הבדלים בין גרסאות בדף "שלום דובער שאנוביץ"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 1: שורה 1:
 
'''הרב שלום דובער שאנוביץ (שאנאוויטש)''' ([[כסלו]] [[תרפ"ז]] - [[ד' בכסלו]] [[תשפ"א]]) היה מזקני החסידים ב[[קראון הייטס]], חזן ב-[[770]], שוחט, מוהל ומגיד שיעור ב[[ישיבת חובבי תורה]].
 
'''הרב שלום דובער שאנוביץ (שאנאוויטש)''' ([[כסלו]] [[תרפ"ז]] - [[ד' בכסלו]] [[תשפ"א]]) היה מזקני החסידים ב[[קראון הייטס]], חזן ב-[[770]], שוחט, מוהל ומגיד שיעור ב[[ישיבת חובבי תורה]].
 
==תולדות חיים==
 
==תולדות חיים==
הרב שלום בער נולד ב[[כסלו]] [[תרפ"ז]], לאביו החסיד ר' חיים יצחק בן ר' יהודה. ואמו מרת הינדר גיטל חיה ב[[אודסה]]. אביו, ר' חיים יצחק, הגיע מהעיירה פודוברנקה הנמצאת ליד העיר הומיל שב[[רוסיה]]. בעקבות היכרותו עם [[חסידי חב"ד]] זכה ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים]] המחתרתית בקרמנצ'וג, עם החסיד הנודע [[ר' מענדל|ר' מענדל פוטרפס]] ועוד כמה חסידים. לאחר שר' חיים התחתן, נשלח על ידי [[אדמו"ר מוהריי"צ]] בשנת [[תרפ"ג]] לאודסה, לחזק את קהילת החסידים בעיר. על עשייתו של ר' חיים, התבטא אדמו"ר מוהריי"צ, {{ציטוטון|הגנרל שלי באודסה}}. ר' חיים יצחק עמד בקשר עם אדמו"ר מוהריי"צ למרות הסכנה שבדבר.
+
נולד בחודש [[כסלו]] [[תרפ"ז]], לאביו החסיד ר' חיים יצחק בן ר' יהודה. ואמו מרת הינדר גיטל חיה ב[[אודסה]]. אביו, ר' חיים יצחק, הגיע מהעיירה פודוברנקה הנמצאת ליד העיר הומיל שב[[רוסיה]]. בעקבות היכרותו עם [[חסידי חב"ד]] זכה ללמוד ב[[ישיבת תומכי תמימים]] המחתרתית בקרמנצ'וג, עם החסיד הנודע [[ר' מענדל|ר' מענדל פוטרפס]] ועוד כמה חסידים. לאחר שר' חיים התחתן, נשלח על ידי [[אדמו"ר מוהריי"צ]] בשנת [[תרפ"ג]] לאודסה, לחזק את קהילת החסידים בעיר. על עשייתו של ר' חיים, התבטא אדמו"ר מוהריי"צ, {{ציטוטון|הגנרל שלי באודסה}}. ר' חיים יצחק עמד בקשר עם אדמו"ר מוהריי"צ למרות הסכנה שבדבר.
  
ב[[כ"ד בכסלו]] [[ה'תרצ"ב]], ערב חנוכה, בהיותו בן חמש נפטרה אמו בפתאומיות. אביו נישא בשנית וגידל אותו ואת אחיו עזריאל במסירות רבה. אביו, ר' חיים יצחק היה מלמדם בימי חול [[גמרא]] וב[[שבת]] [[חסידות]], כהוראת אדמו"ר מוהריי"צ. לאור כך שאודסה שוכנת לחוף הים השחור, היא הפכה להיות תחנת מעבר למי שהצליח לקבל אישור לצאת ממסך הברזל, ולכן משפחתו של ר' שלום דובער ארחו רבות יהודים שעברו באודסה.  
+
ב[[כ"ד בכסלו]] [[ה'תרצ"ב]], ערב חנוכה, בהיותו בן חמש נפטרה אמו בפתאומיות. אביו נישא בשנית וגידל אותו ואת אחיו עזריאל במסירות רבה. אביו, ר' חיים יצחק היה מלמדם בימי חול [[גמרא]] וב[[שבת]] [[חסידות]], כהוראת אדמו"ר מוהריי"צ. לאור כך שאודסה שוכנת לחוף הים השחור, היא הפכה להיות תחנת מעבר למי שהצליח לקבל אישור לצאת ממסך הברזל, ולכן משפחתו ארחה לעיתים קרובות יהודים שעברו באודסה.  
  
כאשר ר' שלום דובער גדל, אביו סירב לשלות אותו לבית הספר המששלתי, שם חינכו לכפירה ונאלצו לחלל שבת. בעקבות כך ר' שלום דובער ואחיו נשארו בביתם.  
+
כאשר גדל, אביו סירב לשלות אותו לבית הספר המששלתי, שם חינכו לכפירה ונאלצו לחלל שבת, והותיר אותו ואת ואחיו בביתם.  
  
ר' חיים יצחק נאלץ לשלוח את ילדיו לגרוזיה. בהמשך הגיע ר' שמואל נוטיק והתיישב בכותאיסי ומונה לראש ישיבת חב"ד שם.
+
אביו ר' חיים יצחק נאלץ לשלוח את ילדיו לגרוזיה. בהמשך הגיע ר' שמואל נוטיק והתיישב בכותאיסי ומונה לראש ישיבת חב"ד שם.
  
בכותאיסי פגש ר' שלום דובער את ר' משה למברגר, מחסידי פולין, שעזר לו ולאחיו בהמשך, ודאג להם כמו לבניו, לאחר שמשפחתם נספתה בשואה. בשנת [[תש"ה]] נשלח ר' שלום דובער להמשיך את לימודיו בישיבה המחתרתית ב[[סמרקנד]]. עם סיום המלחמה, ר' שלום דובער ואחיו נצלו את [[יציאת רוסיה]], וברחו ל[[פריז]]. בשנים הראשונות למד אצל המשפיע הנודע ר' [[שלמה חיים קסלמן]], אך לאחר שהוא עלה ל[[ארץ הקודש]], נהיה מתלמידיו המובהקים של ר' [[ניסן נמנוב]]. לאור הוראת של הרבי הריי"צ, שיעסקו בשחיטה, הלך ללמוד ר' שלום דובער שחיטה. כשאר התלמידים בברינואה, נסע ר' שלום בער ל[[ארצות הברית]] בכדי להתראות עם [[אדמו"ר הריי"צ]]. ב[[ב' בניסן]] השתדך עם מרת שרה אסתר לבית הרב מרדכי ומרת בלומא לאקשין. לאחר חתונתו בפריז, הלך ללמוד מילה. כשנולדו לו ידיו, מל אותם בעצמו. בתקופה ההיא, עוררו הרבי לדווח במכתבים אודות השתתפותו בהתוועדויות, ובשיעור הלימוד שלו{{הערה|למשל ב[[ב' באדר]] [[תשט"ו]] קיבלת מכתב מהרבי בו הוא כותב: {{ציטוטון|..כל יהודי ובפרט אנ"ש והתמימים מחוייבים שיהיה להם שיעורים הן בנגלה ובן בחסידות וגם להשפיע בזה על הסביבה בכלל, ועל ידידים טובים בפרט. ובוודאי יעשה בכל זה - לפחות מכאן להבא. והשי"ת יצליחו}}}}.  
+
בכותאיסי פגש את ר' משה למברגר, מחסידי פולין, שעזר לו ולאחיו בהמשך, ודאג להם כמו לבניו, לאחר שמשפחתם נספתה בשואה. בשנת [[תש"ה]] נשלח להמשיך את לימודיו בישיבה המחתרתית ב[[סמרקנד]]. עם סיום המלחמה, הוא ואחיו נצלו את ההזדמנות והצטרפו ל[[יציאת רוסיה]] הידועה, וברחו ל[[פריז]]. בשנים הראשונות למד אצל המשפיע הנודע ר' [[שלמה חיים קסלמן]], אך לאחר שהוא עלה ל[[ארץ הקודש]], נהיה מתלמידיו המובהקים של ר' [[ניסן נמנוב]]. לאור הוראת של הרבי הריי"צ, שיעסקו בשחיטה, הלך ללמוד שחיטה. כשאר התלמידים בברינואה, נסע ל[[ארצות הברית]] בכדי להתראות עם [[אדמו"ר הריי"צ]]. ב[[ב' בניסן]] השתדך עם מרת שרה אסתר לבית הרב מרדכי ומרת בלומא לאקשין. לאחר חתונתו בפריז, הלך ללמוד מילה. כשנולדו לו ידיו, מל אותם בעצמו. בתקופה ההיא, עוררו הרבי לדווח במכתבים אודות השתתפותו בהתוועדויות, ובשיעור הלימוד שלו{{הערה|למשל ב[[ב' באדר]] [[תשט"ו]] קיבלת מכתב מהרבי בו הוא כותב: {{ציטוטון|..כל יהודי ובפרט אנ"ש והתמימים מחוייבים שיהיה להם שיעורים הן בנגלה ובן בחסידות וגם להשפיע בזה על הסביבה בכלל, ועל ידידים טובים בפרט. ובוודאי יעשה בכל זה - לפחות מכאן להבא. והשי"ת יצליחו}}}}.  
  
כאשר ר' שלום דובער כתב לרבי על רעיונו לעבור לניו יורק, שלל זאת הרבי תחילה{{הערה|הרבי כתב לו: {{ציטוטון|פעמים רבות כתבתי ומסרתי באמצעות האורחים והנוסעים מכאן, שלעת עתה איני אוחז מזה. הם גם לא מודיעים לכם את המעמד והמצב האמיתי כאן, כפי האמת שבזה - באי-הכתיבה - גורמים לדמיונות כוזבים על מעמדם כאן. ויתירה מזאת, שאם חלק מהם היה שואל אותי, הייתי ממליץ להם שייסעו חזרה לפריז.}}}}
+
כאשר כתב לרבי על רעיונו לעבור לניו יורק, שלל זאת הרבי תחילה{{הערה|הרבי כתב לו: {{ציטוטון|פעמים רבות כתבתי ומסרתי באמצעות האורחים והנוסעים מכאן, שלעת עתה איני אוחז מזה. הם גם לא מודיעים לכם את המעמד והמצב האמיתי כאן, כפי האמת שבזה - באי-הכתיבה - גורמים לדמיונות כוזבים על מעמדם כאן. ויתירה מזאת, שאם חלק מהם היה שואל אותי, הייתי ממליץ להם שייסעו חזרה לפריז.}}}}
  
מאוחר יותר הסכים [[הרבי]] לבואו של ר' שלום דובער ל[[ניו יורק]], וכאשר נכנס ל[[יחידות]] המליץ לו הרבי שייכנס לעסקים. בגלל שלמרות עיסוקי הרבים וטרדותיו בפרנסה, הרב שאנוביץ עסק בלימוד התורה. בעקבות ברכת הרבי אכן נחל הרב שאנוביץ הצלחה בעסקיו.
+
מאוחר יותר הסכים [[הרבי]] לבואו ל[[ניו יורק]], וכאשר נכנס ל[[יחידות]] המליץ לו הרבי שייכנס לעסקים. בגלל שלמרות עיסוקי הרבים וטרדותיו בפרנסה, הרב שאנוביץ עסק בלימוד התורה. בעקבות ברכת הרבי אכן נחל הרב שאנוביץ הצלחה בעסקיו.
  
הוא אף מסר כמה שיעורי גמרא בבית הכנסת 'כתב-סופר' וכן בבית כנסת אנ"ש ב-[[770]] מונטגוממרי. כמו כן במשך כמה שנים היה מגיד שיעור בישיבת חובבי תורה.
+
עסק במסירות שיעורי גמרא בבית הכנסת 'כתב-סופר' וכן בבית כנסת אנ"ש ב-[[770]] מונטגוממרי. כמו כן במשך כמה שנים היה מגיד שיעור בישיבת חובבי תורה, והיה עולה מדי פעם כחזן במניין של הרבי ב-[[770]].
  
הרב שאנוביץ היה עולה מדי פעם כחזן במניין של הרבי ב-[[770]].
+
הקים קרן עזרה לשלוחים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/634882/ מתוך כתבה על פטירתו] {{אינפו}}}}.
 
 
הרב שאנוביץ הקים קרן עזרה לשלוחים{{הערה|[https://chabad.info/bdh/634882/ מתוך כתבה על פטירתו] {{אינפו}}}}.
 
  
 
לאחר שעבר אירוע מוחי נפטר ב[[שבת]] קודש, ב[[ד' בכסלו]] [[תשפ"א]], בגיל 93.
 
לאחר שעבר אירוע מוחי נפטר ב[[שבת]] קודש, ב[[ד' בכסלו]] [[תשפ"א]], בגיל 93.

גרסה מ־01:16, 27 בנובמבר 2020

הרב שלום דובער שאנוביץ (שאנאוויטש) (כסלו תרפ"ז - ד' בכסלו תשפ"א) היה מזקני החסידים בקראון הייטס, חזן ב-770, שוחט, מוהל ומגיד שיעור בישיבת חובבי תורה.

תולדות חיים

נולד בחודש כסלו תרפ"ז, לאביו החסיד ר' חיים יצחק בן ר' יהודה. ואמו מרת הינדר גיטל חיה באודסה. אביו, ר' חיים יצחק, הגיע מהעיירה פודוברנקה הנמצאת ליד העיר הומיל שברוסיה. בעקבות היכרותו עם חסידי חב"ד זכה ללמוד בישיבת תומכי תמימים המחתרתית בקרמנצ'וג, עם החסיד הנודע ר' מענדל פוטרפס ועוד כמה חסידים. לאחר שר' חיים התחתן, נשלח על ידי אדמו"ר מוהריי"צ בשנת תרפ"ג לאודסה, לחזק את קהילת החסידים בעיר. על עשייתו של ר' חיים, התבטא אדמו"ר מוהריי"צ, "הגנרל שלי באודסה". ר' חיים יצחק עמד בקשר עם אדמו"ר מוהריי"צ למרות הסכנה שבדבר.

בכ"ד בכסלו ה'תרצ"ב, ערב חנוכה, בהיותו בן חמש נפטרה אמו בפתאומיות. אביו נישא בשנית וגידל אותו ואת אחיו עזריאל במסירות רבה. אביו, ר' חיים יצחק היה מלמדם בימי חול גמרא ובשבת חסידות, כהוראת אדמו"ר מוהריי"צ. לאור כך שאודסה שוכנת לחוף הים השחור, היא הפכה להיות תחנת מעבר למי שהצליח לקבל אישור לצאת ממסך הברזל, ולכן משפחתו ארחה לעיתים קרובות יהודים שעברו באודסה.

כאשר גדל, אביו סירב לשלות אותו לבית הספר המששלתי, שם חינכו לכפירה ונאלצו לחלל שבת, והותיר אותו ואת ואחיו בביתם.

אביו ר' חיים יצחק נאלץ לשלוח את ילדיו לגרוזיה. בהמשך הגיע ר' שמואל נוטיק והתיישב בכותאיסי ומונה לראש ישיבת חב"ד שם.

בכותאיסי פגש את ר' משה למברגר, מחסידי פולין, שעזר לו ולאחיו בהמשך, ודאג להם כמו לבניו, לאחר שמשפחתם נספתה בשואה. בשנת תש"ה נשלח להמשיך את לימודיו בישיבה המחתרתית בסמרקנד. עם סיום המלחמה, הוא ואחיו נצלו את ההזדמנות והצטרפו ליציאת רוסיה הידועה, וברחו לפריז. בשנים הראשונות למד אצל המשפיע הנודע ר' שלמה חיים קסלמן, אך לאחר שהוא עלה לארץ הקודש, נהיה מתלמידיו המובהקים של ר' ניסן נמנוב. לאור הוראת של הרבי הריי"צ, שיעסקו בשחיטה, הלך ללמוד שחיטה. כשאר התלמידים בברינואה, נסע לארצות הברית בכדי להתראות עם אדמו"ר הריי"צ. בב' בניסן השתדך עם מרת שרה אסתר לבית הרב מרדכי ומרת בלומא לאקשין. לאחר חתונתו בפריז, הלך ללמוד מילה. כשנולדו לו ידיו, מל אותם בעצמו. בתקופה ההיא, עוררו הרבי לדווח במכתבים אודות השתתפותו בהתוועדויות, ובשיעור הלימוד שלו[1].

כאשר כתב לרבי על רעיונו לעבור לניו יורק, שלל זאת הרבי תחילה[2]

מאוחר יותר הסכים הרבי לבואו לניו יורק, וכאשר נכנס ליחידות המליץ לו הרבי שייכנס לעסקים. בגלל שלמרות עיסוקי הרבים וטרדותיו בפרנסה, הרב שאנוביץ עסק בלימוד התורה. בעקבות ברכת הרבי אכן נחל הרב שאנוביץ הצלחה בעסקיו.

עסק במסירות שיעורי גמרא בבית הכנסת 'כתב-סופר' וכן בבית כנסת אנ"ש ב-770 מונטגוממרי. כמו כן במשך כמה שנים היה מגיד שיעור בישיבת חובבי תורה, והיה עולה מדי פעם כחזן במניין של הרבי ב-770.

הקים קרן עזרה לשלוחים[3].

לאחר שעבר אירוע מוחי נפטר בשבת קודש, בד' בכסלו תשפ"א, בגיל 93.

משפחתו

בניו
  • הרב חיים יצחק, לוס אנג'לס.
  • הרב נחמן, קראון הייטס.
  • הרב זלמן, קראון הייטס.
  • הרב יוסף יצחק, מונטריאול.
בנותיו
  • מרת הינדי קלמנסון, ניו הייבן.
  • מרת ראשי איטקין, סקרנטון.
  • מרת חנה הרץ, ניו יורק.
  • מרת דיני גורמן, טורונטו.

לקריאה נוספת

  • אברהם רייניץ, מסע חיים של 94 שנה, מגזין בית משיח מס' 1239.

הערות שוליים

  1. למשל בב' באדר תשט"ו קיבלת מכתב מהרבי בו הוא כותב: "..כל יהודי ובפרט אנ"ש והתמימים מחוייבים שיהיה להם שיעורים הן בנגלה ובן בחסידות וגם להשפיע בזה על הסביבה בכלל, ועל ידידים טובים בפרט. ובוודאי יעשה בכל זה - לפחות מכאן להבא. והשי"ת יצליחו"
  2. הרבי כתב לו: "פעמים רבות כתבתי ומסרתי באמצעות האורחים והנוסעים מכאן, שלעת עתה איני אוחז מזה. הם גם לא מודיעים לכם את המעמד והמצב האמיתי כאן, כפי האמת שבזה - באי-הכתיבה - גורמים לדמיונות כוזבים על מעמדם כאן. ויתירה מזאת, שאם חלק מהם היה שואל אותי, הייתי ממליץ להם שייסעו חזרה לפריז."
  3. מתוך כתבה על פטירתו אינפו.jpg