הבדלים בין גרסאות בדף "שניאור זלמן שמוטקין (ורשה)"
| (46 גרסאות ביניים של 20 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | הרב | + | {{פירוש נוסף|נוכחי=חסיד מתקופת [[הרש"ב]] ו[[הריי"צ]]|אחר=חסיד מתקופת [[הצמח צדק]]|ראו=שניאור זלמן שמוטקין}} |
| + | [[קובץ:Shneur zalman shmotkin.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שניאור זלמן שמוטקין]] | ||
| + | [[קובץ:שניאור זלמן שמוטקין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|]] | ||
| + | הרב '''שניאור זלמן שמוטקין''' (? – [[אלול]] [[תש"ב]]), היה מחשובי [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[ורשה]], ממייסדי ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]], ושימש כמנהלה וכ[[משפיע]] בה. | ||
| − | + | ==תולדות חיים== | |
| + | נולד ב[[עיירה]] החב"דית [[דוקשיץ]] אשר ב[[בלארוס]], לאביו החסיד הנודע, ה[[משפיע]] הרב [[בערל משה שמוטקין]], מחשובי חסידי חב"ד בדוקשיץ, ומראשוני המתיישבים החב"דיים בוורשה. למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בין השנים [[תר"ס]]-[[תרס"ה]]. | ||
| − | + | בשנת [[תרס"ז]] [[נישואין|נשא]] את מרת לאה רייזל, בתו של הרב ר' משה יהודה פערלאוו, אחיו של האדמו"ר ר' יעקב פרלוב מנובומינסק הזקן, ונכד האדמו"ר הזקן מקוידינוב. רייזל נפטרה בצעירותה אחרי שנולדו להם שני ילדים; ר' [[יהודא שמוטקין]] ומרת ליבא בלומנפלד. לאחר פטירתה, נשא בזיווג שני את מרת מלכה בת הרב יוסף שלמה ומרת גולדה, בניהם: יוסף שלמה, רבקה, חנה, פייגא, שלום, מענדל, ראשקי ופרומה. | |
| − | היה ממייסדי ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]] ושימש כמנהלה וכ[[משפיע]]. היה חבר ועד [[איגוד תלמידי | + | היה ממייסדי ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]] ושימש כמנהלה וכ[[משפיע]]. היה חבר ועד [[איגוד תלמידי הישיבות]], וחבר מערכת [[התמים (ורשה)]]. בסוף ימיו היה לו מסחר בספרים בשם "בימ"ס שניאור". |
| − | + | לאחר ש[[אדמו"ר הריי"צ]] יצא מרוסיה, הפקיד בידיו מספר ארגזים של [[כתב יד קודש|כתבי יד קודש]]. כאשר פרצה [[שריפה]] בביתו וכילתה את כל רכושו, הספיק הרב שמוטקין להציל את הכתבים של הרבי על חשבון חפציו האישיים, והדבר גרם לאדמו"ר הריי"צ נחת רוח גדולה. | |
| − | + | ב[[חתונת הרבי והרבנית]] זכה והיה זה שהתמנה לכתוב את ה[[כתובה]]. | |
| − | + | נהרג על ידי הנאצים בשלהי חודש [[אלול]] [[תש"ב]]. | |
| − | * | + | ==משפחתו== |
| − | * | + | *בנו, הרב [[יהודה שמוטקין]] - [[תל אביב]] |
| − | + | *בנו, הרב יוסף נטע שמוטקין | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | * | + | ==לקריאה נוספת== |
| − | + | *בטאון 'היכל ליובאוויטש' (בית שמש), גליון ב' עמוד 224 | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב | + | {{מיון רגיל:שמוטקין שניאור זלמן}} |
| − | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ | + | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] |
| + | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
| + | [[קטגוריה:חסידים שנספו בשואה]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים בוורשה]] | ||
| + | [[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] | ||
| + | [[קטגוריה:משפחת שמוטקין]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ב]] | ||
גרסה אחרונה מ־14:23, 21 באפריל 2022
ערך זה עוסק בחסיד מתקופת 
הרב שניאור זלמן שמוטקין (? – אלול תש"ב), היה מחשובי חסידי חב"ד בורשה, ממייסדי ישיבת תומכי תמימים ורשה, ושימש כמנהלה וכמשפיע בה.
תולדות חיים[עריכה]
נולד בעיירה החב"דית דוקשיץ אשר בבלארוס, לאביו החסיד הנודע, המשפיע הרב בערל משה שמוטקין, מחשובי חסידי חב"ד בדוקשיץ, ומראשוני המתיישבים החב"דיים בוורשה. למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בין השנים תר"ס-תרס"ה.
בשנת תרס"ז נשא את מרת לאה רייזל, בתו של הרב ר' משה יהודה פערלאוו, אחיו של האדמו"ר ר' יעקב פרלוב מנובומינסק הזקן, ונכד האדמו"ר הזקן מקוידינוב. רייזל נפטרה בצעירותה אחרי שנולדו להם שני ילדים; ר' יהודא שמוטקין ומרת ליבא בלומנפלד. לאחר פטירתה, נשא בזיווג שני את מרת מלכה בת הרב יוסף שלמה ומרת גולדה, בניהם: יוסף שלמה, רבקה, חנה, פייגא, שלום, מענדל, ראשקי ופרומה.
היה ממייסדי ישיבת תומכי תמימים ורשה ושימש כמנהלה וכמשפיע. היה חבר ועד איגוד תלמידי הישיבות, וחבר מערכת התמים (ורשה). בסוף ימיו היה לו מסחר בספרים בשם "בימ"ס שניאור".
לאחר שאדמו"ר הריי"צ יצא מרוסיה, הפקיד בידיו מספר ארגזים של כתבי יד קודש. כאשר פרצה שריפה בביתו וכילתה את כל רכושו, הספיק הרב שמוטקין להציל את הכתבים של הרבי על חשבון חפציו האישיים, והדבר גרם לאדמו"ר הריי"צ נחת רוח גדולה.
בחתונת הרבי והרבנית זכה והיה זה שהתמנה לכתוב את הכתובה.
נהרג על ידי הנאצים בשלהי חודש אלול תש"ב.
משפחתו[עריכה]
- בנו, הרב יהודה שמוטקין - תל אביב
- בנו, הרב יוסף נטע שמוטקין
לקריאה נוספת[עריכה]
- בטאון 'היכל ליובאוויטש' (בית שמש), גליון ב' עמוד 224
