הבדלים בין גרסאות בדף "נחמן שלום שכנא הרטמן"
מ |
(←פטירתו) |
||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
== פטירתו == | == פטירתו == | ||
| − | נפטר בשם טוב בגיל 97, כשהוא בדעה צלולה עד יומו האחרון, ביום ראשון ו' בשבט ה'[[תשס"ח]] ומ"כ [[ | + | נפטר בשם טוב בגיל 97, כשהוא בדעה צלולה עד יומו האחרון, ביום ראשון ו' בשבט ה'[[תשס"ח]] ומ"כ ב[[הר הזיתים]] בירושלים. |
[[תמונה:מצבה הרטמן.jpg|left|thumb|250px|מצבת מנוחתו כבוד של הרב נחמן הרטמן בהר הזיתים, ירושליים]] | [[תמונה:מצבה הרטמן.jpg|left|thumb|250px|מצבת מנוחתו כבוד של הרב נחמן הרטמן בהר הזיתים, ירושליים]] | ||
| − | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
גרסה מ־11:06, 27 באפריל 2010
הרה"ח הרב נחמן שלום שכנא ז"ל בן הרה"ח הרב משה שמואל הרטמן ע"ה והרבנית מרת שושנה רייזל הרטמן ע"ה, נולד בכ"ט באדר תרע"א בעיר חברון, למשפחה מגזע חסידי חב"ד.
תוכן עניינים
יחוסו
הוא דור שישי לאדמו"ר הזקן בעל התניא ושולחן ערוך הרב. אם אמו הרבנית מרת מושקא דבורה אפשטיין לוין היא נכדת הרבנית מנוחה רחל בת אדמו"ר האמצעי.
חינוכו
בגיל שנתיים עברו הוריו לגור בעיר העתיקה בירושלים, שם פתח אביו חיידר ובו קיבל את חינוכו הראשוני. המשיך לימודיו בישיבות "מאה שערים" ו"עץ חיים" ובסמינר למורים בירושלים. כאשר אדמו"ר הריי"צ ביקר בירושלים בשכונת מאה שערים ניגשה אליו סבתו מרת מושקא דבורה אפשטיין לוין לבקשת ברכה ושיחה ואף נכדה ר' נחמן שלום שכנא נוכח במעמד זה.
בשדה החינוך וההוראה
בשנים הרבות שעסק בחינוך ובהוראה ובמסגרות חנוכיות מגוונות העמיד אלפי תלמידים. ראשית עבודתו החינוכית הייתה בירושלים, אחר כך עבר למושבה חדרה.
לאחר נשואיו עם מרת ביילא ע"ה לבית שדמי (פשידמסקי) עבר לגור בשכונת רמת יצחק ועבד בתל אביב בביה"ס תחכימוני ובילו.
בשנים תשל"ד-תשל"ו לימד בסמינר למורים ב"כפר חב"ד" מוסד להכשרת מורים גברים שנוסד ונוהל על ידי בנו הרה"ח הרב רפאל צבי הרטמן שי' תחת רשת אוהלי יוסף יצחק בהנהלתו של הרה"ח הרב משה סלונים ז"ל. בשנים תשל"ז-תשמ"ו לימד בקורסי השתלמויות למורים מטעם ה"רשת" הנ"ל, שנפתחו ונוהלו ע"י בנו. הודות ללימודים אלו זכו מאות ממורי חב"ד בתעודות הסמכה ורשיונות הוראה מטעם משרד החינוך.
תלמיד חכם וסופר
זכה לסיים את הש"ס לפחות חמש פעמים, היה בקי בו וידע לציין את מיקומה של הסוגיה לפי הדף והשורה, הודות לזכרונו הנדיר. היה מומחה גדול בדיקדוק של לשון הקודש. חיבר, ערך ניקד ותירגם כשבעים ספרים וחוברות, הספר האחרון שהגיה וערך היה לאורם נתחנך של בנו, הרב יוסף הרטמן.
עסקנותו הציבורית
הקדיש את כל זמנו הפנוי לקידום נושאי היהדות שלא על מנת לקבל שכר.
פעל לצירופה של השכונה רמת יצחק, בה גר, לעיר רמת גן ולא שתצורף לעיר גבעתיים שהייתה אנטי דתית. לאחר שהצליח קיבלה השכונה את השם: "רמת גן ב'"
עזר למצבם הגשמי של הרב והשוחטים ברמת יצחק, יסד גן ילדים דתי ובית ספר.
היה בין מייסדי ומתפללי בית הכנסת היכל מרדכי רמת גן, היה מסור למבצעי הרבי. היה פעיל ב איגוד צאצאי אדמו"ר הזקן ומסור לעיר חברון ומחדשי הישוב היהודי בה.
משום כך היה מכנה את עצמו בגאון בתואר: "זקן צאצאי אדמו"ר הזקן וזקן ילידי חברון"
תעודות הוקרה
על פעולותיו הרבות והמגוונות זכה בשנת ה'תנש"א לתעודת תואר יקיר החינוך הדתי מטעם הסתדרות המורים. כמו כן בתעודת "יקיר חברון"
בניו ונכדיו
בניו ונכדיו הרבים עוסקים בשדה החינוך וההוראה ומהם המשמשים שלוחים בארץ וברחבי העולם.
בניו
- הרב רפאל צבי הרטמן
- הרב יוסף הרטמן
- הרב חיים ישראל.
בתו
- מרת אהובה אשת הרב יעקב ברונר
פטירתו
נפטר בשם טוב בגיל 97, כשהוא בדעה צלולה עד יומו האחרון, ביום ראשון ו' בשבט ה'תשס"ח ומ"כ בהר הזיתים בירושלים.
לקריאה נוספת
ספר הצאצאים עמוד 307.
