מנחם מענדל ליפסקר

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרב מנחם מענדל ליפסקר שליח הרבי ביוהנסבורג הינו השליח הראשון של הרבי בדרום אפריקה ומנהל מוסדות חב"ד המקומיים, ויושב ראש ועד הרבנים במדינה.

תולדות חיים[עריכה]

נולד לאביו הרב אליהו עקיבא ליפסקר.

בצעירותו למד בישיבת תומכי תמימים מונטריאול, ולקראת שנת הלימודים תש"ל התעתד לעבור ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770, אך בשלהי חודש תשרי של אותה שנה הורה הרבי שהבחורים שהגיעו יחזרו כתלמידים-שלוחים לישיבות מהם באו, וזכה יחד עם חבריו ליחידות מיוחדת אצל הרבי בקשר לשליחות זו, בה ביאר הרבי את המעלה הגדולה בשליחות[1].

בשנת תשל"א התחתן עם רעייתו מאשי בת הרב אהרון פופאק ופחות משנה לאחר החתונה יצאו לפעול בשליחות הרבי ביוהנסבורג דרום אפריקה, בעקבות בקשתו של יליד המקום ר' קאפיל באכער שהתקרב לשורשיו החב"דיים על ידי השד"ר הנודד ר' יוסף ויינברג שביקש מהרבי לשלוח אברך להפיץ יהדות בדרום אפריקה, ובהתוועדות שקדמה ליציאה לשליחות הכריז הרבי קודם חלוקת בקבוקי המשקה[2] ש"יש פה שליח שלי הנוסע למרחקים"[3], והעניק לרב ליפסקר בקבוק לחיים להצלחה בשליחות.

ביחידות שקודם היציאה לשליחות הרבי הורה להתעכב בדרך באנגליה ובארץ ישראל, ואף נתן להם הוראות שונות שעליהם לבצע במקומות אלו, כגון ביקור במקומות הקדושים בארץ ישראל, וכן העניק להם במתנה סידור וספר תניא, והורה להם להתחיל לעסוק בהפצת המעיינות כבר במטוס.

כארבע שנים לאחר שהחל בפעילות, דאג להצטרפותם של הרב יוסף יצחק גולדמן ורעייתו לסייע בשליחות הרבי.

במשך שנותיו בדרום אפריקה זכה להצלחה רבה בהחייאת הקהילה היהודית והקמת מוסדות חינוך צדקה וחסד, כשלאורך כל השנים הקפיד לכתוב לרבי דו"ח חודשי מפורט, וזכה שהרבי יתבטא בפניו באחת היחידויות: "נו, מה אומר לך? אני שמח!"[4].

כחלק מתפקידיו, שימש בתפקיד יושב ראש ועדת הרבנים בדרום אפריקה.

לקריאה נוספת[עריכה]

  • שלום מגידמן, שליח הרבי למרחקים, שבועון כפר חב"ד גליון 1884 עמוד 25
  • דרום אפריקה אינה שונה, שבועון כפר חב"ד 1944

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. בשיחה שקדמה להוראה וביחידות חזר הרבי על דבר המעלה של בן המלך שנשלח על ידי אביו למרחקים, ובעקבות כך גמלה בליבו ההחלטה שלאחר החתונה יצא לשמש בשליחות הרבי דוקוא במרחקים, מה שאכן התממש עם יציאתו לפעול בשליחות הרבי בדרום אפריקה.
  2. 'שיחות קודש' תשל"ב כרך א' עמ' 356
  3. גם בהזדמנויות אחרות, הקפיד הרבי להשתמש בביטוי 'מרחקים' או 'מקומות הרחוקים' ולא השתמש במילים דרום-אפריקה.
  4. מייד לאחר מכן כשראה את מבע פניו של הרב ליפסקר שהביע שביעות רצון מכך שגרם שמחה לרבי, הוסיף הרבי ואמר: "איך ייתכן שאברך יהיה שבע רצון? מי שיש לו מה רוצה מאתיים, ומי שיש לו מאתיים רוצה ארבע מאות".