הבדלים בין גרסאות בדף "יצחק צבי אייזנבך"
(←משפחתו) |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
במשך השנים התעסק ב[[חינוך]] ובעניני [[רשת אוהלי יוסף יצחק]], וזכה לקבל תשובות רבות מהרבי בנושאים אלו במכתבים שנשלחו אליו. רבים מהמכתבים פורסמו והודפסו בסדרת הספרים "[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]]". | במשך השנים התעסק ב[[חינוך]] ובעניני [[רשת אוהלי יוסף יצחק]], וזכה לקבל תשובות רבות מהרבי בנושאים אלו במכתבים שנשלחו אליו. רבים מהמכתבים פורסמו והודפסו בסדרת הספרים "[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]]". | ||
| − | ב[[ר"ח אלול]] [[תשט"ז]] התקיימה חתונתו של הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]] באולם של ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] במשכנה הישן, בשכונת | + | ב[[ר"ח אלול]] [[תשט"ז]] התקיימה חתונתו של הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]] באולם של ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] במשכנה הישן, בשכונת מאה שערים. באותה חתונה חיבר ר' יצחק צבי את ה[[ניגון]] המפורסם "[[אימתי קאתי מר (ניגון)|אימתי קאתי מר]]" על בסיס ניגון ירושלמי עתיק "מתי יבנה המקדש". חודשיים לאחר מכן, ב[[שמחת תורה]] [[תשי"ז]], היה בחצר הרבי ר' [[יונה גרינוולד]] שהיה נוהג לשיר "מזמרת הארץ" על פי הוראת הרבי ב[[התוועדות|התוועדויות]], ובאותה הזדמנות החל לנגן את הניגון של ר' יצחק צבי, הרבי עודד ומאז התקבל הניגון כניגון חב"ד. |
הניגון הושר פעמים רבות בהתוועדויות, ובשמחת תורה [[תשי"ט]] הורה הרבי לרב [[שמואל זלמנוב]], מחבר [[ספר הניגונים]], לעשות בניגון שינוי "שאינו חוזר לברייתו", ואז להכניסו כניגון חב"ד בספר הניגונים. | הניגון הושר פעמים רבות בהתוועדויות, ובשמחת תורה [[תשי"ט]] הורה הרבי לרב [[שמואל זלמנוב]], מחבר [[ספר הניגונים]], לעשות בניגון שינוי "שאינו חוזר לברייתו", ואז להכניסו כניגון חב"ד בספר הניגונים. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
בנותיו: | בנותיו: | ||
* מרת צירה וקסלשטיין ע"ה | * מרת צירה וקסלשטיין ע"ה | ||
| − | * מרת הדסה אורנשטיין | + | * מרת הדסה אורנשטיין, אשת הרב [[יעקב אורנשטיין]] [[משגיח]] בישיבת [[תורת אמת ירושלים]]. |
* מרת לאה בוטמן | * מרת לאה בוטמן | ||
;אחיו | ;אחיו | ||
גרסה מ־18:46, 6 ביוני 2014
ר' יצחק צבי אייזנבך, מחסידי חב"ד בירושלים, בעל הניגון אימתי קאתי מר.
תולדות חייו
ר' יצחק צבי נולד לאביו ר' שמעון בנציון אייזנבך הי"ד ולאמו מרת רחל. מצד אמו הינו נכד לרבנית מנוחה רחל וצאצא לאדמו"ר הזקן.
במשך השנים התעסק בחינוך ובעניני רשת אוהלי יוסף יצחק, וזכה לקבל תשובות רבות מהרבי בנושאים אלו במכתבים שנשלחו אליו. רבים מהמכתבים פורסמו והודפסו בסדרת הספרים "אגרות קודש".
בר"ח אלול תשט"ז התקיימה חתונתו של הרב שמואל אלעזר הלפרין באולם של ישיבת תורת אמת במשכנה הישן, בשכונת מאה שערים. באותה חתונה חיבר ר' יצחק צבי את הניגון המפורסם "אימתי קאתי מר" על בסיס ניגון ירושלמי עתיק "מתי יבנה המקדש". חודשיים לאחר מכן, בשמחת תורה תשי"ז, היה בחצר הרבי ר' יונה גרינוולד שהיה נוהג לשיר "מזמרת הארץ" על פי הוראת הרבי בהתוועדויות, ובאותה הזדמנות החל לנגן את הניגון של ר' יצחק צבי, הרבי עודד ומאז התקבל הניגון כניגון חב"ד.
הניגון הושר פעמים רבות בהתוועדויות, ובשמחת תורה תשי"ט הורה הרבי לרב שמואל זלמנוב, מחבר ספר הניגונים, לעשות בניגון שינוי "שאינו חוזר לברייתו", ואז להכניסו כניגון חב"ד בספר הניגונים.
הרב אייזנבך נפטר בז' בסיוון תשע"ד ונטמן בבית העלמין הר המנוחות בירושלים.
משפחתו
- בניו
- ר' מענדל, כפר חב"ד.
- ר' שמעון אייזנבך, שליח הרבי ורב שכונת השחמון באילת.
- ר' שלמה גדליה אייזנבך
- ר' משה יהושע אייזנבך
בנותיו:
- מרת צירה וקסלשטיין ע"ה
- מרת הדסה אורנשטיין, אשת הרב יעקב אורנשטיין משגיח בישיבת תורת אמת ירושלים.
- מרת לאה בוטמן
- אחיו
- ר' חנניה יוסף אייזנבך - מעורכי האנציקלופדיה התלמודית, וראש ישיבות תומכי תמימים קרית גת תומכי תמימים בני ברק בעברו. כיום ראש מכון ללימודי הוראה בבריסל.
- ר' שלום לייב אייזנבך ממונטריאול
- ר' אברהם אייזנבך מירושלים
קישורים חיצוניים
- מכתבים מהרבי אליו שהודפסו ב"אגרות קודש"
