הבדלים בין גרסאות בדף "פרק איזהו מקומן"
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''איזהו מקומן''' הוא קטע בתפילה שנמצא בין הקורבנות לבין הודו. מקורו של "איזהו מקומן" הוא במשנה{{הערה|מסכת זבחים, פרק חמישי ("איזה הוא")}}. | '''איזהו מקומן''' הוא קטע בתפילה שנמצא בין הקורבנות לבין הודו. מקורו של "איזהו מקומן" הוא במשנה{{הערה|מסכת זבחים, פרק חמישי ("איזה הוא")}}. | ||
| + | ==קפידות== | ||
| + | איזהו מקומן ידוע כקטע תפלה משובח מאוד אשר אדם גדול המתבונן במיליותיו יכול לעשות נפלאות ואף לעשות קפידות על אנשים. | ||
| + | |||
| + | בהקשר לכך מובא בבגמרא מובא{{מקור}} סיפור שכאשר הורידו את [[אביי]](?) מהנשיאות והחליפו אותו בתנא אחר, היה פחד מאוד גדול שמא כיגיע אביי(?) לאיזהו מקומן יעשה קפידה על התנא שהחליפו והתנא יוכל להינזק, ולכן כל פעם כשהגיע לקטע איזהו מקומן אשת אביי הפריעה לו כל פעם בדבר אחר והכל כדי שלא יוכל להתרכז ולהזיר לתנא שהחליפו. אך פעם אחת אשת אביי פספסה והוא התפלל לפני שהגיעה, וברגע שהגיעה לאיזהו מקומן כיוון חזק בתפלה ועורר קפידה על אותו תנוא, ואכן יום לאחר מכן התברר שבאותו שעה שאביי אחז באיזהון מקומן התנא ניזק ונפטר. | ||
| + | |||
==סיבת אמירתו== | ==סיבת אמירתו== | ||
את איזהו מקומן תיקנו לומר בתפלה כדי שבכל יום יאמר אדם מקרא, משנה, ותלמוד{{הערה|ראה שו"ע אורח חיים סימן נ'}}. '''מקרא''' - פר' התמיד, '''משנה''' - פר' "איזהו מקומן", '''תלמוד'''{{הערה|ברייתא דרבי ישמעאל נחשבת אמנם כמדרש, אך מקובל שגם מדרש נחשב כתלמוד}} - ברייתא ד[[רבי ישמעאל]]. | את איזהו מקומן תיקנו לומר בתפלה כדי שבכל יום יאמר אדם מקרא, משנה, ותלמוד{{הערה|ראה שו"ע אורח חיים סימן נ'}}. '''מקרא''' - פר' התמיד, '''משנה''' - פר' "איזהו מקומן", '''תלמוד'''{{הערה|ברייתא דרבי ישמעאל נחשבת אמנם כמדרש, אך מקובל שגם מדרש נחשב כתלמוד}} - ברייתא ד[[רבי ישמעאל]]. | ||
גרסה מ־19:48, 2 ביולי 2020
איזהו מקומן הוא קטע בתפילה שנמצא בין הקורבנות לבין הודו. מקורו של "איזהו מקומן" הוא במשנה[1].
תוכן עניינים
קפידות
איזהו מקומן ידוע כקטע תפלה משובח מאוד אשר אדם גדול המתבונן במיליותיו יכול לעשות נפלאות ואף לעשות קפידות על אנשים.
בהקשר לכך מובא בבגמרא מובא[דרוש מקור] סיפור שכאשר הורידו את אביי(?) מהנשיאות והחליפו אותו בתנא אחר, היה פחד מאוד גדול שמא כיגיע אביי(?) לאיזהו מקומן יעשה קפידה על התנא שהחליפו והתנא יוכל להינזק, ולכן כל פעם כשהגיע לקטע איזהו מקומן אשת אביי הפריעה לו כל פעם בדבר אחר והכל כדי שלא יוכל להתרכז ולהזיר לתנא שהחליפו. אך פעם אחת אשת אביי פספסה והוא התפלל לפני שהגיעה, וברגע שהגיעה לאיזהו מקומן כיוון חזק בתפלה ועורר קפידה על אותו תנוא, ואכן יום לאחר מכן התברר שבאותו שעה שאביי אחז באיזהון מקומן התנא ניזק ונפטר.
סיבת אמירתו
את איזהו מקומן תיקנו לומר בתפלה כדי שבכל יום יאמר אדם מקרא, משנה, ותלמוד[2]. מקרא - פר' התמיד, משנה - פר' "איזהו מקומן", תלמוד[3] - ברייתא דרבי ישמעאל.
אך אדמו"ר הזקן אומר[4]שאין זה הטעם האמתי לאמירת איזהו מקומן, אלא שבאיזהו מקומן יש טעם מיוחד ופנימי אחר ששכל האדם אינו יכול להבינו ולהשיגו, ומקורו בחכמה דאלוקות שלמעלה מהבנה והשגה.
מנהגים
מנהג חב"ד להתחיל להניח את התפילין באיזהו מקומן[5] ולא כשאר העולם שנוהגים להניח תפילין כבר בהריני מקבל.
