הבדלים בין גרסאות בדף "בוצינא דקרדוניתא"
(בעריכה) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''בוצינא דקרדוניתא''' הוא לשון הזוהר בו נתכנה [[קו המידה]], שהוא שורש הצמצומים והגבורות. מבואר בפרטות שהוא בבחינת [[ה' גבורות]] של [[חכמה סתימאה]] של [[אריך אנפין]]. שרשו הוא בבחינת [[גבורה]] של [[עתיק יומין]]. | + | '''בוצינא דקרדוניתא''' הוא לשון הזוהר בו נתכנה [[קו המידה]], שהוא שורש הצמצומים והגבורות. מבואר בפרטות שהוא בבחינת [[ה' גבורות]] של [[חכמה סתימאה]] של [[אריך אנפין]]. שרשו הוא בבחינת [[גבורה דעתיק]], ספירת ה[[גבורה]] של [[עתיק יומין]]. |
| + | |||
| + | ==ענינו== | ||
| + | כדי שיאיר אור רב מ[[אור אין סוף]] הוא על ידי [[יצחק]] דווקא שהוא שורש ה[[גבורות]], שהוא קו המידה. | ||
| + | |||
| + | פירוש בוצינא דקרדוניא הוא מלשון "חיטי קרדנייתא" שהוא ענין קדרות ושחרות, שצריך להיות מידה וגבול, עד כאן ספירת ה[[חכמה]], עד כאן ספירת ה[[בינה]], שכל זה הוא ענין חושך. | ||
| + | |||
| + | ==שורשו== | ||
| + | בחינת בוצינא דרדוניתא מפורשת במאמר הזוהר "[[בריש הורמנותא דמלכא]]" ומבואר שם כי "בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו ב[[טהירו עילאה]] בוצינא דקרדוניתא". | ||
| + | |||
| + | ==בבחינת קו המידה== | ||
| + | וענין קו המדה הוא המודד ושוקל את כל ה[[עשר ספירות]] של [[עולם האצילות]] בשיעור ובמידה, כמה יהיה התפשטות של [[ספירת החסד]], וכמה יהיה התפשטות של [[ספירת הגבורה]], ואיך שיתחלקו בבחינת [[קו הימין]] ו[[קו השמאל]], ובד' רוחות ובמעלה ומטה, שהוא [[ו' קצוות]] של [[זעיר אנפין]]. ולכן נקראו הספירות בשם מידות, על שם שנמדדו. ומדה זו היא בבחינת [[גבורה]] ו[[צמצום]] לצמצם שיהיה ההמשכה בשיעור ובמידה. | ||
| + | |||
| + | |||
| + | בבחינת קו המידה יש כמה בחינות, שקנה המידה הוא ענין המדידה של [[עלמא דאתכסייא]], ופתיל הוא ענין המדידה של [[עלמא דאתגלייא]]. | ||
[[קטגוריה:ביטויים מספר הזוהר]] | [[קטגוריה:ביטויים מספר הזוהר]] | ||
גרסה מ־19:18, 15 בנובמבר 2009
בוצינא דקרדוניתא הוא לשון הזוהר בו נתכנה קו המידה, שהוא שורש הצמצומים והגבורות. מבואר בפרטות שהוא בבחינת ה' גבורות של חכמה סתימאה של אריך אנפין. שרשו הוא בבחינת גבורה דעתיק, ספירת הגבורה של עתיק יומין.
ענינו
כדי שיאיר אור רב מאור אין סוף הוא על ידי יצחק דווקא שהוא שורש הגבורות, שהוא קו המידה.
פירוש בוצינא דקרדוניא הוא מלשון "חיטי קרדנייתא" שהוא ענין קדרות ושחרות, שצריך להיות מידה וגבול, עד כאן ספירת החכמה, עד כאן ספירת הבינה, שכל זה הוא ענין חושך.
שורשו
בחינת בוצינא דרדוניתא מפורשת במאמר הזוהר "בריש הורמנותא דמלכא" ומבואר שם כי "בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו בטהירו עילאה בוצינא דקרדוניתא".
בבחינת קו המידה
וענין קו המדה הוא המודד ושוקל את כל העשר ספירות של עולם האצילות בשיעור ובמידה, כמה יהיה התפשטות של ספירת החסד, וכמה יהיה התפשטות של ספירת הגבורה, ואיך שיתחלקו בבחינת קו הימין וקו השמאל, ובד' רוחות ובמעלה ומטה, שהוא ו' קצוות של זעיר אנפין. ולכן נקראו הספירות בשם מידות, על שם שנמדדו. ומדה זו היא בבחינת גבורה וצמצום לצמצם שיהיה ההמשכה בשיעור ובמידה.
בבחינת קו המידה יש כמה בחינות, שקנה המידה הוא ענין המדידה של עלמא דאתכסייא, ופתיל הוא ענין המדידה של עלמא דאתגלייא.
