|
לתשומת לבכם, אתר חב"דפדיה צפוי לעבור פעולות תחזוקה ושדרוג היום יום רביעי י"ד אייר (22/05/24).
|
הבדלים בין גרסאות בדף "אפרים קציר"
מ (החלפת טקסט – "מידי" ב־"מדי") |
מ (החלפת טקסט – "=תולדות חייו" ב־"=תולדות חיים") |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
פרופסור '''אפרים קציר''' ([[י"ג אייר]] [[תרע"ו]] - [[ז' סיוון]] [[תשס"ט]]) היה מדען, וה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] הרביעי של [[מדינת ישראל]]. | פרופסור '''אפרים קציר''' ([[י"ג אייר]] [[תרע"ו]] - [[ז' סיוון]] [[תשס"ט]]) היה מדען, וה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] הרביעי של [[מדינת ישראל]]. | ||
| − | ==תולדות | + | ==תולדות חיים== |
נולד בעיר [[קייב]] שב[[אוקראינה]] בשם אפרים קצ'לסקי. הוריו הגיעו במקור מ[[פולין]], ועברו לקייב בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]]. בילדותו עלתה משפחתו ל[[ארץ ישראל]] והתגוררה ב[[ירושלים]], שם גדל. | נולד בעיר [[קייב]] שב[[אוקראינה]] בשם אפרים קצ'לסקי. הוריו הגיעו במקור מ[[פולין]], ועברו לקייב בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]]. בילדותו עלתה משפחתו ל[[ארץ ישראל]] והתגוררה ב[[ירושלים]], שם גדל. | ||
גרסה מ־21:31, 20 באוקטובר 2020
פרופסור אפרים קציר (י"ג אייר תרע"ו - ז' סיוון תשס"ט) היה מדען, והפרזידנט הרביעי של מדינת ישראל.
תוכן עניינים
תולדות חיים
נולד בעיר קייב שבאוקראינה בשם אפרים קצ'לסקי. הוריו הגיעו במקור מפולין, ועברו לקייב בזמן מלחמת העולם הראשונה. בילדותו עלתה משפחתו לארץ ישראל והתגוררה בירושלים, שם גדל.
בתחילת שנות הצ' למד מדעים בגמינסיה העברית בירושלים, ועד מהרה התפרסם כמדען מחונן וקיבל תואר דוקטור.
בשנת ה'תרצ"ט התגייס למחתרת "ההגנה" והיה מופקד על הצד המדעי במחלקת המחקר, לאחר הקמת המדינה מונה למפקד חיל המדע בצה"ל, ובשנת ה'תש"ט פרש והחל לעבוד כמדען במכון ויצמן ברחובות.
בשנת ה'תשל"ג מונה לתפקיד הפרזידנט של מדינת ישראל, וכיהן בתפקיד זה עד ה'תשל"ח, אז חזר לעבודתו כמדען במכון ויצמן.
קשריו עם חב"ד
לקציר היה קשר חם עם חסידי חב"ד בארץ הקודש, והוא סייע רבות לפעולות החב"דיות.
לאחר סיום תפקידו של הפרזידנט זלמן שז"ר ותחילת תפקידו של קציר, ביקש הרבי לברר אצל הרב אפרים וולף האם יש למישהו קשרים עם קציר[1].
ביקורו הראשון בכפר חב"ד היה בהתוועדות י"ט כסלו ה'תשל"ד, אז הגיע יחד עם הנשיא היוצא זלמן שז"ר, ומאז הקפיד להגיע מדי שנה להתוועדות.
במהלך שנות כהונתו כפרזידנט התכתב פעמים רבות עם הרבי. בחודש שבט ה'תשל"ו קיבל קציר במשכנו את שלוחי הרבי לארץ הקודש בראשות הרב מרדכי מנטליק, ונשא בפניהם דברי ברכה.
בראיון שנתן בשנת ה'תשס"ט[2] אמר קציר: "הרבי מלובביץ' הוא יהודי חכם. הוא גם שלח אנשים לכל מקום בעולם. אני זוכר כשהייתי נשיא, הגיעה ל'בית הנשיא' קבוצה של חב"דניקים באמצע הלילה. הכנסתי אותם ושאלתי לפשר הביקור. הם אמרו לי: 'הגענו מחוץ-לארץ להתיישב בצפת, אבל ה'רבי' אמר לנו שדבר ראשון נגיע לנשיא לומר לו שלום'. הייתי בקשר טוב עם מיידנצ'יק. אתה יודע, הוא הלוא היה קטר... לפעמים, כשהרכבת הייתה עוצרת לכמה שעות, הוא היה בא לבקר..."
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ ימי תמימים
- ↑ למוסף 'קולות' של עיתון 'בקהילה', תשרי ה'תשס"ט
| פרזידנט מדינת ישראל | |
|---|---|
| |
| (לפי סדר האל"ף בי"ת) |
