הבדלים בין גרסאות בדף "קידוש השם"
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידות" ב־"קטגוריה:תורת החסידות") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מה עם ההתגלות? (שיחה | תרומות) (הדבר בפולמוס וטוב שתהי' דעת הרבי בזה) |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''קידוש השם''' היא מצווה מהתורה "ונקדשתי בתוך בני ישראל". | '''קידוש השם''' היא מצווה מהתורה "ונקדשתי בתוך בני ישראל". | ||
| − | גדר המצווה הוא "מסור את עצמך לשמי וקדש את שמי" | + | גדר המצווה הוא "מסור את עצמך לשמי וקדש את שמי"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14950&hilite=314c471b-6a98-49f3-91e5-ce6ebc5ca6e7&st=%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9+%D7%94%D7%A9%D7%9D&pgnum=181 ליקוטי שיחות ח"כ עמ' 167].}}. |
כאשר האדם מוסר את נפשו למות על קידוש השם כדי לקיים את רצון ה', כאשר מוסרים בפניו את הברירה לעבור על אחת משלושת העבירות החמורות עליהם חייב אדם ליהרג ולא לעבור, או בשעה שכוונת הגוי האונס את היהודי הוא כדי לכפור בה', כגון בשעת הגזירה ושעת השמד, אז צריך האדם למסור את נפשו אפילו על מנהג ישראל (אפילו על ערקתא דמסאני), משום שזו היא מלחמה על זהותו כיהודי המאמין בה'. | כאשר האדם מוסר את נפשו למות על קידוש השם כדי לקיים את רצון ה', כאשר מוסרים בפניו את הברירה לעבור על אחת משלושת העבירות החמורות עליהם חייב אדם ליהרג ולא לעבור, או בשעה שכוונת הגוי האונס את היהודי הוא כדי לכפור בה', כגון בשעת הגזירה ושעת השמד, אז צריך האדם למסור את נפשו אפילו על מנהג ישראל (אפילו על ערקתא דמסאני), משום שזו היא מלחמה על זהותו כיהודי המאמין בה'. | ||
המציאות היא שכל יהודי, אפילו פשוט שבפשוטים, שאמונת ה' נמצאת בלבו, מוכן למסור נפשו בפועל על קדושת השם, משום ש[[אור אין סוף ברוך הוא]] השורה ב[[ספירת החכמה]] שב[[נפש אלוקית]] שבו, אינה נותנת לו כל אפשרות לכפור במציאות ה'. זו היא ה[[אהבה המסותרת]] שבנפש האלוקית, שאדם יכול על ידי התבוננות לגלותה בכל עת שיצרו מתגבר עליו{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק י"ט]]}}. | המציאות היא שכל יהודי, אפילו פשוט שבפשוטים, שאמונת ה' נמצאת בלבו, מוכן למסור נפשו בפועל על קדושת השם, משום ש[[אור אין סוף ברוך הוא]] השורה ב[[ספירת החכמה]] שב[[נפש אלוקית]] שבו, אינה נותנת לו כל אפשרות לכפור במציאות ה'. זו היא ה[[אהבה המסותרת]] שבנפש האלוקית, שאדם יכול על ידי התבוננות לגלותה בכל עת שיצרו מתגבר עליו{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק י"ט]]}}. | ||
| + | |||
| + | הרבי נוקט, שכל היהודים שנהרגו בשואה הינם קדושים ונהרגו על קידוש השם{{הערה|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15968&st=&pgnum=137 התוועדויות תשנ"א חלק א' עמוד 120.]}}. | ||
| + | |||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
גרסה אחרונה מ־04:58, 21 בנובמבר 2023
קידוש השם היא מצווה מהתורה "ונקדשתי בתוך בני ישראל".
גדר המצווה הוא "מסור את עצמך לשמי וקדש את שמי"[1].
כאשר האדם מוסר את נפשו למות על קידוש השם כדי לקיים את רצון ה', כאשר מוסרים בפניו את הברירה לעבור על אחת משלושת העבירות החמורות עליהם חייב אדם ליהרג ולא לעבור, או בשעה שכוונת הגוי האונס את היהודי הוא כדי לכפור בה', כגון בשעת הגזירה ושעת השמד, אז צריך האדם למסור את נפשו אפילו על מנהג ישראל (אפילו על ערקתא דמסאני), משום שזו היא מלחמה על זהותו כיהודי המאמין בה'.
המציאות היא שכל יהודי, אפילו פשוט שבפשוטים, שאמונת ה' נמצאת בלבו, מוכן למסור נפשו בפועל על קדושת השם, משום שאור אין סוף ברוך הוא השורה בספירת החכמה שבנפש אלוקית שבו, אינה נותנת לו כל אפשרות לכפור במציאות ה'. זו היא האהבה המסותרת שבנפש האלוקית, שאדם יכול על ידי התבוננות לגלותה בכל עת שיצרו מתגבר עליו[2].
הרבי נוקט, שכל היהודים שנהרגו בשואה הינם קדושים ונהרגו על קידוש השם[3].
לקריאה נוספת[עריכה]
אדמו"ר הצמח צדק, דרך מצוותיך, מצוות קידוש השם.
הערות שוליים
| מצוות |
|---|
| תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן · הכנה למצווה · כוונת המצוות · ברכת המצוות · הידור מצווה |
| מצוות עשה נבחרות |
| אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · אמונה בה' · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה· הכנסת אורחים |
| מצוות לא תעשה נבחרות |
| עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים · הסגת גבול |
