יורם אברג'ל

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יורם אברג'ל

המקובל הרב יורם מיכאל אברג'ל (י"ז בסיוון תשי"ז - כ"ז בתשרי תשע"ו), היה ראש מוסדות רב פעלים בנתיבות, המקורב לחסידות חב"ד ונחשב לידיד גדול של הרבי, ולאחד מגדולי המחזירים בתשובה בדרום הארץ ובעל מופתים גדול.

תולדות חיים

נולד בי"ז סיון תשי"ז במושב ברוש. בילדותו למד בבית ספר חב"ד של רשת אהלי יוסף יצחק במושב, והיה בקשר עם הרב ישבעם סגל מנהל הבי"ס ושליח הרבי במקום.

בצעירותו, למד בישיבת בני עקיבא בכפר מימון, ולאחר מכן המשיך את לימודיו בישיבות 'חברון' וישיבת 'הנגב' של ר' יששכר מאיר. עם סיום מסלול הלימודים הישיבתי, החל לעסוק בהפצת תורה ויהדות בסביבתו. ולאחר חתונתו עם זוגתו גאולה, עבר להתגורר בנתיבות, שם התקרב לרב ישראל אבוחצירא ה'בבא סאלי' ואף שימשו בחמש שנותיו האחרונות.

לרב נולדו שישה ילדים.

בכ"ח אדר תשס"ו, ביקר הרב אברג'ל בבית משיח – 770 והתוועד במקום עם תלמידי התמימים. במהלך הביקור ביקש הרב לנצל את ההזדמנות וחתם על פסק דין שהרבי מלך המשיח. בהזדמנות זו הוא בירך את הנוכחים ואמר כי "זוהי זכות גדולה להיות בבית מדרשו של קודש הקודשים מלך-המשיח". הרב חיים ששון הגיש לו את ספרו "ויקרב משיחיה" המלקט עצות משיחות הרבי כיצד לקרב את הגאולה.

לאחר מחלה קשה שהתפרצה בגופו של הרב נפטר בליל ש"ק פרשת בראשית -כ"ז בתשרי תשע"ו, בן 58. שני בניו, הרב חיים יוסף דוד והרב ישראל, הוכתרו כממשיכי דרכו.

פעילות ציבורית וקירבתו לחב"ד

בתשמ"ב בהוראת הרבי החל הרב אברג'ל למסור שיעורים בהלכה ובחסידות, ובשנת תשמ"ה הקים הרב אברג'ל ברחוב 'בן איש חי' בנתיבות כולל בשם "קול רינה רב פעלים", שעם השנים הלך והתרחב לעשרות מוסדות בדרום הארץ, הכוללים רשת חינוך מסועפת של גנים ובתי-ספר, לצד כוללים לאברכים בני תורה ברחבי הארץ השונים. עם התרחבות הלומדים בכוללים שלו הקים הרב אברג'ל את רשת החינוך "באר מים חיים", הכוללת מעונות יום, גני ילדים, בתי ספר יסודיים לבנים - "בניהו" בנתיבות ו"באר מים חיים" בבאר שבע, בית ספר יסודי לבנות "יבוא ברינה" (על שם אמו), תיכון לבנות "שפתי רננות" וישיבה קטנה "תפארת בחורים". הלימוד ברשת הכוללים ברחבי הארץ מתנהל לאורך כל שעות היממה (כוללי יום, כוללי חצות וכוללי נץ)בכל מקצועות התורה. רשת המוסדות כוללת גם את ארגון החסד "ברכת יוסף ופעולת צדיק" המחלק מזון למשפחות נזקקות.

בכל בוקר היה הרב מוסר שיעור בספר התניא בסגנונו הייחודי, בפני מאות אברכי הכולל ומשתתפים מהסביבה. שיעור תניא זה הוא אחד משיעורי תניא הקבועים הגדולים ביותר. בנוסף לכך היה הרב מוסר בכל ערב שיעורים ברחבי הארץ.

שימש כראש מוסדות 'רב פעלים', במסגרתם הוא דאג ל-4,000 אברכי כולל. הוא החשיב עצמו לחלק בלתי נפרד מחסידות חב"ד, חתם על פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח, דאג שכל אחד מאלפי האברכים הספרדים והליטאים שתחתיו יעסקו בתורת חסידות חב"ד. מי שלא עמד בכך, לא יכל להמשיך בלימודיו במוסדות.

הרב אברג'ל העסיק את אנשי הכולל שבראשותו במעשי חסד כאשר חלק מהסדר השבועי היה אריזת וחלוקת מצרכי מזון לנזקקים.

מסופר שפעם אחת, התקשר ראש ישיבה ליטאי חשוב למזכירות של הרב בכדי למחות על ביטול התורה הנגרם לאברכים בגין העיסוק במעשה החסד, כאשר הרב שמע את הדברים, אמר למזכירו שימסור ש'אנחנו חסידים של הרבי מליובאוויטשהתשובה בטלפון גררה כמה שניות של שתיקה, ואחריהם ניתוק. במקום ללכת סחור סחור, נגשתי מיד לתורף הדברים, הסביר הרב למזכירו, בתור חסידים של הרבי, ברור לנו שכל יהודי מחויב לתת מכוחו ומרצו למען הזולת ולא רק שאין בזה פחיתות כבוד, אלא ההפך הוא הנכון". באחד הפעמים כשראה רב שדיבר נגד הרבי, אמר לו "אני ממליץ לך לחזור בך לפני השקיעה ואם לא, טוב תעשה אם תכין תכריכים!" הוא גם אמר לאחד מבני משפחתו כי כל ירידתו לעולם היא כדי לרומם ולפאר את שמו של הרבי בעולם. באחת השנים שהיה הרבה רעש סביב דיבורים נגד הרבי הצהיר הרב בפומבי "כל מי שידבר נגד הרבי נשיא דורנו אין לו חלק לעולם הבא!". במעמד הכנסת ספר תורה לילדי ישראל בכותל חתם את דבריו "שנזכה שהרבי נשיא דורנו יבוא ויגאלנו תיכף ומיד ממש!"

ספריו

בשנת תשס"ז החל להדפיס את סדרת הספרים בצור ירום המבארים את 'ספר התניא'. הסדרה מבוססת על שיעוריו היומיים בתניא. בשנת תשע"ו, יצאה מהדורה שלמה הכוללת עשרה כרכים. תשעה מפרי עטו, והעשירי המשלים את ספר התניא הוא על פי שיעוריו. הסדרה מונה אחת עשרה כרכים. בנוסף שיחות הרב על הפרשיות ומועדי השנה יצאו לאור בסדרת הספרים "אמרי נעם", ד' חלקים. כחלק מהוצאתיו לאור הוציא הרב סידור תפילה בשם 'קול רינה' כאשר מיד בתחילתו עוד לפני הפסקה 'מודה אני' ציין הרב לדברי הרבי ב'היום יום' אודות 'מודה אני' של יהודי. כתבם על לוח ליבך - פתגמים מלוקטים משיעורי הרב, בסגנון לוח היום יום של חב"ד, לוקט על ידי תלמידו הרב דן

סיפורים

הרב נולד וגדל במושב ברוש בצפון מערב הנגב ובילדותו למד בבית ספר חב"ד במושב שנוהל על ידי השליח המקומי, הרב ישבעם סגל. שהותו בבית ספר חב"ד ושיעורי התניא ששמע אצל הרב סגל, עוד יתנו אותותיהם לאורך ימים ושנים בקשר החם והאוהב שהיה לרב אברג'ל עם חסידות חב"ד ועם העומד בראשה, הרבי מליובאוויטש. "אני זוכר את הרב יורם עוד כשהיה בכתה א-ב", מספר הרב סגל, "אשתי חנה ז"ל היתה המורה שלו ואני הייתי מנהל בית הספר. מההתחלה היה ניכר בו משהו לא רגיל, כל הילדים בני גילו היו שובבים קצת, לפעמים חצופים, אבל הוא היה שונה, תמיד הביע רצינות. אשתי מאוד השקיע בו כיוון שראתה שיש לו פוטנציאל, בהמשך ידוע לי שמורים נוספים נתנו בו עיניהם והשקיעו בלימוד ובחינוך שלו". בהמשך הדרך, בכיתות הגבוהות עשה הרב אברג'ל את צעדיו הראשונים בעולם החסידות, כשהשתתף בשיעורי התניא של הרב סגל, לימים התבטא הרב שבשיעורים אלו נפתח לפניו צהר לעולמה המופלא של חסידות חב"ד, צהר עליו שמר ואותו הרחיב עם השנים "מאוד שמחנו על הקשר שהוא שמר עם הרבי ועם חב"ד כל השנים", אומר הרב סגל ומוסיף, "גם אלינו היתה לו הכרת הטוב ואז הוזמנתי כמה פעמים לכולל שלו כדי למסור שיעורים בחסידות". החינוך החסידי של הרב אברג'ל בא לידי ביטוי גם במעשי החסד הרבים בהם נטלו חלק פעיל האברכים בכולל. חלק מהסדר השבועי היה אריזת וחלוקת מצרכי מזון לנזקקים. מספרים שפעם אחת, התקשר ראש ישיבה ליטאי חשוב למזכירות של הרב בכדי למחות על ביטול התורה הנגרם לאברכים בגין העיסוק במעשה החסד, 'מדובר בביטול תורה עבור אברכים שלומדים כל היום? ובכלל אין זה כבוד התורה שתלמידי חכמים יתעסקו בדברים אלו', היתה טענתו. מזכירו של הרב שמע את הדברים ומסר אותם לרב בעוד ראש הישיבה ממתין לתשובה על קו הטלפון. 'תמסור שאנחנו חסידים של הרבי מליובאוויטש', סתם הרב ולא פירש. התשובה בטלפון גררה כמה שניות של שתיקה, ואחריהם ניתוק. 'במקום ללכת סחור סחור, נגשתי מיד לתורף הדברים', הסביר הרב למזכירו, 'בתור חסידים של הרבי, ברור לנו שכל יהודי מחויב לתת מכוחו ומרצו למען הזולת ולא רק שאין בזה פחיתות כבוד, אלא ההפך הוא הנכון".באתר חבד אור אין סוף כותב עליו הרב חלוי"צ הרבי שליט"א מלך המשיח קבע סדר, שאמנם אין מספידים בליובאוויטש, אבל מספרים סיפורים אודות הנפטר. במוצאי שבת בראשית קיבלנו את הידיעה המרה על הסתלקותו של הרב יורם אברג'ל, וננסה כאן לספר אודותיו בנימה אישית. הרב אברג'ל השתתף בכמה כינוסים של "מטה משיח" ודיבר על הרבי ועל חשיבות האמונה בדבריו והליכה בדרכיו. הוא התראיין גם ל"בית משיח", כפי שפורסם כאן בגיליונות קודמים. ואף חתם על פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח וצריכה להיות ההתגלות תיכף ומיד. אך כיוון שזכיתי להתוועד פעם בכולל אצל הגאון הרב יורם אברג'ל, אספר קצת בנימה אישית מה שהי' שם. הי' זה לקראת יו"ד שבט לפני כמה שנים. פנה אלי מייסד ומנהל ישיבתנו בראשון לציון הרב יואל רוזן, שביקשו ממנו להביא אותי להתוועד בכולל אצל הרב יורם. הוא ציין שאלו שפנו אליו חששו מזה, שמא אדבר יותר מדי על משיח ועל כך שהרבי חי וקיים. אך הרב יורם, שנודע בחביבותו הגדולה לתניא, ביקש שיבוא להתוועד דווקא מי שכתב פירוש על התניא, וכנראה לא היו הרבה מועמדים נוספים הגעתי לנתיבות, וקידמו את פני כמה מחסידי חב"ד שיש להם קשר קבוע עם הרב, ואליהם פנה הרב להביא להתוועדות יו"ד שבט מי שכתב פירוש על התניא. הם סיפרו שהרב אוהב מאד את חב"ד ואת הרבי, ואומר בעצמו שיעור בתניא בכל יום לתלמידי הכולל – בכולל שלו לומדים כשלוש מאות איש, בעיקר ליטאים, שחלק חשוב מהם הם בעצמם ראשי כוללים. ולכן חשוב מאד שלא לגרום ח"ו נזק ולגרום לו להתרחק ח"ו. ולכן ביקשו שאספר בעיקר, בקשר ליו"ד שבט, סיפורים על הרבי הריי"צ. ואנא לא לדבר יותר מדי על משיח ועל חי וקיים. אמרתי שבוודאי אספר בע"ה על הרבי הריי"צ, אולם אין סיכוי שלא אדבר על "הדבר היחיד שנותר בעבודת השליחות", אם כי אשתדל מאד לעשות זאת "באופן המתקבל". לומר את האמת, קצת חששתי, ואולי קצת יותר מקצת, שלא אגרום לתוצאות בלתי רצויות, והתפללתי לה' שישים בפי את המילים הנכונות. אך הי' מונח אצלי שזו הזדמנות פז להעביר את המסר של הרבי שליט"א מלך המשיח ללא כחל ושרק לאנשים בעלי השפעה גדולה, ואסור לוותר על הזדמנות זו. כשנכנסתי, והרב קיבל את פני בלחיצת ידה חמה, שאלתי כמה זמן יש לנו לדבר. הרב יורם השיב בהתלהבות: דבר, דבר, אל תתחשב כלל בזמן! פתחתי, כפי שהבטחתי, בסיפורים על הרבי הריי"צ. סיפרתי על המאסר והגאולה של י"ב-י"ג תמוז, בעקבות הפעילות לפני כן וגם אחרי כן במסירות נפש להפצת היהדות ברוסי' הסובייטית. לאחר מכן סיפרתי את הסיפור המפורסם (שפורסם כבר לא פעם ב"בית משיח") ששמעתי אישית מהמשפיע ר' מענדל פוטרפס ומהרה"ח ר' רפאל נחמן ("פוליע") הכהן קאהן, אודות דברי הרבי הריי"צ לפני יציאתו מרוסי': "מ'דארף זיך זעהן, מ'מוז זיך זעהן, און מ'וועט זיך זעהן" (צריכים להתראות, מוכרחים להתראות, ואנו נתראה)! על ההתלהבות הגדולה של החסידים כששמעו מהרבי שעומדים להתראות עמו שוב, למרות שבדרך הטבע לא הי' שום סיכוי לכך, כשהרבי יוצא אל מאחורי מסך הברזל. על החסידים הגדולים שניסו "להרגיע" ולהסביר שאמנם אנו מקווים ומתפללים לראות זאת כפשוטו, אבל צריך להיות מוכנים לכך שהדברים אולי יישארו רק ברוחניות, ועל הרושם שזה פעל על החסידים. על אותם חסידים פשוטים שלא הסכימו בשום אופן לדברים, והמשיכו לרקוד ולשמוח בביטחון מוחלט שדברי הרבי יתקיימו כפשוטם. ולבסוף, שכל אלו אכן התראו עם הרבי הריי"צ כפשוטו. המשכתי בסיפור המפורסם על החסידים שבאמצע התוועדות בימים הקשים ביותר ברוסי' הסובייטית עשו "רכבת" וכאילו נסעו לרבי, כשהאחרים צוחקים מהם. ולבסוף, כל אלו שהיו על ה"רכבת" הדמיונית, אכן יצאו מרוסי' והגיעו לרבי. ומכאן שה"כלי" לקיום הברכה וההבטחה הוא האמונה המוחלטת בכך בפשטות. מכאן עברנו לסיפור התורה על משה רבינו שבישר על הגאולה ממצרים, "פקד פקדתי", ופעל עם ישראל ועם פרעה. אך פרעה לא רק שלא הסכים, הכביד עוד יותר את העול על ישראל, עד שמשה רבינו עצמו זעק לה' "למה הרעותה לעם הזה". ואם לא די בזה, מסופר במדרש שבדיוק אז, כשהיו כל כך זקוקים לו, משה רבינו נעלם מהשטח והלך למדין. וחז"ל אומרים ש"בזכות האמונה נגאלו ישראל ממצרים". וכך בדורנו, לפני כמה שנים יצא הרבי בהכרזה "הגיע זמן גאולתכם", ואמר שמשיח כבר נמצא ונמצא בהתגלות, והדבר היחיד שנותר בעבודת השליחות הוא קבלת פני משיח צדקנו בפועל ממש, כדי שיוכל למלאות את שליחותו ולגאול את ישראל. חזרתי על שיחת ש"פ שופטים אודות שופט ויועץ ונביא דורנו, והנבואה שישנה במלך המשיח, "לאלתר לגאולה, והנה זה משיח בא", עם ההדגשה שם שזהו "לא רק בתור חכם ושופט, אלא בתור נביא, שזהו בוודאות". וכפי שמביא שם ממאמרי רבינו הזקן שמכיוון שבא הדבר לפיו של נביא בוודאי יקוים ללא ספק. על שיחת ב' ניסן, משמעות הכרזת "יחי המלך". הבאתי את דברי חז"ל אודות משיח שנכסה וחוזר ונגלה, את דברי האריז"ל אודות משיח שמתעלה אחרי ההתגלות הראשונה "בגופו ובנפשו, על דרך עליית משה להר". את דברי רבינו הזקן שעל זמן זה נאמר שצריך את האמונה כי "דוד מלך ישראל חי וקיים", כשהכוונה למלך המשיח בתקופה זו. ושאמונה זו עצמה היא המביאה את ההתגלות. וסיימתי בהכרזת "יחי אדוננו". הרב יורם הקשיב לדברים במשך כל הזמן במלוא תשומת הלב, וכמוהו כמעט כל שלוש מאות האברכים שהיו שם. כמה פעמים באמצע, כשחששתי שמא אני מדבר יותר מדי זמן, ושאלתי אם יש עוד זמן – הרב הגיב שוב ושוב בהתלהבות: דבר, דבר, אל תחשוש! כמה פעמים באמצע הפסיק אותי הרב באומרו שראוי לנגן ניגוני רבינו הזקן וניגוני חב"ד. ניגנו "צמאה לך נפשי", "אבינו מלכנו", "ופרצת", "הושיעה את עמך", ועוד כמה ניגוני חב"ד. ושוב המשך הדיבורים בנושא זה, כשהרב אברג'ל מגיב שוב ושוב בהתלהבות: דבר, דבר, אל תחשוש! רק אחרי יותר משלוש שעות עמדו להתפלל מנחה וההתוועדות הסתיימה.

קישורים חיצוניים