הבדלים בין גרסאות בדף "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת (גדולה)"
(פירוש נוסף) |
|||
| שורה 59: | שורה 59: | ||
===רמי"ם בנגלה:=== | ===רמי"ם בנגלה:=== | ||
| − | *שיעור א': הרב מאיר אשכנזי, הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], | + | *שיעור א': הרב מאיר אשכנזי, הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]],והרב מנחם מענדל כהן. |
| − | *שיעור ב': הרב | + | *שיעור ב': הרב [יצחק אייזיק לנדא]], והרב אלעזר שמחה וילהלם. |
*שיעור ג': הרב עופר מיודובניק, הרב שלמה הלפרן, והרב אייל פלד. | *שיעור ג': הרב עופר מיודובניק, הרב שלמה הלפרן, והרב אייל פלד. | ||
*בעלי תשובה: הרב אברהם קופצ'יק. | *בעלי תשובה: הרב אברהם קופצ'יק. | ||
גרסה מ־20:53, 6 באפריל 2010
ערך זה עוסק בישיבה גדולה. אם התכוונתם לישיבה קטנה, ראו 
ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת הינה ’ישיבה גדולה’ המיועדת לתמימים ממשפחות אנ"ש, ולתמימים בעלי תשובה. הישיבה שהינה הגדולה בישיבות חב"ד ברחבי העולם, נוסדה בשנת תשל"ז על ידי שלוחי הרבי לארץ הקודש בעיר צפת וכחלק מעבודת השליחות. בישיבה לומדים נכון לשנת תש"ע כארבע מאות תמימים.
תוכן עניינים
שם הישיבה
הישיבות שהרבי הקים במשך שנות נשיאותו (עד לפטירתו של הרש"ג זצ"ל) לא נקראו "תומכי תמימים" באופן רישמי.
יוצאי דופן הישיבות שהוקמו, בתור סניפים לישיבת תומכי תמימים המרכזית 770 או בארץ הקודש, שנקראו גם הם "תומכי תמימים".
בענין זה זכתה הישיבה הגדולה בצפת, אותה רצה הרבי כמוסד תחתיו ממש. זאת, כפי שהובן מהרבי, עקב השתייכותה למוסדות צפת, עליהם אמר הרבי (לרב אריה לייב קפלן): 'צפת איז מיין נחלה' (= צפת היא הנחלה שלי).
חשוב לציין כי בכמה מכתבים של הרבי מאותה תקופה נכתב עבור "ישיבת תומכי תמימים צפת" ובכמה מכתבים עבור "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת". ולאחר שהתקשרו לרב חדקוב לשאול על שמה של הישיבה נתקבל המענה ששמה של הישיבה הוא ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת, ובחלק מהמכתבים נכתב "תומכי תמימים" מכיוון שיש בישיבה את כל העניינים הקיימים בישיבת תומכי תמימים.
בשלב מאוחר יותר ביאר הרבי במכתב לכינוס השלוחים את שמה של הישיבה ובה נקט בשמה "ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש צפת".
ימי בראשית
בערך בשנת תשל"ז הציע מר ישראל קניג - מנהל מחוז הצפון במשרד הפנים - להקים ישיבה בצפת. מבחינה רוחנית, הייתה צפת בשפל המדרגה ביחס להיום.
הרב אריה לייב קפלן העלה את ההצעה בפני הרבי, באמצעות הרב חודקוב, וההסכמה לא איחרה לבוא.
הרב אלתר אליהו הכהן פרידמן, מראשוני המתיישבים החב”דיים בצפת, נטל על עצמו את המלאכה לנהל את הישיבה, ולאחר חודשים של הכנות וגיוס משאבים ברחבי העולם, נפתחה בקיץ ה’תשל”ז ישיבת חב”ד בצפת.
הצוות הרוחני כלל אז שני אברכים צעירים, הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי - אז ראש ישיבה ומשפיע, וכיום ראש הישיבה, והרב שלמה זלמן לבקיבקר - אז ראש ישיבה ומשפיע וכיום אחד מראשי הישיבה ר”מ ומשגיח ראשי.
ביחד עסקו במסירה ונתינה בלימוד עם התלמידים בחינוך והדרכה, כשהרב ש”ז לבקיבקר מלמד לתלמידים הלכות שחיטה, ובהמשך הצטרף במסירת שיעורי חסידות ונגלה.
בשלב מאוחר יותר הצטרף לצוות הרב משה מרדכי ארנשטיין, בתור משפיע בישיבה. הרב ארנשטיין, שהתחיל את דרכו בישיבה כמשפיע, מכהן כיום כמשפיע הראשי של הישיבה. למרות עיסוקיו הרבים בשנים האחרונות, ממשיך הרב ארנשטיין למסור את שיעור התניא המסורתי אותו החל למסור מאז נכנס לתפקיד. כיום מונה צוות הישיבה הרוחני -קרוב לארבעים אנשי צוות!
הפנימיה הראשונה שכנה במלון כרמל שנשכר לטובת מגורי הבחורים והזאל שכן בבית המדרש של “וויז’ניץ טוניס” בין סימטאות העיר העתיקה. משם נדדו לדירות בעיר העתיקה ואז הגיעו למלון הרצליה עד ששכרו את מלון רקפת, הגדול והמפואר במלונות הגליל והפכו אותו לפנימייה עבור הישיבה.
גם בית המדרש זכה בשנת ה’תשמ”א לאכסניה של קבע. בית הכנסת של הרידב”ז שהועבר מידי ההקדש לידי מוסדות חב”ד, שופץ והוכשר לכניסת התלמידים.
ברכותיו והדרכותיו של הרבי ליוו את הנהלת הישיבה על כל צעד ושעל, בין בצעדים גדולים ובחירת השם לישיבה.
אחד המאפיינים הבולטים בישיבה, היא החלוציות בתחומים שונים, שהיו חסרים בעולם הישיבות. כך פתחו את המחלקה לבעלי תשובה, את המחלקה לעולים חדשים, את השיעורים ביורה דעה - מה שהיום מקובל לקרוא “מכון סמיכה”, או את הקורס לספרות סת”ם בהדרכתו של ר’ ראובן סמולקין, בעצמו בוגר הישיבה - המלמד בקבוצות קטנות הלכות ספרות ואומנות כתיבת סת”ם.
בשנת ה’תנש”א רכשה הישיבה את מלון רקפת בסיועו ובעזרתו של החסיד הנגיד הרב יוסף יצחק גוטניק, ונערך שיפוץ נוסף. עם השנים הלך הבניין והתמלא. כיום, בנין הפנימיה נעשה צר מלהכיל את מאות התלמידים המתדפקים על דלתות הישיבה.
בית המדרש הורחב עם השנים מספר פעמים. נוספו גם כיתות לימוד, חדר מחשבים עם תוכנות מיוחדות לחיפושים במאגרי מידע תורניים וחדרי נוחיות.
בישיבה קיימת קרן פרסים מיוחדת לעידוד מבצעי לימוד. מידי שנה נבחנים תלמידים רבים עשרות ומאות דפי גמרא, מאמרים ושיחות בעל-פה ומקבלים פרסים ומלגות מהקרן.
מאות קבצי חידושי תורה, עשרות ספרים עבי כרס של פלפולים והערות פרי עטם של תלמידי הישיבה יצאו לאור עד כה, הספרים הללו קנו להם מקום כבוד בעולם הישיבות.
צוות הישיבה
- ראש הישיבה הרב יוסף יצחק ווילשאנסקי.
- משגיח ראשי: הרב שלמה זלמן לבקיבקר.
- משפיע ראשי: הרב משה מרדכי ארנשטיין.
משפיעים:
- שיעור א': הרב עופר מיודובניק, הרב מאיר ווילשאנסקי, הרב שמעון יהודה פיזם והרב יהודה ליפסקר.
- שיעור ב': הרב משה מרדכי ארנשטיין, הרב זאב פרידמן, הרב משה עבד והרב משה מישולובין.
- שיעור ג': הרב יוסף יצחק אופן והרב ירון יחזקאל נאמן.
- בעלי תשובה: הרב יוסף דניאל והרב ירון יחזקאל נאמן.
- אמריקאים: הרב יונתן הסופר.
רמי"ם בנגלה:
- שיעור א': הרב מאיר אשכנזי, הרב שלמה זלמן לבקיבקר,והרב מנחם מענדל כהן.
- שיעור ב': הרב [יצחק אייזיק לנדא]], והרב אלעזר שמחה וילהלם.
- שיעור ג': הרב עופר מיודובניק, הרב שלמה הלפרן, והרב אייל פלד.
- בעלי תשובה: הרב אברהם קופצ'יק.
- אמריקאים: הרב לוי ווילשאנסקי.
רמי"ם בהלכה:
- שיעור ב': הרב שבתי יונה פרידמן.
- בעלי תשובה: הרב שמעון גרליק והרב מנחם מענדל הראל.
רמי"ם בגאולה ומשיח:
- שיעור א': הרב מנחם מענדל הראל.
- שיעור ג': הרב שלמה הלפרן.
משיבים:
- הרב שבתי פרידמן.
- הרב אייל פלד.
- הרב משה מישולובין.
- הרב מנחם מענדל הלפרין.
- הרב אברהם קופצ'יק.
- הרב אריה טייטלבוים.
- הרב איסר שפרינגר.
- הרב שלום דובער וולף.
צוות ההשגחה:
- הרב ירון יחזקאל נאמן
- הרב אשר גרשוביץ
- הרב אלעזר שמחה וילהלם
- הרב שלמה בנישתי
- הרב יוסף חיים אביטבול
- הרב יהודה רוזנברג
- הרב מנחם מענדל הראל
- הרב חיים הלל שפרינגר
- הרב מאיר טרעגער
ישיבה קטנה
בשנת תשס"ט הוכרז על הקמת ישיבה קטנה המסונפת לישיבה הגדולה.
