הבדלים בין גרסאות בדף "דף היומי"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "|thumb" ב־"|ממוזער") |
צוברענגען משיח (שיחה | תרומות) |
||
| (22 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:דף היומי.jpg|200px|ממוזער|שמאל|הלוח שערך רבי מאיר שפירא, עם תחילת המחזור הראשון של הדף היומי.]] | [[קובץ:דף היומי.jpg|200px|ממוזער|שמאל|הלוח שערך רבי מאיר שפירא, עם תחילת המחזור הראשון של הדף היומי.]] | ||
| − | תקנת לימוד ה'''דף היומי''' ב[[תלמוד בבלי]], הינה תקנה שנתקנה על ידי הרב [[מאיר שפירא]] מלובלין בכנסייה הגדולה של [[אגודת ישראל]], בשנת [[תרפ"ג]] ב[[אוסטריה]]. | + | תקנת לימוד ה'''דף היומי''' ב[[תלמוד בבלי]], הינה תקנה שנתקנה על ידי הרב [[מאיר שפירא]] מלובלין בכנסייה הגדולה של [[אגודת ישראל]], בשנת [[תרפ"ג]] ב[[אוסטריה]]. התקנה לא התקבלה בקרב אדמו"רי וחסידי ליובאוויטש. |
| + | |||
== תקנת הדף היומי בחב"ד == | == תקנת הדף היומי בחב"ד == | ||
| − | למרות שדף היומי נתקן על ידי גדולי ישראל, היו מגדולי ישראל שלא קיבלו אותה, והיו אף כאלו ששללו אותה | + | למרות שדף היומי נתקן על ידי גדולי ישראל, היו מגדולי ישראל שלא קיבלו אותה, והיו אף כאלו ששללו אותה, וכך גם בקרב רבותינו נשיאינו וחסידי חב"ד{{הערה|יש הטוענים שהסיבה לכך היא כיון שתקנה זו נחשבה למאגדת סביב מפלגה מסויימת, ונחשבה אקט פוליטי, אך הרבי הזכיר בקשר לכך סיבות אחרות, וראו לקמן.}}. |
| − | + | היו מקרים, בהם [[אדמו"ר הריי"צ]] עודד בעלי בתים ללמוד במסגרת תקנת "הדף היומי"{{הערה|זיכרון לבני ישראל, עמ' רל"ב, אגרות קודש הריי"צ, חלק ז', עמ' ק"כ, חלק י"ד אגרת ה'מ"ד.}}, אך אלו מקרים חריגים בלבד, ובקרב חסידי חב"ד כמעט ואין שיעורים בדף היומי. | |
| − | + | הרבי הזכיר באחת משיחותיו שאדמו"ר הריי"צ לא הורה לתלמידי התמימים ללמוד במסגרת התקנה{{הערה|בהנחה פרטית כתוב שלא ציוה להתמימים שילמדו זה, וזה גופא מורה תכלית השלילה בזה [https://drive.google.com/file/d/1M8qoJBgVDW5sIYTrXmtXBHz1fKvdaZlA הנחה פרטית משיחה זו].}}{{הערה|שם=שלח|שיחת שבת [[פרשת שלח]], [[שבת מברכים|מברכים]] ה[[חודש תמוז]], [[תשמ"ח]] ([[תוכן קצר]], [https://drive.google.com/file/d/1zOXFPrqL5BVQa1rO9TiYmZxOV0pz5WvK סעיף ז'-ח']).}}. הרבי הסביר זאת, שמכך מובן שהתקנה לא שייכת לכלל ישראל, ו"{{מונחון|נהרא נהרא ופשטיה|נהרות הבאים ממקור אחד ומתפשטים לכיוונים שונים}}"; ואחת הסיבות לכך היא – כיוון שהדבר יכול להמעיט בשאר השיעורים שיש ללמוד, וגדולי ישראל שקבלו את התקנה או ששללו בתחילה ואחר כך שינו את דעתם, סוברים שלמצב הפרטי של העדה שלהם התקנה יכולה להועיל{{הערה|שם=שלח}}. ומפני שאין זה שייך לכל עם ישראל לכן אין צורך להשתתף בה. | |
הרבי נתן לזה דוגמה מכך שבעת הקרבת קרבנות הנשיאים, דעתו של [[אהרן]] חלשה רק כשכל הנשיאים הקריבו{{הערה|ראה פירוש רש"י, תחילת פרשת בהעלותך.}}, כיוון שרק אז התברר שהקרבה זו שייכת לכלל ישראל, אך בימים הקודמים ניתן היה לחשוב שהדבר שייך רק לעניין פרטי של שבטים מסויימים{{הערה|שם=שלח}}. | הרבי נתן לזה דוגמה מכך שבעת הקרבת קרבנות הנשיאים, דעתו של [[אהרן]] חלשה רק כשכל הנשיאים הקריבו{{הערה|ראה פירוש רש"י, תחילת פרשת בהעלותך.}}, כיוון שרק אז התברר שהקרבה זו שייכת לכלל ישראל, אך בימים הקודמים ניתן היה לחשוב שהדבר שייך רק לעניין פרטי של שבטים מסויימים{{הערה|שם=שלח}}. | ||
| שורה 12: | שורה 13: | ||
לאחר אמירת השיחה, הרבי הורה להשמיט את אזכור דף היומי מההנחה, ולכן הקטע לא קיים בכל ההנחות. | לאחר אמירת השיחה, הרבי הורה להשמיט את אזכור דף היומי מההנחה, ולכן הקטע לא קיים בכל ההנחות. | ||
| − | + | עם זאת ישנם התייחסויות חיוביות של הרבי ללומדים במסלול הדף יומי{{הערה|כך לדוגמא עודד הרבי את הרב [[יעקב בן ציון יורקוביץ']] ממונטריאול שמסר שיעור קבוע בדף היומי.}}, וגם ללימוד דף יומי בירושלמי שנתייסדה ע"י האדמו"ר מגור שתמך הרבי הרבה בתקנה זו{{הערה|1=ראו לדוגמה בשיחה בעת ביקור האדמו"ר מגור (התוועדויות תשד"מ כרך ב' עמוד 1047 ואילך, ובפרט בעמוד 1051).}}. הרבי אף אמר אודות לימוד "דף היומי" - "שזהו מנהג שנקבע על ידי גדולי ישראל, וקשור עם זכות הרבים"{{הערה|ש"פ ראה מבה"ח מנ"א תשמ"ב, תורת מנחם התוועדויות, חלק ד', ע' 2075.}}. | |
| − | + | גם הפלגים בציבור החרדי המתנגדים ל[[אגודת ישראל]], כ[[העדה החרדית]] ו[[סאטמר]], לא לומדים דף היומי, כדי להדגיש את אי שייכותם לאגודת ישראל, שדף היומי נועד לאחד את עם ישראל סביבה. | |
| − | [[ | + | ==מקור קדום== |
| + | אחרי פטירת [[המגיד ממזריטש]] התכנסו תלמידי המגיד יחד עם [[אדמו"ר הזקן]] וכבר אז קבעו תקנה שבכל יום ילמדו דף גמרא{{הערה|'התמים' חוברת ב' עמודים נא-נב. נדפס גם באוצר סיפורי חב"ד חלק ג' ע' 15.}}. | ||
| − | == | + | ==מסלולי לימוד גמרא חב"דיים== |
| − | + | *[[חלוקת הש"ס]]. [[אדמו"ר הזקן]] תיקן חלוקת הש"ס בכל שנה ושנה בי"ט כסלו, והדבר נהוג מאז אדמו"ר הזקן ועד ימינו. כך ניתן ללמוד את המסכת בשלימות ובעמקות יותר לפי ערך במהלך השנה. | |
| − | + | *'''לימוד מסכת סוטה'''. במהלך ימי [[ספירת העומר]] נוהגים חסידי חב"ד ללמוד את [[מסכת סוטה]], דף ליום. | |
| − | |||
| − | + | *'''עמוד ליום'''. [[הרבי הריי"צ]] הורה בשיחות [[שמחת תורה]] ו[[י"ט כסלו]] [[תרפ"ג]] ללמוד עמוד גמרא ביום. אך לא נקבע מסלול משותף (התקנה קדמה בחצי שנה לתקנת הדף היומי). | |
| + | ==ראו גם== | ||
| + | *[[דף היומי בירושלמי]] | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | *'''[www.amudyomichabad.com/he אתר עמוד יומי]''' | ||
* [https://col.org.il/news/122352 הקשר המיוחד של רבותינו נשיאנו למחולל 'הדף היומי'] {{COL}} | * [https://col.org.il/news/122352 הקשר המיוחד של רבותינו נשיאנו למחולל 'הדף היומי'] {{COL}} | ||
| + | *'''[https://anash.org/what-was-our-rebbeims-position-on-daf-yomi/ מהי עמדת רבותינו נשיאינו בענין דף היומי?]''' {{אנש}} | ||
| + | *'''[https://col.org.il/news/142908 עמוד יומי חב"ד מציינים מאה שנה לקריאתו של הרבי הריי"צ]''' {{COL}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||
גרסה אחרונה מ־18:01, 27 במרץ 2024
תקנת לימוד הדף היומי בתלמוד בבלי, הינה תקנה שנתקנה על ידי הרב מאיר שפירא מלובלין בכנסייה הגדולה של אגודת ישראל, בשנת תרפ"ג באוסטריה. התקנה לא התקבלה בקרב אדמו"רי וחסידי ליובאוויטש.
תוכן עניינים
תקנת הדף היומי בחב"ד[עריכה]
למרות שדף היומי נתקן על ידי גדולי ישראל, היו מגדולי ישראל שלא קיבלו אותה, והיו אף כאלו ששללו אותה, וכך גם בקרב רבותינו נשיאינו וחסידי חב"ד[1].
היו מקרים, בהם אדמו"ר הריי"צ עודד בעלי בתים ללמוד במסגרת תקנת "הדף היומי"[2], אך אלו מקרים חריגים בלבד, ובקרב חסידי חב"ד כמעט ואין שיעורים בדף היומי.
הרבי הזכיר באחת משיחותיו שאדמו"ר הריי"צ לא הורה לתלמידי התמימים ללמוד במסגרת התקנה[3][4]. הרבי הסביר זאת, שמכך מובן שהתקנה לא שייכת לכלל ישראל, ו"נהרא נהרא ופשטיה"; ואחת הסיבות לכך היא – כיוון שהדבר יכול להמעיט בשאר השיעורים שיש ללמוד, וגדולי ישראל שקבלו את התקנה או ששללו בתחילה ואחר כך שינו את דעתם, סוברים שלמצב הפרטי של העדה שלהם התקנה יכולה להועיל[4]. ומפני שאין זה שייך לכל עם ישראל לכן אין צורך להשתתף בה.
הרבי נתן לזה דוגמה מכך שבעת הקרבת קרבנות הנשיאים, דעתו של אהרן חלשה רק כשכל הנשיאים הקריבו[5], כיוון שרק אז התברר שהקרבה זו שייכת לכלל ישראל, אך בימים הקודמים ניתן היה לחשוב שהדבר שייך רק לעניין פרטי של שבטים מסויימים[4].
לאחר אמירת השיחה, הרבי הורה להשמיט את אזכור דף היומי מההנחה, ולכן הקטע לא קיים בכל ההנחות.
עם זאת ישנם התייחסויות חיוביות של הרבי ללומדים במסלול הדף יומי[6], וגם ללימוד דף יומי בירושלמי שנתייסדה ע"י האדמו"ר מגור שתמך הרבי הרבה בתקנה זו[7]. הרבי אף אמר אודות לימוד "דף היומי" - "שזהו מנהג שנקבע על ידי גדולי ישראל, וקשור עם זכות הרבים"[8].
גם הפלגים בציבור החרדי המתנגדים לאגודת ישראל, כהעדה החרדית וסאטמר, לא לומדים דף היומי, כדי להדגיש את אי שייכותם לאגודת ישראל, שדף היומי נועד לאחד את עם ישראל סביבה.
מקור קדום[עריכה]
אחרי פטירת המגיד ממזריטש התכנסו תלמידי המגיד יחד עם אדמו"ר הזקן וכבר אז קבעו תקנה שבכל יום ילמדו דף גמרא[9].
מסלולי לימוד גמרא חב"דיים[עריכה]
- חלוקת הש"ס. אדמו"ר הזקן תיקן חלוקת הש"ס בכל שנה ושנה בי"ט כסלו, והדבר נהוג מאז אדמו"ר הזקן ועד ימינו. כך ניתן ללמוד את המסכת בשלימות ובעמקות יותר לפי ערך במהלך השנה.
- לימוד מסכת סוטה. במהלך ימי ספירת העומר נוהגים חסידי חב"ד ללמוד את מסכת סוטה, דף ליום.
- עמוד ליום. הרבי הריי"צ הורה בשיחות שמחת תורה וי"ט כסלו תרפ"ג ללמוד עמוד גמרא ביום. אך לא נקבע מסלול משותף (התקנה קדמה בחצי שנה לתקנת הדף היומי).
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- [www.amudyomichabad.com/he אתר עמוד יומי]
- הקשר המיוחד של רבותינו נשיאנו למחולל 'הדף היומי'
- מהי עמדת רבותינו נשיאינו בענין דף היומי?
- עמוד יומי חב"ד מציינים מאה שנה לקריאתו של הרבי הריי"צ
הערות שוליים
- ↑ יש הטוענים שהסיבה לכך היא כיון שתקנה זו נחשבה למאגדת סביב מפלגה מסויימת, ונחשבה אקט פוליטי, אך הרבי הזכיר בקשר לכך סיבות אחרות, וראו לקמן.
- ↑ זיכרון לבני ישראל, עמ' רל"ב, אגרות קודש הריי"צ, חלק ז', עמ' ק"כ, חלק י"ד אגרת ה'מ"ד.
- ↑ בהנחה פרטית כתוב שלא ציוה להתמימים שילמדו זה, וזה גופא מורה תכלית השלילה בזה הנחה פרטית משיחה זו.
- ↑ 4.0 4.1 4.2 שיחת שבת פרשת שלח, מברכים החודש תמוז, תשמ"ח (תוכן קצר, סעיף ז'-ח').
- ↑ ראה פירוש רש"י, תחילת פרשת בהעלותך.
- ↑ כך לדוגמא עודד הרבי את הרב יעקב בן ציון יורקוביץ' ממונטריאול שמסר שיעור קבוע בדף היומי.
- ↑ ראו לדוגמה בשיחה בעת ביקור האדמו"ר מגור (התוועדויות תשד"מ כרך ב' עמוד 1047 ואילך, ובפרט בעמוד 1051).
- ↑ ש"פ ראה מבה"ח מנ"א תשמ"ב, תורת מנחם התוועדויות, חלק ד', ע' 2075.
- ↑ 'התמים' חוברת ב' עמודים נא-נב. נדפס גם באוצר סיפורי חב"ד חלק ג' ע' 15.
