הבדלים בין גרסאות בדף "אריך אנפין"
(בעריכה) |
מ |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
[[כתר עליון]] שהוא [[כתר]] של [[עולם האצילות]] בנוי מן שני [[פרצוף|פרצופים]]: פרצוף [[עתיק יומין]], שהוא פרצוף של פנימיות הכתר, ופרצוף אריך אנפין שהוא הפרצוף של חיצוניות הכתר. | [[כתר עליון]] שהוא [[כתר]] של [[עולם האצילות]] בנוי מן שני [[פרצוף|פרצופים]]: פרצוף [[עתיק יומין]], שהוא פרצוף של פנימיות הכתר, ופרצוף אריך אנפין שהוא הפרצוף של חיצוניות הכתר. | ||
| − | בכללות כל כתר עליון הוא בכלל עולמות | + | בכללות כל כתר עליון הוא בכלל [[עולמות האין סוף]]. שאף שב[[עשר ספירות]] של [[עולם האצילות]] מתאחד [[אור אין סוף]] באחדות גמורה, עד שנאמר כי "[[איהו וחיוהי וגרמוהי חד]]", הרי שאף על פי כן הרי הם נמשלו לבחינת [[אותיות הכתב]]. אבל בחינת [[עתיק יומין]] ואריך אנפין הם בחינת [[אותיות החקיקה]]. וזהו שנאמר "בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו בטהירו עילאה", שבהעלות הרצון לפניו להאציל ה[[עשר ספירות]] אזי מתחילה "גליף גליפו" שהוא על דרך משל התהוות בחינת חקיקה בהאור הפשוט לחקוק שרשי העשר ספירות. והענין שב[[אצילות]] יש בחינת [[כלים]] ממש לאורות של [[עשר ספירות]] ולכן נמשלו לאותיות הכתב מדיו על קלף לבן, שהדיו הוא משל לכלים שאינם ממהות האור הפשוט. מה שאין כן ב[[עתיק יומין]] ואריך אנפין שאין ה[[כלים]] ניכרים ומתגלים בהם עדיין אלא בהעלם גדול ונמשלו ל[[אותיות החקיקה]] שאין דבר זר כדיו. |
==ענינו בנפש== | ==ענינו בנפש== | ||
גרסה מ־13:42, 25 באוקטובר 2009
אריך אנפין הינו הפרצוף של חיצוניות ספירת הכתר של עולם האצילות. שפנימיות כתר עליון שהוא ספירת הכתר של עולם האצילות הוא פרצוף עתיק יומין, וחיצוניות כתר עליון הוא אריך אנפין.
בכללות מבואר שכתר עליון הוא בכלל עולמות אין סוף, שהוא בבחינת אותיות החקיקה הגבוהים מעשר ספירות של עולם האצילות, שהוא בבחינת אותיות הכתב אלא שבפרטות מבואר כי כתר עליון הוא הממוצע בין המאציל לנאצל, ופרצוף עתיק יומין, הוא דרגה אחרונה שבמאציל, ופרצוף אריך אנפין הוא דרגה ראשונה בנאצל.
אריך אנפין ממשיך לפרצופים של עולם האצילות. אבא ואמא יונקים מן המזלות, ומלבישים לזרועות של אריך אנפין.
ענינו של אריך אנפין בנפש הוא ענין הרצון.
ענינו
כתר עליון שהוא כתר של עולם האצילות בנוי מן שני פרצופים: פרצוף עתיק יומין, שהוא פרצוף של פנימיות הכתר, ופרצוף אריך אנפין שהוא הפרצוף של חיצוניות הכתר.
בכללות כל כתר עליון הוא בכלל עולמות האין סוף. שאף שבעשר ספירות של עולם האצילות מתאחד אור אין סוף באחדות גמורה, עד שנאמר כי "איהו וחיוהי וגרמוהי חד", הרי שאף על פי כן הרי הם נמשלו לבחינת אותיות הכתב. אבל בחינת עתיק יומין ואריך אנפין הם בחינת אותיות החקיקה. וזהו שנאמר "בריש הורמנותא דמלכא גליף גליפו בטהירו עילאה", שבהעלות הרצון לפניו להאציל העשר ספירות אזי מתחילה "גליף גליפו" שהוא על דרך משל התהוות בחינת חקיקה בהאור הפשוט לחקוק שרשי העשר ספירות. והענין שבאצילות יש בחינת כלים ממש לאורות של עשר ספירות ולכן נמשלו לאותיות הכתב מדיו על קלף לבן, שהדיו הוא משל לכלים שאינם ממהות האור הפשוט. מה שאין כן בעתיק יומין ואריך אנפין שאין הכלים ניכרים ומתגלים בהם עדיין אלא בהעלם גדול ונמשלו לאותיות החקיקה שאין דבר זר כדיו.
ענינו בנפש
ענין אריך אנפין בנפש הוא הרצון. הרצון אינו שורה באיבר מסויים, ולראיה, שתיכף כשאדם רוצה להניע ידו, הוא מניע ידוע, שכח הרצון הוא כח כללי בנפש. לפי זה, בחינת אחוריים של אריך אנפין הוא בבחינת "כמאן דשדי בתר כתפוי"
אריך אנפין וזעיר אנפין
זעיר אנפין, שהוא פרצוף של המידות של עולם האצילות מלובש ממש בבחינת אריך אנפין. באריך נמצאים שרשי עשר הספירות.
ירידתו לעולמות בי"ע
עגולי אריך אנפין מקיפים רגלי עולם העשיה, שענין עגולי אריך אנפין הוא המקיף העליון הכולל אבי"ע, ומשם יכול להשתלשל רצונו של הקב"ה גם בעולם הגשמי. והטעם שיכול להתפשט שם, כי לנגד אריך אנפין, שהוא בחינת הכתר שלמעלה מן השתלשלות, מעלה ומטה הכל אחד. ולכן נקרא הוא בשם "אריך אנפין" כמו שנאמר "ארך אפים", שיכול להמשך גם למטה.
לעתיד לבא
לעתיד לבא יתגלה אריך אנפין, וזהו מה שנאמר על אלף השביעי יום שכולו ארוך, שהכוונה לגילוי אור אין סוף המלובש באריך אנפין. וזהו מה שאמרו שכסא דמלכא משיח מחזיק רכ"א לוגין, שהכוונה שהכוס הוא הכלי לגילוי אור אין סוף, ויהיה בו הגילוי מבחינת אריך אנפין.
