בוצינא דקרדוניתא

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף גבורה דעתיק)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בוצינא דקרדוניתא - ביטוי מספר הזוהר המובא רבות בספרי חסידות ופרושו קו המידה[1] - היינו שתפקידו למדוד ולצמצם את האור אין סוף, ועל ידו מתאפשר לאור לרדת ולהתלבש בעולמות.

פירוש מילולי[עריכה]

פירוש המילה בוצינא הוא נר. למילה קורדוניתא ישנם כמה פירושים:

  • מלשון "חיטי קרדנייתא[2]" דהיינו (חיטים) קשים וחזקים, ופירושו נר חזק.
  • מלשון "קדרות ושחרות"[3] דהיינו חושך, ופרושו נר של חושך.
  • מלשון "מקדרים בהרים[4]" דהיינו מלשון מדידה[5].

ברוב הפעמים בהם מובא במאמרי חסידות ענין "בוצינא דקרדוניתא" לא מוסבר תרגומו המילולי אלא ענינו, שהוא "קו המידה" ללא הסבר איך מתקשר לפירוש הפשוט של המילים.

ענינו[עריכה]

במאמר הפותח את ספר הזוהר כתוב: "בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו בטהירו עילאה בוצינא דקרדוניתא" [= בתחילת (לפני) רצונו של המלך, חקק חקיקה באור העליון, (ועשהו) קו המידה].

כלומר, כשהקב"ה ברא את העולם, על ידי השפעת האור שלו להחיות את העולמות העליונים והתחתונים, הוצרך (כביכול) לצמצם את אורו הגדול המכונה אור אין סוף, על מנת שיוכל להתצמצם ולרדת להיות דרגה פחותה, ולאחר מכן להתצמצם ולרדת עוד להיות דרגה עוד יותר פחותה, וכן הלאה כל סדר השתלשלות עד שאחרי ירידות וצמצומים רבים נברא העולם הזה הגשמי.

הכח הזה המצמצם את האור נקרא "בוצינא דקרדוניתא", שכנ"ל פירושו המילולי (העיקרי) הוא נר החושך. היינו שמטרתו לקבוע היכן מסתיים האור ומתחיל החושך.

קו המידה מודד ומגביל את התפשטות אור אין סוף כדי שיוכלו להיות נאצלות ממנו עשר ספירות מוגבלות. כלומר, מכיוון ש"אור-אין-סוף" כשמו כן הוא "אין-סוף", הרי גם האור הנמשך ממנו הוא אין סוף, בלי גבול ותכלית כלל. ולכן אי אפשר שיאצלו ממנו עשר ספירות מחולקות ושונות זו מזו אלא אם כן "משהו" יגביל את התפשטותו. כי בלא קו המדה אזי כשהייתה נאצלת מדת החכמה הייתה נמשכת בבחינת אין סוף ממש, ולא היה אפשרי שיאצל מידה אחרת למטה ממנה כי לא הייתה פוסקת כלל, ועל דרך זה הוא בכל המידות.

קו המידה מודד ונותן גבול לא רק לספירות, אלא לכל סדר ההשתלשלות הן בכלל והן בפרט – החל מכללות הרצון (במה יהיה התלבשות והמשכת הרצון ובמה לא), ועד לפרטים ולפרטי פרטים של התלבשות האורות בכלים - איך וכמה יהיה האור, וכמה יהיה הכלי שיתלבש בו האור. וכן שייך עניין זה לבירורים כמה אורות החוזרים מהבירורים יתעלו למעלה בשרשם במוחא סתימאה וכמה יצא לחוץ בבחינתשערות[6].

מקומו בספירות[עריכה]

על אף שבמקורו נאמר הביטוי "בוצינא דקרדוניתא" על הצמצום וקו המידה שבאור אין סוף, בחסידות מובא בדרך כלל כ"גבורה (ה' גבורות) דעתיק יומין" (או גבורה עילאה דעתיק יומין) היינו כח המצמצם וקו המידה שבכתר (בכתר ישנם שתי בחינות: חיצוניות הכתר - אריך אנפין ופנימיות הכתר - עתיק יומין)[7].

המשל בחסידות[עריכה]

המשל שמובא בחסידות להבין את עניינו הוא מאדם המנהיג ומצווה לפועלים כיצד לעשות דבר מסויים, למשל מצווה על פועלי הבניין מה אורך הקיר שיבנו לפי אורך אמת הבניין (=נקראת קו המידה) שבידם – כמה אמות יהיה אורך הקיר. ומשל נוסף מהנהגת המלוכה על פי ציווי המלך (שאדם אחד הוא משפיל ואת השני מרומם) כך קובע קו המידה במה ימשך רצון העליון ויהיה מצווה ובמה לא. ולהשפלה זו צריך התגברות במאוד להשפיל את עצמו כל כך, והוא גבורה דעתיק יומין[8].

המשכתה למוחא סתימאה[עריכה]

מוחא סתימאה שהיא ספירת החכמה של פרצוף אריך אנפין נחשב עדיין מעולמות האין סוף ואינו שייך להיות אפילו מקור לתורה. כדי שיוכל להתצמצם להיות מקור לתורה מתלבשת בו גבורה דעתיק. מאחר ועתיק נעלה אפילו מכדי להתלבש במוחא סתימאה נעשית התלבשות זו היא על ידי ממוצע הנקרא אוירא דחפיא אקרומא דמוחא, והוא בחינת מח סתום מאד.

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים

  1. ירמיהו לא, לח
  2. פסחים ז, א. כא, ב.
  3. תורה אור מקץ, לט, שם מובא בחדא מחתא גם הפירוש הקודם.
  4. עירובין נח, א.
  5. פירוש דרך האמת על הוזהר בתחילתו. אך פירוש זה לא מובא בחסידות למרות היותו הכי קרוב לפרוש ענינו: קו המידה.
  6. אוה"ת שלח תצג-ה, ביאורי זהר א
  7. תניא שער היחוד והאמונה פרק ד'
  8. אוה"ת ויחי 2236