אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית
אגודת חסידי חב"ד העולמית נוסדה בשנת תרפ"ד על ידי אדמו"ר הריי"צ אשר מינה שלושה מנהלים: נשיא - הרב משה אליעזר קרעמער, מזכיר - הרב דוד שיפרין והרב אליהו סימפסאן[1].
לאחר פטירת הרמ"א קרעמער התרחבה ההנהלה ומונו נשיאים וגבאים.
נשיאי אגודת חסידי חב"ד:
הרב מנחם מענדל לאקשין, הרב אברהם דב לוין, הרב אליהו סימפסאן, הרב דוד מאיר רבינוביץ, הרב יעקב בן ציון מנדלסון, הרב אלתר עלקינד, הרב הורוויץ.
בשנות הקמתה הייתה הזרוע המרכזית באמצעותה תמך אדמו"ר הריי"צ בפעולות חב"ד בברית המועצות, לטביה ופולין, כולל גם הפעלתה והרחבתה של "ספריית ליובאוויטש".
מטרתה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי ביאר שאדמו"ר הריי"צ בחר דווקא את השם 'אגודת חסידי חב"ד', על פי המבואר בחסידות[2] אודות ענינה של אגודה שרומזת לספירת המלכות שבה נאגדים כל האורות העליונים ושכל ענינה הוא לחבר ולאחד מעלה ומטה[3].
התבססותה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תרצ"ד התמנה הרב ניסן טלושקין ליו"ר האגודה ושימש בתפקיד עד שנת ת"ש.
בתרצ"ה מינה הרבי הריי"צ את החסיד ר' איצ'ה דער מתמיד לחזק ולחדש את פעלותו הארגון, לצורך כך הוזמנו חברי האגודה לוועידה כללית בי"ט כסלו תרצ"ה, באותה וועידה הוחלט על שלושה דברים: 1) פתיחת משרד מיוחד וקבוע לאגודה.
2) מינוי הרב ישראל ג'ייקובסון למנהל האגודה.
3) הוצאת בטאון רשמי מטעם האגודה - חב"ד בולעטין.
חברי האגודה במשך השנים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ר' חיים שניאור זלמן קרמר,
- הרב ניסן טלושקין
- הרב ישראל דזייקאבסאן
- הרב שלמה סאדאווסקי
- הרב שמריהו גוראריה
- הרב יוחנן גורדון
- ר' נחום חדש
- הרב שלמה זלמן הכט
- הרב אברהם פריז
- הרב משה לייב רוטשטיין
- הרב לייב עבר
- הרב אליהו סימפסון
- הרב מנחם מענדל לוקשין
- הרב שמואל זלמנוב
- הרב דוד מאיר רבינוביץ
- הרב אליהו נחום שקלאר
- הרב שלמה אהרון קזרנובסקי
- הרב אפרים וולף
- הרב אריה לייב קפלן
- הרב בנימין אליהו גורודצקי
- הרב דובער חסקינד
- ר' אברהם ברוך קרמר
- הרב זאב קזיניץ
- הרב מנחם מענדל קונין
- הרב זלמן שמעון דבורקין
- הרב הרשל פוקס
- הרב יצחק דוב אושפאל
- הרב מרדכי מענטליק
- הרב שמואל דוד רייטשיק
- הרב יעקב יהודה הכט
- הרב משה יצחק הכט
- הרב פנחס משה כ"ץ
- הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב
- הרב ניסן מינדל
- הרב שלום מרוזוב
- הרב יהושע קארף
- הרב בערל יוניק
- הרב דוד רסקין
- הרב יוסף וינברג
- הרב שניאור זלמן גוראריה
- הרב נחמן סודאק
- הרב יהודה צבי פוגלמן
- הרב שמעון גולדמאן
- הרב שלום מענדל סימפסון
עד שנת תש"נ היה קיים ועד פועל לאגודה; במשך השנים עמד בראשו הרב שלמה אהרן קזרנובסקי; בשנת תשמ"ה מינה הרבי את הרב אברהם יצחק שם טוב ליו"ר[4]; בשנת תש"נ בוטל ועד הפועל[5].
אגו"ח ומשפט הספרים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – משפט הספרים |
בשנת תרח"צ עלה הרעיון לרשום את כל רכושה של תנועת חב"ד בפולין על-שם "אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית", היות ובאותה שעה כבר לא היה מצבם של היהודים ורכושם בטוח. לאחר מגעים נמרצים שהתנהלו בנידון, רכשה "אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית" את כל רכושה של תנועת חב"ד בפולין.
מהלך זה סייע ברבות השנים לנצחון במשפט הספרים, אבל עוד שנים רבות קודם לכן, היווה מהלך זה פתח ההצלה שבזכותו ניצל חלק גדול מהספרייה:
כשפרצה מלחמת העולם השנייה, בעוד אדמו"ר הריי"צ מיטלטל בדרכים, מנסה להבקיע את המצור הנאצי ולהגיע לארצות הברית - לא נח ולא שקט לרגע מדאגתו לגורל הספרייה וכתבי היד. אז התברר כי הדרך היחידה להצלת הספרייה, היא, לערב את המימשל האמריקאי בעניין, שיודיע לקונסול בוורשה שיקח את הספרייה תחת חסותו, שהרי, כאמור, ספרייה זו היא רכושה של תנועת חב"ד בארצות הברית.
כתוצאה מהמגעים שהתנהלו בנידון, הועברו שלוש תיבות, ובהן רוב כתבי היד של הספרייה לבניין השגרירות האמריקאית בוורשה, והונחו שם למשמרת. בחודש חשון תשל"ח הוחזרו חלק גדול מכתבי היד לספריית הרבי בניו-יורק. בשנת תשנ"ז אותר החלק השני של כתבי היד על ידי הרב שלום יעקב חזן והרב יוחנן ברמן, בארכיון הצבא הרוסי, ומאז מתנהל מאבק משפטי להחזרת הכתבים לספריית ליובאוויטש. בחודש אב תש"ע פסק בית המשפט בארצות הברית כי על רוסיה להחזיר את הספרים[6].
שטר צוואה[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – צוואת הרבי שליט"א |
בי"ז סיוון תשמ"ח, נכתבה (על פי הוראת הרבי) 'שטר צוואה' על ידי הרבנים חיים מרדכי אייזיק חודקוב, ניסן מינדל וישראל יצחק פיקרסקי בנוגע להנהגת מוסדות ליובאוויטש; בשטר מונו להנהלת אגודת חסידי חב"ד הרבנים: חיים מרדכי אייזיק חודקוב, שניאור זלמן גוראריה ודוד ראסקין[7]. הצוואה הוגהה על ידי הרבי, אך למעשה אין בידינו עותק חתום. הטענה היא שהרבי חתם על עותק מסוים, אלא שהוא הועלם. כך גם העיד הרב ניסן מינדל, וכך העיד הרב שניאור זלמן לבקובסקי ששמע מהרב ישראל יצחק פיקרסקי. ועד מיוחד של ארבעה רבנים, שנבחרו על ידי כלל רבני חב"ד בעולם: הרב יהודה קלמן מארלו, הרב יצחק הענדל, הרב יצחק מאיר הרץ והרב דוד שוחט, פסק כי חובה לקיים את הצוואה. לפסק זה הצטרפו אחדים מרבני ועד רבני ליובאוויטש ורבנים נוספים.
בהתאם לכך מאז קיץ תשנ"ד, כל מכתב שיצא חתום על ידי הרב שניאור זלמן גוראריה, היה חתום "ממונה מטעם אדמו"ר להנהלת אגו"ח". בהמשך לכך באסיפה בה השתתף הרב אברהם שם טוב, 'פוטר' הרב שניאור זלמן גוראריה. כתוצאה מכך, תבעו קבוצה מאנ"ש יחד עם הרב שניאור זלמן גוראריה את הרב אברהם שם טוב בבד"ץ קראון הייטס.
אנשי "אגו"ח" בראשות הרב שם טוב טענו כי הצוואה לא חתומה ולמעשה אין לה תוקף. לקביעה זו הצטרפו רוב ועד רבני ליובאוויטש. עקב אי קיום הצוואה, הוציא בד"ץ קראון הייטס כתב 'לא ציית לדינא' נגד הרב יהודה קרינסקי; בשנת ה'תש"ע פירסם הרב אברהם אזדאבא מכתב, בו הוא מבטל את כתב ה"לא צייתא לדינא"[8], אך על פי פסיקת הרב רוזנברג בסוגיית קראון הייטס, הרי כל החלטה שתתקבל על ידי רב אחד בלבד, בטלה[9].
חברא קדישא[עריכה | עריכת קוד מקור]
|
| ערך מורחב – חברא קדישא קראון הייטס |
בשנת תש"א הקים אדמו"ר הריי"צ את מחלקת "חברא קדישא" באגודת חסידי חב"ד בארצות הברית, על מנת לקבור כראוי את מתי ישראל. בראש החברא קדישא עמדו הרבנים שמואל זלמנוב, שלמה אהרון קזרנובסקי ר' ישראל ג'ייקובסון ומרדכי מענטליק. הגבאים הראשיים היו יהושע קארף והרב יצחק דוב אושפאל הסגן היה הרב שמואל צבי פוקס. כיום משמשים בחברא קדישא ר' חיים ברוך הלברשטם ר' שלום ישראל חודקוב ר'יהודה לייב פוזנר, ר' אלי עבער, ור' משה שמוקלער. ר' בערל ליפסקר משמש כיום כמזכיר.
ייחס הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
באגרות קודש מובא דברי הרבי על תפקידי אגו"ח:
...ולכן לפי דעתי מתפקידי אגו"ח: (א) לייצג את אנ"ש בענינים שונים השייכים לסוג ג' הנ"ל, דהיינו ענינים שונים שאינם שייכים למוסד פרטי ולא לסוג פרטי מאנ"ש (ב) להתאים עבודת המוסדות כדי למנוע סיכסוכים ובלבולים בעבודת אחד ברעהו (ג) פיקוח כללי על המוסדות, מבלי להתערב בענינים הפנימיים שלהם (ד)...
— אג"ק מיום ט' אלול תיש"א
כמו כן הרבי אמר גם:
...בכמה ענינים מוכרח הדבר ובכמה ענינים על כל פנים טוב הוא, שיהי' בא כוח אחד לכל המוסדות, ותפקיד זה הוא של אגודת חב"ד, היינו שאגודת חב"ד תציג כלפי חוץ, בכל ענין הדורש זאת, את כל המוסדות באה"ק אשר חותם חב"ד עליהם
— אג"ק מיום י"ג כסלו ה'תשי"ב
.
כידוע הרבי הורה לרשום בכל מקום ומקום את מוסדות חב"ד בדרך חוקית. הרבי גם עשה פעולות ונתן הוראות כדי להבטיח את ההתנהלות המסודרת של מוסדות חב"ד, בדרך שתמנע הסגת גבול ואי סדרים.
ביחידות המיוחדת שקיים הרבי עם חברי אגו"ח בארה"ב, בט' במרחשוון ה'תשמ"ט, אמר הרבי בין השאר (הרבי הגיה את השיחה באידיש, להלן בתרגום חפשי): "ועוד וגם זה עיקר שיערכו רישום רשמי שפלוני הוא האחראי בסטייט או מדינה פלונית".
חברי האגודה כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תשפ"ד מונו ארבעה חברים חדשים באגודת חסידי חב"ד, וזו הרשימה המעודכנת של כלל חברי הנהלת האגודה[10]
- יו"ר: הרב אברהם יצחק שם טוב
- מזכיר: הרב חיים יהודה קרינסקי
- חבר: הרב ברוך שלמה אליהו קונין.
- חבר: הרב משה הרסון.
- חבר: הרב שמעון לזרוב.
- חבר: הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי.
- חבר: הרב שלום דובער מוצ'קין.
- חבר: הרב זאב כ"ץ.
- חבר: הרב ישראל שמוטקין.
- חבר: הרב מנחם מענדל ליפסקר.
- חבר: הרב יוסף יצחק גרונר.
- חבר: הרב ישראל שפאלטר.
- חבר: הרב לוי יצחק אזימוב.
- חבר: הרב חיים חייקל קפלן.
- חבר: הרב יוסף יצחק וילהלם.
- חבר: הרב משה וולף, שליח בלינקולווד, ומנהל מוסדות חינוך חב"ד ליובאוויטש בשיקגו, אילינוי.
- חבר: הרב צבי הירש אלטיין.
- מנהל הספריה: הרב שלום בער לוין.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
אישים באגודת חסידי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב שלום דובער לוין, זכרון לבני ישראל, תולדות הרב ישראל ג'ייקובסון
- הרב בנימין ליפקין, בכל ביתי נאמן הוא, תולדות הרב שניאור זלמן גוראריה
- הרב שניאור זלמן ברגר, חסיד נאמן, תולדות הרב אליהו סימפסאן
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
הקמה והתפתחות בשנים הראשונות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
- ↑ תולדות חב"ד בארה"ב ע' טז
- ↑ אור התורה פרשת בא עמוד שי ואילך.
- ↑ לקוטי שיחות חלק כ"א הוספות לפרשת בא, ממכתב כ"ד סיון תשי"א.
- ↑ פיענוח כתי"ק.
- ↑ פס"ד ועד רבני ליובאוויטש
- ↑ ביהמ"ש פסק: על רוסיה להחזיר את הספרים - חב"ד אינפו
- ↑ צילום הצוואה.
- ↑ חב"ד און ליין
- ↑ פסק דין ברור: להחלטות צד אחד אין כל תוקף
- ↑ 4 חברים חדשים: הורחבה הנהלת אגודת חסידי חב"ד העולמית, כ' שבט תשפ"ד