יהודה שמוטקין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הרב יהודה שמוטקין (? - י"ד שבט תשמ"ב) היה חסידי חב"ד תושב תל אביב שהתעסק במסחר ספרים, והיה בא כוחו של הרבי הריי"צ בכל הקשור לספריית ליובאוויטש בארץ הקודש

תולדות חיים[עריכה]

נולד בוורשה שבפולין לאביו הרב שניאור זלמן שמוטקין, שהיה סוחר ספרים אמיד שניהל את סניף ישיבת תומכי תמימים ורשה.

בצעירותו, עלה לארץ הקודש בשנת תר"פ יחד עם סבו הרב דובער משה שמוטקין, ונכנס ללמוד בישיבת תורת אמת בירושלים, כשלאחר מכן החל לעבוד לפרנסתו בפרדסים הסמוכים לתל אביב כשבאותה תקופה התאכסן אצל דודו ר' יוסף שמוטקין שהתגורר בתל אביב. מידי לילה אחרי שהיה חוזר מהעבודה היה מזדרז לישון, וקם בשעה שתיים בלילה ויושב בבית הכנסת בנחלת בנימין ללמוד חסידות עד שעת התפילה, ולאחר התפילה היה יוצא לעבודה.

סוחר ספרים[עריכה]

לאחר נישואיו עם רעייתו פייגא[1] בת הרב משה אריה לייב, התגורר תקופה קצרה בפתח תקווה והחל להתעניין בתחום הספרים אותו ירש מאביו. באותם זמנים נוצר קשר קרוב בינו לבין החסיד ר' אברהם פריז שהיה מעביר לו כספים באמצעותם היה רוכש ספרי קודש עתיקים וכותרים נדירים של ספרים יהודיים, והיה שולח לספרייתו של אדמו"ר הריי"צ.

אדמו"ר הריי"צ מצידו העריך מאוד את מאמציו ברכישת הספרים ושילוחם, והודה לו באמצעות מכתבי תודה ארוכים ועשירים בתוכן. המכתבים שהיו ממוענים אליו הפכו לימים לאבן יסוד בהדרכה החסידית, וחלקם אף צוטטו על ידי הרבי בספרו לוח היום יום. כך לדוגמא הפתגם המופיע בתאריך כ"א שבט "חובת נשי ובנות החסידים יחיו לעמוד בשורה ראשונה בכל מפעל של חזוק הדת והיהדות בכלל" הינו משפט מתוך מכתב אדמו"ר הריי"צ הממוען אליו, בו מחזק אותו הרבי בדבר איגוד בנות החסידים בארץ הקודש בכלל ובעיר מגוריו פתח תקווה בפרט, לקרוא את שיחות הקודש ואת סיפורי החסידים[2].

בזמן מגוריו בפתח תקוה הורה לו אדמו"ר הריי"צ להיות חבר בחברא קדישא העירונית אך לא לקחת חלק בקבורה בפועל.

תקופת תל אביב[עריכה]

בשנת תרצ"ז עקר לתל אביב ופתח חנות ברחוב אלנבי כשבהמשך עבר אף הוא להתגורר בסמוך אליה באותו רחוב. במענה על הודעתו לאדמו"ר הריי"צ בקשר עם פתיחת החנות, שיגר אליו אדמו"ר הריי"צ מכתב ברכה בו הודה לו שוב על דאגתו לשלוח ספרים וכרוזים לספריית ליובאוויטש, ובירך אותו בפרנסה בהרחבה ובשפע רב[3]

בעקבות בקשתו של אדמו"ר הריי"צ בשנת תש"ח שהוצאת הספרים קה"ת תתעניין בהוצאה לאור מחדש של סדרת השדי חמד, פנו אליו נציגי ההוצאה לאור בשם הרבי בתור מי שירש את זכויות ההוצאה לאור מאביו שרכש אותה בכסף מלא. משניתן האישור החלה מערכת קה"ת לעסוק בההדרת הסדרה, ועם סיומה קיבל הרב שמוטקין את תודת הרבי על הסכמתו והוא קיבל את זכויות ההפצה לאור בארץ הקודש כשמטעם הוצאת קה"ת הוענק לו סט שלם.

בשנת תשי"ב היה בין המתעסקים בהעברת גופתו של אחי הרבי הרב ישראל אריה לייב שניאורסון מליוורפול שבאנגליה לבית העלמין היהודי בצפת. לאחר השלמת הפרוייקט, הודה לו הרבי על חלקו, וביקש לדעת מהו הסכום הכספי שהוציא לצורך הענין כדי לשלם לו על טרחתו.

בשנים שלאחר מכן עודד אותו הרבי להרחיב ולפתח את עסקיו בתחום מסחר הספרים, וכתב לו: "לפלא שאינו מרחיב העסק מתאים להוראת מומחים"[4].

במקביל לעיסוקו במסחר, עסק רבות בהפצת מעיינות תורת החסידות ברחבי הארץ, ובבטאון חב"ד מופיעות ידיעות רבות על נסיעותיו ליישובים שונים וביקורו בהיכלי ישיבות ברחבי הארץ, שם התוועד והביא את רעיונות החסידות לקהל הרחב.

נפטר בי"ד שבט תשמ"ב.

משפחתו[עריכה]

הערות שוליים

  1. נפטרה בי"ב סיון תשכ"ז.
  2. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' אגרת תתעג.
  3. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד' אגרת תתפה.
  4. מקדש מלך כרך ג, עמוד סו.