנת תר"צ תועד אז בעיתונות ונשתמרו ממנו תמונות רבות[58] וכן ישנם סרטים (ללא פס קול) מביקור זה שפורסמו ע"י jem. בבר מצווה של בערי גוראריה בשנת תרצ"ו העניק הרבי הריי"צ לבערי מצלמה במתנה. במצלמה זו צילם בערי פעמים רבות את הרבי הריי"צ, בעיקר מהתקופה שלאחר בואו לארצות הברית בשנת ת"ש. בקיץ של שנת תש"פ המצלמה נמכרה במכירה פומבית.
מהגעתו של הרבי הריי"צ לארצות הברית, ישנם סרטים שצולמו אז (ללא פס קול) והם פורסמו ע"י jem.
קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ בשנת תש"ט הייתה מאורע היסטורי, שכן חוקקו אז חוק מיוחד עבור הרבי בכדי שיקבל את האזרחות בביתו ולא בבית המשפט. הרבי דאג[דרוש מקור] להזמין לאירוע שני צלמים, וביקש שיעמדו משני צדי השולחן (בכדי שהאירוע ייקלט משתי הזוויות), והעיר לצלמים שיוודאו שעוצמת ה"פלאש" לא תהיה גבוהה מדי, בכדי שלא להבזיק בעיניו של אדמו"ר הריי"צ. האירוע גם הוסרט בסרט צבעוני (ללא פס קול), דבר יקר באותם ימים[59].
אדמו"ר הריי"צ שלח בעצמו בהזדמנות את תמונתו לחסידים ששהו במחנות הפליטים[60].
יחס הרבי לתמונות הרבי הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב משה גרונר היה אספן תמונות של הרבי הריי"צ, ובכל פעם שהיה מגיע לרבי היה מעניק לרבי תמונה. כשהיה מקבל הרבי את התמונה לידיו, היו פניו מרצינות, ושואל מתי ואיפה צולמה התמונה – ולאחר מכן כותב בעיפרון מאחורי התמונה את פרטי התמונה, ומעודד את ר' משה להמשיך. באחת ההזדמניות, כשהביא ר' משה לרבי תמונה מהלווית אדמו"ר הריי"צ, קם הרבי ממקומו, הרכיב משקפיים והתקרב לחלון, והביט בתמונה בריכוז רב ודמעות זלגו מעיניו. לאחר מכן שאל הרבי אם יש תמונות נוספות מההלוויה, וכשענה ר' משה שיחפש, שאל הרבי אם ישנה תמונה של הארון מורד לקבורה[61].
הרבי התייחס פעמים רבות להתבוננות בתמונת הרבי הריי"צ והשפעתה. ומהם; שקיום השליחות היא בכח הראיה ולא רק תוצאה מלימוד שבדרגת שמיעה[62].
תמונות הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
תמונות של הרבי לפני קבלת הנשיאות[עריכה | עריכת קוד מקור]
התמונה הכי מוקדמת של הרבי היא משנת תרס"ד (בגיל שנתיים וחצי) שצולמה בניקולייב. התמונה נחשפה כאשר הרב שלום בער בוטמן נכנס לביקור על הוראת הרבנית חנה אצל מרת רחל שניאורסון זוגתו של רבי שלום שלמה שניאורסון, ראה בביתה את התמונה. הרב חנוך גליצנשטיין דאג לעשות העתק מהתמונה ולשולחה אל הרב בוטמן שהכניסה לרבנית חנה. כאשר הרבי הגיע לבית אמו לאחר שהיא קיבלה את התמונה, אמרה הרבנית חנה לרבי שזה עתה היא קיבלה תמונה חדשה ממנו. הרבי הגיב, "אני שם בוודאי ללא מקיף"[63].
מלפני החתונה ישנה תמונה נוספת שצולמה עבור הנפקת הדרכון של הרבי[64], ועוד תמונה שצולמה עבור לימודי האוניברסיטה של הרבי בברלין[65]. תמונה נוספת של הרבי צולמה בתקופת החתונה[66], ומתקופת מגוריו של הרבי בברלין ובפריז ישנם עוד מספר תמונות של הרבי, שחלקם צולמו שהוא שוהה בצידו של הרבי הריי"צ. מלאחר בואו של הרבי לארצות הברית, ישנם תמונות רבות של הרבי עד לקבלת הנשיאות, שצולמו בעקבות קרבתו לרבי הריי"צ ולקהילה החב"דית.
לאחר הנשיאות[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשי"א פורסמה תמונתו של הרבי ששימשה כתמונתו של הרבי בפרסומים של חב"ד בעיתונות, במשך השנים שונתה התמונה לתמונה אחרת. תמונה זו הייתה היחידה אותה אישר הרבי לפרסם בשנים הראשונות. במוצאי יום הכיפורים תשכ"ט במהלך הסעודה בבית אדמו"ר הריי"צ ר' חיים ברוך הלברשטאם צילם את הרבי, אך בהמשך הסעודה שלח הרבי שליח עם מסר לר' חיים ברוך שהצילום למטה (בזאל הגדול) מספיק[67]. בשנת תש"ל הכין חסיד חב"ד מלונדון אלבום תמונות של הרבי בשם "צ'אלנג" ובו פרסם שתי תמונות חדשות של הרבי[דרושה הבהרה], כאשר נשלח האלבום למזכירות, שלח הרב חודוקוב לאותו חסיד ש:"בכל הפרסומים שנדפסו לאחר קבלת רשותנו, ישנה רק תמונה אחת של הרבי שליט"א אשר אנחנו מרשים לפרסמה ולכן לא צריך להיות שום שינוי ביחס ל'צ'אלנג'[68].
י' שבט תש"ל[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנים הראשונות התנגד הרבי לכך שיצלמו אותו בהתוועדויות, ותמונות וסרטי וידיאו שצולמו נעשו בחשאי. רק לקראת התוועדות י' שבט תש"ל נתן הרבי אישור רשמי לצלם יצחק ברז לצלם את המעמד, והוא ניצל את ההזדמנות וצילם ללא הרף. כמה חסידים שהבחינו בו ניסו לגעור בו אך הרבי הורה להניח לו. הוא גם התייצב בהתוועדות שנערכה במוצאי שבת, ובאמצע אחד הניגונים אמר הרבי בחיוך (ומיד הקהל הפסיק בשירה): "פאר יעדר פיקטשער וואס ער וועט נעמען, וועט ער דארפן זאגן נאכאמאל לחיים. דברים שאין להם סוף, ער האלט אין איין נעמען פיקטשערס" [על כל תמונה שהוא לוקח הוא יצטרך לומר לחיים שוב. (מה)דברים שאין להם סוף, הוא לא מפסיק לקחת תמונות]. כאשר שמע הרבי כי בסך הכול צולמו כמאה עשרים תמונות הפטיר: "חשבתי שיצלם שתיים-שלוש תמונות ולא מאה עשרים..."[69].
צילום הרבי בחתונות[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאשר הצלם הארי (צבי ראובן) טריינר רצה לצלם את הרבי במהלך החתונות וסידור הקדושין – היה הרבי מסתיר את פניו[70]. כאשר התלונן הארי שזה פוגע בפרנסתו[71], הרבי הפסיק להסתיר את פניו, אך ניכר שלא הייתה דעתו נוחה מכך. מאז נזהר הארי לצלם רק תמונה אחת. כאשר דחקו החסידים באחת מהחתונות לצלם את הרבי תמונות נוספות, צילם הארי שלוש תמונות והתכונן לצלם את הרביעית, כשהבחין בכך הרבי העיר כי נראה לו ששלוש תמונות זה מספיק, ומאז נהיה הסדר שהארי צילם שלוש תמונות[72].
בשנת תשי"ד כאשר עבר הרבי לערוך את החופות בחצר 770 בלבד, קיבל הארי מסר מהמזכירות שמורשה לצלם רק תמונה אחת[73].
כשהעיר מאוחר יותר שתמונה אחת לא מספיקה, הותר לו שוב לצלם שלוש תמונות[74]. באחת החופות, כאשר רצה הצלם לצלם תמונה רביעית של הרבי בלובי, הסתיר הרבי את פניו בסידור (ראה תמונה)[75].
כשהראה הרב בערל יוניק את אלבום חתונתו לרבנית, התרשמה הרבנית מתמונתו של הרבי עומד מול הרב חודקוב שהקריא את הכתובה, ובקשה ממנה העתק, אותו הניחה על שידה בספריית הרבי שבביתו. תמונה זו הייתה תמונתו היחידה של הרבי בביתו[76]. הרבנית אף סיפרה כי היא אינה מניחה למנקה שעבדה בביתם של הרבי והרבנית לנקות את התמונה, והיא מקפידה לנקות אותה בעצמה.
שאלות הרבי מצלמים אודות לימוד באותו היום[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנים הראשונות, הרבי התנגד לצילום תמונותיו, ולכן לא היה מי שיעיז לצלם את הרבי, ולכן היו נשלחים ילדים לצלם את הרבי. כאשר היה הרבי מבחין בילד מצלמו – היה מבקש ממנו את המצלמה[77]. כאשר גילה הרבי את הילד גרשון שוסטרמן מתכונן לצלמו בצאתו מסידור הקדושין, שאל אותו הרבי אם המלמד שלו מרוצה ממנו, והוסיף "האם חסידות בשבילך היא צילום ואיסוף תמונות?"[78]. הרבי פנה למנהל התלמוד תורה בו למד ר' גרשון – הרב טננבוים – וביקש שיבחנו על החומר שלומד בכיתתו, ואם לא יצליח במבחן – ייאלץ הרב טננבוים להחרים לו את המצלמה. למחרת הוזמן ר' גרשון למבחן של כרבע שעה בחדר הרב טננבוים, בסיומו הושבה לו המצלמה[79].
כאשר הגיע צלם חב"די לתעד את מעמד 'כוס של ברכה', שאל אותו הרבי אם למד תורה באותו יום. ר' לוי יצחק פריידין שעמד בסמוך, אמר "רבי, הוא בסדר" ענה הרבי: "אני בעצמי ראיתי אותו משוחח באמצע קריאת התורה"[דרוש מקור].
כך גם באחת מהתוועדויות ח"י אלול בהם השתתף צלם, שאל אותו הרבי אם למד באותו היום את שיעור התניא של אותו היום. הצלם נדהם, והרבי הסתובב אל ר' יואל כהן ושאל אותו אם הצלם למד תניא היום, ואם לא – שר' יואל ילמד איתו. כשלא מצא ר' יואל תניא, השאיל לו הרבי את חוברת התניא שלו[80][דרוש מקור].
התייחסות פומבית הייתה בסופו של דבר בהתוועדות כ' מר חשון תשד"מ בה דיבר הרבי בכאב על כך שישנם כאלה שסוברים ש"חסידות" הינה "צילום תמונות", וציטט את דברי אדמו"ר הרש"ב - "ליגט נישט אין חיצוניות"
ישנם כאלה החושבים שענין ה"חסידות" מתבטא בזה שעומדים עם "מצלמה" וללא הרף לוקחים תמונות – איך הולכים, איך עומדים, איך עושים תנועה מסויימת וכו', ועושים זאת פעם אחת, פעם שנייה, פעם שלישית וכו'! וביניהם – בחורי ישיבה שיכולים לשבת וללמוד חסידות! פניתי בעבר לאחד מהם ושאלתי אותו אם כבר למד תניא ביום זה – [הדבר היה בזמן המנחה – קרוב לסיום היום!...] נוסף על מה שעומד ומצלם? ולא הבין כלל מה רוצים ממנו! מהי השייכות בין לקיחת תמונה ללימוד התורה?! – הוא עסוק בדבר הכי חשוב – צילום תמונות. ופתאום שואלים אותו אם כבר למד תניא במשך היום – דבר שיכל לעשות קודם או אחר כך, בשעה שאין יום ואין לילה! – זוהי הרי שאלה "שלא בדרי דאונה" לפי הבנתו!
מנין באה אצלו "הבנה" כזו – מכיון ש"אין פוצה פה וצפצף"! לא מתעסקים להסביר (לעצמו או לבחור) ולעורר שבעל יום ההולדת תבע ללא הרף "ליגט נישט אין חיצוניות"!? והמדובר אודות "חיצוניות" של "חסידות"! אבל "חיצוניות" של "צילומים" – לא היה לעולמים!...
ישנם כאלה שאצלם זה עניין של "פרנסה"; ישנם יחידים שעושים זאת לשם "הפצה" – היינו, השימוש ב"לווין", סרטים תמונות כו' הוא לצורך הפצת החסידות; אבל מלבד עניינים אלו – צריכים לדעת שישנה הוראת כ"ק אדמו"ר נ"ע – שרצונו "פנימיות" ולא "חיצוניות"!
— התוועדות כ' מר חשון תשד"מ. התוועדויות תשד"מ חלק א' עמוד 485 ואילך.
כפי הנראה בדבריו התייחס הרבי לאירוע שהתרחש כמה שנים קודם לכן בחול המועד סוכות תשל"ח בו עמדו שני בחורים בסמיכות לרבי וצילמוהו[81].
עידוד הרבי לצלמים[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – WLCC, JEM |
למרות היחס החריף של הרבי לעסוקים בצילום בצורה לא ראויה, רחש הרבי יחס של חיבה לצלמים שצילומיהם נועדו למטרת הוספה בהפצת המעיינות ופרסום של חסידות חב"ד ותורתה, כשהם מקבלים את רשות והסכמת הרבי לצלמו.
אחד הצלמים הבולטים היה לוי יצחק פריידין. הוא טס לרבי לראשונה לקראת חודש תשרי תשל"ו, ומאז נהג להגיע לרבי לחודש תשרי כל שנה כשהוא מקפיד לתעד את ההתרחשויות המיוחדות בחודש החגים בעידודו של הרבי, כשלא אחת כאשר צילם את הרבי בעת יציאתו של הרבי מביתו, הזמין אותו הרבי להצטרף אליו לנסיעה אל 770. לאחר חזרתו לארץ היה מקיים תערוכות בהן המציג את התמונות שצילם, והקרנות ברחבי הארץ של קטעי ווידיאו מיוחדים שתיעד במהלך החודש.
בנוסף, במשך השנים פעל גם כן הרב חיים ברוך הלברשטאם בתיעוד החיים והאירועים במחיצת הרבי במסגרת ארגון 'מרכז שידורי חב"ד' שהקים, בצילום חלוקות שונות כמו חלוקת דולרים וקונטרסים בוידאו ובתמונות שהיה יכול העובר בחלוקה לרכוש לאחר המעמד. הוא עסק גם בהקלטת התוועדויות הרבי ובשנים המאוחרות יותר - בתיעודן בוידאו ושידורן בטלוויזיה), ובשנים בהן התפלל הרבי בזאל הגדול את שלושת תפילות היום במחיצת החסידים והרבה באמירת שיחות וחלוקת דולרים לאחריהן - תיעד אותן במצלמה ייחודית שהייתה קבועה ומכוונת אל מקומו של הרבי.
החל מהתוועדות י"ט כסלו תשל"א, התחיל להתקיים תיעוד וידאו מלא מהתוועדות הרבי. בעקבות היקף הפרסום שגרם שידור קטעים נרחבים מההתוועדות הגדולה שהתקיימה בי' שבט תש"מ בטלוויזיה, ביקש הרבי מהרב הלל דוד קרינסקי שיידאג לפתח את העיסוק בעניין. בעקבות כך, בהתוועדות שקיים הרבי לקראת יום פטירת אמו בו' תשרי תשמ"א התקיים שידור ההתוועדות אל לוס אנג'לס. בעקבות ההצלחה בשידור זה, דאג הרב קרינסקי לשידור ההתוועדות שקיים הרבי לכבוד י"ט כסלו באותה השנה בערוצי הטלוויזיה בכל רחבי ארצות הברית. במהלך השידורים היה צורך בתרגום סימולטני לאנגלית לתועלת אלו שלא הבינו את שפת האידיש בה אמר הרבי את השיחות, שבוצע על ידי הרב מאניס פרידמן.
מאז התקיימו שידורים אלו בקביעות בערוצי הטלוויזיה בארצות הברית בתאריכים: י"ט כסלו, י' שבט, י"א ניסן, י"ב תמוז וכ' מנחם אב. על מנת לתפעל את כל מערך השידורים, הוקמה חברת 'מדיה חינוכית יהודית'. בהמשך, יעדי השידורים הורחבו לארץ ישראל, אנגליה, ועוד.
מאז שידרה החברה אירועים נוספים במחיצת הרבי כמו תהלוכת ל"ג בעומר ו'חנוכה לייב'[82].
בביקור מנחם בגין בשנת תשל"ז הרבי התיר את הצילום. ההסברה והצילומים לא פסקו גם כאשר היחידות החלה בגן עדן העליון.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תמונה
- ציור פני הרב
- תמונת אביו של הרבי רבי לוי יצחק
- קטגוריה המרכזת צלמים שעסקו בצילום הרבי
- JEM
- רבי דרייב
- לראות את מלכנו
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- יותר יפה מהאורגינל, סיפורו של הצייר רפאל נוריאל, שבועון כפר חב"ד גליון 1863 עמוד 55
- יותר מאלף מילים, 'הרבי והתמונות' בעקבות פטירתו של ר' צבי (הארי) טריינר, מראשוני הצלמים שצילמו את הרבי, שבועון כפר חב"ד גליון 1860 עמוד 52
- פני חמה, ציורים ותמונות במשנת חב"ד, תשפ"ב
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו ליקוט מאמר מאת הרב מרדכי מנשה לאופר.
- תמונות וציורים – אודות צילום הרבי בשנים הראשונות, מאת הרב מרדכי מנשה לאופר.
- יחס הרבי לצילום תמונותיו • סקירה מרתקת
- אור פני מלך חיים, סקירה על יחסם של רבותינו נשיאינו לצילום תמונותיהם - חלק ראשון, בתוך קובץ 'תשרי בליובאוויטש' תשרי ה'תש"פ עמוד 39
- הרב שמעון אייזנבך, קצת סדר: האם הרבי היה שבע רצון מצירוף תמונתו לפרסומים שונים?
- הרב ביקש לתלות תמונת הרבי בביתו, וקיבל תשובה מפתיעה
- כשהרבי הסביר: מדוע חסידים זקוקים לתמונות של הרבי?
- לצלם את הרבי? לא מובן מאליו. תלוי מי אתה ולמה אתה מצלם
הערות שוליים
- ↑ התוועדויות השי"ת עמ' 51,שם עמוד 67, שיחת ש"פ ראה תשמ"ו.
- ↑ התוועדויות השי"ת עמ' 51,שם עמוד 67
- ↑ אגרות קודש חלק ג' ע' פא
- ↑ אגרות קודש חלק י"א עמוד קס"ב, אגרות קודש חלק י"ב עמוד רס"ו
- ↑ אגרות קודש חלק ג' עמ' קנ"ד.
- ↑ מענות נדירים ביותר בכתי"ק נחשפים בתשורה מרתקת
.
- ↑ אגרות קודש חלק י"ח ע' רכ"ו
- ↑ מפי ר' יעקב כ"ץ, שהעיד שכך אמר הרבי בליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית אדמו"ר הריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד).
- ↑ סקירה באתר חב"ד אינפו .
- ↑ כך כתב הרבי באגרות קודש, כרך ז, עמ' צז, לשואל: קיבלתי מכתבו מה' תשרי... עם התמונה המוסגרת בה, ובמה שהאריך בעניין התמונה והשקלא-וטריא אם נכונה היא, הנה התמונה נתפרסמה כבר כמה-פעמים ויש כמה דיעות ופלוגתות בהנוגע לה, ויעויין בספר דמויות גדולי החסידות (נדפס בתל אביב שנת תש"ה עמוד ל"ה) שגם שם נמצאת תמונה זו. ומוחזרה פה התמונה...
- ↑ שיחות קודש תשכ"ו עמ' 621.
- ↑ התיקונים: הפאות, לחי העליון ולחי התחתון. הסנטר, מעליו ומתחתיו. החלק העולה מהחזה, השפם ושני המקומות התפוחים בלחיים (שבהם לא גדל שער) - ליקוטי שיחות, כרך י"ט, עמ' 531.
- ↑ 13.0 13.1 שתי תמונות, זיוף אחד... באתר אהלי צדיקים, מתוך גיליון המבשר.
- ↑ בשנת תש"ה פרסם חוקר אודות תמונה מסוימת כי היא תמונתו של המגיד, אך התברר כי היא תמונתו של ר' שמואל סלנטר
- ↑ 15.0 15.1 ליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד)
- ↑ הועידה הייתה מטעם הממשלה ואדמו"ר הצמח צדק חוייב להגיע, אך בשל מצב בריאותו הותר לו לשלוח שני נציגים בשמו.
- ↑ תמונה זו כנראה אינה בידינו כעת, כי הציורים של אדמו"ר המהר"ש נראים מתקופה מאוחרת יותר, ולא בצעירותו (שנת תרט"ו אז היה כבן עשרים).
- ↑ במבצר פטרופבלסקי ישנה תערוכה של בובות שעווה של אנשים חשובים שנעצרו במקום, ותחת בובת אדמו"ר הזקן מופיע הכיתוב "הרב הגדול ביותר של היהודים"
- ↑ מזכרונות אדמו"ר הריי"צ שנדפסו ב'התמים' חוברת שמינית, עמודים ה'-י"ז (מובא גם ב"ספר התולדות – אדמו"ר הזקן" חלק ד' עמוד 1151 ואילך
- ↑ יהושע מונדשיין, ציור תמונת אדמו"ר הזקן, באתר
.
- ↑ אגרות קודש - אדמו"ר מוהריי"צ, חלק יג, עמ' רנג
- ↑ קובץ "התמים", חוברת ח, וורשה, כסלו תרח"ץ (1937) (במהדורת קה"ת, כפר חב"ד תשל"א: עמ' שעט-[שפה]יז).
- ↑ בלעדי ל-COL: תצלום מהציור המשוייך לאדמו"ר הזקן ב.
- ↑ ירושלמי שבת פרק א הלכה ה.
- ↑ שבת קה, א.
- ↑ שיחת ליל י' כסלו תשמ"ד (התוועדויות תשד"מ חלק א' עמוד 539). רבי יומי: לצייר את בעל הגאולה.
- ↑ הנחה בלתי מוגהת בספר 'תוכן קצר' תש"נ עמ' 257
- ↑ ראה ספר השיחות תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79: תואר פני קודשו... של הצמח צדק (שיש אומרים שנעשה לא בידיעתו)...
- ↑ מסופר שהטעות אירעה מכיון שכאשר הוא התבונן על פניו של הרבי, הלך הצייר ברחוב בעצימת עיניים כיון שלא רצה לשכוח את התמונה, ובאמצע הדרך הוא התנגש בעץ וזה בלבל אותו וגרם לו לטעויות הללו. - "די אידישע היים" גליון 96 עמ' טו. שמואל קראוס, "בית משיח", גליון 40, עמ' 17. וראו את השמועה בשם הרב שאול ברוק בספר "זיכרון להרב ברוק" עמוד 113: "מספרים שאת תמונתו של ה"צמח צדק" צייר גוי שהיה נוכח בשעה שהצמח צדק אמר חסידות והצייר ישב במקום ממנו יכול היה להתבונן בו היטב ובזיכרונו חרת את דמות דיוקנו של הצמח צדק וכך יצא מהאולם כשעיניו עצומות והגיע לביתו, ולמרות שבדרכו קיבל מכה מעמוד עץ, נשארה עדיין בזיכרונו דמותו של הצמח צדק שאותה העלה על גבי הנייר".
- ↑ ראו: "די אידישע היים" גליון 96 עמ' טו. "בית משיח" שם. שלום דובער לוין, מבית הגנזים, קה"ת תשס"ט, עמ' רנז ואילך, ושם סקירה של נוסחאות הסיפור וגרסאות הציור השונות.
- ↑ מובא בקובץ "יחד כל ילדי הכפר", כפ"ח תשע"ז, עמ' 29.
- ↑ הסיפור שמאחורי התמונות ● מיוחד באתר .
- ↑ תערוכה יד תערוכת אדמו"ר ה"צמח צדק"
- ↑ ראה "מבית הגנזים" מאת בערל לוין עמוד רנ"ז
- ↑ תגלית: נחשף הציור הראשון שמיוחס לאדמו"ר הצמח צדק ציור לא ידוע של הצמח צדק, ככל הנראה זה הקדום ביותר - נחשף לקריאה נוספת: מנחם ברונפמן, הציור שעבר בירושה כפר חב"ד גליון מס' 1885
- ↑ על פי השמועה[דרוש מקור]. אך ראו בהמשך את דברי הרבי בנושא בי' כסלו תשד"מ ומהם לא נראה שהרבי הוא שהורה על כך.
- ↑ ה'אלגמיינער': תמונה המיוחסת לרבי המהר"ש
-
- ↑ כפר חב"ד, גליון 714, עמ' 73.
- ↑ פתי יאמין? (גלריה) באתר
- ↑ שיחת יום ב' דראש השנה תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג חלק א עמוד 31. ועוד
- ↑ י' כסלו תשד"מ התוועדויות תשד"מ חלק א' עמוד 539
- ↑ התוועדויות תשד"מ שבהערה הקודמת
- ↑ תוכן קצר - תש"נ, עמ' 257. בלתי מוגה.
- ↑ היכל הבעל שם טוב, גיליון י"ג, מדור תגובות. ב"ליובאוויטש וחייליה" עמ' 29 מסופר שבחורים גבוהי קומה היו מסתירים את הרבי הרש"ב כשהלך לתשליך בר"ה כי היו צלמים שבאו מוויטבסק לצלמו בהליכתו לתשליך ונעמדו עם "מכונות צילום" על הגגות ולכן היה צורך בבחורים הגבוהים שיסתירו את הרבי.
- ↑ "בעת התשליך אירע דבר אשר ציער את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [=אבי אדוני-מורי-ורבי הרב הקדוש (הרש"ב)] לשעה, כי בעת שעמד אאמו"ר הרה"ק על חוף הנהר ובידי קדשו הסידור ובתוך כך עברה סירה קטנה בריחוק של עשרים וחמשה צעדים והיושבים בסירה – שני אחים אדוני האחוזה ביעלא נאר הסמוכה לליובאוויטש – הי[ה] להם מכונת צילום וצילמו את הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק ואת כל הקהל העומדים על שפת הנהר..." מרשימת הרבי הריי"צ ממוצאי ראש-השנה תרס"ו, מובא כאן
- ↑ 'המלך במסיבו' כרך ב' ע' רסה: "בשנה מסויימת הבחין במישהו שהחזיק מכונת פוטוגרפיה (מצלמה) ורצה להנציח את תואר פני קודשו, ולשנה הבאה הפסיק ללכת לתשליך באופן האמור (ומסתמא סידרו משהו בחצרו או שערך תשליך באופן אחר), וזאת, משום שהדבר כבר לא היה בגדר חשש גרידא וכיוצא בזה - כי אם לאחר שאירע כנ"ל - כדי להסיר מכשול וקל-להבין".
- ↑ הרב אלישיב קפלון, שבועון כפר חב"ד, גיליון 1851, עמוד 67.
- ↑ הרבי סיפר זאת בקיצור ונדפס ב'התוועדויות' תש"נ כרך ב עמ' 50 הערה 67 ובספר השיחות תש"נ חלק א' עמוד 193 הערה 79:"...ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו"
- ↑ אוצר החסידים ארץ הקודש [דרוש מקור: עמוד]
- ↑ כי העיניים אצל אדמו"ר הרש"ב היו הרבה יותר חריפות, וכן צבע הזקן היה בהיר יותר, והידיים עדינות יותר
- ↑ כפר חב"ד גליון מס' 322 עמ' 33, שם נדפס גם הציור (עמוד 21). הציור הסופי לאחר התיקונים נדפס במהדורה החדשה של הספר רשימות דברים בעמוד 342.
- ↑ מקובל בשם ר' לייזר ננס שישנה תמונה של אדמו"ר הרש"ב נ"ע שלא הגיעה לידינו, ואולי מדובר בתמונה זו [דרוש מקור].
- ↑ התמונה
- ↑ התמונה המסתורית המיוחסת לרבי הרש"ב: פרטים חדשים
- ↑ התמונה.
- ↑ התמונה שהרבי העיד עליה: לא ראיתי דוגמתה
- ↑ התוועדות י"ב י"ג תמוז תשי"א – תורת מנחם – חלק ג', תשי"א, חלק ב' - עמוד 195, התוועדות י"ב י"ג תמוז תשכ"א – תורת מנחם חלק ל"א, תשכ"א - חלק ג', עמוד 119
- ↑ שלושה תצלומי עיתונות גדולים – מהימים האחרונים לביקורו של האדמו"ר הריי"ץ בארה"ב בשנת תר"צ, אתר בית המכירות קדם.
- ↑ גלריית תמונות ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ • וידאו ממעמד קבלת האזרחות של אדמו"ר הריי"צ .
- ↑ תשרי בליובאוויטש - מוסף בית משיח, תש"פ, עמ' 50.
- ↑ תמונות (וציורי) רבותינו נשיאנו מאמר מאת הרב מרדכי מנשה לאופר
- ↑ פרשת ראה תשמ"ו. (התוועדויות תשמ"ו חלק ד עמוד 311). ועוד
- ↑ כך חשף הרב שלום בער בוטמן את תמונת הרבי בילדותו
- ↑ תמונה.
- ↑ תמונה.
- ↑ תמונה.
- ↑ זושא וולף, לשמך תן כבוד, עמ' 68, תשורה משמחת הבר מצווה של הת' אפרים וולף, ניסן תשע"ו מענדי קורטס, הרבנית העניקה לי הרגשה של אמא, כפר חב"ד, גליון 2045, עמ' 28.
- ↑ תשרי בליובאוויטש - מוסף בית משיח, עמ' 52.
- ↑ יו"ד שבט הגדול ● יומן מרתק .
- ↑ ראה גם ב'מקדש מלך' עמוד ל' (וצויין שם לתמונות בעמודים 50, 17): "פעמים רבות בתקופת השנים תש"ג-תש"י, בעת שצילמוהו, נהג הרבי בכוונה לסובב את ראשו הצידה או להסתיר את פניו הקדושות מעין המצלמה".
- ↑ סדר העבודה אצלו היה שעל כל תמונה שמצאה חן בעיני לקוחותיו היה מקבל 8 סנט.
- ↑ ראה גם ב'מקדש מלך' עמוד 95: "בעוזבו את החופה - של הרה"ח ר' שמעון-אהרון סימפסון שהתקיימה בג' ניסן תשי"א - הביט במבט חודר לעבר הצלם מר טריינער - בהמשך לתנאי שסוכם אתו בחתונת הרי"ל פויזנער" [כנראה, לא לצלם יותר מדי].
- ↑ ראה ב'מקדש מלך' עמוד 210 מסופר אודות נישואי ר' יהושע-זעליג כצמאן עם מרת שרה רבקה (חאנין): "ראוי לציין כי בעקבות הוראת רבינו באותה תקופה לאפשר לצלם תחת החופה רק תמונה אחת בלבד ממנו, 'הידר' החתן ולא נתן לצלם כלל בעת החופה".
- ↑ ובמקדש מלך (עמוד 221) אודות נישואי ר' מרדכי זאיאנץ (ב' טבת תשי"ז): "אולם בתנאי שלא יעשו יותר משלוש תמונות, ומה טוב - שתיים". החתן הבין שהמנורות של הצלמים מפריעות לרבי ולכן הזמין חברה להסריט את האירוע וכשיצא הרבי לחופה והבחין בכך, חייך חיוך קל.
- ↑ מדוע כיסה הרבי את פניו בסידור?.
- ↑ חוץ ממנה היו רק עוד שתי תמונות של אדמו"ר הריי"צ בחדר השינה. בית משיח גילון 508
- ↑ הרבי לא היה מחזיר את המצלמה, אלא לוקחה לחדרו, ומדבר עם הנהלת הישיבה, שתעשה מבחן לילד על הלימוד, ואם ידע קיבל חזרה את המצלמה.
- ↑ ראה שיחת הרבי בהמשך
- ↑ למען ידעו בנים יוולדו פרק ה.
- ↑ באותו זמן היה מודפס התניא בחוברות בפורמט מוקטן
- ↑ יומן שיחות קודש (החדש) תשל"ח. באתר יומנים.
- ↑ ראה סקירה נרחבת על חברת jem בגליון תחיינו מס' 4 עמוד 40 ואילך
