יהא שמיה רבא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

במהלך הקדיש עונה הקהל: אָמֵן. בפעם השלישית הוא ממשיך יחד עם אומר הקדיש: אָמֵן, יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ, לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא יִתְבָּרֵךְ.

עניית ה"אָמֵן יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא" בקול רם ובכוונה בכל כוחו, קורעת גזר דינו של אדם, גם של שבעים שנה[1].

פירוש המילים

פירוש המילים הם: יהא שמו הגדול, מבורך לעולם ועד. פירוש אחר של המילים הוא מה שפירש במחזור ויטרי, יהא שמיה רבא שזו תפילה שאנו מתפללין שימלא שמו ככתוב[2] כי יד על כס יה שלא יהא שמו שלם וכסאו שלם עד שימחה זרעו של עמלק, ופירושו כך, יהא שמי"ה שם יה רבא, כלומר: שאנו מתפללין שיהא שמו גדול ושלם, ומבורך לעולם היא תפילה אחרת, כלומר, ומבורך לעולם הבא[3].

קדושת הקדיש

קדושת הקדיש אינה כשאר הקדושות שמשלשים בהן. היא פותחת את כל המנעולים, שוברת את שרשראות הברזל ומרסקת את כל הקליפות. הכול בשביל להביא קידוש השם לעולם כולו[4].

יוקר האמירה

הרבה שנים קודם פטרבורג (המאסר שם בשנת תקנ"ט), יצא פעם אדמו"ר הזקן לציבור ואמר: בגן עדן מרגישים ("דערהערט מען") את היוקר של עולם הזה. לא מיבעי מלאכי השרת, אפילו נאצלים הראשונים היו מוסרים הכל עבור "אמן יהא שמיה רבא" של יהודי, כשהוא אומרה בכל כוחו כפירושו בכל כוונתו, היינו - הוא לגמרי בתוך זה.

זה היה כל המאמר, והוא פעל כזו התלהבות והתלהטות אצל השומעים, ששנה שלמה אמרו "אמן יהא שמיה רבא" בהתלהטות[5]

ראו גם


הערות שוליים

  1. מסכת שבת.
  2. שמות יז.
  3. תוס' ד"ה ועונין, ברכות ג א.
  4. מלוקט משיעורי הרב שמואל בניהו
  5. היום יום י"ז אדר א'.