הבדלים בין גרסאות בדף "נחמן מברסלב"
| שורה 73: | שורה 73: | ||
*הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[http://www.toratchabad.com/files/Gilion39Digital2.pdf פגישותיו של רבי נחמן מברסלב עם אדמו"ר הזקן]''', גליון [[מעיינותיך]], כ"ד טבת [[תשע"ד]] עמוד 11. | *הרב [[יהושע מונדשיין]], '''[http://www.toratchabad.com/files/Gilion39Digital2.pdf פגישותיו של רבי נחמן מברסלב עם אדמו"ר הזקן]''', גליון [[מעיינותיך]], כ"ד טבת [[תשע"ד]] עמוד 11. | ||
*{{קישור חבד און ליין|90103|עקיבות ברסלב בתורתו של הרבי ● מיוחד||ח' סיון תשע"ה}} | *{{קישור חבד און ליין|90103|עקיבות ברסלב בתורתו של הרבי ● מיוחד||ח' סיון תשע"ה}} | ||
| − | + | *[http://beismoshiachmagazine.org/katavot/2017/8/26/744290670408.html הרבי הציל את ציונו של רבי נחמן מברסלב] {{בית משיח}} | |
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אדמו"רים]] | [[קטגוריה:אדמו"רים]] | ||
[[קטגוריה:משפחת הבעל שם טוב]] | [[קטגוריה:משפחת הבעל שם טוב]] | ||
גרסה מ־16:07, 14 בספטמבר 2017
הצדיק הקדוש רבי נחמן מברסלב (א' בניסן תקל"ב - י"ח בתשרי תקע"א), מייסד חסידות ברסלב, היה נינו של הבעל שם טוב הקדוש.
תוכן עניינים
שנותיו הראשונות וצעירותו
רבי נחמן נולד בא' בניסן ה'תקל"ב בעיירה מז'יבוז' שבאוקראינה, שבהּ התגורר הבעל שם טוב, אבי-סבתו. אביו של רבי נחמן, הרה"ק רבי שמחה, היה בנו של הצדיק הקדוש רבי נחמן מהורודונקא, אחד מתלמידיו הקרובים של הבעש"ט, ועל שמו קרוי ר' נחמן. אמו פייגא הייתה בתה של הצדקת מרת אדל - שהיתה ידועה ברוח הקודש - בתו היחידה של הבעל שם טוב. לאחר הסתלקות אביה הק' אף הנהיגה קבוצה של חסידים.
מנעוריו התחיל להתבלט בכישרונותיו המיוחדים. הרבה להתבודד, להתענות ולהתפלל שעות רבות. התחתן מיד אחרי בר המצווה שלו עם הרבנית מרת סשיה, בתו של ר' אפרים, חוכר אדמות מהפריץ מהוסיאטין, פלך קייב. אחרי חתונתו עבר להתגורר בבית חותנו, והתחיל למשוך אליו את חסידיו הראשונים, אשר נמשכו אחרי אישיותו המיוחדת.
לאחר פטירת חותנו עבר למעדווידובקא שבפלך קייב. במעדווידובקא חי עד שנת ה'תקנ"ח.
הביקור בארץ ישראל
בשנת תקנ"ח החליט ר' נחמן לפתע לנסוע לארץ ישראל, כדי לפעול פעולות נוראות למען כלל ישראל. הוא התעכב זמן מה בקושטא, והגיע בספינה לחיפה בערב ראש השנה של שנת תקנ"ט, ושם גם עשה את החג. לאחר מכן הלך לטבריה, שבה היה כבר מרכז לחסידי הבעל שם טוב. כמו כן ביקר בצפת ובבית הכנסת העתיק במירון, אך לא בירושלים. כשעמד לחזור, נקלע לעכו בעת המצור שהטיל עליה נאפוליאון בונפרטה בעת מסעו בארץ ישראל, וחזר אחרי הרפתקאות באוניית קרב טורקית, בתקופת פסח, לאחר ששהה בארץ כחצי שנה.
הביקור בארץ ישראל היה נקודת מפנה במשנתו. לאחר חזרתו ביקש לא לצטט את אמרותיו מהתקופה שקודם הביקור בארץ. נהג לומר מאז: "כל מקום שאני הולך, אני הולך לארץ ישראל".
לאחר הביקור בארץ הקודש ביקר אצל אדמו"ר הזקן, שאף השמיע בפניו מאמר בן שמונה שעות. לאחר המאמר אמר רבי נחמן למלוויו: תנו כבוד לשר האלף.[1] בהזדמנות אחרת אמר למלוויו על אדמו"ר הזקן שהוא "אדם גדול מאוד גיבור מלחמה.[2]
כשהתחיל להתפרסם עם דרכו המיוחדת יצא נגד דרכו הסבא משפולי.
מפאת המחלוקת נאלץ ר' נחמן שוב לנדוד. בעוברו בעיר אוּמאן נודע לו סיפור הטבח שערכו שם ההיידמקים 30 שנה לפני הגיעו למקום, שבו נהרגו קרוב ל-30,000 יהודים, והוא אמר "פה טוב לשכב" תוך כדי שהוא מרמז שלאחר מותו יקברו אותו שם. בהסכמת דודו הצדיק הקדוש ר' ברוך ממז'יבוז' התקבל בשנת 1802 כאדמו"ר בברסלב, שם הצטרפו אליו רוב תלמידיו המפורסמים, בהם ר' נתן שטערנהערץ מברסלב, שהפך ליד ימינו. שמה של העיר ברסלב הונצח בשמה של החסידות מאז.
שנותיו האחרונות
בשנותיו האחרונות סבל ממחלת השחפת. לאחר שנתיים פקד אותו אסון נוסף: ביתו ובית מדרשו בברסלב נשרף כליל, ובאותו זמן הגיעה הידיעה על אישור לחכירת בית באומאן, ולכן עבר לאומאן. הוא נסתלק שם כעבור חצי שנה בגיל 38 ממחלת השחפת. בניו של ר' נחמן נפטרו בחייו, ובנותיו היו עדין צעירות, וכשנישאו נישאו בחלקם לחסידי ברסלב.
מחותן עם אדמו"ר הזקן
רבי נחמן היה מחותן של אדמו"ר הזקן, מכיון שהרה"ק רבי אהרן זסלבסקי מקרעמנטשוג, בנה של הרבנית פריידא, בתו של אדמו"ר הזקן, נשא את בתו חיה. לאחר שהתאלמנה מבעלה הראשון.[3] ובקרמנצ'וג היו דרים נכדיו, שהיו נכדי רבנו הזקן ונכדי הרה"ק מברסלב. רבי אהרן זסלבסקי היה גם חתן אדמו"ר האמצעי, ולא ידוע את מי נשא קודם.
האדמו"ר הזקן העריכו והפליא את יראתו. [4]
בגליון כפר חבד מובא כי אמר - כל הפוגע בו הרי זה כמו שפגע בי. [דרוש מקור]
בתורת חב"ד
הספר לקוטי מוהר"ן הובא בספרי חב"ד במספר מקומות, בעיקר כמקור לתורות שונות של סבו של ר' נחמן, הבעל שם טוב[5]:
- "כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע" - לא מספיק שהתלמיד יקרא את תורתו של רבו, אלא הוא צריך גם לשמוע את זה בעצמו ממנו[6].
- "נפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו" - לעיתים מגלגלין לאדם שיראה אדם אחר שחוזר על אותה מעשה שהוא עצמו עשה, ולאחר שפוסק את הדין על חברו, נפרעין כך גם ממנו[7].
ספריו וליקוטים מתורותיו או אודותיו
- ליקוטי מוהר"ן - נכתב על ידי רבי נתן וחלקו הראשון יצא בחיי רבי נחמן.
- סיפורי מעשיות משנים קדמוניות
שני ספרים נוספים נכתבו על ידי רבי נחמן: "ספר הנשרף", שרבי נחמן הורה לשרפו, ו"ספר הגנוז". רבי נחמן תיקן גם את אמירת תיקון הכללי.
ספרים נוספים ליקטו מתורתו או נכתבו אודותיו. הבולטים שבהם:
- ספר המידות
- חיי מוהר"ן
- שבחי הר"ן - נכתב על ידי רבי נתן תלמידו ובו נכתב בשבחו של רבי נחמן וכן תיאור השתלשלות נסיעתו לארץ ישראל בזמן מלחמת נפוליאון
- שיחות הר"ן - קובץ שיחות, שנאמרו על-ידו בהזדמנויות שונות. בספר 308 שיחות ומאמרים, קצרים ברובם, המהווים מעין השלמה לעיקרי תורתו, המובאת בליקוטי מוהר"ן. הספר, בגרסתו המצויה בידינו, נכתב ונערך על ידי תלמידו רבי נתן מנמירוב.
- ליקוטי עצות
מתלמידיו
- אחיו הרה"ק רבי יחיאל
- הרה"ק רבי נתן מברסלב בעל הספרים "ליקוטי הלכות".
- הרה"ק רבי נפתלי מנמירוב.
- הרה"ק רבי יודל מדאשיב.
- הרה"ק רבי שמואל אייזיק מדאשיב.
- הרה"ק המגיד מטרוביץ - שהאדמו"ר הזקן לקח ממנו הסכמה על הסידור.
- הרה"ק רבי אהרון, רב ואב"ד ברסלב
- הרה"ק רבי יצחק לייב מטעפליק
- הרה"ק רבי יצחק אייזיק שהיה מתחילה מחסידי המגיד מטרוביץ
- הרה"ק רבי שמעון מקרימנשטוק (ציונו הקדוש סמוך ונראה לציון האר"י הקדוש)
- הרה"ק רבי דב אטקאפטשיק
- הרה"ק רבי יצחק סגל, חתן המגיד מטרוביץ
- הרה"ק רבי חיים שרה'ס
- הרה"ק רבי מרדכי הדין מטעפליק
- הרה"ק רבי חייקל החזן
קישורים חיצוניים
- הרב יהושע מונדשיין, פגישותיו של רבי נחמן מברסלב עם אדמו"ר הזקן, גליון מעיינותיך, כ"ד טבת תשע"ד עמוד 11.
- עקיבות ברסלב בתורתו של הרבי ● מיוחד - באתר
ח' סיון תשע"ה - הרבי הציל את ציונו של רבי נחמן מברסלב
הערות שוליים
- ↑ כוכבי אור ברסלב, ב"ב תשכ"א.
- ↑ נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 32.
- ↑ ימי מהרנ"ת חלק ב' אות נא. גידולי הנחל. שיח שרפי קודש חלק ד' אות תשי"ד.
- ↑ נשיאי חב"ד ובני דורם מפי הרמ"ל שפירא.
- ↑ יחד עם זה, כאשר הזכיר הרבי את דבריו של ר' נחמן מברסלב בענין זמרת הארץ, אף שהזכיר אותו בשעת אמירת השיחה, לא נכלל ציון המקור לספרו ולא שמו בשיחה המודפסת.
- ↑ לקוטי מוהר"ן מהדורא קמא, סימן ק"ך, שיחת שבת פרשת בשלח תשכ"ב, תורת מנחם חלק ל"ג עמוד 90.
- ↑ לקוטי מוהר"ן סימן קי"ג, שיחת יו"ד שבט תש"כ - לקוטי שיחות חלק ו' עמוד 283.
