הבדלים בין גרסאות בדף "בעל שמועה"
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
*ר' [[הלל מפאריטש]] | *ר' [[הלל מפאריטש]] | ||
| + | *ר' [[דוד צבי הירש חן]] | ||
*ר' [[אברהם לנדא מזעמבין]] | *ר' [[אברהם לנדא מזעמבין]] | ||
*[[שמואל הורביץ (מאזינקער)]] | *[[שמואל הורביץ (מאזינקער)]] | ||
| שורה 37: | שורה 38: | ||
*ר' [[דובער יפה]] | *ר' [[דובער יפה]] | ||
*ר' [[אברהם אבא פרסון]] | *ר' [[אברהם אבא פרסון]] | ||
| + | *ר' [[שמואל נוטיק]] | ||
| + | *ר' [[יוסף חיים שלמה שניאורסון]] | ||
*ר' [[בצלאל וילשאנסקי]] | *ר' [[בצלאל וילשאנסקי]] | ||
*ר' [[חיים אליהו מישולובין]] | *ר' [[חיים אליהו מישולובין]] | ||
| שורה 42: | שורה 45: | ||
*ר' [[טוביה בלקין]] | *ר' [[טוביה בלקין]] | ||
*ר' [[דובער שמשון יפה]] | *ר' [[דובער שמשון יפה]] | ||
| + | *ר' [[רפאל נחמן כהן]] | ||
*ר' [[מנחם מענדל נוביקוב]] | *ר' [[מנחם מענדל נוביקוב]] | ||
| + | *ר' [[שלום יהודה לייב גינזבורג]] | ||
*ר' [[יחיאל מיכל פיקרסקי]] | *ר' [[יחיאל מיכל פיקרסקי]] | ||
*ר' [[יהודה חיטריק]] | *ר' [[יהודה חיטריק]] | ||
| שורה 49: | שורה 54: | ||
*ר' [[שלום פלדמן]] | *ר' [[שלום פלדמן]] | ||
*ר' [[שלום בער נוטיק]] | *ר' [[שלום בער נוטיק]] | ||
| + | *ר' [[משה ניסלביץ']] | ||
*ר' [[שלום דובער קיבמן (כפר חב"ד)]] | *ר' [[שלום דובער קיבמן (כפר חב"ד)]] | ||
*ר' [[ישראל מרדכי קוזומינסקי]] | *ר' [[ישראל מרדכי קוזומינסקי]] | ||
| + | *ר' [[יצחק דוד גרונר]] | ||
*ר' [[אברהם חיים אליהו לנדא]] | *ר' [[אברהם חיים אליהו לנדא]] | ||
*ר' [[יוסף יצחק אופן]] | *ר' [[יוסף יצחק אופן]] | ||
| + | *ר' [[אליהו קוק]] | ||
*ר' [[חיים יצחק כהן]] | *ר' [[חיים יצחק כהן]] | ||
*ר' [[אברהם קוזלינר]] | *ר' [[אברהם קוזלינר]] | ||
גרסה מ־23:44, 6 בפברואר 2024
התואר בעל שמועה הינו כינוי לאדם בעל חוש זכרון, שהסתובב הרבה בין זקני החסידים ושמע מהם סיפורים אודות תולדות החסידות וגדולי החסידים. מידה רבה של חשיבות מיוחסת לבעל שמועה דייקן, המעביר את הסיפורים בדיוק כפי ששמע מבלי להוסיף תיאורים וכדומה[1].
רבים מבעלי השמועה היו מפרטים ממי שמעו את הסיפור, באיזו הזדמנות, ובאיזה הקשר.
מקור הביטוי שאול מלשון חז"ל: "האומר שמועה בשם אומרה, יראה כאילו בעל השמועה עומד לנגדו"[2].
תוכן עניינים
בעלי שמועה בחסידות חב"ד
אחד מה'בעלי שמועה' הראשונים בתולדות החסידות היה רבי הלל מפאריטש, שהופקד על ידי רבותינו נשיאינו להדריך את האברכים, והיה נותן משקל רב לסיפור החסידי בחינוך האברכים. בכל פעם שהיה מגיע אברך חדש, היה מספר סיפור ונוהג לדרוש מתלמידיו לנסות למצוא בעצמם מה ניתן ללמוד ממנו[3].
בדורות האחרונים, דרשו הרבי הריי"צ הרבי במפגיע מבעלי השמועה בוגרי ישיבות תומכי תמימים שיעלו על גבי הכתב את הסיפורים שזוכרים. בעקבות הוראתו של הרבי יצאו לאור מספר ספרים בסגנון זה, ובראשם: שמועות וסיפורים (רפאל כהן), ליקוטי סיפורים (פרלוב), רשימות דברים (חיטריק), לשמע אוזן (דוכמאן).
בכתבי אדמו"ר הריי"צ
ברשימותיו ובשיחותיו, מתאר אדמו"ר הריי"צ בצבעים חיים כמה מבעלי השמועה בדורות הקודמים, ומתיאורים אלו משתקפת דמותו של ה'בעל שמועה' החב"די.
"את החסיד ר' פסח המלמד היה אדמו"ר המהר"ש קורא ה"בעל שמועה", כי הוא המקבל השני מהחסיד הישיש רבי שמשון המלמד (ממקושרי הבעל שם טוב)"[4].
"ר' שמואל גורביץ (מאזינקער), אדמו"ר הרש"ב אמר עליו שהוא איש אמונים ומדייק בלישנא, ובדבר שהה אצלו ספק לא היה כותבו בספרי זכרונותיו"[5].
על סבתו הרבנית רבקה רעייתו של אדמו"ר המהר"ש כותב: "הסבתא הרבנית רבקה הייתה בעלת שמועה, וכל סיפור שלה היה מדוייק, מתי וממי שמעה אותו וכן הייתה מתארת תיאור כללי מהמספר וזמן המאורע והסיפור"[6].
בנוגע לדודו הרז"א, אחיו של אדמו"ר הרש"ב, כותב אדמו"ר הריי"צ: "למותר לציין שקל יותר לשמוע סיפור מאשר לקרוא סיפור, ובפרט לשמוע סיפור מבעל כשרון וחוש בדיבור מהסוג של הדוד רז"א, שברור מילולו וכל מילה מאירה וכל משפט הוא חלק חי מציור נפלא"[7].
על המלמד שלו בילדותו כותב אדמו"ר הריי"צ: "מורי השלישי רבי ניסן סקאבלא ספרי הסיפורים שלו שהיו בידיו מאת סבו רבי שמשון מלמד שהיה בעל שמועה, ובנו רבי אברהם מלמד שהיה כתבא רבה ורשם כל הסיפורים בסגנון מדוייק".
וכך כתב על בעל שמועה חסידי אחר, הרד"ץ חן מצ'רניגוב, מגדולי מקושרי רבותינו נשיאינו: "בבוקר בשעה השמינית בא האורח הנכבד, הוא הרב החסיד הנודע ומפורסם בצדקתו וגאון עוזו בחסידות, מורנו ורבינו הרב דוד צבי מצ'רניגוב. הנני נהנה מאוד מביאתו של האורח כי בעל שמועה הוא.. כל שמועה וסיפור אשר הרה"ח רד"ץ מספר, הנה מלבד זאת כי מדייק הוא בסיפורו שספר דבר דבר על אופנו, הן בגוף השמועה או הסיפור, והן ממי ששמע זאת, או ראה ושמע בעצמו, הנה עוד זאת: אחרי כל שמועה וסיפור, מבאר הוא ומסביר תוכן עניין נושא השמועה, והמוסר-השכל היוצא מהסיפור ההוא"[8].
בעלי שמועה לאורך הדורות
- ר' הלל מפאריטש
- ר' דוד צבי הירש חן
- ר' אברהם לנדא מזעמבין
- שמואל הורביץ (מאזינקער)
- הרז"א
- ר' שמואל גרונם אסתרמן
- ר' מרדכי יואל דוכמן
- ר' שילם קוראטין
- ר' מאיר מרדכי טשערנין
- ר' דובער יפה
- ר' אברהם אבא פרסון
- ר' שמואל נוטיק
- ר' יוסף חיים שלמה שניאורסון
- ר' בצלאל וילשאנסקי
- ר' חיים אליהו מישולובין
- ר' משה יהודה רייכמן
- ר' טוביה בלקין
- ר' דובער שמשון יפה
- ר' רפאל נחמן כהן
- ר' מנחם מענדל נוביקוב
- ר' שלום יהודה לייב גינזבורג
- ר' יחיאל מיכל פיקרסקי
- ר' יהודה חיטריק
- ר' אליעזר ננס
- ר' יוסף לבנהרץ
- ר' שלום פלדמן
- ר' שלום בער נוטיק
- ר' משה ניסלביץ'
- ר' שלום דובער קיבמן (כפר חב"ד)
- ר' ישראל מרדכי קוזומינסקי
- ר' יצחק דוד גרונר
- ר' אברהם חיים אליהו לנדא
- ר' יוסף יצחק אופן
- ר' אליהו קוק
- ר' חיים יצחק כהן
- ר' אברהם קוזלינר
- ר' טוביה ליצמן
- ר' יעקב הלוי לוין
- ר' יצחק אקסלרוד
- ר' דוד פלדמן (כפר חב"ד)
הערות שוליים
- ↑ בספר 'באר החסידות' מגדיר המחבר את המושג: מי שיודע להקשיב, לתפוס את העיקר.
- ↑ ירושלמי, שקלים פרק ב' הלכה ה'.
- ↑ רשימת אדמו"ר הריי"צ, "אבות החסידות".
- ↑ ספר השיחות קיץ ה'ש"ת עמוד 69.
- ↑ מרשימת אדמו"ר הריי"צ, כ' אייר תרנ"ו. לקוטי דיבורים בלה"ק חלק ד' עמוד 728.
- ↑ ספר המאמרים אדמו"ר הריי"צ התשי"א, עמוד 64.
- ↑ לקוטי דיבורים (בלה"ק) חלק א' ליקוט יג עמוד 317.
- ↑ התמים חלק ג' עמוד כא.
