ישראל יצחק פיקרסקי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
גרסה מ־02:22, 23 בינואר 2011 מאת חב"ד (שיחה | תרומות) (ביטול גרסה 96036 של 204.45.133.74 (שיחה))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ר' ישראל יצחק פיקרסקי
[[קובץ:ישראל יצחק פיקרסקי.JPG|250px]]
ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, ניו יורק
הרב פיקרסקי
לידה שנת תרס"ה
בעיר סוסנוביץ בפולין
פטירה חודש אלול תשנ"ב
ניו יורק
מקום פעילות פולין וניו יורק
תפקידים נוספים רב בשכונת פורסט-הילס, ניו יורק
רבותיו ר' אריה צבי פרומר ור' אברהם ויינברג
חיבוריו "חקרי הלכות" ו"אוצרות השיעורים"

רבי ישראל יצחק פיקרסקי היה רב בפולין, לונדון ובשכונת פורסט-הילס בניו יורק. כיהן כראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, ניו יורק. התבקש על ידי הרבי להיות רבו בנושאים הלכתיים. נולד בשנת תרס"ה בפולין ונפטר בחודש אלול תשנ"ב בניו יורק.

ביוגרפיה

הרב פיקרסקי נולד בשנת תרס"ה בעיר סוסנוביץ בפולין לר' מרדכי מנחם פיקרסקי. בבחרותו למד אצל ר' אריה צבי פרומר, אב בית הדין בקוזיגלוב (מחבר הספר "ארץ הצבי") ואצל ר' אברהם ויינברג (מחבר הספר "ראשית ביכורים"), שהיה תלמידם של גאוני סוכצ'וב, ה"אבני נזר" וה"שם משמואל". בשנת תרצ"ו נישא לרעייתו מבית ר' אריה קלפמן, בנו של ר' דוד קלמפן, רב העיר ג'נבה בשויצריה. לאחר נישואיו כיהן תקופה קצרה כרב בעיר מונדזיב בפולין. לאחר מכן, בשנת תרצ"ח, התמנה לרב בלונדון ולפני שהספיק להעביר את בני משפחתו ללונדון פרצה מלחמת העולם השניה. רק לאחר שבע שנים, בסיום המלחמה, נפגשה המשפחה.

בשנת תש"ז, אודות לר' יצחק הוטנר שהשיג עבורם ויזה, עבר לגור עם משפחתו בניו יורק שבארצות הברית, שם התמנה למורה-צדק בבית המדרש של 'צעירי אגודת ישראל' בשכונת ברונקס. בתחילת שנת תשי"א מונה לראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב-770, בברוקלין, ניו יורק ובמקביל שימש גם כרב הקהילה החרדית בפורטס הילס.

הרב פיקרסקי העמיד אלפי תלמידים תלמידי חכם והסמיך מאות רבנים מורי הוראה ודיינים. נפטר בחודש אלול שנת תשנ"ב.

הקשר לחב"ד

קובץ:פיקרסקי והרבי.JPG
הרב פיקרסקי יושב מאחורי הרבי (הראשון משמאל)

את הקירבה לחב"ד קיבל הרב פיקרסקי עוד מרבותיו שהעריצו את אדמו"ר הזקן. בשנת תש"י הגיע לראשונה ל-770. לאחר שהרבי התפלל תפילת מנחה הוא ניגש לרבי ונתן לו "שלום עליכם" והם שוחחו בלימוד דקות אחדות. לימים סיפר הרב פיקרסקי שאותם דקות הותירו בו רושם כביר ולמרות שהסתופף אצל הרבה גדולי הדור בפולין, היה זה החוויה הרוחנית שטרם ידע כמות ומאז הוא 'התקשר' לרבי[1]. במשך השנים היה משתתף בקביעות בהתוועדויות הגדולות של הרבי ובכינוסים וסיומי הרמב"ם. בספריו היה כותב "המתגעגע להיות בטל לעובדי ה'" כשכוונתו אל הרבי.

הרב פיקרסקי התדיין רבות עם הרבי, בכתב ובעל פה, בנושאים תורניים. תקופה ארוכה היה נכנס פעם בחודש אל הרבי ומציג לפניו את שאלותיו והרבי היה משיב לו עליהם. בכ"ד בטבת באחת השנים, ערך הרבי סיום מסכת בהתוועדות ואמר פלפול תורני בנושא "חצי שיעור". כעבור כמה ימים פנה אליו הרבי בידידות ושאל אותו: "אין לכם שום שאלה על ההדרן?

בשיעוריו היה מחדש הלכות רבות על פי דיוק בדברי הרבי אליו, לרוב היה זה בשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן. היה נכנס רבות ליחידות אצל הרבי, גם בזמנים חריגים. פעמים שדחה הרבי את תפילת המנחה בעקבות התארכות פגישתו עם הרב פיקרסקי[2] ואף ביקש לקבל את פילפוליו שנאמרו בארץ ישראל.

בפתח החלק הראשון של ספרו "חקרי הלכות" שיצא לאור בשנת תשי"ז, כותב הרב פיקרסקי: "הגם שאני יודע מך ערכי, מה אני, לבוא לגשת אל הקודש פנימה, אך תמכתי יתדותי על הוראתו של כבוד קדושת מרן אדמו"ר הגאון הקדוש שליט"א מליובאוויטש". בשנת תק"כ שלח מכתב אל הרבי עם קושיות קשות בהלכות שבת בשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן. הרבי ענה לו על מכתבו[3] והרב פיקרסקי היה מפליא את תשובת הרבי ואף הדפיס זאת כהקדמה לספרו "חקרי הלכות" חלק ג'. בחלק ט' של ספרו "חקרי הלכות" הדפיס את חידושיו של הרבי בנושא "לא תחסום שור בדישו" ומתפלפל בזה רבות. סוגיות רבות ביאר הרבי בזכות שאלותיו של הרב פיקרסקי. רובם לא הגיע לידינו[4].

בשמחת תורה שנת תשל"ו דיבר הרבי שילמדו הלכה לפני החתונה. בעקבות שיחה זו הציע הרב פיקרסקי לרבי את תכנית של לימוד ובחינות הוראה ורבנות. תשובת הרבי הייתה: באם משערים שזהו בכח התלמידים שי' . . יהי רצון שיהא בהצלחה רבה . . אזכיר עה"צ. ביום חמישי לפרשת בא תשל"ח הודיע הרב פיקרסקי על הצלחות בבחינה שערך[5]. בשנת תשמ"ו ביקש הרבי שכל אחד יעשה לעצמו רב, על פי דברי המשנה במסכת אבות "עשה לך רב". לאחר מכן קרא הרבי אל הרב פיקרסקי לחדרו ואמר לו שהוא מעוניין שהוא – הרב פיקרסקי – יהיה הרב שלו . לאחר מכן היה הרבי שואל אותו לעיתים שאלות הלכתיות [6]. היה ביניהם שיחות ארוכות בעניינים תורניים[7]. ביום י' בשבט תשל"ו, במהלך התוועדות של הרבי, הקים דוגמא של בית דין עם שבעים ואחד דיינים שיפסקו שארץ ישראל שייכת אך ורק לעם ישראל ושאסור למסור אף שעל לערבים. בהקשר לזו נאמו אנשים חשובים בפני הרבי. אחד מהם היה הרב פיקרסקי.

בשנת תשמ"ב לקראת שנת השמונים של הרבי, הדפיסו ספר בשם "ויהי בישורון מלך" שהכיל, בין היתר, מחידושי התורה של הרב פיקרסקי. כמו כן הופיעו חידושי התורה של בקובץ "הדרת מלך" שהודפס בארצות הברית לקראת סיום הרמב"ם הראשון בשנת תשמ"ה.

הרב פיקרסקי היה אחד משלושת הרבנים, יחד עם הרב חיים חדקוב והרב ניסן מינדל שנקראו ביום י"ד בסיון שנת תשמ"ח לבוא לחדרו של הרבי בעניין הצוואה. בשנת תשנ"ב חתם על פסק הקובע שהתקיימו אצל הרבי כל סימני הרמב"ם והוא "בחזקת משיח" והם מברכים אותו בברכת "יחי המלך".

בי"א בניסן תשנ"ב נערך ראיון מקיף עם הרב פיקרסקי הוא קבל על שלא מפרסמים מספיק את גאונותו של הרבי, שאין מקום אחד בתלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי, פוסקים ראשונים ואחרונים שהוא לא בקיא בהם"[8].

הרבי הציל אותי

סיפר הרב פיקרסקי: "שנה אחת בעת שנכנסתי להפרד ולקבל את ברכת הדרך, הרבי שליט"א התעניין איך ומתי אני חוזר. נקבתי בתאריך וציינתי שלפי התכנית אני נוסע בטיסה פלונית. הרבי הגיב על כך באמרו פתאום: "לשם מה לכם להתעכב שם כל כך הרבה, אפשר לחזור יומיים קודם". הדבר היה לפלא גדול בעיני, כבר היה לי מוכן ומסודר הכל מראש, הכרטיס, מקום הטיסה, וזה התאים בדיוק לסדר היום שהייתי צריך להשאר שם עד אותו יום, אבל כיון ש"נפיק מפומיה" קיימתי את ההוראה, ונסעתי יומיים לפני המועד המתוכנן. הסוף היה שאותו מטוס שבו הייתי אמור לחזור הופל בבולגריה ונוסעיו נהרגו רח"ל. "הסיפור הזה אגב, היכה אז גלים בכל הציבור".

ציטוטים על הרבי

חתימת הרב פיקרסקי על הפסק-דין שהרבי בגדר בחזקת משיח (חתימתו מסומנת בחץ)

ציטוטים נבחרים מנאומיו וכתביו של הרב פיקרסקי בהזדמנויות שונות:

  • בסיום הרמב"ם שנת תשמ"ח: "בעיני ראיתי איך שבמקומות שבהם לא נראה חומש מאות בשנים, הוקמו ישיבות המגדלות תלמידי חכמים מפוארים. באיזה כח בא כל ההדר הזה, אך ורק בכחו של המשלח צדיק הדור פארו והדרו שליט"א".
  • בסיום הרמב"ם שנת תשמ"ט: "כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א, מתקן תקנת לימוד הרמב"ם, הרי הוא מקדש את ה' בעצמו, כיחיד המקיים את המצוות בכוונה אמיתית, וביחד עם זה אין לך מקדש שם שמים כמוהו, ובכל המקומות הנידחים שלא דרכה שם כף רגל יהודי שומר תורה, פעל שינוי מן הקצה אל הקצה, והביא את בני ישראל תחת כנפי השכינה. וממש אין לנו השגה עד כמה כ"ק אדמו"ר שליט"א משקיע כחות ימים ולילות לקרב בני ישראל לאביהם שבשמים. ואמנם אף ממה שראיתי בעיני הריני עומד בהתפעלות עצומה, איך השפעת הרבי שליט"א מגיעה בכל העולם ממש, ואפילו ב"הרי החושך" שאי אפשר להגיע אליהם, אפשר למצוא בית מדרש, מקום של תלמוד תורה לילדים, מקווה וכו'. וגם בלימוד הרמב"ם, אין אנו יכולים לשער עד כמה עלינו לשבח ולהודות לרבי שליט"א על כך שהפיץ בין אלפים ורבבות את לימוד הרמב"ם".
  • בסיום הרמב"ם שנת תש"נ: "בואו ונקדיש מעט מחשבה, התבוננות קלה וחשבון קצר, כמה מכות הוריד ומוריד הרבי מליובאוויטש מיהודים, לכמה נשמות הוא החיה את ה"חלק אלקה ממעל" וממש הציל את נפשותיהם... אין זה סתם מליצה גרידא, כשנדבקים אחר הליובאוויטשער רבי, דבקים באדם שהציל ומציל אלפי אלפים של יהודים שהיו מחוסרי חיים רח"ל מבחינה רוחנית, וכי יש לך פיקוח נפש גדול מזה. "הרבי הוא היחיד מכל צדיקי הדור, ואפילו ביחס לדורות הקודמים ניתן לומר שהוא כמעט היחיד שמקדיש את כל זמנו, 24 שעות ביממה, למען החיות נפש יהודי. אנו חיים בעולם של תוהו ובוהו, זהו נס של ממש שאלפי יהודים שבים ליהדות ע"י פעולותיו של הרבי שליט"א. הרבי צועק "עד מתי", הוא מכין אותנו לקראת משיח.. זכותו של הרבי מליובאוויטש שדואג לכל יהודי ויהודי, שה' יעזור שתהיה לו אריכות ימים ושנים, וכפי שרש"י במסכת שבת[9] מסביר ש"אריכות ימים" היינו שנים בריאות וטובות". "אין מקום בש"ס בבלי וירושלמי בסיפרא ובתוספתא שלא ידוע לו"".
  • במסיבה לרגל הופעת כרך העשירי של האגרות קודש בכ"ה באדר תשמ"ט: "ראוי לעמוד על דמותו של האדמו"ר שליט"א. ואולם אם לספר על פעליו בכל קצווי תבל, הרי אפשר לספר אין ספור סיפורים. ולדבר על קדושתו, הרי אין זה שייך כלל לאנשים כערכנו, והריני פשוט ירא לגשת אל הקודש. אך על גדלותו וגאונותו בתורה יכולני להעיד בפה מלא, שאין מקום בש"ס בבלי וירושלמי, בסיפרא בתוספתא וכו' שלא ידוע לו. ונוסף על זה, חידושיו הרבים, חידושי תורה נפלאים, ויש שמחידוש קצר שלו אפשר לבנות שיעורים רבים".
  • בספר "כבוד חכמים - עטרת פז" שהודפס בשנת תשמ"ט, כתב בהקדמה לדברי התורה שמסר: "לכבודו של שר התורה ועמוד היראה, כבוד קדושת מרן הגאון הקדוש שליט"א מליובאוויטש. יאריך ימים על ממלכתו עד כי יבא שילה במהרה בימינו אמן".

ספריו

שער ספרו 'חקרי הלכות'

לקריאה נוספת

קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. מתוך ראיון לשבועון כפר חב"ד. י"א בניסן תשנ"ב.
  2. ביום ט' בתמוז תשל"ה נדחתה התפילה בשלושת רבעי שעה וביום י"ג באלול תשל"ו בעשרים וחמש דקות. מתוך יומנו של ר' יצחק מאיר סוסובר.
  3. הודפס באגרות קודש, אגרת ז'רמ"ב.
  4. מכתבים נוספים מהרבי אליו הודפס באגרות קודש של הרבי; אגרת ח'תתפ"ט, אגרת ז'תקע"ב (על תוצאות בחינה בישיבה) וכן מכתב מחורף תשכ"ו ועוד.
  5. מענה הרבי היה "ת"ח ת"ח על הבשו"ט. ויה"ר שיתאימו התלמידים שי' לתקות המייסדים דתומכי תמימים, כ"ק רבותינו נשיאינו, ובמלואה".
  6. בשנת תשמ"ח כשבא לנחם את הרבי לאחר הסתלקות מרת חיה מושקא שניאורסון שאל את הרב פיקרסקי האם יכול לומר דברי תורה בהתוועדות בשבת בתוך ה"שבעה". הרב פיקרסקי ענה שכיוון שכל שבת הרבי רגיל לדרוש בשבת, הרי שאם לא ידרוש זה יהיה אבילות בציבור, שאסור בשבת והרבי אכן אמר שיחה באותה שבת.
  7. בהזדמנות אמר לרבי שכיון שזכה להיות מוסמך על ידי גדולי ישראל מדור קודם, הוא מעיז הוא לפסוק ולבקש מהרבי שישתדל לשמור על בריאותו כי רבים צריכים לו. ענה לו הרבי: "כ"ק מו"ח אדמו"ר היה אומר שהסימן על אדם בריא הוא שאינו מרגיש את עצמו, שאם לא כן, הרי עצם ההרגשה "חש בראשו", מוכיחה שמצב בריאותו אינו כשורה. יותר טוב איפוא, שלא אצטרך לשמור על עצמי, מכיון שמלכתחילה אהיה בריא.
  8. הראיון המלא מופיע בספר שמן ששון מחבריך, חלק ד' עמ' 56 ואילך
  9. דף ק"ה עמוד ב'