הבדלים בין גרסאות בדף "ספירת החסד"
| (15 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''ספירת החסד''' היא הספירה הראשונה | + | {{מפנה|חסד}} |
| − | מידת החסד | + | '''ספירת החסד''' היא הספירה הראשונה מבין ששת ה[[מידות]], והרביעית מבין כלל [[עשר הספירות]]. |
| + | |||
| + | ענינו הפנימי של ספירת החסד הוא ה[[אהבה]], שענינו הוא עצם הרצון להשפיע. ספירת החסד היא "יומא דאזיל עם כולהו ימים" שהיא היסוד לשאר המידות, ומשתתפת היא איתם, שבכל המידות נכלל מידת החסד. | ||
==ענינה== | ==ענינה== | ||
| − | ספירת החסד ענינה הוא אהבה. | + | ספירת החסד ענינה הוא [[אהבה]] וענפיה, והרצון להשפיע אל הזולת טוב וחסד. ענין של השפעה זו הוא לא להשפיע לפי כליו של המקבל, אלא עצם ההשפעה לעצמה. |
==ספירת החסד במערכת הספירות== | ==ספירת החסד במערכת הספירות== | ||
| − | ספירת החסד היא הספירה הראשונה מבין ה[[מידות]] - ששת הספירות [[חג"ת]], [[נה"י]]. על ספירת החסד נאמר כי היא "יומא דאזיל עם כולהו יומין" | + | ספירת החסד היא הספירה הראשונה מבין ה[[מידות]] - ששת הספירות [[חג"ת]], [[נה"י]]. |
| + | |||
| + | על ספירת החסד נאמר כי היא "יומא דאזיל עם כולהו יומין" (=יום ש"הולך" עם כל הימים). כלומר, שספירת החסד משתתפת וממשיכה יחד עם כל שאר המידות, שכן ענין המידות בכללות הוא היחס אל החוץ, וספירת החסד - שהיא הרצון להשפיע - היא היסוד והבסיס לכל שאר המידות. | ||
| + | |||
| + | היא נחשבת כהמשך של [[חכמה]] ב[[קו הימין]]. והענין הוא כי כמו שחסד הוא בבחינת [[מים]] שיורד מן הגבוה אל הנמוך, וכך חסד ענינו הוא השפעה מגבוה לנמוך. וכן האהבה שנמשכת מצד החסד היא אהבה כמים, לעומת אהבה שנמשכת מצד הגבורה שהיא אהבה כאש. | ||
| + | |||
| + | ב[[פתח אליהו]] נקרית ספירת החסד בשם "דרועא ימינא" (יד ימין), שענינו הוא השפעה. ספירת החסד קשורה ליד הימין שכן היא בבחינת השפעה בהרחבה הבאה מצד הימין. ספירת החסד נקרית בשם "דרועא ימינא", לעומת ספירת ה[[גבורה]] הנקראת בשם "דרועא שמאלא", ושניהם הם בבחינת ידים המתפרדים מן ה"[[גופא]]" שהוא ספירת ה[[תפארת]]. | ||
| + | |||
| + | אהבה וחסד נקראים בשם [[זכר]] כמו שנאמר "זכר חסדו", לעומת מידת ה[[גבורה]] שקרויה בשם אישה, "אשה יראת ה' " | ||
| + | |||
| + | אלא הפי' מדה"ד הוא בחינת גבורה לשון תגבורת שכח החיות מאור אין סוף בא בהתגברות יותר מבחינת החסד שהוא נמשך למטה מטה אבל הוא בא בבחינת קרירות. מה שאין כן בחינת גבורה שבא החיות מאור אין סוף בהתגברות רב למאוד. ע"כ ממילא כשבא בדרך השתלשלות למטה נעשה בחינת דין מי שאינו ראוי לקבל ההשפעה אינו יכול לקבל מפני שהחיות נמשך בהתגברות רב. מה שאין כן בחינת חסד שבא החיות בקרירות יוכל למשוך ולהתפשט למטה מטה אבל בחינת גבורה הוא החיות בהתגברות | ||
| + | |||
| + | [[שם א"ל]] הוא במידת החסד. | ||
| + | |||
| + | ==אברהם אבינו== | ||
| + | אברהם אבינו ענינו היה מידת החסד, וכפי שכתוב במדרש שכל זמן שאברהם היה בעולם, לא צריכה הייתה ספירת החסד לשמש. | ||
| + | ==אודם== | ||
| + | אבן הנקראת '''אודם''' - מאבני [[חושן המשפט|החושן]], מקבלת מבחינת [[ספירת החסד]] ולכן היה חקוק עליה ראובן, כי [[ראובן]] הוא בחינת החסד. | ||
| − | + | ולפעמים נקראת אודם מלשון אדמומיות - אש - [[אהבה]] עזה כרשפי אש שזהו בחינת ראובן. | |
| − | [[קטגוריה: | + | {{ספירות}} |
| + | [[קטגוריה:ספירת החסד]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:25, 21 בנובמבר 2022
המונח "חסד" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו חסד (פירושונים).
ספירת החסד היא הספירה הראשונה מבין ששת המידות, והרביעית מבין כלל עשר הספירות.
ענינו הפנימי של ספירת החסד הוא האהבה, שענינו הוא עצם הרצון להשפיע. ספירת החסד היא "יומא דאזיל עם כולהו ימים" שהיא היסוד לשאר המידות, ומשתתפת היא איתם, שבכל המידות נכלל מידת החסד.
תוכן עניינים
ענינה[עריכה]
ספירת החסד ענינה הוא אהבה וענפיה, והרצון להשפיע אל הזולת טוב וחסד. ענין של השפעה זו הוא לא להשפיע לפי כליו של המקבל, אלא עצם ההשפעה לעצמה.
ספירת החסד במערכת הספירות[עריכה]
ספירת החסד היא הספירה הראשונה מבין המידות - ששת הספירות חג"ת, נה"י.
על ספירת החסד נאמר כי היא "יומא דאזיל עם כולהו יומין" (=יום ש"הולך" עם כל הימים). כלומר, שספירת החסד משתתפת וממשיכה יחד עם כל שאר המידות, שכן ענין המידות בכללות הוא היחס אל החוץ, וספירת החסד - שהיא הרצון להשפיע - היא היסוד והבסיס לכל שאר המידות.
היא נחשבת כהמשך של חכמה בקו הימין. והענין הוא כי כמו שחסד הוא בבחינת מים שיורד מן הגבוה אל הנמוך, וכך חסד ענינו הוא השפעה מגבוה לנמוך. וכן האהבה שנמשכת מצד החסד היא אהבה כמים, לעומת אהבה שנמשכת מצד הגבורה שהיא אהבה כאש.
בפתח אליהו נקרית ספירת החסד בשם "דרועא ימינא" (יד ימין), שענינו הוא השפעה. ספירת החסד קשורה ליד הימין שכן היא בבחינת השפעה בהרחבה הבאה מצד הימין. ספירת החסד נקרית בשם "דרועא ימינא", לעומת ספירת הגבורה הנקראת בשם "דרועא שמאלא", ושניהם הם בבחינת ידים המתפרדים מן ה"גופא" שהוא ספירת התפארת.
אהבה וחסד נקראים בשם זכר כמו שנאמר "זכר חסדו", לעומת מידת הגבורה שקרויה בשם אישה, "אשה יראת ה' "
אלא הפי' מדה"ד הוא בחינת גבורה לשון תגבורת שכח החיות מאור אין סוף בא בהתגברות יותר מבחינת החסד שהוא נמשך למטה מטה אבל הוא בא בבחינת קרירות. מה שאין כן בחינת גבורה שבא החיות מאור אין סוף בהתגברות רב למאוד. ע"כ ממילא כשבא בדרך השתלשלות למטה נעשה בחינת דין מי שאינו ראוי לקבל ההשפעה אינו יכול לקבל מפני שהחיות נמשך בהתגברות רב. מה שאין כן בחינת חסד שבא החיות בקרירות יוכל למשוך ולהתפשט למטה מטה אבל בחינת גבורה הוא החיות בהתגברות
שם א"ל הוא במידת החסד.
אברהם אבינו[עריכה]
אברהם אבינו ענינו היה מידת החסד, וכפי שכתוב במדרש שכל זמן שאברהם היה בעולם, לא צריכה הייתה ספירת החסד לשמש.
אודם[עריכה]
אבן הנקראת אודם - מאבני החושן, מקבלת מבחינת ספירת החסד ולכן היה חקוק עליה ראובן, כי ראובן הוא בחינת החסד.
ולפעמים נקראת אודם מלשון אדמומיות - אש - אהבה עזה כרשפי אש שזהו בחינת ראובן.
| ספירות | ||
|---|---|---|
| סדר ההשתלשלות | עשר ספירות הגנוזות · עולם העקודים · עולם הנקודים · עולם הברודים · בי"ע | |
| עשר הספירות | כתר · חכמה · בינה · דעת · חסד · גבורה · תפארת · נצח · הוד · יסוד · מלכות | |
| חלוקת הספירות | קו הימין · קו השמאל · קו האמצעי · מוחין · מידות | |
| ספירות-זוגות | כתר וחכמה · כתר ובינה · כתר ודעת · חכמה ובינה · בינה ומידות · חכמה ומלכות · בינה ומלכות · נצח והוד · יסוד ומלכות | |
