האמנם

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף המשך האומנם)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
מאמרי רבותינו נשיאנו
האמנם · דער פרומער וארא · איתא במדרש תילים · והדרת פני זקן · כתב יד דא"ח ישן לא נודע למי · באתי לגני · ושאבתם מים בששון · וידעת תרנ"ז - מוסקבה · החלצו תרנ"ט · אחת שאלתי · וקבל היהודים
מאמרי הרבי
אשרי תבחר · ביום עשתי עשר · גדול יהיה · ושבתי בשלום · כי ישאלך בנך · לא תהיה משכלה · ואתה תצווה את בני ישראל · על כן קראו הימים האלה ימי הפורים
המשכים
המשך והחרים · המשך וככה תרל"ז · המשך רנ"ט · המשך תרס"ו · המשך תער"ב
מושגים
דיבור המתחיל · ביכלאך · בלתי מוגה · מוגה · המשך

האמנם תרמ"ג הוא מאמר שנאמר על ידי הרבי הרש"ב והוא מבאר את אחדות ה ואת ביטול העולם בכל ג דרגות הביטול, ביטול היש ביטול במציאות וביטול בעצם (ביטול במהות)

תוכן המאמר[עריכה | עריכת קוד מקור]

המאמר פותח בשאלה של שלמה המלך איך שמי השמים לא מכילים את הקב"ה ודווקה במקום חומרי בבית המקדש השכינה שורה ובשביל להבין מקדים שיש חקירה בגדר מקום אם מקום הוא אור הממלא או אור הסובב ועוד מביא את פירוש אדמור הזקן שהיינו מלכות והוא ע"ד אהבת ה שהציווי הוא על התבוננות . שואל איך "אני הוי' לא שיניתי " הרי יש עולמות ומסביר שלא שייך לומר שהם דימיון מכיוון שהתורה נותנת לעולם תוקף שיש מעשה ויש שכר ועונש א"ז? מסביר שכל דבר למטה יש לו שורש למעלה ועל ידי רבבות צמוצמים יורד להתהוות הגשם ומכיוון שאין ערוך בין החומר לשורשו לכן אם יתגלה אפילו מעט יותר מין החוק הקצוב יתבטל במציאות ומכיוון שבאלף השביעי העולם עתיד להתבטל לכן גם עכשיו אין לו מציאות אמיתית כמו נהרות המכזבים וזהו ביטול היש א"ח?מבאר שמכיוון שכל דבר מתהווה כל רגע מחדש לכן הוא לא נפרד לרגע מעצמות ית'( וכל רגע ניכר בו האין שממנו נברא כמו בית שמעיד על הארכיואלוג) כמו כח הזריקה שכל רגע שהאבן עפה כח הזורק מתלבש בה וברגע שהכח יעזוב האבן תיפול ככה העולם מכיוון שהוא נברא מאין ליש חייב לומר שכל רגע כח המהווה מתלבש בעולם א"ט? מסביר שעצמות ומהות תמיד נמצא בעולם כל רגע גם אם הוא לא מורגש ומביא משל מכח הנפש שיכול להסתלק לזמן מהיד אבל תמיד נשאר ביד והראיה שיוכל להזיז את היד לאחר שהחיות תחזור ואם החיות תסתלק לגמרי היד להפך לדומם ומכיוון שכך העולם לרגע לא נפרד מעצמותו יתברך והוא בטל באמת במציאות מכיוון שהוא לא מציאות נפרדת ח"ו