הלל משה מעשיל גלבשטיין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הרב הלל משה מעשל גלבשטיין (ד' בכסלו תקצ"ד - כ"ד בחשון תרס"ח) היה תלמיד חכם מחסידי אדמו"ר הצמח צדק.

תולדות חיים[עריכה]

הרב גלבשטיין נולד בביאליסטוק בד' כסליו תקצ"ד לאביו ר' צבי הירש, תלמיד חכם ועסקן, ולבלומה לאה, שהייתה הדור השנים עשר לשל"ה הקדוש. בצעירותו התרשם מאווירת הדביקות של שטיבל חסידי קוצק שבעירו, ונעשה לחסיד קוצק. פעמים מספר נסע לקוצק בלא ידיעת הוריו.

נשא את בתו של רבי אליהו מסוקולקה, מחשובי חסידי קוצק שבעיר. ישב בקוצק עשר שנים, והתקרב מאוד לרבי מנחם מנדל מקוצק.

באישורו המיוחד של ה'שרף' מקוצק נסע לליובאוויטש, ללמוד מדרכה של חסידות חב"ד, דבר שלא היה מקובל בין חסידי פולין. ר' מעשיל נשאר בלובביץ כחצי שנה, כשאדמו"ר הצמח צדק מקרב אותו אליו.

גם לאחר חזרתו לקוצק, שמר אמונים לבעל הצמח צדק וראה בו את רבו המובהק. לאחר פטירת ה'שרף' מקוצק, המשיך לנסוע לרבי יצחק מאיר אלתר מגור. לאחר פטירתם של ה"חידושי הרי"מ" וה"צמח צדק", החליט ר' גלבשטיין לעלות לארץ ישראל. בראשית שנת תרכ"ט הוא הגיע לירושלים, והיה הנציג הראשון של חסידות קוצק בארץ. לפרנסתו פתח בית מאפה, כשאשתו מוכרת בחנות המאפייה, וגלבשטיין למד תורה. על אשתו ציווה לסגור את החנות כאשר הרווח בחנות יגיע לכדי פרנסת השבוע, בטענו שגם האחרים צריכים להתפרנס.

גדולי ירושלים עמדו על טיבו של ר' גלבשטיין. האדר"ת, רבה של ירושלים, למד איתו באופן קבוע שיעור בהלכה, והתייחס אליו כתלמיד לרב. הרב שניאור זלמן פרדקין (ה"תורת חסד"), רבה של לובלין] שעבר לגור בירושלים, נהג להתייעץ איתו בשאלות קשות. הגאון מבריסק, רבי יהושע ליב דיסקין, התפעל מגאונותו ומחריפותו.

ארבע פעמים בשנה היה נוסע לעיר חברון, ללמוד יחד עם רבי חיים חזקיהו מדיני רבה של העיר, בעקבות הידידות המיוחדת שנקשרה ביניהם.

ר' מעשיל היה מרבה בצומות ובסיגופים, כאשר הוא יושב בדירתו, ליד החלון, בעיר העתיקה, כשדרך החלון ניתן לראות את הכותל המערבי, כולו שרוי בציפייה לגאולה. הוא הגה רעיון להציב משמרות להר הבית, כמו שהיה בזמן המקדש, וזאת על פי שיטתו, שמצוות שמירת המקדש נוהגת גם בזמן הזה. את דעתו זו פירסם בספרו "משכנות לאביר יעקב", דבר שיצר פולמוס נרחב בין גדולי התורה בירושלים בעת ההיא.

הוא נפטר ביום כ"ד חשון תרס"ח, בהיותו בעיר חברון, ושם הובא למנוחות בחלקת חב"ד.


חיבוריו[עריכה]

  • תפלה למשה (תרנ"ח, ירושלים) - סידור האר"י עם חידושים ופירוש על סדר התפילה.
  • חוסן ישועות (תרמ"ד, ירושלים) - חידושים על מסכת בבא קמא.
  • אור לישרים, (תרמ"ט, ירושלים) - הכולל חידושים על מסכת פסחים, קונטרס אור זרוע לצדיק (שבו קטעים המיועדים להיאמר על קברו של שמעון הצדיק בירושלים), ספר פתיל תכלת (בו הוא תוקף בחריפות את הצעתו של האדמו"ר מרדזין לחדש את התכלת, וכן את הרב עקיבא יוסף שלזינגר, איש ירושלים, שתמך בהצעה זו).
  • משכנות לאביר יעקב (תרמ"א-תרנ"ד, ירושלים)- יש בו שלשה חלקים:
א: טוב ארץ הצבי; חידושים ושו"ת במצוות שמירת המקדש בזמן הזה.
ב: טהרת הקדש; חידושים ושו"ת בדיני קדושת כותל המערבי בזמן הזה.
ג: אור לישרים; ביאורים על דרך הרמז והסוד בענין שמירת המקדש.

קישורים חיצוניים[עריכה]