הבדלים בין גרסאות בדף "מרדכי מענדל קדנר"
(←משפחתו) |
(←משפחתו) |
||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| − | *בנו, ר' [[יעקב יצחק קדנר]] | + | *בנו, ר' [[יעקב יצחק קדנר]]{{הערה|למד בישיבה ב[[770]]. התגורר שנים רבות בניו יורק. בערוב ימיו עלה ארצה והתגורר בירושלים. נפטר בה' ניסן תשע"ט. הותיר עיזבון עשיר של ספרי חסידות, כתבי יד וחפצי קודש.}} |
| − | *בנו, ר' [[משה נחום קדנר]]{{הערה|נולד ב[[א' טבת]] [[תרצ"ה]] | + | *בנו, ר' [[משה נחום קדנר]]{{הערה|נולד ב[[א' טבת]] [[תרצ"ה]]. התגורר שנים רבות בניו יורק. בערוב ימיו עלה ארצה והתגורר בנחליאל שבשומרון. נפטר בגיל 76 ב[[כ"ב ניסן]] [[תשע"א]]. הותיר ארבעה בנים וארבע בנות.}} |
*בתו מרת יהודית, אשת ר' יצחק בן ארי (שטרסברג) | *בתו מרת יהודית, אשת ר' יצחק בן ארי (שטרסברג) | ||
*בתו מרת מרים, אשת ר' מאיר יעקב צוריאל | *בתו מרת מרים, אשת ר' מאיר יעקב צוריאל | ||
גרסה מ־14:57, 27 באוקטובר 2020
הרב מרדכי מענדל קדנר (ט"ז ניסן תרס"ד-ב' תשרי תשמ"ו) היה מאנשי קהילת חב"ד בירושלים, בוגר ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות, שזכה לשלב תורה ועבודה.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד בניקולייב ביום השני של חג הפסח ט"ז ניסן תרס"ד לאביו ר' נחום קדנר ששימש כגבאי בבית הכנסת חב"ד המקומי[1] ולאמו מרת רוזה.
בגיל שתים עשרה וחצי החל את דרכו בישיבות תומכי תמימים ונכנס ללמוד בסניף הישיבה בחרסון ושקד בה על לימוד הנגלה והחסידות במשך ארבע שנים עד המהפכה הגדולה שבאה לאחרי מלחמת העולם הראשונה אז הצליח להחלץ בניסי ניסים מהתופת, ומתוך כל תושבי חרסון שוהעלו על אוניות מסע ונשרפו בתוכם חיים, והצליח להינצל ולחזור להתאחד עם משפחתו. משם, נסע לרוסטוב ועבד שם אצל החסיד ר' יחיאל צבי גוראריה, וכעבור זמן הורה לו אדמו"ר הריי"צ לעסוק בלימוד שחיטה ולשם כך נסע שוב לעיירה שבפלך חרסון בשם נוואפאלטווקא ולמד שם שחיטה אצל קרוב משפחתו.
לאחר סיום לימודי השחיטה גויס לצבא הרוסי ושירת בו תקופה קצרה, ובשנת תרפ"ט עלה לארץ הקודש והתארח אצל דודו בכפר גלעדי למשך תקופה קצרה, ולאחר מכן קבע את מגוריו בראשון לציון והחל לעבוד לפרנסתו בסלילת כבישים, ובהמשך בפרדסים של החסיד ר' דובער משה שמוטקין.
אחרי חג השבועות נשא את פריידא גיטל, בתו של רבי מרדכי דוד ויינשטוק ובת בתו של רבי דוד צבי שלמה בידרמן מלעלוב, שהתאלמנה מבעלה בנישואין ראשונים ר' בנימין יהודה לייב ברנשטיין. לאחר החתונה נכנס ללמוד בישיבת תורת אמת, וכעבור זמן יצא לעסוק לפרנסת ביתו ושילב לאורך כל השנים לימוד תורה ועבודה, ועיסוק פנימי בעבודת התפילה.
נפטר בגיל 82 בלילה השני של ראש השנה, ב' תשרי תשמ"ו.
משפחתו
- בנו, ר' יעקב יצחק קדנר[2]
- בנו, ר' משה נחום קדנר[3]
- בתו מרת יהודית, אשת ר' יצחק בן ארי (שטרסברג)
- בתו מרת מרים, אשת ר' מאיר יעקב צוריאל
- בתו מרת נחמה פייגא קדנר. נהרגה בהפגזות בעת מלחמת השחרור בי"ז אייר תש"ח
- בן רעייתו (מבעלה הראשון) ואח-מאם של ילדיו, ר' מאיר ברנשטיין (אביו של ר' בנימין יהודה ליב ברנשטיין, מנחלת הר חב"ד). מחשובי חסידי קרלין. נהרג במלחמת השחרור.
- אחותו מרת ליבה, אשת ר' אליהו בן אליעזר שנדריי.[4]
- אחותו מרת אניה, אשת ר' מאיר-בר קרמר בן בורוך. שמשפחתם נרצחה על ידי נאצים בנוואפאלטווקא.
- אחיו ר' אברעשה
- אחותו מרת פרימה
לקריאה נוספת
- למשפחותם לבית אבותם חלק ב', עמודים קפז-קצא
הערות שוליים
- ↑ מוצאו של אביו היה מהעיירה רומנובסקה שבפלך חרסון, והוא נפטר בז' תמוז תרפ"ב.
- ↑ למד בישיבה ב770. התגורר שנים רבות בניו יורק. בערוב ימיו עלה ארצה והתגורר בירושלים. נפטר בה' ניסן תשע"ט. הותיר עיזבון עשיר של ספרי חסידות, כתבי יד וחפצי קודש.
- ↑ נולד בא' טבת תרצ"ה. התגורר שנים רבות בניו יורק. בערוב ימיו עלה ארצה והתגורר בנחליאל שבשומרון. נפטר בגיל 76 בכ"ב ניסן תשע"א. הותיר ארבעה בנים וארבע בנות.
- ↑ אביו של אליהו, אליעזר שנדריי קבור בהר הזיתים
