יוהנסבורג

		יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: נראה מועתק מאתר כלשהו, לנסח בצורה אנציקלופדית.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

יוהנסבורג - עיר בדרום אפריקה בה מרכז הסחר והכלכלה של המדינה. אוכלוסיית העיר מונה למעלה מ-4 מיליון תושבים. יהודי העיר משתייכים לקהילות שונות ומוסדות חינוך ובתי כנסת שוכנים בכל רחבי העיר. הקהילה החב"דית החלה עם קהילה חב"דית ובה חשובי החסידים: הרב ירמיהו אלאי, הרב ישראל חסדן, והרב אלתר הילביץ. וכיום בעיר שלוחים ובהם הרב מנחם מענדל ליפסקר, הרב יוסף יצחק גולדמן, הרב יהודה שטרן והרב דוד יצחק חסדן, בתי כנסת ומוסדות חינוך וחסד חב"דיים ובהם ישיבת תומכי תמימים יוהנסבורג.

התפתחות קהילת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הקהילה החב"דית החלה להפתחת כאשר חסידים הגיעו מליטא ומדינות אחרות. על חשובי החסידים בתקופה הראשונה של הקהילה נמנים: הרב ירמיהו אלאי, הרב ישראל חסדן, והרב אלתר הילביץ והרב קאפיל באכער. הרבי שלח אגרות והוראות לכל אחד מהם באופן פרטי והיו גם הוראות משותפות^[1].

בתקופה הבאה, הגיעו לעיר שלוחים ובהם הרב מנחם מענדל ליפסקר, הרב יוסף יצחק גולדמן, הרב יהודה שטרן והרב דוד יצחק חסדן, וכיום ביוהנסבורג ישנם בתי כנסת ומוסדות חינוך וחסד חב"דיים ובהם ישיבת תומכי תמימים יוהנסבורג.

חשובי החסידים ביוהנסבורג[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב אילאי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב ירמיהו אלאי - הגיע לדרום אפריקה בשנת תרצ"ז ובמשך מספר שנים שימש בדרום אפריקה כשד"ר מטעם ישיבת "תורת חסד" בבריסק^[2].

בשנים הבאות שימש בדרום אפריקה כרב במספר קהילות קטנות, ולאחר מכן התמנה בתור רב בית הכנסת הגדול 'בעריא' ביוהנסבורג וחבר ומזכיר בבית דין של יוהנסבורג.

מספר ימים לפני י' שבט תשי"א שלח הרב אלאי מכתב ברכה לרבי לרגל הידיעות שהגיעו על קבלת נשיאותו, ואף שלח מכתב ברכה רשמי מטעם הבית דין המקומי^[3].

רב וראש השוחטים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב ישראל חסדן - בשנת תש"ח הגיע בברכתו של אדמו"ר הריי"צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בעיר וורמבאטס.

כעבור מספר שנים עבר ליוהנסבורג, בה שימש כראש השוחטים, ובמקביל הקפיד על מסירת שיעורי תורה.

במשך שנות מגוריו בדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו^[4] ונטל חלק בפרוייקטים שונים ביוהנסבורג הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.

פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב מנחם מענדל ליפסקר אירח והיטה כתף לפעולות שד"ר תומכי תמימים הרב יוסף ויינברג בדרום אפריקה. ובשנים מאוחרות יותר סייע לשד"ר עזרת אחים ר' ישראל דוכמן^[5]

מנהל מוסדות חינוך[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב אלתר הילביץ^[6] - הגיע ליוהנסבורג בשנת תשי"א.

עמד בראש החינוך היהודי ביוהנסבורג, ניהל סמינר למורים ומדרשה. כמו כן שימש כרב ופוסק. לימים, הוציאה הקריה החינוכית בדרום אפריקה (על-שם אבידע - זלוטניק) ספר זיכרון מיוחד לרב הילביץ ולפעלו. משליחותו הארוכה שב לירושלים בשנת תשל"ה.

יוזם השליחות[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב קאפיל באכער - נולד בשנת תש"א ביוהנסבורג למשפחה מגזע חב"ד ובנערותו התקרב ולמד בישיבות תומכי תמימים בארה"ב וקנדה. לאחר חתונתו בשנות הכ' התיישב ביוהנסבורג והשתלב בקהילה החב"דית שהלכה וצמחה באותן שנים.

יזם הבאת השליח הראשון הרב מנחם מענדל ליפסקר והיה מעמודי התווך של הקהילה והמוסדות כל ימיו. נפטר בחודש אדר ב' תשפ"ד^[7].

שלושת ילדיו שלוחים ביוהנסבורג.^[8].

השד"ר[עריכה | עריכת קוד מקור]

השד"ר הרב יוסף ויינברג - הגיע תדיר לדרום אפריקה במשך עשרות שנים והיה שותף פעיל להתוועדויות ופעילות חב"דית ביוהנסבורג.

הרב ויינברג, מונה על ידי הרבי בשמיני עצרת תשל"א ל"בעל הבית"^[9] על מדינת דרום אפריקה.

השלוחים[עריכה | עריכת קוד מקור]

השליח הראשון הרב ליפסקר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב מנחם מענדל ליפסקר שליח הרבי ביוהנסבורג - הינו השליח הראשון של הרבי בדרום אפריקה ומנהל מוסדות חב"ד המקומיים, ויושב ראש ועד הרבנים במדינה.

בשנת תשל"א התחתן עם רעייתו מאשי בת הרב אהרון פופאק ופחות משנה לאחר החתונה יצאו לפעול בשליחות הרבי ביוהנסבורג דרום אפריקה, בעקבות בקשתו של יליד המקום ר' קאפיל באכער שהתקרב לשורשיו החב"דיים על ידי השד"ר הנודד ר' יוסף ויינברג שביקש מהרבי לשלוח אברך להפיץ יהדות בדרום אפריקה. הרב ישראל חסדן פעל רבות כדי להביא את השליח הרב ליפסקר ליוהנסבורג.

בהתוועדות שקדמה ליציאה לשליחות הכריז הרבי קודם חלוקת בקבוקי המשקה^[10] ש"יש פה שליח שלי הנוסע למרחקים"^[11], והעניק לרב ליפסקר בקבוק לחיים להצלחה בשליחות.

ביחידות שקודם היציאה לשליחות הרבי הורה להתעכב בדרך באנגליה ובארץ ישראל, ואף נתן להם הוראות שונות שעליהם לבצע במקומות אלו, כגון ביקור במקומות הקדושים בארץ ישראל, וכן העניק להם במתנה סידור וספר תניא, והורה להם להתחיל לעסוק בהפצת המעיינות כבר במטוס.

כארבע שנים לאחר שהחל בפעילות, דאג להצטרפותם של הרב יוסף יצחק גולדמן ורעייתו לסייע בשליחות הרבי.

במשך שנותיו בדרום אפריקה זכה להצלחה רבה בהחייאת הקהילה היהודית והקמת מוסדות חינוך צדקה וחסד, כשלאורך כל השנים הקפיד לכתוב לרבי דו"ח חודשי מפורט, וזכה שהרבי יתבטא בפניו באחת היחידויות: "נו, מה אומר לך? אני שמח!"^[12].

כחלק מתפקידיו, שימש בתפקיד יושב ראש ועד הרבנים בדרום אפריקה ^[13].

השליח הרב גולדמן[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב יוסף יצחק גולדמן - (יליד שנת תש"י, 1950) הוא משלוחי הרבי ביוהנסבורג, דרום אפריקה, דרשן מפורסם, ששימש במשך שנים ארוכות כרב בית הכנסת המרכזי ביונהסבורג וכנשיא אגודת הרבנים בדרום אפריקה.

בשנת תשל"ו נענה לבקשתו של הרב מנחם מענדל ליפסקר ובהסכמת וברכת הרבי יצא לפעול בשליחות בדרום אפריקה, ובשנת תשמ"ו מונה כרב בית הכנסת ביוהנסבורג.

נודע כפה מפיק מרגליות ודרשותיו עולות באופן קבוע לרשת האינטרנט וזוכות לאחוזי צפיה גבוהים, ואף מתורגמות לעברית, ספרדית וגרמנית.

שימש כנשיא איגוד הרבנים בדרום אפריקה (SA Rabbinical Association) וכחבר בוועד בית הספר האקדמי לתורה (ליובאוויטש) שנמנה בין מקימיו בשנת תשמ"ג, ואף שימש כרבו הראשון.

הקים והגיש תוכנית רדיו יהודי אותה הגיש מידי שבוע במשך 24 שנה.

ייזם וייסד את מחנה הקיץ גן ישראל בחופשת הקיץ, את 'פסטיבל האורות' עם חנוכיית הענק לימי החנוכה, תהלוכות ל"ג בעומר ועוד.

בחודש כסלו תשפ"א פרש מתפקידו והעביר אותו לסגנו הרב יהודה שטרן, מתוך מטרה לפנות זמן לפיתוח פרוייקטים חדשים, כתיבת ספרים ומסירת הרצאות מסביב לגלובוס^[14].

השליח הרב שטרן[עריכה | עריכת קוד מקור]

השליח הרב יהודה שטרן - נישא לרעייתו בת הרב אברהם ויגלר^[15] מראשוני השלוחים ביוהנסבורג. לאחר נישואיו למד למבחני סמיכה לרבנות באוסטרליה ולאחר מכן יצא לשליחות ביוהנסבורג

בשנת תשס"ח מינהו הרב יוסף יצחק גולדמן לסגנו ברבנות בית הכנסת המרכזי ביוהנסבורג, ובשנת תש"פ העביר את התפקיד לרב שטרן^[16].

בחשון תשפ"ד היה הנואם המרכזי בבאנקט כינוס השלוחים העולמי.

השליח הרב חסדן[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב דוד יצחק חסדן - רב ושליח ביוהנסבורג, בנו של הרב ישראל חסדן ואביהם של שלושה שלוחים ביוהנסבורג. הרב דוד חסדן הגיע בשליחות הרבי ליוהנסבורג בשנת תשמ"ג ומכהן כרב בית כנסת ומנהל מוסדות חינוך חב"דיים.

הרב חסדן הוא רבו של בית הכנסת גדול הנקרא "פארק" ביוהנסבורג, בו קהילה צעירה המתרחבת בקצב מהיר. ליד בית הכנסת הרב חסדן בנה מקווה המשמש יותר מ-100 משפחות, חלק גדול מהם החלו לשמור טהרת המשפחה מאז פתיחת המקווה.

פעילות בית הכנסת

תפילות לשומרי מצוות ומקורבים
פעילות חגים
קורסים לחינוך מבוגרים
תוכניות ילדים בני נוער
מרכז קהילתי
מכון תורני.

הרב חסדן מנהל מוסדות חב"ד "תורה אקדמי" ביוהנסבורג הכוללים בתי ספר תיכוניים חב"דיים, בהם לומדים 1600 תלמידים^[17].

בנו ר' יוסף חיים ורעייתו איטא (בת הרב שניאור זלמן לבקובסקי) -שליח הרבי וראש בית מדרש ביוהנסבורג.

מוסדות חב"ד ביוהנסבורג[עריכה | עריכת קוד מקור]