שביתת כלים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שביתת כלים היא איסור השנוי במחלוקת, ולפיו אסור ליהודי להשכיר כלים לנכרי, מכיון שאדם מצווה על שביתת כליו.

בברייתא

בגמרא [1] מובאת ברייתא: {{ציטוטון| תנו רבנן פותקין מים לגינה ערב שבת עם חשיכה ומתמלאת והולכת כל היום כולו ומניחין מוגמר[3].

בטעמה של הברייתא נחלקו האמוראים: לפי רב יוסף, האיסור להניח חיטין לתוך ריחיים אם לא יטחנו מבעוד יום הוא מכיון שמובא בברייתא "ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו לרבות שביתת כלים", והסיבה לכך שלפי בית הלל מותר להניח גפרית תחת הכלים היא משום אין זה משום שלשיטתם שביתת כלים מותרת, אלא מכיון שהכלים אינם משתתפים בפעולת העישון בשבת. לעומת זאת לפי רב אושעיא בית הלל אינם סבורים כלל שקיים איסור שביתת כלים מהתורה.

בהלכה

בשו"ע פוסק אדמו"ר הזקן[4]: " מותר להשאיל כלים ולהשכירם לנכרי, ואף על פי שהנכרי עושה בהם מלאכה בשבת, מפני שאין אנו מצווין על שביתת הכלים שלנו, שלא יעשה בהם הנכרי מלאכה בשבת או שלא תיעשה בהן מלאכה בשבת מאליה".

הערות שוליים

  1. תלמוד בבלי מסכת שבת יח, א
  2. פירוש רש"י: תחת כלי כסף שמציירין בהם פרחים וצורות בחרט, ומעשנן בגפרית והן משחירות וניכרות, וקורין נייל"ר
  3. פירוש רש"י: תחת הכלים (ערב שבת) ומתגמרין והולכין כל היום כולו ומניחין גפרית[2] תחת הכלים (ערב שבת עם חשיכה) ומתגפרין והולכין כל השבת כולה ומניחין קילור על גבי העין ואיספלנית על גבי מכה (ערב שבת עם חשיכה) ומתרפאת והולכת כל היום כולו אבל אין נותנין חטין לתוך הריחים של מים אלא בכדי שיטחנו מבעוד יום
  4. או"ח סימן רמו סעיף א