פנים

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איברי גוף האדם
מושגים כלליים
ראשפניםנשימהדםגידיםורידי הדםעורקיםעצביםבשרעצמותעורשערות הראש והזקן
איברי הראש
גולגולתמצחמוחקרום שעל המוחאויר שבין המוח לגלגולתקרום שעל האוירשערות הראש והזקןזקןעינייםעפעפייםאוזנייםאףפהשפתייםלשוןחיךשינייםצואר - (קנה, ושט וורידים)עורףלחייםסנטר
איברי הגוף
בית החזהבית השחיבטןטבוראגןלבריאותכליותכיס המרהכבדקיבהאיברי הפסולתאיברי ההולדהסיומא דגופאיסוד דנוקבא
גפיים
כתפייםידייםרגלייםעקבאצבעותציפורניים
ראו גם
אשר יצרבריאות ורפואהאדם - מין המדבר (תבנית)

פנים הוא גילוי ההשפעה בדרך התקרבות ואהבה וחיבה, היפוך בחינת אחוריים "כמאן דשדי בתר כתפוי" (כמי שמשליך מאחורי כתפיו).

בקבלה[עריכה]

בקבלה[1] נתבאר כי בשם ע"ב דא"ק אין כלל בחינות של פנים ואחור, ושם זה מכון כנגד הבחינה שבגולגולת שמעל המצח. רק משם ס"ג דא"ק מתחיל בחינת הפנים, והוא שמקום שיש בו בחינת נקב, כמו העינים והאזנים והחוטם והפה מכונה פנים ואילו מקום שאין בו נקבים אלו נקרא אחור.

בחסידות[עריכה]

גילוי הפנים לישראל נמשך מי"ג מידות הרחמים, ובפרטות ממידת ארך אפים שמשמעותה שיהא גילוי זה ארוך ונמשך עד למטה מאד[2].

ההארה המאירה בפנים העליונים נקראת ואמת, ומשם הארת ש"ע נהורין העליונים, המאירים בתרין תפוחין קדישין דאריך, שהם שני בחינות של הפנים, מימין ומשמאל.

זהו גם ענין לחם הפנים שנערך בשבת, שמורה על בחינה שכולו פנים ואין בו אחוריים כלל, ולכן צריך לחבר ב' הלחמים דשבת אחוריהם הביתה זה לזה ופניהם לחוץ להיות כולו פנים, והוא סוד ב' הלחמים שהם יחודא עילאה ויחודא תתאה, לחם מן השמים ולחם מן הארץ שמתחברין כאחד, שאף לפי קבלת האריז"ל בענין י"ב חלות [כנגד לחם הפנים] מ"מ העיקר הם ב' החלות שעליהם מברך המוציא שמניח אותם זו בצד זו להיות פניהם לחוץ[3].

הערות שוליים

  1. אוצרות חיים שער העקודים
  2. ליקוטי תורה שלח לט, ב
  3. לקוטי תורה עקב, יז, א