הבדלים בין גרסאות בדף "מלאכת גוזז"
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) |
|||
| (6 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==במשנה== | ==במשנה== | ||
| − | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר. [[מלאכת מלבן|הַמְלַבְּנוֹ]]. וְהַמְנַפְּצוֹ. וְהַצּוֹבְעוֹ. וְהַטּוֹוֶה|מקור=שבת פרק ז'}} | + | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר. [[מלאכת מלבן|הַמְלַבְּנוֹ]]. [[מנפץ|וְהַמְנַפְּצוֹ]]. [[צובע|וְהַצּוֹבְעוֹ]]. [[טווה|וְהַטּוֹוֶה]]|מקור=שבת פרק ז'}} |
| + | |||
==גדרה== | ==גדרה== | ||
נחלקו הרמב"ן{{הערה|שבת עד ב}} ורש"י{{הערה|שבת קז ב}} בגדר מלאכה זו. הרמב"ן סובר שאפילו הגוזז שער מהמת חייב משום גוזז והחילוק בין גוזז ל[[קוצר]] או שקוצר הוא רק בגידולי קרקע, ורש"י סובר שגדר גוזז שוה למלאכת קוצר בהיותו רק מי שגוזז דבר ממקום חיותו. | נחלקו הרמב"ן{{הערה|שבת עד ב}} ורש"י{{הערה|שבת קז ב}} בגדר מלאכה זו. הרמב"ן סובר שאפילו הגוזז שער מהמת חייב משום גוזז והחילוק בין גוזז ל[[קוצר]] או שקוצר הוא רק בגידולי קרקע, ורש"י סובר שגדר גוזז שוה למלאכת קוצר בהיותו רק מי שגוזז דבר ממקום חיותו. | ||
| − | להלכה פוסק [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|סימן שמ סעיף א}}: "הגוזז בין מן החי בין מן המת, בין מן בהמה וחיה אפילו מן העור המופשט חייב. | + | להלכה פוסק [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|סימן שמ סעיף א}}: "הגוזז בין מן החי בין מן המת, בין מן [[בהמה]] וחיה אפילו מן העור המופשט חייב. |
| − | ==גזיזת צפרניים== | + | ==גזיזת [[צפרניים]]== |
| − | [[קובץ: | + | [[קובץ:גוזז.JPG|שמאל|ממוזער|250px|כלי העשוי לגזיזת צפרנים (איסור מהתורה)]] |
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הַנּוֹטֵל צִפָּרְנָיו זוֹ בָזוֹ, אוֹ בְ[[שינים|שִׁנָּיו]], וְכֵן [[שער|שְׂעָרוֹ]], וְכֵן שְׂפָמוֹ, וְכֵן [[זקן|זְקָנוֹ]], וְכֵן הַגּוֹדֶלֶת, וְכֵן הַכּוֹחֶלֶת, וְכֵן הַפּוֹקֶסֶת, [[רבי אליעזר|רַבִּי אֱלִיעֶזֶר]] מְחַיֵּב, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין מִשּׁוּם שְׁבוּת. הַתּוֹלֵשׁ מֵעָצִיץ נָקוּב, חַיָּב, וְשֶׁאֵינוֹ נָקוּב, פָּטוּר. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר בָּזֶה וּבָזֶה|מקור=שבת פרק י' משנה ו'}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הַנּוֹטֵל צִפָּרְנָיו זוֹ בָזוֹ, אוֹ בְ[[שינים|שִׁנָּיו]], וְכֵן [[שער|שְׂעָרוֹ]], וְכֵן שְׂפָמוֹ, וְכֵן [[זקן|זְקָנוֹ]], וְכֵן הַגּוֹדֶלֶת, וְכֵן הַכּוֹחֶלֶת, וְכֵן הַפּוֹקֶסֶת, [[רבי אליעזר|רַבִּי אֱלִיעֶזֶר]] מְחַיֵּב, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין מִשּׁוּם שְׁבוּת. הַתּוֹלֵשׁ מֵעָצִיץ נָקוּב, חַיָּב, וְשֶׁאֵינוֹ נָקוּב, פָּטוּר. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר בָּזֶה וּבָזֶה|מקור=שבת פרק י' משנה ו'}} | ||
| שורה 20: | שורה 21: | ||
אדם המפריד את שערותיו אלו מאלו, ובאופן שהשערות דבוקות זו לזו כך שאי אפשר להפרידן מבלי לתלוש, נחשבת פעולה זו פעולה אחת, וגם אם אין לו תועלת בהפרדת השערות, נחשבת הפעולה "צריכה לגופה". שהרי סוף כל סוף, במקרה כזה שהשערות דבוקות זו בזו, יש לאדם צורך מעשי גם בתלישת השערות הדבוקות זו בזו - כדי להפרידם, למרות שהתלישה אינה מטרה אלא אמצעי. | אדם המפריד את שערותיו אלו מאלו, ובאופן שהשערות דבוקות זו לזו כך שאי אפשר להפרידן מבלי לתלוש, נחשבת פעולה זו פעולה אחת, וגם אם אין לו תועלת בהפרדת השערות, נחשבת הפעולה "צריכה לגופה". שהרי סוף כל סוף, במקרה כזה שהשערות דבוקות זו בזו, יש לאדם צורך מעשי גם בתלישת השערות הדבוקות זו בזו - כדי להפרידם, למרות שהתלישה אינה מטרה אלא אמצעי. | ||
{{לט מלאכות}} | {{לט מלאכות}} | ||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מלאכות שבת]] | [[קטגוריה:מלאכות שבת]] | ||
גרסה אחרונה מ־21:28, 18 בנובמבר 2021
מלאכת גוזז היא אחת מל"ט מלאכות שבת וגדרה - ניתוק דבר שערות או צפרנים ממקומם, "שכן במשכן היו גוזזין עורות התחשים ואילים".
במשנה[עריכה]
הַגּוֹזֵז אֶת הַצֶּמֶר. הַמְלַבְּנוֹ. וְהַמְנַפְּצוֹ. וְהַצּוֹבְעוֹ. וְהַטּוֹוֶה
— שבת פרק ז'
גדרה[עריכה]
נחלקו הרמב"ן[1] ורש"י[2] בגדר מלאכה זו. הרמב"ן סובר שאפילו הגוזז שער מהמת חייב משום גוזז והחילוק בין גוזז לקוצר או שקוצר הוא רק בגידולי קרקע, ורש"י סובר שגדר גוזז שוה למלאכת קוצר בהיותו רק מי שגוזז דבר ממקום חיותו.
להלכה פוסק אדמו"ר הזקן[3]: "הגוזז בין מן החי בין מן המת, בין מן בהמה וחיה אפילו מן העור המופשט חייב.
גזיזת צפרניים[עריכה]
הַנּוֹטֵל צִפָּרְנָיו זוֹ בָזוֹ, אוֹ בְשִׁנָּיו, וְכֵן שְׂעָרוֹ, וְכֵן שְׂפָמוֹ, וְכֵן זְקָנוֹ, וְכֵן הַגּוֹדֶלֶת, וְכֵן הַכּוֹחֶלֶת, וְכֵן הַפּוֹקֶסֶת, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב, וַחֲכָמִים אוֹסְרִין מִשּׁוּם שְׁבוּת. הַתּוֹלֵשׁ מֵעָצִיץ נָקוּב, חַיָּב, וְשֶׁאֵינוֹ נָקוּב, פָּטוּר. וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר בָּזֶה וּבָזֶה
— שבת פרק י' משנה ו'
מפרש הרמב"ם[4]: הנוטל צפרניו זו בזו או בשיניו כו'. התולש מעציץ נקוב חייב כו' - וכן שערו וכן שפמו וכן זקנו, רוצה לומר מי שנטל אלו בידו מעצמו כמו צפרניו בזה הוא המחלוקת שזכר, אבל מי שנטל אחת מהם במספרים ודומה לו מכלי הגלוח, כיון שנטל שתי שערות יתחייב לו לדברי הכל, וכמו כן אם עשה בזה לאדם אחר אפילו ביד שהוא חייב, ודע כי שער הראש כשנפסק או נתלש רובו ונשאר תלוי מן הראש ומצער אותו מותר לו לכרתו בידו בשבת.
חידושי הצמח צדק[עריכה]
בגזיזת צפרנים נחלקו הראשונים, שלפי דעת התוספות גזיזת הצפרנים נחשבת מלאכה שצריכה לגופה, מכיון שהיא נצרכת לבן אדם למרות שהצפרנים עצמם אינן נצרכות, אבל הריב"ש חולק על כך וסובר שגזיזת הצפרנים נחשבת מלאכה שאינה צריכה לגופה, מכיון שאין תועלת בחפץ שבו נעשה המלאכה דהיינו הצפרנים.
תלישת שערות[עריכה]
אדם המפריד את שערותיו אלו מאלו, ובאופן שהשערות דבוקות זו לזו כך שאי אפשר להפרידן מבלי לתלוש, נחשבת פעולה זו פעולה אחת, וגם אם אין לו תועלת בהפרדת השערות, נחשבת הפעולה "צריכה לגופה". שהרי סוף כל סוף, במקרה כזה שהשערות דבוקות זו בזו, יש לאדם צורך מעשי גם בתלישת השערות הדבוקות זו בזו - כדי להפרידם, למרות שהתלישה אינה מטרה אלא אמצעי.
