הבדלים בין גרסאות בדף "בעל תשובה"
| שורה 8: | שורה 8: | ||
אודות מדריגתו של בעל תשובה כותב [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערת שוליים|1=[[שערי תשובה]], חינוך. להבין הפרש שבין תפלה לתורה. סד"פ קכט, ג.}}: | אודות מדריגתו של בעל תשובה כותב [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערת שוליים|1=[[שערי תשובה]], חינוך. להבין הפרש שבין תפלה לתורה. סד"פ קכט, ג.}}: | ||
| − | האהבה של ה"בכל מאדך", היא אהבה בלי גבול כלל, בבחינת עצמות ומהות | + | האהבה של ה"בכל מאדך", היא [[אהבה]] בלי גבול כלל, בבחינת עצמות ומהות ה[[נפש]] ממש שנקרא בעל הרצון, שלמעלה מבחינת רצון לגמרי, דהיינו שכל עצמיות הנפש [[כלות הנפש|תכלה ותכסוף לצאת ולידבק]], ולא בבחינת רצון לבד, ועל כן נקרא "מאדך" בלי גבול, שאין אהבה רבה כזאת באה מבחינת גבול כחות הנפש ברצון וכיוצא בזה, אלא בכל בחינת עצמותה שהיא [[היולי]]ת בלתי מוגבלת כלל. |
אם כי, בחינת התפעלות זו של כל עצמיות הנפש מכל וכל, אפשרית להיות רק בבחינת [[אור חוזר]] אל ה[[עצמות]], שזהו כאשר לא יכילו כלי הנפש להחזיק ההתפעלות, מכיון שהוא רב מדי מה[[צמצום]] של כלי כחות הנפש ה[[שכל]] וה[[לב]], ולכן בהכרח שתשאר ההתפעלות כזאת בבחינת [[מקיף]] על השכל, וכן ה[[רצון]] ישאר בעצמות הנפש בעל הרצון כו'. | אם כי, בחינת התפעלות זו של כל עצמיות הנפש מכל וכל, אפשרית להיות רק בבחינת [[אור חוזר]] אל ה[[עצמות]], שזהו כאשר לא יכילו כלי הנפש להחזיק ההתפעלות, מכיון שהוא רב מדי מה[[צמצום]] של כלי כחות הנפש ה[[שכל]] וה[[לב]], ולכן בהכרח שתשאר ההתפעלות כזאת בבחינת [[מקיף]] על השכל, וכן ה[[רצון]] ישאר בעצמות הנפש בעל הרצון כו'. | ||
| − | מדריגה זו, היא | + | מדריגה זו, היא על ידי בעלי תשובה דוקא, לפי שבעל תשובה היה רחוק מאוד מאוד מ[[אור]] [[פנים|פני]] [[מלך]] חיים. כי על ידי [[עבירות|חטאיו]] הרבים נתרחק בתכלית הריחוק, ולזאת יתמרמר בנפשו ביותר על עוצם ריחוקו, עד אשר תשובתו להשם באה מעמקי ה[[לב]], כמו [[רבי אלעזר בן דורדיא]] שיצאה [[נשמה|נשמתו]] בבכייה כו', והוא בחינת [[גבורה|תגבורת]] ה[[תשוקה]] [[דביקות|להדבק]] בה' בכל נקודת הלב שלמעלה מהכיל בכלי ה[[מוח]] והלב כלל וכלל{{הערת שוליים|והיינו מה שכתוב ב[[זוהר]] דבעלי תשובה מושכים את הקב"ה בכח חזק, פירוש חילא יתיר הוא עוצם הכח החזק שבעצמות הנפש שאי אפשר למוח ולב להכילו כלל.}} |
| − | תשוקה זו, נקראת בחינת [[אור חוזר]], והוא מצד | + | תשוקה זו, נקראת בחינת [[אור חוזר]], והוא מצד בחינת הריחוק שמחמתו יתפעל בנקודת הלב, בניגוד לצדיקים גמורים שהתפעלותם רק מצד השגתם והתענגם על ה' בתורה ותפלה, וגם ההתפעלות דבכל נפשך בק"ש אין זה בכל נקודת עצמות הנפש, רק בחינת אור הנמשך מעצמות הנפש שהוא הרצון, אך תשוקת הבעלי תשובה הוא בבחינת כליון הנפש - "כלתה נפשי", וכמו רבי [[אלעזר בן דורדייא]]. |
בזהר נאמר כי ה[[משיח]] בא על מנת להחזיר את הצדיקים בתשובה, כלומר, לעורר בהם אותה מדריגה וחיות נעלית גם בצדיקים, מצד פנימיות הנפש. | בזהר נאמר כי ה[[משיח]] בא על מנת להחזיר את הצדיקים בתשובה, כלומר, לעורר בהם אותה מדריגה וחיות נעלית גם בצדיקים, מצד פנימיות הנפש. | ||
גרסה מ־21:37, 31 בינואר 2014
בעל תשובה הינו תואר ליהודי שבשלב מסויים בחייו עשה תפנית והחל לשמור תורה ומצוות. בחסידות חב"ד ישנם מאות ואלפים של חסידים כאלה שחזרו בתשובה לאחר שנפגשו עם הרבי או עם חסידיו.
ברחבי ארץ הקודש ובעולם כולו קיימים ישיבות לאותם תמימים, בהם לומדים הבחורים לימודים הלכתיים בסיסיים השייכים ליום יום היהודי, יחד ובשילוב עם לימוד חסידות וגמרא. מסגרות דומות מתקיימות לבנות.
בתורת חסידות חב"ד מקבל המושג "בעל תשובה" משמעות עמוקה יותר, לפיה גם צדיק צריך להיות 'בעל תשובה', לפי ערך עבודתו שלו.
תוכן עניינים
בתורת החסידות
אודות מדריגתו של בעל תשובה כותב אדמו"ר האמצעי[1]:
האהבה של ה"בכל מאדך", היא אהבה בלי גבול כלל, בבחינת עצמות ומהות הנפש ממש שנקרא בעל הרצון, שלמעלה מבחינת רצון לגמרי, דהיינו שכל עצמיות הנפש תכלה ותכסוף לצאת ולידבק, ולא בבחינת רצון לבד, ועל כן נקרא "מאדך" בלי גבול, שאין אהבה רבה כזאת באה מבחינת גבול כחות הנפש ברצון וכיוצא בזה, אלא בכל בחינת עצמותה שהיא היולית בלתי מוגבלת כלל.
אם כי, בחינת התפעלות זו של כל עצמיות הנפש מכל וכל, אפשרית להיות רק בבחינת אור חוזר אל העצמות, שזהו כאשר לא יכילו כלי הנפש להחזיק ההתפעלות, מכיון שהוא רב מדי מהצמצום של כלי כחות הנפש השכל והלב, ולכן בהכרח שתשאר ההתפעלות כזאת בבחינת מקיף על השכל, וכן הרצון ישאר בעצמות הנפש בעל הרצון כו'.
מדריגה זו, היא על ידי בעלי תשובה דוקא, לפי שבעל תשובה היה רחוק מאוד מאוד מאור פני מלך חיים. כי על ידי חטאיו הרבים נתרחק בתכלית הריחוק, ולזאת יתמרמר בנפשו ביותר על עוצם ריחוקו, עד אשר תשובתו להשם באה מעמקי הלב, כמו רבי אלעזר בן דורדיא שיצאה נשמתו בבכייה כו', והוא בחינת תגבורת התשוקה להדבק בה' בכל נקודת הלב שלמעלה מהכיל בכלי המוח והלב כלל וכלל[2]
תשוקה זו, נקראת בחינת אור חוזר, והוא מצד בחינת הריחוק שמחמתו יתפעל בנקודת הלב, בניגוד לצדיקים גמורים שהתפעלותם רק מצד השגתם והתענגם על ה' בתורה ותפלה, וגם ההתפעלות דבכל נפשך בק"ש אין זה בכל נקודת עצמות הנפש, רק בחינת אור הנמשך מעצמות הנפש שהוא הרצון, אך תשוקת הבעלי תשובה הוא בבחינת כליון הנפש - "כלתה נפשי", וכמו רבי אלעזר בן דורדייא.
בזהר נאמר כי המשיח בא על מנת להחזיר את הצדיקים בתשובה, כלומר, לעורר בהם אותה מדריגה וחיות נעלית גם בצדיקים, מצד פנימיות הנפש.
בעל תשובה בחב"ד
כיום מצויות ישיבת חב"ד רבות לבעלי תשובה. בישיבות אלו ניתן דגש על יחס, אישי, חם ואוהב עם שימת לב לפרטים הקטנים בחייהם של התלמידים.
לעיתים קרובות מתקיימות בישיבות אלו התוועדויות חסידיות, שמכניסות חיות ושמחה בכל עבודת ה' ולימוד התורה בישיבה.
בכל ישיבה כזאת ניתן למצוא חלק מאנשי הצוות שעשו בעצמם מהפך בחייהם והחלו בשמירת תורה ומצוות. מטבע הדברים ולאור הנסיון שצברו, יש לאנשי צוות אלו הגישה המיוחדת והמבינה לליבו של התלמיד העושה את צעדיו הראשונים ביהדות.
בנוסף לכך, קיימים ארגונים המארגנים נופשים וקורסים להכרת היהדות, החסידות ומבנה הנפש. במהלך הקורס נחשפים המשתתפים לרובדים העמוקים בעולם היהודי, סודות הבריאה ונפש האדם.
קישורים חיצוניים
אתרים של ישיבות ומרכזים לחזרה בתשובה:
הערות שוליים
- ↑ שערי תשובה, חינוך. להבין הפרש שבין תפלה לתורה. סד"פ קכט, ג.
- ↑ והיינו מה שכתוב בזוהר דבעלי תשובה מושכים את הקב"ה בכח חזק, פירוש חילא יתיר הוא עוצם הכח החזק שבעצמות הנפש שאי אפשר למוח ולב להכילו כלל.
