הבדלים בין גרסאות בדף "חיים יהודה לייב ליטווין"
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
ב[[מינסק]] הוא החל לפעול באופן לא רשמי ברבנות, אולם עזב את המקום לאחר זמן, שע"פ אחת הגרסאות משום [[גט]] שכתב בניגוד לדעת ה[[רב]] במקום.{{הערה| אייזנשטט, דור רבניו וסופריו, בערכו. להלן "לקריאה נוספת".}} | ב[[מינסק]] הוא החל לפעול באופן לא רשמי ברבנות, אולם עזב את המקום לאחר זמן, שע"פ אחת הגרסאות משום [[גט]] שכתב בניגוד לדעת ה[[רב]] במקום.{{הערה| אייזנשטט, דור רבניו וסופריו, בערכו. להלן "לקריאה נוספת".}} | ||
| − | לאחר שעזב את [[מינסק]], הוא החל לנדוד בערי [[גרמניה]] ו[[הונגריה]], באחת מנידודיו פגש אותו רבה של למברג הרב [[יוסף שאול נתנזון]] שהתרשם ממנו, ושלח מכתב המלצה לקהילה ב[[ברודי]] שימנו אותו ל[[רב]], במקום הרב שנפטר. בעקבות כך התקבל הרב ליטווין כרבה של [[ | + | לאחר שעזב את [[מינסק]], הוא החל לנדוד בערי [[גרמניה]] ו[[הונגריה]], באחת מנידודיו פגש אותו רבה של למברג הרב [[יוסף שאול נתנזון]] שהתרשם ממנו, ושלח מכתב המלצה לקהילה ב[[ברודי]] שימנו אותו ל[[רב]], במקום הרב שנפטר. בעקבות כך התקבל הרב ליטווין כרבה של [[ברודי]], ב[[ברודי]] מונה הרב ליטווין גם ל[[ראש הישיבה]] במקום. |
בשנת [[תרל"ח]] הדפיס הרב ליטווין ב[[ברודי]] את ספרו "[[שערי דעה]]". | בשנת [[תרל"ח]] הדפיס הרב ליטווין ב[[ברודי]] את ספרו "[[שערי דעה]]". | ||
גרסה מ־17:26, 18 בינואר 2021
| רבי חיים יהודה לייב ליטווין | |
|---|---|
| לידה | ת"ר |
| פטירה | י"א סיוון תרס"ג |
| השתייכות | ליטא, חב"ד |
| תפקידים נוספים | מהיושבים בליובאוויטש, רבה של הערים ברודי וסמרגון |
רבי חיים יהודה לייב ליטווין (ת"ר - י"א סיוון תרס"ג) הינו חסיד חב"ד שנטש את דרך החסידות, והיה רב בערים שונות, ביניהם ברודי וסמרגון.
תולדות חיים
נולד בשנת ת"ר לאביו הרב ישראל ליטווין בבברויסק שברוסיה, כבר בגיל 13 סיים את הש"ס, ובשנת תרי"ד התחתן עם פיגא בילא בת הגביר אברהם אבא קראסיקוב מעיר סוסניצה שבפלך צ'רניהיב, התפרסם בגאונתו וכונה "דער סאסניצער עילוי".
באותה תקופה הוא היה מה"יושבים" אצל אדמו"ר הצמח צדק, ובשל ביקורת שקיבל מהצמח צדק, הוא הוקנט ע"י חסידי חב"ד, מה שגרם לו לעזוב את החסידות, ולעבור מסוסניצה למינסק.[2]
במינסק הוא החל לפעול באופן לא רשמי ברבנות, אולם עזב את המקום לאחר זמן, שע"פ אחת הגרסאות משום גט שכתב בניגוד לדעת הרב במקום.[3]
לאחר שעזב את מינסק, הוא החל לנדוד בערי גרמניה והונגריה, באחת מנידודיו פגש אותו רבה של למברג הרב יוסף שאול נתנזון שהתרשם ממנו, ושלח מכתב המלצה לקהילה בברודי שימנו אותו לרב, במקום הרב שנפטר. בעקבות כך התקבל הרב ליטווין כרבה של ברודי, בברודי מונה הרב ליטווין גם לראש הישיבה במקום.
בשנת תרל"ח הדפיס הרב ליטווין בברודי את ספרו "שערי דעה".
בעקבות סגנונו הליטאי של הרב ליטווין, הוא סבל מקהילת קנאים חסידים שהציקו לו במקום, כמו כן בברודי נפטרו לו אשתו ובנו, אסונות אלו גרמו לו לעזוב את המקום, ואת משרת הרבנות[4].
בשנת תרמ"ז הוא מונה לרבה של העיר סמרגון, שם הוא התקרב לתנועת המוסר והיה מתומכיה, כמו כן הוא עמד במקום בראשות ישיבה גדולה.
לקריאה נוספת
- שערי דעה (מהדורה חדשה), בראש הספר: יהושע מונדשיין, "לתולדות הגאון המחבר וספרו". כפר חב"ד, תשע"ב, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ↑ כתב יד זה מתוארך לשנת תר"כ-תרכ"ו, נדפס באגרות קודש אדמו"ר הצמח צדק עמוד שסא ועמוד תיג.
- ↑ יהושע מונדשיין, לתולדות הגאון המחבר וספרו, שערי דעה, כפר חב"ד תשע"ב, עמ' 2.
- ↑ אייזנשטט, דור רבניו וסופריו, בערכו. להלן "לקריאה נוספת".
- ↑ נ"מ גלבר, תולדות יהודי ברודי, בתוך: ערים ואמהות בישראל: ברודי, ירושלים תשט"ו, עמ' 301. מצוטט אצל מונדשיין, לתולדות הגאון המחבר, להלן "קישורים חיצוניים". הערה 116.
