דף היומי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הלוח שערך רבי מאיר שפירא, עם תחילת המחזור הראשון של הדף היומי.

תקנת לימוד הדף היומי בתלמוד בבלי, הינה תקנה שנתקנה על ידי הרב מאיר שפירא מלובלין בכנסיה הגדולה של אגודת ישראל, בשנת תרפ"ג באוסטריה.

תקנת הדף היומי בחב"ד[עריכה]

למרות שדף היומי נתקן על ידי גדולי ישראל, היו מגדולי ישראל שלא קיבלו אותה, והיו אף כאלו ששללו אותה; הרבי הריי"צ לא שלל אותה בפירוש, אך לא הורה לתלמידי התמימים להשתתף בה, והרבי אמר שדבר זה מורה "תכלית השלילה לזה"[1].

הרבי הסביר, שמכך מובן שהתקנה לא שייכת לכלל ישראל, ו"נהרא נהרא ופשטיה"; ואחת הסיבות לכך היא – כיוון שהדבר יכול להמעיט בשאר השיעורים שיש ללמוד, וגדולי ישראל שקבלו את התקנה או ששללו בתחילה ואחר כך שינו את דעתם, סוברים שלמצב הפרטי של העדה שלהם התקנה יכולה להועיל[1].

מנגד אדמו"ר הריי"צ אמר לבעלי בתים כמה וכמה פעמים על כך שצריכים ללמוד את הדף היומי[דרוש מקור].

הרבי נתן לזה דוגמא מכך שבעת הקרבת קרבנות הנשיאים, דעתו של אהרן חלשה רק כשכל הנשיאים הקריבו[2], כיוון שרק אז התברר שהקרבה זו שייכת לכלל ישראל, אך בימים הקודמים ניתן היה לחשוב שהדבר שייך רק לעניין פרטי של שבטים מסויימים[1].

לאחר אמירת השיחה, הרבי הורה להשמיט את אזכור דף היומי מההנחה, ולכן הקטע לא קיים בכל ההנחות.

גם הפלגים בציבור החרדי המתנגדים לאגודת ישראל, כהעדה החרדית וסאטמר, לא לומדים דף היומי, כדי להדגיש את אי שייכותם לאגודת ישראל, שדף היומי נועד לאחד את עם ישראל סביבה[דרוש מקור].

עם זאת ישנם התייחסויות חיוביות של הרבי ללומדים במסלול הדף יומי[3], אך על פי רוב התייחסויות אלו הם למי שאינו נמנה על חסידי חב"ד.

הרבי הריי"צ תיקן בשיחות שמחת תורה וי"ט כסלו תרפ"ג לימוד של עמוד גמרא יומי. התקנה קדמה בחצי שנה לתקנת הדף היומי.

מקור קדום[עריכה]

אחרי פטירת המגיד ממזריטש התכנסו תלמידי המגיד יחד עם אדמו"ר הזקן וכבר אז קבעו תקנה שבכל יום ילמדו דף גמרא[4].

מסלולי לימוד אחרים[עריכה]

בחב"ד נהוג לחלק את הש"ס כל שנה בי"ט כסלו, וכל אחד לוקח מסכת או חלק ממסכת. כך ניתן ללמוד את המסכת בשלימות ובעמקות יותר לפי ערך במהלך השנה.

כמו כן, במהלך ימי ספירת העומר נוהגים חסידי חב"ד ללמוד את מסכת סוטה, דף ליום.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 1.2 שיחת שבת פרשת שלח, מברכים החודש תמוז, תשמ"ח (תוכן קצר, סעיף ז'-ח'; הנחה פרטית משיחה זו).
  2. ראה פירוש רש"י, תחילת פרשת בהעלותך.
  3. ראו לדוגמא בשיחה בעת ביקור האדמו"ר מגור (התוועדויות תשד"מ כרך ב' עמוד 1047 ואילך, ובפרט בעמוד 1051).
  4. אוצר סיפורי חב"ד , חלק ג'