הבדלים בין גרסאות בדף "עברית"
(←היחס החרדי: הוספת מקור) |
(הגהה, הרחבה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''עברית''' היא | + | '''עברית''' היא שפה שנוצרה על ידי חוגים [[ציונות|ציוניים]] על בסיס [[לשון הקודש]] וכתחליף לה, ומשמשת כשפת הדיבור הרשמית ב[[מדינת ישראל]]. בציבור שומר המצוות התעוררה התנגדות לשפה, בין השאר בגלל השימוש בשפת הקודש לצרכי חול, התנגדות שלה הצטרפו גם רבותינו נשיאנו. עם זאת, לא הורו רבותינו נשיאנו להימנע משימוש בה, והרבי משתמש בשפה זו ואף הורה כמה פעמים להשתמש בה. |
==מקורה== | ==מקורה== | ||
| − | שם השפה "עברית", הוא במקורו כינוי ללשון הקודש. וכך היא מכונה גם בלשונו של רש"י{{מקור}} | + | שם השפה "עברית", הוא במקורו כינוי ללשון הקודש. וכך היא מכונה גם בלשונו של רש"י{{מקור}}. |
| − | עם הקמת הרעיון ה[[ציונות|ציוני]] שבו עיקרו של עם הוא הלאומיות שבו, וממילא בכדי שעם ישראל יתחיל להיות עם " | + | עם הקמת הרעיון ה[[ציונות|ציוני]] שבו עיקרו של עם הוא הלאומיות שבו, וממילא בכדי שעם ישראל יתחיל להיות עם "נורמלי" הוא צריך מדינה ושפה, החלו גורמים ציוניים "להחיות" את לשון הקודש, ולהתאימה לכללים שהם עצמם קבעו. אז החלו לדבר בלשון הקודש ביניהם ואף יצאו [[עיתונים]] חילוניים בלשון הקודש. |
| − | כחלק מהחדשנות שבה, נקבעה הגיית השפה | + | כחלק מהחדשנות שבה, נקבעה הגיית השפה ב[[הברה]] המשלבת את חסרונות ההברות האשכנזית והספרדית: מצד אחד, משמיעים את ה"[[קמץ]]" כ"[[פתח]]" ואת ה"[[צירה]]" כ"[[סגול]]", וכן אין הבדלה בין האות [[ת|תי"ו]] הדגושה לרפה - כמו בהברה הספרדית; ומצד שני - האותיות "[[ע|עי"ן]]" ו"[[ח|חי"ת]]" אינן נשמעות מהגרון - כמו בהברה האשכנזית. |
| − | כן החלו | + | כן החלו להכניס מילים "מודרניות" אל תוך השפה. |
| − | == | + | ==יחס רבותינו נשיאנו לשפה== |
| − | + | ===שימוש בשפה=== | |
| + | {{ציטוט-צף|...חלק מסוים מרשעי ישראל שהתאספו בארץ ישראל מחפשים לטמא את הנשמות היהודיות לטמא את קדושת הארץ, לטמא את לשון הקודש. והתגברות ה[[קליפה]] היא גדולה כל כך שהם מחפשים לינוק מן הקדושה באמצעות שמות של לשון הקודש, שהם קוראים למוסדות הרשע שלהם בהם הם משמדים [[ילדי ישראל]], הם רוצים היו לא תהיה להכחיד את הניצוץ היהודי בילדי ישראל. בלשון הקודש שבה ברא הקב"ה את עולמו ונתן לנו את התורה, הם מדברים דברי חול ואיסור, מעלה אחת בכך שהוסיפו הרבה מילים חדשות עד שאין זה לשון הקודש, והלואי שהיו מוסיפים עוד יותר מילים, עד שלא ישאר בשפתם שום מילים של לשון הקודש, אז לא תהיה לקליפה יניקה מהקדושה|מדברי [[אדמו"ר הריי"צ]], ספר השיחות תש"ג (מתורגם ללה"ק) ע' עה}} | ||
| + | עם הקמתה, יצאו בציבורים החרדיים נגד השימוש הגורף ב[[לשון הקודש]] עבור צרכי חולין ואף למטה מזה. [[הרבי הריי"צ]] כותב שמכיון שהכניסו מילים זרות בשפת העברית, נמצא כי אין זה לשון הקודש, ואין חל עליה האיסור לדבר בלשון הקודש דברי חול{{הערה|לקוטי דיבורים חלק ג' דף תיט.}}. בהזדמנות מסויימת ציטט זאת הרבי, אך הוסיף ש"אף על פי כן ישנם כמה וכמה תיבות ששרשם מלשון הקודש", ולכן ניתן להתייחס אליה כ"לשון השייך וקרוב ללשון הקודש"{{הערה|בקשר לביטוי המילה "מקרר" בשפות השונות - שיחת ש"פ וישלח תשמ"ה סט"ז (התוועדויות תשמ"ה ח"ב עמוד 806).}}. | ||
| − | כן | + | כן היו שיצאו נגד שימוש במילים קדושות, או בעלות משמעות הלכתית, עבור דברי חולין - כמו המילה "[[חשמל]]", שלאחת הדעות היא כינוי לאחד ממלאכי מעלה, שהפכה להיות כינוי לכח האלקטרוני. ישנם שטענו שיש להימנע מסיבה זו מלהשתמש במילה "חשמל" במשמעות זו, אולם [[הרבי]] אינו נמנע מכך{{הערה|ראה ב[[אגרות קודש]] (חלק י"א ע' שנט), מענה לרב ישעיהו אשר זעליג מרגליות מירושלים, המתייחס למסופר בגמרא אודות תינוק שדרש בחשמל ויצאה אש ושרפתו: "במה שכתב אודות התיבה חשמל - שלא להשתמש בה וכו'. הנה צריך עיון גדול היסוד על זה. ומה שמצינו לגמרא חגיגה (ועיין גם-כן בפירוש רש"י יחזקאל א, כז) - הרי שם מדבר בהנוגע לעניין, לא בנוגע להתיבה, ובפרט על-פי המבואר בכמה מקומות בעץ-חיים, ובכלל בספרי הקבלה, שזהו שייך לקליפת נוגה, ועיין בעץ-חיים שער החשמל, ובמאמר כ"ק אדמו"ר הצמח-צדק, נדפס בהוספות לתורה אור". וכך נוהג בפועל - ראה '''לדוגמא''' [[אגרות קודש]] חלק ח' אגרת ב'שמג.}}. |
| − | כאשר | + | פעם כאשר כתבו את ה[[ליקוט השבועי]] בעברית, כתב הרבי כי זה {{ציטוטון|לה"ק מוזר}}{{מקור}}. |
| + | |||
| + | בשיחת קודש ב[[קיץ]] [[תשל"ד]]{{מקור}} הסתייג הרבי מכך שמשתמשים במילים משפות זרות במקום להשתמש במילים עבריות{{הערה|אמרו אז שלצה"ל היה חסר מורל, והרבי העיר שהיה רצוי להשתמש במילה מצב רוח וכדומה.}}. | ||
| + | |||
| + | כשנכנס ר' [[ישראל הבר]] עם בנו לרבי על [[יחידות]] ואמר משהו באנגלית, הרבי תמה על זה שילד הגדל בארץ הקודש מדבר לא בעברית{{הערה|יהדות מעבר להרי החושך.}}. | ||
| − | + | ===במוסדות חינוך=== | |
| + | כאשר שאלו את [[הרבי הריי"צ]] אודות הלימוד בבית הספר לבנות בתל אביב, ענה כי יש להקפיד על הלימוד ב[[אידיש]], והוסיף כי בעברית אין כל קדושה והיא כשפת הגויים אשר מצפצפים ומלהגים בלשונם, ולמרות שיש בה טומאה שכן נוסדה על ידי פורקי עול, אך גם אינה גרועה משאר שפות של שאר האומות, שגם בהם יש טומאה{{מקור}}. | ||
| + | [[הרבי]] התייחס לשאלה זו בכמה הזדמנויות שונות. בשנת [[תשי"ד]] כתב להנהלת ה[[תלמוד תורה כפר חב"ד|תלמוד תורה בכפר חב"ד]], ששקלו לשנות את שפת הלימוד במוסד מאידיש לעברית - שיש להקפיד על הלימוד באידיש, ובפרט כאשר רואים כיצד ה[[לעומת זה]] נלחם על שינויים בחינוך, מוכרחים לשמור על כל קוץ ותג בחינוך ולא לשנות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2271.htm אגרות קודש חלק ח, אגרת ב'רעא].}}. כמה פעמים התנגד הרבי בתקיפות לשיטת לימוד השפה "עברית בעברית", שהונהגה על ידי ה[[משכילים]] ורבותינו נשיאנו נלחמו בה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2388.htm אגרות קודש חלק ח, אגרת ב'שפח]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/2991.htm חלק י, אגרת ב'תתקצא].}}. | ||
| − | + | לגבי הקדשת זמן מתוך מערכת השעות ללימוד עברית, כתב הרבי ש{{ציטוטון|העושים זאת - גוזלים מאת התלמידים כמה וכמה שעות מלימודי קודש שלהם. ועל ידי זה מחסר גם את ידיעותיהם בקיום המצות בפועל וביראת שמים, ומכשילים אותם על ידי זה בענינים דרבנן וגם דאורייתא. ור"ל}}{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/34/18/4/243.htm לקוטי שיחות חלק ל"ד ע' 243].}}. | |
| − | + | ===המאמץ להשלטת העברית בישראל=== | |
| + | בשנים הראשונות ל[[מדינת ישראל]], כחלק ממדיניות "כור ההיתוך", במטרה למזג את היהודים העולים מהארצות השונות לעם "ישראלי" בעל תרבות ישראלית, נלחמה הנהגת המדינה למען השלטת השפה העברית. רבים שינו את שמותיהם ושמות המשפחה שלהם משפות אחרות לעברית, מרצון או בכפיה, וכן התנהלה מלחמה נגד השימוש בשפה האידיש שנחשבה בעיני הציונים "גלותית". מסיבה זו נלחמו כמה גופים, כמו "האיגוד למען השלטת העברית בא"י" ועיריית [[תל אביב]] בתלמוד תורה [[תורת אמת תל אביב יפו|תורת אמת]] ובישיבת [[אחי תמימים תל אביב|אחי תמימים]] בתל אביב{{הערה|תולדות חב"ד בארץ הקודש פרק לד. ימי תמימים חלק א' ע' 107.}}. | ||
| − | + | הרבי תקף את המלחמה על העברית בחריפות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/2988.htm אגרות קודש חלק י, אגרת ב'תתקפח].}}. | |
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־21:24, 18 במאי 2020
עברית היא שפה שנוצרה על ידי חוגים ציוניים על בסיס לשון הקודש וכתחליף לה, ומשמשת כשפת הדיבור הרשמית במדינת ישראל. בציבור שומר המצוות התעוררה התנגדות לשפה, בין השאר בגלל השימוש בשפת הקודש לצרכי חול, התנגדות שלה הצטרפו גם רבותינו נשיאנו. עם זאת, לא הורו רבותינו נשיאנו להימנע משימוש בה, והרבי משתמש בשפה זו ואף הורה כמה פעמים להשתמש בה.
תוכן עניינים
מקורה
שם השפה "עברית", הוא במקורו כינוי ללשון הקודש. וכך היא מכונה גם בלשונו של רש"י[דרוש מקור].
עם הקמת הרעיון הציוני שבו עיקרו של עם הוא הלאומיות שבו, וממילא בכדי שעם ישראל יתחיל להיות עם "נורמלי" הוא צריך מדינה ושפה, החלו גורמים ציוניים "להחיות" את לשון הקודש, ולהתאימה לכללים שהם עצמם קבעו. אז החלו לדבר בלשון הקודש ביניהם ואף יצאו עיתונים חילוניים בלשון הקודש.
כחלק מהחדשנות שבה, נקבעה הגיית השפה בהברה המשלבת את חסרונות ההברות האשכנזית והספרדית: מצד אחד, משמיעים את ה"קמץ" כ"פתח" ואת ה"צירה" כ"סגול", וכן אין הבדלה בין האות תי"ו הדגושה לרפה - כמו בהברה הספרדית; ומצד שני - האותיות "עי"ן" ו"חי"ת" אינן נשמעות מהגרון - כמו בהברה האשכנזית.
כן החלו להכניס מילים "מודרניות" אל תוך השפה.
יחס רבותינו נשיאנו לשפה
שימוש בשפה
| " | ...חלק מסוים מרשעי ישראל שהתאספו בארץ ישראל מחפשים לטמא את הנשמות היהודיות לטמא את קדושת הארץ, לטמא את לשון הקודש. והתגברות הקליפה היא גדולה כל כך שהם מחפשים לינוק מן הקדושה באמצעות שמות של לשון הקודש, שהם קוראים למוסדות הרשע שלהם בהם הם משמדים ילדי ישראל, הם רוצים היו לא תהיה להכחיד את הניצוץ היהודי בילדי ישראל. בלשון הקודש שבה ברא הקב"ה את עולמו ונתן לנו את התורה, הם מדברים דברי חול ואיסור, מעלה אחת בכך שהוסיפו הרבה מילים חדשות עד שאין זה לשון הקודש, והלואי שהיו מוסיפים עוד יותר מילים, עד שלא ישאר בשפתם שום מילים של לשון הקודש, אז לא תהיה לקליפה יניקה מהקדושה | " |
– מדברי אדמו"ר הריי"צ, ספר השיחות תש"ג (מתורגם ללה"ק) ע' עה | ||
עם הקמתה, יצאו בציבורים החרדיים נגד השימוש הגורף בלשון הקודש עבור צרכי חולין ואף למטה מזה. הרבי הריי"צ כותב שמכיון שהכניסו מילים זרות בשפת העברית, נמצא כי אין זה לשון הקודש, ואין חל עליה האיסור לדבר בלשון הקודש דברי חול[1]. בהזדמנות מסויימת ציטט זאת הרבי, אך הוסיף ש"אף על פי כן ישנם כמה וכמה תיבות ששרשם מלשון הקודש", ולכן ניתן להתייחס אליה כ"לשון השייך וקרוב ללשון הקודש"[2].
כן היו שיצאו נגד שימוש במילים קדושות, או בעלות משמעות הלכתית, עבור דברי חולין - כמו המילה "חשמל", שלאחת הדעות היא כינוי לאחד ממלאכי מעלה, שהפכה להיות כינוי לכח האלקטרוני. ישנם שטענו שיש להימנע מסיבה זו מלהשתמש במילה "חשמל" במשמעות זו, אולם הרבי אינו נמנע מכך[3].
פעם כאשר כתבו את הליקוט השבועי בעברית, כתב הרבי כי זה "לה"ק מוזר"[דרוש מקור].
בשיחת קודש בקיץ תשל"ד[דרוש מקור] הסתייג הרבי מכך שמשתמשים במילים משפות זרות במקום להשתמש במילים עבריות[4].
כשנכנס ר' ישראל הבר עם בנו לרבי על יחידות ואמר משהו באנגלית, הרבי תמה על זה שילד הגדל בארץ הקודש מדבר לא בעברית[5].
במוסדות חינוך
כאשר שאלו את הרבי הריי"צ אודות הלימוד בבית הספר לבנות בתל אביב, ענה כי יש להקפיד על הלימוד באידיש, והוסיף כי בעברית אין כל קדושה והיא כשפת הגויים אשר מצפצפים ומלהגים בלשונם, ולמרות שיש בה טומאה שכן נוסדה על ידי פורקי עול, אך גם אינה גרועה משאר שפות של שאר האומות, שגם בהם יש טומאה[דרוש מקור].
הרבי התייחס לשאלה זו בכמה הזדמנויות שונות. בשנת תשי"ד כתב להנהלת התלמוד תורה בכפר חב"ד, ששקלו לשנות את שפת הלימוד במוסד מאידיש לעברית - שיש להקפיד על הלימוד באידיש, ובפרט כאשר רואים כיצד הלעומת זה נלחם על שינויים בחינוך, מוכרחים לשמור על כל קוץ ותג בחינוך ולא לשנות[6]. כמה פעמים התנגד הרבי בתקיפות לשיטת לימוד השפה "עברית בעברית", שהונהגה על ידי המשכילים ורבותינו נשיאנו נלחמו בה[7].
לגבי הקדשת זמן מתוך מערכת השעות ללימוד עברית, כתב הרבי ש"העושים זאת - גוזלים מאת התלמידים כמה וכמה שעות מלימודי קודש שלהם. ועל ידי זה מחסר גם את ידיעותיהם בקיום המצות בפועל וביראת שמים, ומכשילים אותם על ידי זה בענינים דרבנן וגם דאורייתא. ור"ל"[8].
המאמץ להשלטת העברית בישראל
בשנים הראשונות למדינת ישראל, כחלק ממדיניות "כור ההיתוך", במטרה למזג את היהודים העולים מהארצות השונות לעם "ישראלי" בעל תרבות ישראלית, נלחמה הנהגת המדינה למען השלטת השפה העברית. רבים שינו את שמותיהם ושמות המשפחה שלהם משפות אחרות לעברית, מרצון או בכפיה, וכן התנהלה מלחמה נגד השימוש בשפה האידיש שנחשבה בעיני הציונים "גלותית". מסיבה זו נלחמו כמה גופים, כמו "האיגוד למען השלטת העברית בא"י" ועיריית תל אביב בתלמוד תורה תורת אמת ובישיבת אחי תמימים בתל אביב[9].
הרבי תקף את המלחמה על העברית בחריפות[10].
קישורים חיצוניים
- מכתבי אדמו"ר הרש"ב נגד השפה העברית: חכמי ישראל בעש"ט עמוד כה * אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ח"ב עמוד תתטז
- איזו הברה נכונה? האשכנזית או הספרדית?
הערות שוליים
- ↑ לקוטי דיבורים חלק ג' דף תיט.
- ↑ בקשר לביטוי המילה "מקרר" בשפות השונות - שיחת ש"פ וישלח תשמ"ה סט"ז (התוועדויות תשמ"ה ח"ב עמוד 806).
- ↑ ראה באגרות קודש (חלק י"א ע' שנט), מענה לרב ישעיהו אשר זעליג מרגליות מירושלים, המתייחס למסופר בגמרא אודות תינוק שדרש בחשמל ויצאה אש ושרפתו: "במה שכתב אודות התיבה חשמל - שלא להשתמש בה וכו'. הנה צריך עיון גדול היסוד על זה. ומה שמצינו לגמרא חגיגה (ועיין גם-כן בפירוש רש"י יחזקאל א, כז) - הרי שם מדבר בהנוגע לעניין, לא בנוגע להתיבה, ובפרט על-פי המבואר בכמה מקומות בעץ-חיים, ובכלל בספרי הקבלה, שזהו שייך לקליפת נוגה, ועיין בעץ-חיים שער החשמל, ובמאמר כ"ק אדמו"ר הצמח-צדק, נדפס בהוספות לתורה אור". וכך נוהג בפועל - ראה לדוגמא אגרות קודש חלק ח' אגרת ב'שמג.
- ↑ אמרו אז שלצה"ל היה חסר מורל, והרבי העיר שהיה רצוי להשתמש במילה מצב רוח וכדומה.
- ↑ יהדות מעבר להרי החושך.
- ↑ אגרות קודש חלק ח, אגרת ב'רעא.
- ↑ אגרות קודש חלק ח, אגרת ב'שפח. חלק י, אגרת ב'תתקצא.
- ↑ לקוטי שיחות חלק ל"ד ע' 243.
- ↑ תולדות חב"ד בארץ הקודש פרק לד. ימי תמימים חלק א' ע' 107.
- ↑ אגרות קודש חלק י, אגרת ב'תתקפח.
| שפות | |
|---|---|
|
