הבדלים בין גרסאות בדף "הלל משה מעשיל גלבשטיין"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " [הצמח צדק]] " ב־" הצמח צדק ") |
|||
| (22 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | הרב '''הלל משה מעשל גלבשטיין''' ([[ד' בכסלו]] [[תקצ"ד]] - [[כ"ד בחשון]] [[תרס"ח]]) היה [[תלמיד חכם]] מחסידי אדמו"ר הצמח צדק. | + | הרב '''הלל משה מעשל גלבשטיין''' ([[ד' בכסלו]] [[תקצ"ד]] - [[כ"ד בחשון]] [[תרס"ח]]) היה [[תלמיד חכם]] מחסידי אדמו"ר הצמח צדק, שנמנה במשך תקופה גם על חסידי גור, והתיישב באחרית ימיו ב[[ירושלים]] שם נמנה על דמויות ההוד של ההתיישבות היהודית בעיר. |
| + | |||
| + | ==תולדות חיים== | ||
| + | הרב גלבשטיין נולד בביאליסטוק ב[[ד' כסלו]] [[תקצ"ד]] לאביו ר' צבי הירש, תלמיד חכם ועסקן, ולבלומה לאה, שהייתה הדור השנים עשר ל[[של"ה]] הקדוש. | ||
| − | |||
| − | |||
בצעירותו התרשם מאווירת הדביקות של שטיבל חסידי קוצק שבעירו, ונעשה לחסיד קוצק. פעמים מספר נסע לקוצק בלא ידיעת הוריו. | בצעירותו התרשם מאווירת הדביקות של שטיבל חסידי קוצק שבעירו, ונעשה לחסיד קוצק. פעמים מספר נסע לקוצק בלא ידיעת הוריו. | ||
| − | + | [[נישואין|נשא]] את בתו של רבי אליהו מסוקולקה, מחשובי חסידי קוצק שבעיר. ישב בקוצק עשר שנים, והתקרב מאוד לרבי [[מנחם מנדל מקוצק]]. | |
באישורו המיוחד של ה'שרף' מקוצק נסע ל[[ליובאוויטש]], ללמוד מדרכה של [[חסידות חב"ד]], דבר שלא היה מקובל בין חסידי [[פולין]]. ר' מעשיל נשאר בלובביץ כחצי שנה, כש[[אדמו"ר הצמח צדק]] מקרב אותו אליו. | באישורו המיוחד של ה'שרף' מקוצק נסע ל[[ליובאוויטש]], ללמוד מדרכה של [[חסידות חב"ד]], דבר שלא היה מקובל בין חסידי [[פולין]]. ר' מעשיל נשאר בלובביץ כחצי שנה, כש[[אדמו"ר הצמח צדק]] מקרב אותו אליו. | ||
גם לאחר חזרתו לקוצק, שמר אמונים לבעל [[הצמח צדק]] וראה בו את רבו המובהק. לאחר פטירת ה'שרף' מקוצק, המשיך לנסוע לרבי [[יצחק מאיר אלתר]] מ[[גור]]. | גם לאחר חזרתו לקוצק, שמר אמונים לבעל [[הצמח צדק]] וראה בו את רבו המובהק. לאחר פטירת ה'שרף' מקוצק, המשיך לנסוע לרבי [[יצחק מאיר אלתר]] מ[[גור]]. | ||
| + | |||
לאחר פטירתם של ה"חידושי הרי"מ" וה"צמח צדק", החליט ר' גלבשטיין לעלות ל[[ארץ ישראל]]. בראשית שנת [[תרכ"ט]] הוא הגיע ל[[ירושלים]], והיה הנציג הראשון של חסידות קוצק בארץ. לפרנסתו פתח בית מאפה, כשאשתו מוכרת בחנות המאפייה, וגלבשטיין למד תורה. על אשתו ציווה לסגור את החנות כאשר הרווח בחנות יגיע לכדי פרנסת השבוע, בטענו שגם האחרים צריכים להתפרנס. | לאחר פטירתם של ה"חידושי הרי"מ" וה"צמח צדק", החליט ר' גלבשטיין לעלות ל[[ארץ ישראל]]. בראשית שנת [[תרכ"ט]] הוא הגיע ל[[ירושלים]], והיה הנציג הראשון של חסידות קוצק בארץ. לפרנסתו פתח בית מאפה, כשאשתו מוכרת בחנות המאפייה, וגלבשטיין למד תורה. על אשתו ציווה לסגור את החנות כאשר הרווח בחנות יגיע לכדי פרנסת השבוע, בטענו שגם האחרים צריכים להתפרנס. | ||
| − | גדולי ירושלים עמדו על טיבו של ר' גלבשטיין. האדר"ת, רבה של ירושלים, למד איתו באופן קבוע שיעור בהלכה, והתייחס אליו כתלמיד לרב. הרב [[שניאור זלמן פרדקין]] (ה"תורת חסד"), רבה של לובלין | + | גדולי [[ירושלים]] עמדו על טיבו של ר' גלבשטיין. האדר"ת, רבה של ירושלים, למד איתו באופן קבוע שיעור בהלכה, והתייחס אליו כתלמיד לרב. הרב [[שניאור זלמן פרדקין]] (בעל ה"תורת חסד"), רבה של לובלין שעבר לגור בירושלים, נהג להתייעץ איתו בשאלות קשות. הגאון מבריסק, רבי יהושע ליב דיסקין, התפעל מגאונותו ומחריפותו. |
ארבע פעמים בשנה היה נוסע לעיר [[חברון]], ללמוד יחד עם רבי [[חיים חזקיהו מדיני]] רבה של העיר, בעקבות הידידות המיוחדת שנקשרה ביניהם. | ארבע פעמים בשנה היה נוסע לעיר [[חברון]], ללמוד יחד עם רבי [[חיים חזקיהו מדיני]] רבה של העיר, בעקבות הידידות המיוחדת שנקשרה ביניהם. | ||
| − | ר' מעשיל היה מרבה בצומות ובסיגופים, כאשר הוא יושב בדירתו, ליד החלון, ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]], כשדרך החלון ניתן לראות את ה[[כותל המערבי]], כולו שרוי בציפייה ל[[גאולה]]. הוא הגה רעיון להציב משמרות ל[[הר הבית]], כמו שהיה בזמן ה[[בית המקדש|מקדש]], וזאת על פי שיטתו, ש[[שילוח מן המחנה|מצוות שמירת המקדש]] נוהגת גם בזמן הזה. את דעתו זו פירסם בספרו "משכנות לאביר יעקב", דבר שיצר פולמוס נרחב בין גדולי התורה בירושלים בעת ההיא | + | ר' מעשיל היה מרבה בצומות ובסיגופים, כאשר הוא יושב בדירתו, ליד החלון, ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]], כשדרך החלון ניתן לראות את ה[[כותל המערבי]], כולו שרוי בציפייה ל[[גאולה]]. הוא הגה רעיון להציב משמרות ל[[הר הבית]], כמו שהיה בזמן ה[[בית המקדש|מקדש]], וזאת על פי שיטתו, ש[[שילוח מן המחנה|מצוות שמירת המקדש]] נוהגת גם בזמן הזה. את דעתו זו פירסם בספרו "משכנות לאביר יעקב", דבר שיצר פולמוס נרחב בין גדולי התורה בירושלים בעת ההיא{{הערה|ראה שיחת ש"פ שמיני תש"נ (חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה להרמב"ם שיחה כ').}}. |
| − | |||
| − | |||
| − | + | נפטר ביום [[כ"ד חשון]] [[תרס"ח]], בהיותו בעיר [[חברון]], ושם הובא למנוחות בחלקת חב"ד. | |
== חיבוריו == | == חיבוריו == | ||
| − | * | + | *[http://hebrewbooks.org/35705 תפילה למשה] (תרנ"ח, ירושלים) - [[סידור האר"י]] עם חידושים ופירוש על סדר ה[[תפילה]]. |
*חוסן ישועות (תרמ"ד, ירושלים) - חידושים על [[מסכת בבא קמא]]. | *חוסן ישועות (תרמ"ד, ירושלים) - חידושים על [[מסכת בבא קמא]]. | ||
*אור לישרים, (תרמ"ט, ירושלים) - הכולל חידושים על מסכת [[פסחים]], קונטרס אור זרוע לצדיק (שבו קטעים המיועדים להיאמר על קברו של שמעון הצדיק בירושלים), ספר פתיל תכלת (בו הוא תוקף בחריפות את הצעתו של ה[[גרשון העניך ליינר|אדמו"ר מרדזין]] לחדש את התכלת, וכן את הרב עקיבא יוסף שלזינגר, איש ירושלים, שתמך בהצעה זו). | *אור לישרים, (תרמ"ט, ירושלים) - הכולל חידושים על מסכת [[פסחים]], קונטרס אור זרוע לצדיק (שבו קטעים המיועדים להיאמר על קברו של שמעון הצדיק בירושלים), ספר פתיל תכלת (בו הוא תוקף בחריפות את הצעתו של ה[[גרשון העניך ליינר|אדמו"ר מרדזין]] לחדש את התכלת, וכן את הרב עקיבא יוסף שלזינגר, איש ירושלים, שתמך בהצעה זו). | ||
*משכנות לאביר יעקב (תרמ"א-תרנ"ד, ירושלים)- יש בו שלשה חלקים: | *משכנות לאביר יעקב (תרמ"א-תרנ"ד, ירושלים)- יש בו שלשה חלקים: | ||
| − | : א | + | : א. טוב ארץ הצבי; חידושים ושו"ת במצוות שמירת המקדש בזמן הזה. |
| − | : ב | + | : ב. טהרת הקדש; חידושים ושו"ת בדיני קדושת [[כותל המערבי]] בזמן הזה. |
| − | : ג | + | : ג. אור לישרים; ביאורים על דרך הרמז והסוד בענין שמירת המקדש. |
| + | |||
| + | ==לקריאה נוספת== | ||
| + | *'''ר' מעשיל גלבשטיין | קוצק־ליובאוויטש־ירושלים''', במדור הסיפור החסידי בגליון 'ואביטה נפלאות' פרשת חיי שרה תשפ"ב | ||
| + | *'''אומרים כי הרבי הוא המשיח''', שבועון בית משיח גליון י"א ניסן תשס"ו עמוד 64 | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| − | * [http://toladot.blogspot.com/2009/12/blog-post_04.html תולדות משפחת גלבשטיין], תולדות ושורשים בעם ישראל | + | * [http://toladot.blogspot.com/2009/12/blog-post_04.html תולדות משפחת גלבשטיין], תולדות ושורשים בעם ישראל. |
| + | * [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=4403&CategoryID=1093 כתביו וספריו של ה"משכנות לאביר יעקב"] | ||
| − | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק | + | {{הערות שוליים}} |
| − | [[קטגוריה: | + | {{מיון רגיל:גלבשטיין, הלל משה מעשיל}} |
| + | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | ||
| + | [[קטגוריה:חסידי גור לשעבר]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים בירושלים]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תקצ"ד]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרס"ח]] | ||
| + | [[קטגוריה:משפחת גלבשטיין]] | ||
גרסה מ־12:50, 21 באפריל 2024
הרב הלל משה מעשל גלבשטיין (ד' בכסלו תקצ"ד - כ"ד בחשון תרס"ח) היה תלמיד חכם מחסידי אדמו"ר הצמח צדק, שנמנה במשך תקופה גם על חסידי גור, והתיישב באחרית ימיו בירושלים שם נמנה על דמויות ההוד של ההתיישבות היהודית בעיר.
תוכן עניינים
תולדות חיים
הרב גלבשטיין נולד בביאליסטוק בד' כסלו תקצ"ד לאביו ר' צבי הירש, תלמיד חכם ועסקן, ולבלומה לאה, שהייתה הדור השנים עשר לשל"ה הקדוש.
בצעירותו התרשם מאווירת הדביקות של שטיבל חסידי קוצק שבעירו, ונעשה לחסיד קוצק. פעמים מספר נסע לקוצק בלא ידיעת הוריו.
נשא את בתו של רבי אליהו מסוקולקה, מחשובי חסידי קוצק שבעיר. ישב בקוצק עשר שנים, והתקרב מאוד לרבי מנחם מנדל מקוצק.
באישורו המיוחד של ה'שרף' מקוצק נסע לליובאוויטש, ללמוד מדרכה של חסידות חב"ד, דבר שלא היה מקובל בין חסידי פולין. ר' מעשיל נשאר בלובביץ כחצי שנה, כשאדמו"ר הצמח צדק מקרב אותו אליו.
גם לאחר חזרתו לקוצק, שמר אמונים לבעל הצמח צדק וראה בו את רבו המובהק. לאחר פטירת ה'שרף' מקוצק, המשיך לנסוע לרבי יצחק מאיר אלתר מגור.
לאחר פטירתם של ה"חידושי הרי"מ" וה"צמח צדק", החליט ר' גלבשטיין לעלות לארץ ישראל. בראשית שנת תרכ"ט הוא הגיע לירושלים, והיה הנציג הראשון של חסידות קוצק בארץ. לפרנסתו פתח בית מאפה, כשאשתו מוכרת בחנות המאפייה, וגלבשטיין למד תורה. על אשתו ציווה לסגור את החנות כאשר הרווח בחנות יגיע לכדי פרנסת השבוע, בטענו שגם האחרים צריכים להתפרנס.
גדולי ירושלים עמדו על טיבו של ר' גלבשטיין. האדר"ת, רבה של ירושלים, למד איתו באופן קבוע שיעור בהלכה, והתייחס אליו כתלמיד לרב. הרב שניאור זלמן פרדקין (בעל ה"תורת חסד"), רבה של לובלין שעבר לגור בירושלים, נהג להתייעץ איתו בשאלות קשות. הגאון מבריסק, רבי יהושע ליב דיסקין, התפעל מגאונותו ומחריפותו.
ארבע פעמים בשנה היה נוסע לעיר חברון, ללמוד יחד עם רבי חיים חזקיהו מדיני רבה של העיר, בעקבות הידידות המיוחדת שנקשרה ביניהם.
ר' מעשיל היה מרבה בצומות ובסיגופים, כאשר הוא יושב בדירתו, ליד החלון, בעיר העתיקה, כשדרך החלון ניתן לראות את הכותל המערבי, כולו שרוי בציפייה לגאולה. הוא הגה רעיון להציב משמרות להר הבית, כמו שהיה בזמן המקדש, וזאת על פי שיטתו, שמצוות שמירת המקדש נוהגת גם בזמן הזה. את דעתו זו פירסם בספרו "משכנות לאביר יעקב", דבר שיצר פולמוס נרחב בין גדולי התורה בירושלים בעת ההיא[1].
נפטר ביום כ"ד חשון תרס"ח, בהיותו בעיר חברון, ושם הובא למנוחות בחלקת חב"ד.
חיבוריו
- תפילה למשה (תרנ"ח, ירושלים) - סידור האר"י עם חידושים ופירוש על סדר התפילה.
- חוסן ישועות (תרמ"ד, ירושלים) - חידושים על מסכת בבא קמא.
- אור לישרים, (תרמ"ט, ירושלים) - הכולל חידושים על מסכת פסחים, קונטרס אור זרוע לצדיק (שבו קטעים המיועדים להיאמר על קברו של שמעון הצדיק בירושלים), ספר פתיל תכלת (בו הוא תוקף בחריפות את הצעתו של האדמו"ר מרדזין לחדש את התכלת, וכן את הרב עקיבא יוסף שלזינגר, איש ירושלים, שתמך בהצעה זו).
- משכנות לאביר יעקב (תרמ"א-תרנ"ד, ירושלים)- יש בו שלשה חלקים:
- א. טוב ארץ הצבי; חידושים ושו"ת במצוות שמירת המקדש בזמן הזה.
- ב. טהרת הקדש; חידושים ושו"ת בדיני קדושת כותל המערבי בזמן הזה.
- ג. אור לישרים; ביאורים על דרך הרמז והסוד בענין שמירת המקדש.
לקריאה נוספת
- ר' מעשיל גלבשטיין | קוצק־ליובאוויטש־ירושלים, במדור הסיפור החסידי בגליון 'ואביטה נפלאות' פרשת חיי שרה תשפ"ב
- אומרים כי הרבי הוא המשיח, שבועון בית משיח גליון י"א ניסן תשס"ו עמוד 64
קישורים חיצוניים
- תולדות משפחת גלבשטיין, תולדות ושורשים בעם ישראל.
- כתביו וספריו של ה"משכנות לאביר יעקב"
הערות שוליים
- ↑ ראה שיחת ש"פ שמיני תש"נ (חידושים וביאורים בהלכות בית הבחירה להרמב"ם שיחה כ').
