הבדלים בין גרסאות בדף "שוטר"
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) (←בגאולה) |
|||
| (10 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[קובץ:שוטר לעקאח.jpg|250px| | + | [[קובץ:שוטר לעקאח.jpg|250px|ממוזער|שמאל|שוטר מקומי עובר ב[[חלוקת לעקאח]] בערב [[יום כיפור]] אצל [[הרבי]].]] |
| − | [[קובץ:ביקור אדמור הרייצ בארצות הברית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ יורד לחופי ארצות הברית מלווה במשמר כבוד המורכב מ[[שוטר|שוטרי]] משטרת [[ניו יורק]]]] | + | [[קובץ:ביקור אדמור הרייצ בארצות הברית.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדמו"ר הריי"צ יורד לחופי ארצות הברית מלווה במשמר כבוד המורכב מ[[שוטר|שוטרי]] משטרת [[ניו יורק]] בעת [[מסע הרבי הריי"צ לארצות הברית (תר"צ)|ביקורו בשנת תר"צ]]]] |
| − | '''שוטר''' הוא אדם | + | '''שוטר''' הוא אדם שתפקידו לכפות את העם לקיים את דברי ה[[שופט]]. |
| − | איתא במדרש{{הערה|תנחומא שופטים ב.}} 'אם אין שוטר אין שופט'. הסיבה לכך היא כיוון שהשופט לא יכול לכפות על הנשפט לקיים את הפסק. וממילא כאשר אין שוטר שיוציא את הפסק לפועל, הפסק לא שווה כלום | + | איתא במדרש{{הערה|תנחומא שופטים ב.}} 'אם אין שוטר אין שופט'. הסיבה לכך היא כיוון שהשופט לא יכול לכפות על הנשפט לקיים את הפסק. וממילא כאשר אין שוטר שיוציא את הפסק לפועל, הפסק לא שווה כלום |
| − | {{הערה|שיחת פרשת [[שופטים]] תנש"א}} | + | {{הערה|[[שיחה|שיחת]] פרשת [[שופטים]] [[תנש"א]]}}. |
==בהלכה ובעבודת ה'== | ==בהלכה ובעבודת ה'== | ||
| − | + | [[בית דין]] חייבים להעמיד שוטרים ב[[שלוש רגלים|רגלים]] שיסתבבו ויחפשו בגינות ו[[פרדס|פרדסים]] ועל ה[[נהר|נהרות]] בכדי שלא יתקבצו שם אנשים ונשים לאכול ולשתות ויבואו לידי עבירה{{הערה|[[שו"ע אדמוה"ז]] [[אורח חיים]] סימן תקכ"ט סעיף י"ג}}. | |
| − | [[שופט]]- מרמז על [[אהבה]] ושוטר- על [[יראה]] | + | [[שופט]]- מרמז על [[אהבה]] ושוטר- על [[יראה]]{{הערה|[[אור תורה]] שופטים קעג.}}. ומובא במקומות רבים{{הערה|כגון [https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/3144684/jewish/-.htm בשיחת הרבי בשבת שופטים תנש"א] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=31645&st=&pgnum=354 בשם הש"ך והאור התורה לאדמו"ר הצמח צדק על הפרשה הנ"ל]}} כי יש להעמיד שופטים ושוטרים בכל שערי האדם: על שתי ה[[עינים]], שתי ה[[אוזן|אוזניים]], נחירי ה[[אף]] וה[[פה]]. |
==התייחסות הרבי== | ==התייחסות הרבי== | ||
| − | הרבי נותן לשוטרים תוקף מיוחד של [[דינא דמלכותא דינא]]. | + | הרבי נותן לשוטרים תוקף מיוחד של [[דינא דמלכותא דינא]], ופעמים רבות נראה מצדיע לשוטרים, [[חייל|חיילים]] או ילדים במדי [[צבאות ה']] שעוברים לידו{{הערה|על פי [[מעשה מלך]] עמוד 121}}. ניתן לראות דוגמא לכך ב[[שיחה|שיחת]] הרבי בשנת [[תשמ"ח]]{{הערה|[[שיחה|שיחת]] [[פרשת לך לך]] [[תשמ"ח]] בהוספות לסיום שולי הגליון להערה 92}} שם דן הרבי בנוגע לדין רחוב שמתקיימת בו [[שמחת בית השואבה]] שכאשר המשטרה עוצרת את התנועה וסוגרת את הרחוב כדי שיוכלו [[שמחה|לשמוח]] ו[[ריקוד|לרקוד]] - מתבטל ממנו דין [[רשות הרבים]] והוא הופך להיות כרמלית{{הערה|כרמלית היא אחת מארבע רשויות השבת, היא בעיקרה מקום שאינו מוקף במחיצות, ואינו מקום הילוך לרבים, איסור הטילטול ממנה אליה ובתוכה הוא מתקנת [[חכמים]]}}. |
| − | ==ב[[גאולה]]== | + | ==ב[[הגאולה האמיתית והשלימה|גאולה]]== |
| − | [[הרבי]] מסביר{{הערה|שיחת פרשת [[ | + | {{ערך מורחב|דבר מלכות שופטים}} |
| + | [[הרבי]] מסביר{{הערה|1=[https://docs.google.com/viewerng/viewer?url=https://w3.chabad.org/media/pdf/922/KBTE9223930.pdf שיחת פרשת שופטים] [[תנש"א]].}} כי ב[[הגאולה האמיתית והשלימה]] לא יצטרכו את השוטרים כיוון שכל עם ישראל ירצו מעצמם לשמוע להוראות ה[[שופט|שופטים]]. זו הסיבה שביעוד הגאולה מוחלף השוטר ב[[יועץ]] כמאמר הכתוב "[[ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה]]"{{הערה|[[ישעיה]] פרק א', פסוק כ"ו.}}. עם זאת, בעקבות [[נצחיות התורה]] יישאר תפקיד השוטר אם כי לעניני טוב כמו הודעה על הודעת השופט וסיוע לקיום ההוראה וה[[מצווה|מצוות]] בכלל, אומנם שמו לא הוזכר בפסוק נבואת הגאולה היות ועיקר משמעות השם שוטר היא כפייה במובן של סירוב שלילי לקיום הוראת השופט{{הערה|בשיחה שם הערה 23}}. | ||
| − | בהמשך | + | בהמשך ה[[שיחה]] מחדש הרבי כי [[דור הגאולה|בדורינו]] לאחר הריבוי ב'מעשינו ועבודתינו' נשלמה כבר [[עבודת הבירורים]] ואין צורך בעבודת השוטרים, היות והחלה להתממש הנבואה של שיבת השופטים והיועצים. |
| − | אך בכל זאת מכיוון שכל ענייני התורה נצחיים מסתבר לומר שכן יצטרכו בגאולה את השוטרים, | + | אך בכל זאת מכיוון שכל ענייני התורה נצחיים מסתבר לומר שכן יצטרכו בגאולה את השוטרים, בכדי שהשוטרים יודיעו על קיום השופטים, וכן יסייעו בסידור הדרכים ל[[עד|עדים]] שיידו על ראיית ה[[לבנה]] על מנת שיוכלו [[קידוש החודש|לקדש את החודש]]{{הערה|[[דבר מלכות|שיחת פרשת שופטים]] [[תנש"א]], הערה 23.}}. |
==קישורים חיצונים== | ==קישורים חיצונים== | ||
גרסה אחרונה מ־09:46, 28 ביוני 2023
שוטר הוא אדם שתפקידו לכפות את העם לקיים את דברי השופט.
איתא במדרש[1] 'אם אין שוטר אין שופט'. הסיבה לכך היא כיוון שהשופט לא יכול לכפות על הנשפט לקיים את הפסק. וממילא כאשר אין שוטר שיוציא את הפסק לפועל, הפסק לא שווה כלום [2].
בהלכה ובעבודת ה'[עריכה]
בית דין חייבים להעמיד שוטרים ברגלים שיסתבבו ויחפשו בגינות ופרדסים ועל הנהרות בכדי שלא יתקבצו שם אנשים ונשים לאכול ולשתות ויבואו לידי עבירה[3].
שופט- מרמז על אהבה ושוטר- על יראה[4]. ומובא במקומות רבים[5] כי יש להעמיד שופטים ושוטרים בכל שערי האדם: על שתי העינים, שתי האוזניים, נחירי האף והפה.
התייחסות הרבי[עריכה]
הרבי נותן לשוטרים תוקף מיוחד של דינא דמלכותא דינא, ופעמים רבות נראה מצדיע לשוטרים, חיילים או ילדים במדי צבאות ה' שעוברים לידו[6]. ניתן לראות דוגמא לכך בשיחת הרבי בשנת תשמ"ח[7] שם דן הרבי בנוגע לדין רחוב שמתקיימת בו שמחת בית השואבה שכאשר המשטרה עוצרת את התנועה וסוגרת את הרחוב כדי שיוכלו לשמוח ולרקוד - מתבטל ממנו דין רשות הרבים והוא הופך להיות כרמלית[8].
בגאולה[עריכה]
| ערך מורחב – דבר מלכות שופטים |
הרבי מסביר[9] כי בהגאולה האמיתית והשלימה לא יצטרכו את השוטרים כיוון שכל עם ישראל ירצו מעצמם לשמוע להוראות השופטים. זו הסיבה שביעוד הגאולה מוחלף השוטר ביועץ כמאמר הכתוב "ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה"[10]. עם זאת, בעקבות נצחיות התורה יישאר תפקיד השוטר אם כי לעניני טוב כמו הודעה על הודעת השופט וסיוע לקיום ההוראה והמצוות בכלל, אומנם שמו לא הוזכר בפסוק נבואת הגאולה היות ועיקר משמעות השם שוטר היא כפייה במובן של סירוב שלילי לקיום הוראת השופט[11].
בהמשך השיחה מחדש הרבי כי בדורינו לאחר הריבוי ב'מעשינו ועבודתינו' נשלמה כבר עבודת הבירורים ואין צורך בעבודת השוטרים, היות והחלה להתממש הנבואה של שיבת השופטים והיועצים.
אך בכל זאת מכיוון שכל ענייני התורה נצחיים מסתבר לומר שכן יצטרכו בגאולה את השוטרים, בכדי שהשוטרים יודיעו על קיום השופטים, וכן יסייעו בסידור הדרכים לעדים שיידו על ראיית הלבנה על מנת שיוכלו לקדש את החודש[12].
קישורים חיצונים[עריכה]
ראו גם[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ תנחומא שופטים ב.
- ↑ שיחת פרשת שופטים תנש"א
- ↑ שו"ע אדמוה"ז אורח חיים סימן תקכ"ט סעיף י"ג
- ↑ אור תורה שופטים קעג.
- ↑ כגון בשיחת הרבי בשבת שופטים תנש"א בשם הש"ך והאור התורה לאדמו"ר הצמח צדק על הפרשה הנ"ל
- ↑ על פי מעשה מלך עמוד 121
- ↑ שיחת פרשת לך לך תשמ"ח בהוספות לסיום שולי הגליון להערה 92
- ↑ כרמלית היא אחת מארבע רשויות השבת, היא בעיקרה מקום שאינו מוקף במחיצות, ואינו מקום הילוך לרבים, איסור הטילטול ממנה אליה ובתוכה הוא מתקנת חכמים
- ↑ שיחת פרשת שופטים תנש"א.
- ↑ ישעיה פרק א', פסוק כ"ו.
- ↑ בשיחה שם הערה 23
- ↑ שיחת פרשת שופטים תנש"א, הערה 23.
