אריה לייב קפלן

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב קפלן (משמאל) עם הרב לוי ביסטריצקי

הרב אריה לייב קפלן (תש"ח-תשנ"ח) הוא משלוחי הרבי לאוסטרליה ולארץ הקודש, וממייסדי קהילת חב"ד בצפת.

תולדות חיים[עריכה]

הרב קפלן נולד בי"ט תשרי תש"ח, בפאריז שבצרפת, כבנם השני של הרב משה בנימין קפלן ורעייתו, חודשים מספר לאחר שיצאו מברית המועצות. אמו היא בת למשפחת פינסון הידועה כמשפחה חב"דית מדורי דורות. לא הרבה זמן שהתה המשפחה בפאריז, וכעבור זמן קצר עקרה המשפחה למנצ'סטר שבאנגליה.

בשנת תשט"ז עברה המשפחה לניו יורק, שם החל הרב קפלן ללמוד בסניף ישיבת תומכי תמימים בבדפורד, ולאחר מכן בישיבת תומכי תמימים 770. בהיותו בגיל ארבע עשרה התקבל ל"יחידות" - אצל הרבי, וכשיצא, ישב כדרך החסידים להתוועדות שנמשכה כמעט עד אור הבוקר. בין השנים תשכ"ב-תשכ"ה, שימש כ"חוזר" - חבר בקבוצת התלמידים המובחרים שהופקדו על רשימת דבריו של הרבי והכנתם לדפוס. כאשר ההתוועדות היתה בשבת, היה יושב במוצאי-השבת וכותב לעצמו, מתוך הזיכרון, את כל המדובר בהתוועדות במשך חמש, שש או שבע שעות. ובימים טובים עת שההתוועדות נמשכה עד לשעות מוצאי החג, היה מתפלל מעריב לעצמו ומבדיל, ואז רושם את ההתוועדות תוך כדי דבריו של הרבי.

בשנת תשכ"ד למד בישיבת אחי תמימים נוארק כשהוא שוקד על התורה והעבודה מתוך שקדנות עצומה. בשנת תשכ"ה עבר ללמוד בישיבה הגדולה של חב"ד במונטריאול שבקנדה, ואף שהיה בחיר התמימים בישיבה לא נמנע מללמוד עם אחד מילדי אנ"ש שהתקרב לגיל בר-מצוה באותם ימים, ובמסירות למד עמו כל יום באחד ממאמרי הרבי, עד שהילד ידעו על בוריו. לאחר שנתיים חזר ללמוד בישיבה שבחצרו של הרבי, בברוקלין.

בשנת תשכ"ז הרב קפלן נבחר באופן אישי על ידי הרבי למלא את שליחותו הראשונה, והוא נסע בראש קבוצת בחורים שנסעו לייסד את הישיבה הגדולה של חב"ד במלבורן שבאוסטרליה. את פירות נטיעותיו מאז ניתן לראות עד היום הזה בכל רחבי תבל, כאשר תלמידיו משמשים כיום כשלוחים, רבנים ומשפיעים בקהילות חב"ד.

נוסף על שקדנותו היתרה ולימודיו בעמקות עצומה, עסק הרב קפלן באותם ימים גם בעריכת שיחותיו של הרבי, במסגרת "ועד להפצת שיחות". הרב קפלן היה מהעורכים הראשונים של הלקוטי שיחות, וזכה אז למענות רבות מאוד מהרבי.

בשנת תשל"א בא הרב קפלן בקשרי השידוכין עם תבלחט"א רעייתו, הרבנית שרה הינדא תחי', בתם של הרב דוד משה ליברמן רבה הראשי של אנטווערפען בלגיה, ורעייתו, שהתגוררו באותה עת בדטרויט שבמדינת מישיגן.

השליחות לצפת[עריכה]

ההצעה[עריכה]

סיפורה של השליחות לצפת, מתחיל בעצם, בהצעתו של הפרזידנט לשעבר מר שניאור זלמן שזר, שהציע לרבי לבנות שיכון חב"ד באיזור טבריה-צפת, נוסף על אלו שהיו קיימים זה מכבר במרכז הארץ; בכפר חב"ד, בירושלים ובלוד. וכך כתב הרבי לנשיא שזר, ביום ר"ח כסלו ה'תשכ"ד: "ב) מובן שבכללות התלהבתי להענין דישוב חב"די בסביבות צפת-מירון אלא שלעת עתה (שלעת עתה) חסרים לי כל פרטים בזה), ובעיקר בנוגע לסוג האנשים המסוגלים להתיישב שם היתאים לעולי רוסיא… ותקותי אשר בעתיד הלא רחוק על כל פנים (על כל פנים) אבוא עוה"פ (עוד הפעם) בכתובים עם כבודו בנקודה זו". נראה שהדבר לקח עוד זמן עד שהתמלאו כל הפרטים, והתאימו הנסיבות להקים את השיכון החב"די.

ימים ספורים אחרי חג הפסח של שנת תשל"ג נקרא הרב קפלן להיכנס למזכירות הרבי, שם הוטלה עליו השליחות לחדש את היישוב החב"די בעיר-הקודש צפת. כחסיד נאמן הוא הסכים מיד, אך הרבי הורה לשאול את רעייתו הרבנית. כשענה שוב שהיא מסכימה, חזר הרבי ושאל (בלשון זו): "האם הסבירו להם הטרחה וכו' הקשורה בנידון זה?"... הרב קפלן פנה אל מזכירו ואיש סודו של הרבי הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב, ושאל את חוות דעתו, הרב חדקוב הסביר לרב קפלן את הנדרש ממנו בתפקידו, ונתן לו רקע כללי על התפקיד ודרכי הפעילות. או אז ישב הרב קפלן שוב וכתב לרבי, "כן הסבירו לנו". ושוב לא שמעו מהרבי במשך כמה חדשים.

בחודש תמוז של אותה שנה ניתנה לרב קפלן ההוראה: סע!

היחידות והנסיעה לארץ[עריכה]

ביום ט"ז תמוז תשל"ג, החליט הרב קפלן מיוזמתו לנסוע למשרדי הסוכנות בניו יורק ולקבל קצת מידע על נסיעתו הצפויה לארץ, דרכי ההגעה וכולי. כשחזר הרב קפלן בסביבות השעה אחת בצהריים לברוקלין שמע שמזכירו של הרבי הרב יהודה לייב גרונר, מחפש אותו ב770- ובכולל, כשמצא את הרב קפלן בביתו אמר לו הרי"ל בטלפון שהרבי רוצה שיכנס אליו לפני או אחרי מנחה. הרב קפלן סבור היה שהמדובר שיכנס אל הרבי ביחידות, וחיכה בחדר המזכירות לגבאי שיוביל אותו אל הרבי. אבל הרי"ל גרונר אמר לו, "מה אתה מחכה? הרבי קורא לך, לך מידית לחדרו של הרבי דפוק על הדלת ותכנס". הרב קפלן מבוהל כולו, דפק על דלת חדרו של הרבי ברעדה, וכשקיבל את רשות הכניסה שהה שם במשך כחצי שעה.

באמצע היחידות הוציא הרבי לפתע תניא מהמגירה בה פסוקי ברכה מיוחדים בכתי"ק של הרבי ובצירוף חתימתו, (ספר התניא הזה, שהיה התניא שהרבי השתמש בה ללימוד החת"ת, הוחזר אחר כך לרבי, מפני סיבות שונות) כן נתן הרבי סידור על מנת שיתן לרעייתו הרבנית, וח"י דולרים לעריכת התוועדות, "בתומכי תמימים, בכותל המערבי, תורת-אמת, נחלת הר חב"ד, ועוד מקומות, כפי שתתדבר שם (עם עסקני אנ"ש שבארץ הקודש)". לאחר מכן שאל הרבי: "באיזו שפה תדבר [כשתגיע לארץ]?" והשיב הרב קפלן: "תלוי לפי המקום". שוב שאל הרבי "האם אתה יכול לדבר בעברית?" ענה הרב קפלן: "קצת". חזר ושאל הרבי: "בהברה ספרדית?" ענה הרב קפלן: "קצת." שוב חזר ושאל "האם דיברת פעם [בעברית בהברה ספרדית]?" ענה: "פעם במונטריאול, אצל הספרדים". ושאל: "ווי איז געווען?" [איך היה?] ענה הרב קפלן ברמז שהיה בינוני, אמר: "אם כן זה טוב, (בחיוך) לדבר עברית טוב טויג ניט, [לא כדאי] כי אז יחשדו שאתה ישראלי, איני יודע למה אבל בפועל פארלירט מען זיך דארטן אינגאנצן פאר אן אמעריקאנער [הם מאבדים את עצמם לגמרי בראותם אמריקאי, לכן טוב יותר שיכירו בדיבור שלך שאתה אמריקאי]…". הרבי אז אמר לו שלפני שיצאו ישלחו לומר לו, והוא יצא בעצמו ללוות אותם.

כעבור יום או יומיים לאחר כניסתו לאותה יחידות, שאל הרב קפלן את מזכירו של הרבי הרב חדקוב, מתי עליו לצאת לדרך. הרב חדקוב שאל את הרבי, והרבי השיב: "למה הוא מחכה?". ובמהירות קדחתנית השלים הרב קפלן את כל ההכנות.

ערב ראש חודש מנחם אב תשל"ג, ביציאתו של הרב קפלן לשדה התעופה, יצא הרבי ללוותו בדרכו לצפת, הרבי דיבר אתם דקות מספר, נתן להם מכתב כללי שיצא אז ומטבעות לצדקה. גם לילדם, מנחם מענדל שהיה בן כמה חדשים נתן מכתב ומטבעות צדקה, הרבי אמר שגם הוא הולך לשליחות, ולכשיגדל יסבירו לו את מהות הענין. הרבי חכה בחוץ עד שהם יצאו ונעלמו מן העין.

על פי הוראתו של הרבי, קודם יצא הרב קפלן לבדו לארץ, ורק כעבור עשרה ימים הגיעה אחריו רעייתו, הרבנית תחי'.

שיקום בית הכנסת צמח צדק[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית כנסת צמח צדק (צפת)

המשימה הראשונה שקיבל הרב קפלן, עם הגיעו לצפת, בשלישי לחודש מנחם אב תשל"ג, היתה לשקם את הריסות בית הכנסת החב"די העתיק שעל-שם ה"צמח-צדק". ההוראה היתה להספיק לעשות זאת כך שבימים הנוראים יוכלו כבר להתפלל בבית-הכנסת, ומיד אחר כך להקים בו "כולל". בינתיים הגיעה הבהרה נוספת מהרבי, שיתפללו במקום כבר בשבת סליחות. קבלני הבנין המקומיים ומהנדסי צפת, אמרו שהשיפוץ יארך זמן רב, ואין מה לחלום על סיומו במועד שקבע הרבי. הרב קפלן ניסה להציע לרבי שיסתפקו בפינוי ההריסות ובהקמת אוהל זמני, שבו יוכלו להתפלל בראש השנה ובימים הנוראים, אך הרבי שלל זאת לחלוטין, והבהיר שכוונתו היא למבנה קבוע וחזק. מיותר לציין שבית-הכנסת אכן שוקם, ובשבת סליחות כבר התפללו שנים וחצי מנינים של אנ"ש.

פעולות נוספות[עריכה]

בשיחת טלפון עם הרבי שקיבל הרב קפלן באותם ימים, נמסרו הוראות נוספות: לארגן תהלוכה לתשליך בראש השנה, לקחת ילדים אל הכותל המערבי, ועוד. הרבי גם התענין אודות עזרת הנשים של בית הכנסת, סדרי הלימוד וראשות הכולל.

עם הגיעו לצפת אסף הרב קפלן מריכוזי חב"ד בארץ עשרה אברכים צעירים, שהיוו את הגרעין להקמת הישוב החב"די המתחדש. לאחת המשפחות שהגיעו אז לעיר, הדגיש הרבי ב"יחידות" שעל כולם למלא אחר הוראותיו של הרב קפלן, שכן הוא השליח הראשי בעיר. וכך נוסד ה"מניין" החב"די בצפת, כאשר הנשים עוסקות בהפצת יהדות וחסידות, והאברכים יושבים ללמוד ב"כולל" שנפתח כבר בראש חודש אלול, תחלה בבית הכנסת האר"י האשכנזי ולאחר מכן עבר לבית-הכנסת המשתקם. מענין לציין שלקראת השנה החדשה קיבל כל אחד מהם מכתב מהרבי, בו איחולים לשנה הבאה החדשה ובסיומו הוסיף הרבי לכל אחד מהם: "להצלחה בשליחותם".

בד' תשרי תשמ"ט בקשר עם שנת המאתיים להולדת הצמח צדק, הונחה אבן הפינה להרחבתו של הכולל ובית הכנסת שבו, כי המקום צר היה מהכיל את כל המתפללים, על מכתבו של הרב קפלן בו כתב לרבי בין השאר על הרחבתו ושיפוצו של בית הכנסת צמח צדק, ענה הרבי בשלהי חודש שבט תשמ"ז "אזכיר עה"צ לכהנ"ל ובהוספה ולפורים שמח", כיון שהתארך הדבר ולא בא עדיין אז לידי פועל, נפתח בית כנסת חב"די נוסף בעיר, בשכונת "מאור חיים", אך כעת כששוב צר בית הכנסת מהכיל את כל עשרות המתפללים בו, הוצע שוב להרחיבו, וביום השלשים להבאתו למנוחות של השליח בהרב קפלן, בח"י בסיון, התקיים טכס שבירת הקרקע, להרחבת בית הכנסת העתיק שעל שם הצמח צדק, הטכס התקיים על ידי "קרן ארי' ליב" שהוקמה לעילוי נשמתו ולזכרו של הרב קפלן, ופועלת לפיתוח ולביסוס מוסדות חב"ד בצפת.

בניית השיכון החבד"י בצפת[עריכה]

באותם שנים החל הרב קפלן בפרוייקט הבניה הגדול, בנית שיכון חב"די בצפת. לשאלת הרב קפלן, איך לקרוא לשכונה החדשה היה מענה הרבי מלך המשיח, על ידי המזכיר הרב חדקוב, ביום כ"ח אייר תשל"ד: "במענה למכתבו מכ"ט ניסן בשאלתו בדבר השם להשכונה, יש לקרוא אותה בשם "קרית חב"ד"." אחרי מאמצים, לחצים גדולים, שתדלנויות רבות במשרדי הממשלה, שיחות רבות עם שרי השיכון דאז מר שפר ומר עופר ובעזרתם של עסקני חב"ד בארץ, החלו בבנית הקריה.

המקום - מחצבת הסיד והעפר הישנה בפאתי הר-כנען. "כאן תוקם קריית-חב"ד", אמר, ואיש לא האמין. אבל היסודות נוצקו. ביום שני, ד' דחול המועד פסח, תשל"ד, נערך "טקס גמר היסודות לבנין קרית חב"ד בצפת", בהשתתפות שר השיכון דאז מר עופר, הרב שמחה קפלן רבה של צפת באותם ימים, ראש העיר וסגנו, מנכ"ל משרד השיכון ועוד.

את הטקס אמור היה להנחות הרב שמואל חפר, אך בגלל בעיה משפחתית לא יכול היה להגיע, ובמקומו הנחה את הארוע הרב החסיד ר' צבי גרינוולד שיחי' מכפר חב"ד. הרב גרינוולד הוסיף דברי ביניים בין כל נאום ונאום על תוכן החגיגה, ובחכמה שילב את שמו של הנואם הבא בתוך דברי הקישור, בין כל נאום ונאום שרו ורקדו ובריקוד האחרון אחרי דברי שר השיכון הצטרף גם השר לריקוד למשך זמן מסוים. כתבות הופיעו בכל העיתונים דאז, וכן הקלטה מיוחדת במהדורת החדשות של הטלויזיה. רבים מאנ"ש בעשרה אוטובוסים ממרכז הארץ הגיעו לחגוג עם תושבי צפת ביום חגם.

מיד אחרי החגיגה, התקשר הרב קפלן אל הרבי, ומסר על הצלחת החגיגה וכל הפרטים. וכפי שאמר הרבי לר' יעקב כץ משיקאגו, ביחידות באותו חול המועד תשל"ה: "היה לי היום נחת רוח, התקשרו מצפת והרב קפלן סיפר שהחגיגה של הנחת היסודות היתה בהצלחה רבה. באו לחגיגה אנ"ש דכפר חב"ד, ונחלת הר חב"ד, ומירושלים ת"ו, ומכל המדינה וגם מצפת היה קהל גדול (כאן אמר הרבי מספר שאינו זכור) היתה מסיבה חמה והיו הרבה מהממשלה כולם דיברו בחמימות על ליובאוויטש, ושר השיכון אמר שהוא בטוח בהצלחת הענין כי כשליובאוויטש נעמט זיך פאר א זאך [מתעסקת במשהו במלא המרץ] היא מצליחה. רק שהוא מודיע שאם לא יצליחו ליישב הכל יהיה מוכרח להכניס פרעמדע. מעניין שכל זה היה צריך לעשות הקפלן האחר [הרב שמחה הכהן קפלן, רבה של צפת באותם ימים] שהוא כבר הרבה זמן בצפת, ולפועל עשה את זה הקפלן שאני שלחתי, (וצחק מאוד באומרו את זה)". בהתוועדות של אחרון של פסח אותה שנה, הזכיר הרבי ברכה שיהיה שלום בארץ הקודש, ואפילו חרב של שלום לא יעבור וכו', והזכיר בתוך הדברים, כפר חב"ד, כפר חב"ד החדש (הידוע כיום בתור כפר חב"ד ב'), נחלת הר חב"ד וקרית חב"ד בצפת.

בחודש טבת תשל"ו, עמד כבר השלד על תילו, בבנין ובו 109 דירות, מקום ל-7 גני ילדים,7- חנויות, ומקלטים. הרב קפלן כתב לרבי, ש"לפי התכניות תהינה הדירות מוכנות לאיכלוס, בתוך כשנה", הרבי הקיף את המילים "בתוך כשנה" וכתב: "לא קודם? פשוט שמקום לזרוז רק באם לא יגע כלל בטיב הבני' וכו'", בהמשך המכתב, המשתרע על ארבע עשר עמודים (!) תשע עשרה מענות מהרבי (!) וביניהם: על מה שכתב הרב קפלן: "לפי הוראת הרבי שבצפת צריך להיות הכל בהרחבה הוריתי לאדריכלים לתכנן ביכ"נ של קרוב לאלף מטר מרובע", הרבי הקיף את המילים "של קרוב" וכתב: "כמה מקומות ישיבה זה? כמה זמן יארך הבני'?" (ורק להזכיר שהדבר היה כשהיו בצפת רק עשר משפחות חב"דיות!) הרב קפלן כתב: "כן יצוין שתכנון המקוה היא גם כן באופן של הרחבה", והרבי הדגיש את המילים "באופן של הרחבה" בשני קווים. הרב קפלן כתב גם ש"השתדלנו ככל האפשר שהדירות תהינה בסטנדרט גבוה מאוד", הרבי הדגיש פעמים את המילים "בסטנדרט גבוה מאוד", והוסיף בצד:"ונכון". עוד כתב לרבי אודות מצב התיירות במצפת, שהיה באותה תקופה בשפל, והרבי עודד אותו לנסות לפתח את התיירות בעיר, (ומענין לציין, שא' דראש חודש אדר תשל"ה, בשולי מכתב כללי פרטי, הוסיף הרבי בכתב ידו הקדושה "הצלחה רבה בצפת ועניני' ובפרט דחב"ד ולבשו"ט) ועוד.


לא ערך זמן רב ובניית השלב הראשון הושלמה בשנת תשל"ח, זמן קצר לאחר-מכן הושלם השלב השני. השלב השלישי, "גבעת שושנה", על שם הרבנית שושנה רייזל, אמו של הנדיב הרב יוסף יצחק גוטניק, נמצא כעת בשלבי בנייה מתקדמים.

במקביל לבנייה ניצח הרב קפלן על פעולות רבות נוספות בעיר. בעוד המשאיות שופכות בטון ובנייני הענק הולכים ונבנים, הלכו והוקמו מוסדות חב"דיים בצפת בקצב מסחרר.

עסקנות ציבורית[עריכה]

אחד האתגרים שהתעוררו בתקופה הראשונה להתיישבות החב"דית בצפת, היה המחסור במוסדות חינוך מתאימים לילדים. הרב קפלן פתח אז את מוסדות החינוך היסודי, בהנהלת הרב זלמן אליהו הענדל, שזכו לשם "אור-מנחם". זהו המוסד היחיד שהרבי הסכים שיישא את שמו באותה תקופה.

בית-הספר ותלמוד-התורה לבנים, בהנהלת הרב יוסף יצחק לבקיבקר, עבר גלגולים רבים. במשך שנים התנהלו הלימודים בדירות פרטיות בקרית חב"ד, ואחרי שנים ומאבקים רבים, לאחר שנים רבות שבית-הספר שכן בדרום העיר, מרחק רב מקרית-חב"ד, עבר בית-הספר למשכנו החדש, בשכונת כנען, בסמוך לקריה.

גם בית-הספר לבנות, בהנהלת הגברת נבון, עבר גלגולים רבים. תחילה הוא שכן באותו מבנה שבו היה בית-הספר לבנים, בדרום העיר. לאחר מאבק משפטי ממושך זכה בית-הספר במבנה חדש בואדי חמרה, ורק לפני שנים מעטות הגיע אל המנוחה ואל הנחלה, בבניין חדיש ומפואר, בשכנות לקריית-חב"ד.

גני הילדים שבהנהלת הרב אהרן אליעזר צייטלין, המהווים את הבסיס העיקרי לקליטת תלמידים בבתי-הספר, מונים כיום למעלה משש-מאות ילדים וילדות בעשרים וחמשה גנים.

באותה תקופה נפתח גם בית-הספר התיכון לבנות "בית חנה", והרב שלמה רסקין התמנה כמנהלו. בתחילה שכן בית-הספר בבניין מלון "אורנים" בשכונת "כנען ב'", וכעבור כמה שנים עבר לשלב הראשון של הקמפוס, שנבנה בצמוד לקריית חב"ד. עם הזמן הוקם בצמוד לבית-הספר גם סמינר למורות, בהנהלת גיסו של הרב קפלן, הרב יוסף יצחק חיטריק. הרב קפלן מסר בסמינר שיעור קבוע ומעמיק בתורת חסידות. על מדת מסירותו ניתן ללמוד מכך שלא הסכים לקבל תשלום על שיעוריו, באומרו: "אני מוסר את השיעור כחלק משליחותי, ולא אקבל על כך תשלום נוסף"...

תוך כדי כך, שלח הרבי שלוש קבוצות של שלוחים לארץ-הקודש, חלקם לצפת וחלקם לירושלים. לפני אישורם הסופי של השמות שנבחרו לשליחות המיוחדת, התבקש הרב קפלן, כשליח הראשי לעיר, לאשר את רשימת השלוחים המיועדים לצפת. כעבור שנים סיפר הרב קפלן כי הוא אישר מיד את כל השמות. "הרי הרבי בחר אותם לשליחות, וכיצד אוכל אני להתנגד לקבלתם?!", הקשה.

השלוחים הראשונים השתכנו בעיר העתיקה בצפת, שם התרכזה הקהילה באותן שנים. בסוף שנת תשל"ח החל אכלוס קריית חב"ד.

נוסף על כל אלו, נוסד בהכוונתו ובפיקוחו של הרב קפלן מכון מיוחד להפצת תורה וחסידות בין סטודנטים צעירים דוברי-אנגלית, הבאים לצפת בסופי-שבוע ובחגים. מכון "אסנט", בהנהלת הרב שאול לייטר, עבר גם הוא בשנים האחרונות למשכן מפואר, במלון "פרידמן" לשעבר. המכון אף הרחיב את פעילותו והוא מקיים פעילויות במסגרות שונות בין העולים החדשים מחבר-המדינות.

הישיבה הגדולה והקטנה; הכולל; התיכון והסמינר "בית-חנה"; מוסדות החינוך "אור-מנחם", בהם גני הילדים ובתי-הספר לבנים ולבנות; "מכון אלטא" ומכון "אסנט"; קריית-חב"ד על כל שלביה; בית-הכנסת מהמפוארים ביותר בצפת, שעבר גם הוא למשכן של קבע אחרי שנים רבות; המקוואות המפוארים לגברים ולנשים; קרנות גמ"חים שונות שבהן התעסק הרב קפלן, בחלקן על פי הוראות מפורשות מהרבי; וקהילת חב"ד, שמזוג בודד אחר התרחבה לקהילה בת קרוב לשלש מאות משפחות, ולכשלשת אלפי תלמידים במוסדות החינוך, כל אלו נוסדו על-ידי הרב קפלן ופעלו בהכוונתו, ועדיין לא אמר די.

הרב קפלן אף כיהן במשך שתי קדנציות מלאות כחבר מועצת עיריית צפת, ומילא שורה של תפקידי מפתח בעירייה. בין שאר הישגיו יש לציין את המאמצים הגדולים, שהוכתרו בהצלחה, למינויו של הרב לוי ביסטריצקי, משלוחי הרבי לצפת, כרב העיר, לאחר שכיהן במשך מספר שנים כרב קריית-חב"ד.

במישור הארצי נמנה הרב קפלן על הבולטים שבעסקני חב"ד בארץ, וכיהן כיו"ר ארגון הגג למוסדות חב"ד וכחבר ב"אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש" ובהנהלת "כולל חב"ד" בארץ הקודש.

בט"ז אייר תשנ"ח נסע הרב קפלן לבלרוסיה, ובדרכו לעיר הבירה שלה נהרג בתאונת דרכים קשה. בנו הרב חיים חייקל קפלן ממשיך את תפקידו בהנהלת המוסדות.

קישורים חיצוניים[עריכה]